שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2 בתים ,  15:34, 22 ביולי 2019
מ
החלפת טקסט – " פרושו" ב־" פירושו"
שורה 18: שורה 18:  
לא מדויק לכנות את הבעיה "הטרגדיה של הרכוש הציבורי" (the tragedy of the commons). רכוש ציבורי מנוהל על ידי הציבור לו הוא שייך, והציבור יכול להקים [[מוסד חברתי|מוסדות]] שינהלו את השימוש וימנעו ניצול יתר. מדויק יותר להגדיר את הבעיה כ"בעיית הגישה החופשית".
 
לא מדויק לכנות את הבעיה "הטרגדיה של הרכוש הציבורי" (the tragedy of the commons). רכוש ציבורי מנוהל על ידי הציבור לו הוא שייך, והציבור יכול להקים [[מוסד חברתי|מוסדות]] שינהלו את השימוש וימנעו ניצול יתר. מדויק יותר להגדיר את הבעיה כ"בעיית הגישה החופשית".
   −
הארדין כתב במקור את המאמר כדי להסביר את הבעיות ב[[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסייה]]. ריבוי ילדים פרושו שיש פחות קרקע לכל אחד מהם, ולבסוף כמות קרקע קטנה מכדי לקיים את האוכלוסייה הגדלה.  
+
הארדין כתב במקור את המאמר כדי להסביר את הבעיות ב[[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסייה]]. ריבוי ילדים פירושו שיש פחות קרקע לכל אחד מהם, ולבסוף כמות קרקע קטנה מכדי לקיים את האוכלוסייה הגדלה.  
    
[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסיים]] טענו, שאם היו מחלקים את הרכוש הציבורי ל-100 המשפחות, כל אחד היה מנצל את תא השטח הפרטי שלו באופן [[יעילות כלכלית|יעיל]] ולא היה ניצול יתר. אך פתרון זה אינו ישים לחלק ממשאבי הטבע והחברה, כי לא ניתן לחלק אותם או להכיל עליהם זכויות קניין. לדוגמה [[שכבת האוזון]] או [[אמון]] וכן [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] נוספים. בנוסף, יש מקרים בהם זכויות קניין לא יביאו לתוצאות [[יעילות פארטו]]. מסיבה זו נחשבת נחלת הכלל סוג של [[כשל שוק]], בעיקר בתחום של [[כלכלה אקולוגית]].
 
[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסיים]] טענו, שאם היו מחלקים את הרכוש הציבורי ל-100 המשפחות, כל אחד היה מנצל את תא השטח הפרטי שלו באופן [[יעילות כלכלית|יעיל]] ולא היה ניצול יתר. אך פתרון זה אינו ישים לחלק ממשאבי הטבע והחברה, כי לא ניתן לחלק אותם או להכיל עליהם זכויות קניין. לדוגמה [[שכבת האוזון]] או [[אמון]] וכן [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] נוספים. בנוסף, יש מקרים בהם זכויות קניין לא יביאו לתוצאות [[יעילות פארטו]]. מסיבה זו נחשבת נחלת הכלל סוג של [[כשל שוק]], בעיקר בתחום של [[כלכלה אקולוגית]].

תפריט ניווט