שינויים

'''נחלת הכלל''' או '''משאב ציבורי''' או '''רכוש ציבורי''' (באנגלית: '''The commons''') הוא מושג שמציין משאב שהבעלות עליו היא משותפת או מתחלקת בין קהילות שונות. המשאבים האלה "מוחזקים במשותף" "held in common" והם יכולים לכלול כל דבר החל מ[[משאב טבעי]] או [[אדמה]] משותפת ועד [[תוכנה]]. המשאב הציבורי מכיל בעלות ציבורית ובעלות פרטים שבהם יש לאנשים זכויות על פי מסורות שונות. בחלק מהתחומים שבהם משאב ציבורי מומר למשאב פרטי הדבר מכונה בשם enclosure. מושגים קרובים לנחלת הכלל הם [[מוצר ציבורי]] ו[[מוצר משותף]].  

'''נחלת הכלל''' או '''משאב ציבורי''' או '''רכוש ציבורי''' (באנגלית: '''The commons''') הוא מושג שמציין משאב שהבעלות עליו היא משותפת או מתחלקת בין קהילות שונות. המשאבים האלה "מוחזקים במשותף" "held in common" והם יכולים לכלול כל דבר החל מ[[משאב טבעי]] או [[אדמה]] משותפת ועד [[תוכנה]]. המשאב הציבורי מכיל בעלות ציבורית ובעלות פרטים שבהם יש לאנשים זכויות על פי מסורות שונות. בחלק מהתחומים שבהם משאב ציבורי מומר למשאב פרטי הדבר מכונה בשם enclosure. מושגים קרובים לנחלת הכלל הם [[מוצר ציבורי]] ו[[מוצר משותף]].

יש תחומים שבהם קשה לבצע חלוקה של נחלת הכלל לרכוש פרטי, אם ניתן להתייחס לתחומים אלה כאל משאב בכלל (גישה אחרת מתייחסת אליהם בתור [[מערכת מורכבת]]). דוגמה [[אקוויפר החוף]], [[אוקיינוסים]], [[שכבת האוזון]], [[מערכות אקולוגיות]] או [[מחזור החנקן]]. נחלת הכלל כוללת לא רק נכסי טבע, כמו המים והאוויר, אלא גם את חוף הים, הרחוב, וגם נכסי ידע ותרבות, לדוגמה הספרה 0 או האלפבית, ו[[הון חברתי]] כמו [[אמון]].  

יש תחומים שבהם קשה לבצע חלוקה של נחלת הכלל לרכוש פרטי, אם ניתן להתייחס לתחומים אלה כאל משאב בכלל (גישה אחרת מתייחסת אליהם בתור [[מערכת מורכבת]]). דוגמה [[אקוויפר החוף]], [[אוקיינוסים]], [[שכבת האוזון]], [[מערכות אקולוגיות]] או [[מחזור החנקן]]. נחלת הכלל כוללת לא רק נכסי טבע, כמו המים והאוויר, אלא גם את חוף הים, הרחוב, וגם נכסי ידע ותרבות, לדוגמה הספרה 0 או האלפבית, ו[[הון חברתי]] כמו [[אמון]].

חז"ל השתמשו באופן דומה בביטוי "רשות הרבים". מונחים אלה מבטאים תובנות שרווחו בעבר על אודות חשיבותם וטיבם של נכסים המשותפים לכלל הציבור ואשר בעלות פרטית עליהם, גידורם או מכירתם, נתפסו כעניין שאין להעלותו על הדעת, או שיגרמו נזק לציבור.  

חז"ל השתמשו באופן דומה בביטוי "רשות הרבים". מונחים אלה מבטאים תובנות שרווחו בעבר על אודות חשיבותם וטיבם של נכסים המשותפים לכלל הציבור ואשר בעלות פרטית עליהם, גידורם או מכירתם, נתפסו כעניין שאין להעלותו על הדעת, או שיגרמו נזק לציבור.

==נחלת הכלל ומוצר ציבורי==

==נחלת הכלל ומוצר ציבורי==

בכלכלה נחלת הכלל מקבילה למושגים [[מוצר ציבורי]] או [[מוצר משותף]] - ובשניהם מדובר ב[[מוצר בלבדי|מוצר לא בלבדי]] כלומר קשה למנוע ממישהו שלא שילם על המוצר את השימוש או ההנאה ממנו.  

