4,291
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 121:
שורה 121: + + + + +
←הפרעות קשב וריכוז
הוא טוען גם שההתמכרות גורמת ליותר התאבדויות אבל לפחות מקרי רצח למרות ששוב, בעבר את הקולנוע ואת הטלוויזיה האשימו דווקא בתופעה הפוכה. ייתכן וגם במקרה זה אלה אותם ה"שלבים".
הוא טוען גם שההתמכרות גורמת ליותר התאבדויות אבל לפחות מקרי רצח למרות ששוב, בעבר את הקולנוע ואת הטלוויזיה האשימו דווקא בתופעה הפוכה. ייתכן וגם במקרה זה אלה אותם ה"שלבים".
{{הערה|רפאל קאהאן [https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3718505,00.html מנזקי הסמארטפון: בני דור ה-iGen הפכו לפגיעים יותר נפשית]ראפאל קאהאן, 04 לאוגוסט 2017, כלכליסט}}
{{הערה|רפאל קאהאן [https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3718505,00.html מנזקי הסמארטפון: בני דור ה-iGen הפכו לפגיעים יותר נפשית]ראפאל קאהאן, 04 לאוגוסט 2017, כלכליסט}}
בשנת 2019 יצא מחקר הטוען שתוך עשור אחד חלה עלייה של 169% בשיעור חולי האוטיזם בישראל. מוביל המחקר סבור שהשימוש במסכים מהווה את הסיעבה העיקרית. לטענתו יש להעלות את המודעות לנושא. אחד מתוך 48 בנים חולה{{הערה|1=עידו אפרתי [https://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.7546775?fbclid=IwAR0ANcav-gFv7f4UgJY1DAflqbU7_k7Umea-byDEfqYJQNrXUgcYsLhpyVg אחד מכל 48 בנים מאובחן: שיעור המאובחנים עם אוטיזם בישראל גדל ב-170% בעשור ] 22 ליולי 2019, הארץ}}. בזמן האחרון הוחמרו הקריטריונים לקב יעת אוטיזם משמעותית אך למרות זאת התופעה נמשכת. החמרת הקריטריונים נותנת סיבה לשער שבמציאות התופעה גדולה יותר. לפי טענת החוקר יש תפקיד לגנטיקה "אך מאחר וזו לא משתנה בשנים בודדות, ההסבר נמצא בגורמים חיצוניים". לדבריו העלייה בתחלואה קיימת בעוד תחומים ברפואה ההתפתחותית כמו הפרעת קשב, תקשורת ושפה והגורמים הסביבתיים הבולטים לכך הם כניסת המסכים לחיי ההורים וילדיהם."
"בפגישותיו עם ההורים ד"ר דוידוביץ מפציר בהם להימנע ממסכים בכל זמן בו הם שוהים במחיצת הילד. "לכל תינוק, פעוט וילד מגיע שההורה שלו יהיה בקשב מוחלט איתו ולא יחלוק את הקשב שלו עם המכשיר הסלולרי. לטובת התפתחות הילד, קריטי לשמור על קשר עין רציף, ולא לפספס הזדמנויות לתקשורת כל זמן הערות של התינוק"{{הערה|החדשות [https://www.mako.co.il/news-israel/local-q3_2019/Article-691376eda761c61026.htm עלייה מדאיגה במאובחנים באוטיזם] 22 ליולי 2019, מאקו}}.
==== השפעות על אורח חיים יושבני, אלימות, תרבות הצריכה ועל תוחלת החיים ====
==== השפעות על אורח חיים יושבני, אלימות, תרבות הצריכה ועל תוחלת החיים ====
מגוון המכשירים המאפשרים צריכת מדיה הולך וגדל. השינויים בטכנולוגיה מאפשרים לדחוס לתוך חוויית המשתמש גירויים במגוון ובקצב גדלים והולכים. נוסף על כך, גדלים מספר אתרי האינטרנט והרשתות החברתיות ואלה מושכים ילדים, נוער ומתבגרים אל המסכים. ברבות ממדינות המערב מסתמנת עלייה מתמדת בזמן המסך של ילדים ונוער, והיא עומדת על כשבע שעות ביום בממוצע. מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות קושרים בין חשיפה ממושכת למדיה, לבין בעיות בריאותיות בקרב ילדים. בצד המודעות הקיימת בציבור להשפעות האפשריות של קרינה מטלפונים ניידים, נראה שהשפעות בריאותיות אחרות אינן זוכות לחשיפה ציבורית. השפעות אלו כוללות פגיעות במערכת ההורמונלית, במערכת הלב וכלי הדם, השפעות נוירולוגיות, קשיי יציבה ותפקוד הראייה{{הערה| דר' גדי ליסק [http://www.netivei-reshet.org/he/node/64 השפעות זמן מסך על הבריאות - תקציר המאמר]}}.
מגוון המכשירים המאפשרים צריכת מדיה הולך וגדל. השינויים בטכנולוגיה מאפשרים לדחוס לתוך חוויית המשתמש גירויים במגוון ובקצב גדלים והולכים. נוסף על כך, גדלים מספר אתרי האינטרנט והרשתות החברתיות ואלה מושכים ילדים, נוער ומתבגרים אל המסכים. ברבות ממדינות המערב מסתמנת עלייה מתמדת בזמן המסך של ילדים ונוער, והיא עומדת על כשבע שעות ביום בממוצע. מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות קושרים בין חשיפה ממושכת למדיה, לבין בעיות בריאותיות בקרב ילדים. בצד המודעות הקיימת בציבור להשפעות האפשריות של קרינה מטלפונים ניידים, נראה שהשפעות בריאותיות אחרות אינן זוכות לחשיפה ציבורית. השפעות אלו כוללות פגיעות במערכת ההורמונלית, במערכת הלב וכלי הדם, השפעות נוירולוגיות, קשיי יציבה ותפקוד הראייה{{הערה| דר' גדי ליסק [http://www.netivei-reshet.org/he/node/64 השפעות זמן מסך על הבריאות - תקציר המאמר]}}.