שינויים

'''משבר המים העולמי''' או '''משבר המים''' (באנגלית: '''The water crisis''') הוא מצבם של משאבי המים העולמיים יחסית לדרישה האנושית החל משנות ה-1970 ועד היום<ref>Ron Nielsen, ''The little green handbook'', Picador, New York (2006) ISBN 0-312-42581-4</ref>. האו"ם ומוסדות עולמיים אחרים משתמשים במונח "משבר מים" כשהם מתייחסים למצב המים העולמי<ref name ="UnStatement">[http://www.un.org/apps/news/story.asp?NewsID=17551&Cr=&Cr1 United Nations statement on water crisis]</ref><ref name="NRDC">[http://www.nrdc.org/international/summit/summit3.asp UN World Summit on Sustainable Development addresses the water crisis] </ref>. ההיבטים העיקריים של משבר המים העולמי הם מחסור כללי במים מתוקים ו[[זיהום מים]].

'''משבר המים העולמי''' או '''משבר המים''' (באנגלית: '''The water crisis''') הוא מצבם של משאבי המים העולמיים יחסית לדרישה האנושית החל משנות ה-1970 ועד היום<ref>Ron Nielsen, ''The little green handbook'', Picador, New York (2006) ISBN 0-312-42581-4</ref>. האו"ם ומוסדות עולמיים אחרים משתמשים במונח "משבר מים" כשהם מתייחסים למצב המים העולמי<ref name ="UnStatement">[http://www.un.org/apps/news/story.asp?NewsID=17551&Cr=&Cr1 United Nations statement on water crisis]</ref><ref name="NRDC">[http://www.nrdc.org/international/summit/summit3.asp UN World Summit on Sustainable Development addresses the water crisis] </ref>. ההיבטים העיקריים של משבר המים העולמי הם מחסור כללי במים מתוקים ו[[זיהום מים]].

על פני כדור הארץ ישנה כמות סופית של מים מתוקים, אשר אגורים ב[[אקוויפרים]], במים על פני השטח, וב[[אטמוספירה]], כל אלה הן חלק מה[[הידרוספרה]] והתנועה בין המאגרים השונים היא [[מחזור המים בטבע]] שהוא דוגמה ל[[מחזור ביוגאוכימי]]. כמות המים המתוקים, ו[[קצב]] הזרימה של מים בין מאגרים מכתיבה קצב שימוש מקסימלי במים מתוקים - כך שמים מתוקים הם [[משאב מתחדש]] אבל בעל [[קצב התחדשות]] מוגבל. יש אנשים שחושבים שמי האוקיינוסים הם מים זמינים, אך כמות ה[[אנרגיה]] שיש להשקיע כדי ל[[התפלת מי ים|התפיל מי מלח]] למים מתוקים מונעת מרוב המדינות לבצע זאת כיום בהיקף נרחב, דבר המסביר מדוע רק אחוז קטן מאוד ממאגר המים המתוקים העולמי מקורו בהתפלה.<ref>''World Energy Outlook 2005: Middle East and North Africa Insights'', International Energy Agency, Paris (2005)</ref> היות ורוב ההתפלה דורשת אנרגיה ממקורות [[אנרגיה מחצבית]] פרוש ההתפלה גם ביסוס משק המים על [[משאב מתכלה]]. לחלופין ניתן להתפיל כמות גדולה יותר ויותר של מים, ואף באמצעים של [[אנרגיה מתחדשת]] אבל דבר זה כרוך בעצמו באתגרים ובעיות שונות (שכן הוא דורש הגדלה נוספת של צריכת האנרגיה לנפש ועלול להיות כרוך בבעיות בריאות שונות).  

על פני כדור הארץ ישנה כמות סופית של מים מתוקים, אשר אגורים ב[[אקוויפרים]], במים על פני השטח, וב[[אטמוספירה]], כל אלה הן חלק מה[[הידרוספרה]] והתנועה בין המאגרים השונים היא [[מחזור המים בטבע]] שהוא דוגמה ל[[מחזור ביוגאוכימי]]. כמות המים המתוקים, ו[[קצב]] הזרימה של מים בין מאגרים מכתיבה קצב שימוש מקסימלי במים מתוקים - כך שמים מתוקים הם [[משאב מתחדש]] אבל בעל [[קצב התחדשות]] מוגבל. יש אנשים שחושבים שמי האוקיינוסים הם מים זמינים, אך כמות ה[[אנרגיה]] שיש להשקיע כדי ל[[התפלת מי ים|התפיל מי מלח]] למים מתוקים מונעת מרוב המדינות לבצע זאת כיום בהיקף נרחב, דבר המסביר מדוע רק אחוז קטן מאוד ממאגר המים המתוקים העולמי מקורו בהתפלה.<ref>''World Energy Outlook 2005: Middle East and North Africa Insights'', International Energy Agency, Paris (2005)</ref> היות ורוב ההתפלה דורשת אנרגיה ממקורות [[אנרגיה מחצבית]] פירוש ההתפלה גם ביסוס משק המים על [[משאב מתכלה]]. לחלופין ניתן להתפיל כמות גדולה יותר ויותר של מים, ואף באמצעים של [[אנרגיה מתחדשת]] אבל דבר זה כרוך בעצמו באתגרים ובעיות שונות (שכן הוא דורש הגדלה נוספת של צריכת האנרגיה לנפש ועלול להיות כרוך בבעיות בריאות שונות).  

כמות השימוש העולמית במים מתוקים נחשבת לאחד מ-9 התחומים שמהווים [[גבולות פלנטריים]] אשר פריצתם עלולה [[הכחדת האנושות|לסכן את קיום האנושות]]. מדענים ממליצים על שימוש בפחות מ-4000 ק"מ מעוקבים בשנה של שימוש צרכני של משאבים מי נגר עבור כלל האנושות. כיום האנושות צורכת כ-2,600 ק"מ מעורבים של מים מתוקים בשנה היות והצריכה של מים גדלה כל הזמן, [[האנושות]] צפויה לגיע לגבול זה באמצע המאה ה-21. כבר היום עקב שאיבה וניצול של מים, כרבע ממערכות הנהרות בעולם לא מגיעות לאוקיינוסים לפחות חלק מהשנה. דבר זה הוא בעל השלכות על [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] ועלול להיות בעל השלכות חמורות על החקלאות והחברה האנושית. [https://www.newscientist.com/article/dn18573-earths-nine-life-support-systems-fresh-water/]

כמות השימוש העולמית במים מתוקים נחשבת לאחד מ-9 התחומים שמהווים [[גבולות פלנטריים]] אשר פריצתם עלולה [[הכחדת האנושות|לסכן את קיום האנושות]]. מדענים ממליצים על שימוש בפחות מ-4000 ק"מ מעוקבים בשנה של שימוש צרכני של משאבים מי נגר עבור כלל האנושות. כיום האנושות צורכת כ-2,600 ק"מ מעורבים של מים מתוקים בשנה היות והצריכה של מים גדלה כל הזמן, [[האנושות]] צפויה לגיע לגבול זה באמצע המאה ה-21. כבר היום עקב שאיבה וניצול של מים, כרבע ממערכות הנהרות בעולם לא מגיעות לאוקיינוסים לפחות חלק מהשנה. דבר זה הוא בעל השלכות על [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] ועלול להיות בעל השלכות חמורות על החקלאות והחברה האנושית. [https://www.newscientist.com/article/dn18573-earths-nine-life-support-systems-fresh-water/]