בכלכלה נחלת הכלל מקבילה למושגים [[מוצר ציבורי]] או [[מוצר משותף]] - ובשניהם מדובר ב[[מוצר בלבדי|מוצר לא בלבדי]] כלומר קשה למנוע ממישהו שלא שילם על המוצר את השימוש או ההנאה ממנו.

* [[מוצר ציבורי]] הוא מוצר בלתי בלבדי ובלתי יריבי - מוצר או שירות שבו גם מי שלא שילם יכול להנות מקיום המוצר, והוא גם לא יריבי -כלומר שימוש של אדם אחד לא פוגע בהנאה מהמוצר על ידי אדם אחר. דברים כמו בטחון לאומי , [[מחזור הזרחן]], [[אמון]], [[תקשורת הוגנת]] או בתי משפט הוגנים הם סוגים של מוצר ציבוריים.  

* [[מוצר ציבורי]] הוא מוצר בלתי בלבדי ובלתי יריבי - מוצר או שירות שבו גם מי שלא שילם יכול להנות מקיום המוצר, והוא גם לא יריבי -כלומר שימוש של אדם אחד לא פוגע בהנאה מהמוצר על ידי אדם אחר. דברים כמו בטחון לאומי, [[מחזור הזרחן]], [[אמון]], [[תקשורת הוגנת]] או בתי משפט הוגנים הם סוגים של מוצר ציבוריים.

* [[מוצר משותף]] הוא מוצר בלתי בלבדי ויריבי - מוצר או שירות שבו גם מי שלא שילם יכול להנות מקיום המוצר, אבל הוא כן יריבי - כלומר שימוש של אדם אחד במוצר כן גורע מהכמות הכוללת שעומדת לרשות האחרים - לדוגמה כר מראה ציבורי, מצבור פחם, שדה דיג וכו'.  

* [[מוצר משותף]] הוא מוצר בלתי בלבדי ויריבי - מוצר או שירות שבו גם מי שלא שילם יכול להנות מקיום המוצר, אבל הוא כן יריבי - כלומר שימוש של אדם אחד במוצר כן גורע מהכמות הכוללת שעומדת לרשות האחרים - לדוגמה כר מראה ציבורי, מצבור פחם, שדה דיג וכו'.

מוצר ציבורי יכול להפוך למוצר משותף אם יש יותר מידי אנשים שרוצים להשתמש במוצר או ש[[תהליך]] כלשהו גורם להפחתה בכמות המוצר. היבט זה נקרא [[מוצר דחיס]]. כך לדוגמה [[זיהום אוויר|אוויר נקי]] נחשב ב[[כלכלה נאו-קלאסית|תאוריה הנאו-קלאסית]] דוגמה למוצר ציבורי , אבל הדבר נובע מכך שיש כמות גדולה מאוד של חמצן באוויר וכמות נמוכה של [[זיהום אוויר]] וכן מכך ש[[שירותי המערכת האקולוגית]] מספקים שירות של טיהור אוויר מרעלים והספקת חמצן. אם הספקת החמצן מוגבלת (כמו בחללית או בצוללות) או שאיכות האוויר נפגעת המוצר הציבורי נפגע וכתוצאה מכך הוא הופך למוצר משותף או אף [[מוצר פרטי]] (בלוני חמצן). אפשר גם להתייחס לכך כאל הפיכה של המוצר ממוצר-לא כלכלי ל[[מוצר כלכלי]].

מוצר ציבורי יכול להפוך למוצר משותף אם יש יותר מידי אנשים שרוצים להשתמש במוצר או ש[[תהליך]] כלשהו גורם להפחתה בכמות המוצר. היבט זה נקרא [[מוצר דחיס]]. כך לדוגמה [[זיהום אוויר|אוויר נקי]] נחשב ב[[כלכלה נאו-קלאסית|תאוריה הנאו-קלאסית]] דוגמה למוצר ציבורי, אבל הדבר נובע מכך שיש כמות גדולה מאוד של חמצן באוויר וכמות נמוכה של [[זיהום אוויר]] וכן מכך ש[[שירותי המערכת האקולוגית]] מספקים שירות של טיהור אוויר מרעלים והספקת חמצן. אם הספקת החמצן מוגבלת (כמו בחללית או בצוללות) או שאיכות האוויר נפגעת המוצר הציבורי נפגע וכתוצאה מכך הוא הופך למוצר משותף או אף [[מוצר פרטי]] (בלוני חמצן). אפשר גם להתייחס לכך כאל הפיכה של המוצר ממוצר-לא כלכלי ל[[מוצר כלכלי]].

==הטרגדיה של נחלת הכלל==

==הטרגדיה של נחלת הכלל==

{{הפניה לערך מורחב|הטרגדיה של נחלת הכלל}}

{{הפניה לערך מורחב|הטרגדיה של נחלת הכלל}}

שימוש ציבורי במשאבים אליהם יש גישה חופשית, אך כמות סופית, מוביל למה ש[[גארט הארדין]] (Garret Hardin) כינה '''הטרגדיה של נחלת הכלל'''. נניח שקיים שטח מרעה ציבורי היכול לתמוך ב-100 פרות. שטח המרעה שייך לכפר שלם, שבו יש 100 משפחות ולכל משפחה פרה אחת והכול טוב. אדם אחד מוסיף עוד פרה שגורמת ל[[דילול משאבים]] ולכך שכל הפרות קצת יותר רזות. למרות שזו התנהגות [[רציונליזם|רציונלית]] של כל פרט, אם כולם ינהגו כך, לכולם יהיה רע יותר - במספר מסויים של פרות תהיה רעיית יתר וכל הפרות ימותו מ[[רעב]]. המסקנה של הארדין היא שבמקרה של משאב בעל גישה חופשית, מקסום תועלות אישיות על ידי פרטים רציונליים, באופן בלתי מתואם, לא בהכרח מוביל ל[[עקרון היד הנעלמה|יד נעלמה]], שמביאה ל[[רווחה חברתית מקסימלית]], אלא לרגל נעלמה שבועטת בנחלת הכלל לעזאזל.  

שימוש ציבורי במשאבים אליהם יש גישה חופשית, אך כמות סופית, מוביל למה ש[[גארט הארדין]] (Garret Hardin) כינה '''הטרגדיה של נחלת הכלל'''. נניח שקיים שטח מרעה ציבורי היכול לתמוך ב-100 פרות. שטח המרעה שייך לכפר שלם, שבו יש 100 משפחות ולכל משפחה פרה אחת והכול טוב. אדם אחד מוסיף עוד פרה שגורמת ל[[דילול משאבים]] ולכך שכל הפרות קצת יותר רזות. למרות שזו התנהגות [[רציונליזם|רציונלית]] של כל פרט, אם כולם ינהגו כך, לכולם יהיה רע יותר - במספר מסויים של פרות תהיה רעיית יתר וכל הפרות ימותו מ[[רעב]]. המסקנה של הארדין היא שבמקרה של משאב בעל גישה חופשית, מקסום תועלות אישיות על ידי פרטים רציונליים, באופן בלתי מתואם, לא בהכרח מוביל ל[[עקרון היד הנעלמה|יד נעלמה]], שמביאה ל[[רווחה חברתית מקסימלית]], אלא לרגל נעלמה שבועטת בנחלת הכלל לעזאזל.

לא מדויק לכנות את הבעיה "הטרגדיה של הרכוש הציבורי" (the tragedy of the commons). רכוש ציבורי מנוהל על ידי הציבור לו הוא שייך, והציבור יכול להקים [[מוסד חברתי|מוסדות]] שינהלו את השימוש וימנעו ניצול יתר. מדויק יותר להגדיר את הבעיה כ"בעיית הגישה החופשית".

לא מדויק לכנות את הבעיה "הטרגדיה של הרכוש הציבורי" (the tragedy of the commons). רכוש ציבורי מנוהל על ידי הציבור לו הוא שייך, והציבור יכול להקים [[מוסד חברתי|מוסדות]] שינהלו את השימוש וימנעו ניצול יתר. מדויק יותר להגדיר את הבעיה כ"בעיית הגישה החופשית".

הארדין כתב במקור את המאמר כדי להסביר את הבעיות ב[[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסייה]]. ריבוי ילדים פירושו שיש פחות קרקע לכל אחד מהם, ולבסוף כמות קרקע קטנה מכדי לקיים את האוכלוסייה הגדלה.  

הארדין כתב במקור את המאמר כדי להסביר את הבעיות ב[[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסייה]]. ריבוי ילדים פירושו שיש פחות קרקע לכל אחד מהם, ולבסוף כמות קרקע קטנה מכדי לקיים את האוכלוסייה הגדלה.

[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסיים]] טענו, שאם היו מחלקים את הרכוש הציבורי ל-100 המשפחות, כל אחד היה מנצל את תא השטח הפרטי שלו באופן [[יעילות כלכלית|יעיל]] ולא היה ניצול יתר. אך פתרון זה אינו ישים לחלק ממשאבי הטבע והחברה, כי לא ניתן לחלק אותם או להכיל עליהם זכויות קניין. לדוגמה [[שכבת האוזון]] או [[אמון]] וכן [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] נוספים. בנוסף, יש מקרים בהם זכויות קניין לא יביאו לתוצאות [[יעילות פארטו]]. מסיבה זו נחשבת נחלת הכלל סוג של [[כשל שוק]], בעיקר בתחום של [[כלכלה אקולוגית]].

[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסיים]] טענו, שאם היו מחלקים את הרכוש הציבורי ל-100 המשפחות, כל אחד היה מנצל את תא השטח הפרטי שלו באופן [[יעילות כלכלית|יעיל]] ולא היה ניצול יתר. אך פתרון זה אינו ישים לחלק ממשאבי הטבע והחברה, כי לא ניתן לחלק אותם או להכיל עליהם זכויות קניין. לדוגמה [[שכבת האוזון]] או [[אמון]] וכן [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] נוספים. בנוסף, יש מקרים בהם זכויות קניין לא יביאו לתוצאות [[יעילות פארטו]]. מסיבה זו נחשבת נחלת הכלל סוג של [[כשל שוק]], בעיקר בתחום של [[כלכלה אקולוגית]].

*[http://en.wikipedia.org/wiki/Tragedy_of_the_commons הטרגדיה של נחלת הכלל] בוויקיפדיה האנגלית

*[http://en.wikipedia.org/wiki/Tragedy_of_the_commons הטרגדיה של נחלת הכלל] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://shinygreen.wordpress.com/2012/06/16/58/ אלינור אוסטרום והקומדיה של הניהול הקהילתי] אוהד קרני, ירוק ונוצץ, 16.6.2012

* [http://shinygreen.wordpress.com/2012/06/16/58/ אלינור אוסטרום והקומדיה של הניהול הקהילתי] אוהד קרני, ירוק ונוצץ, 16.6.2012

*[https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=1&cad=rja&uact=8&ved=0ahUKEwiU-7Dcj8_LAhVLG5oKHUUEB58QFggbMAA&url=http%3A%2F%2Fmofetnet.macam.ac.il%2FFileFetcher.aspx%3Fid%3D573916%26imageType%3DcourseFile&usg=AFQjCNH-bHGgz6o-17GU1SddKlBY0kIXjg&sig2=jiAPwhShrgaV8oNjHR1UuQ למי שייכת נחלת הכלל?] ד"ר דניאל מישורי {{Doc}}

*[https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=1&cad=rja&uact=8&ved=0ahUKEwiU-7Dcj8_LAhVLG5oKHUUEB58QFggbMAA&url=http%3A%2F%2Fmofetnet.macam.ac.il%2FFileFetcher.aspx%3Fid%3D573916%26imageType%3DcourseFile&usg=AFQjCNH-bHGgz6o-17GU1SddKlBY0kIXjg&sig2=jiAPwhShrgaV8oNjHR1UuQ למי שייכת נחלת הכלל?] ד"ר דניאל מישורי {{Doc}}

*[http://web.pdx.edu/~pdx01401/CAdictset.html המילון של צ'ט באוארס] מכיל הגדרה למושג נחלת הכלל

*[http://web.pdx.edu/~pdx01401/CAdictset.html המילון של צ'ט באוארס] מכיל הגדרה למושג נחלת הכלל

* [http://media.wix.com/ugd/b8978e_65a21989805f4bb88ef1bdd2609bed1b.pdf פרק ג': נחלת הכלל: אבן יסוד של הקיימות] מהספר [[קיימות: חזון, ערכים, יישום]]

* [http://media.wix.com/ugd/b8978e_65a21989805f4bb88ef1bdd2609bed1b.pdf פרק ג': נחלת הכלל: אבן יסוד של הקיימות] מהספר [[קיימות: חזון, ערכים, יישום]]