שינויים

כמו כן, עקרון אנה קרנינה מעמיד בספק את חשיבות [[ניתוח שולי|הניתוח השולי]] עבור [[פונקציית הייצור]] בכלכלה. הניתוח השולי משמש בין היתר לקביעת התרומה לתפוקה של עובדים ומכונות בתהליך הייצור, וקובע שניתוח זה משמש לשם קביעת השכר לעובדים ותשלום הרנטות להפעלת הציוד המכני.  ניתוח כזה מבוצע בדרך כלל על דוגמאות שבהן הייצור הוא מקבילי (לדוגמה עובדים בפרדס) ולא טורי (כמו עובדים בקו ייצור קלאסי). בייצור מקבילי אין תקפות לעקרון אנה קרנינה, שכן כל עובד לדוגמה קוטף תפוזים בלי קשר לשאלה מה עושים שאר העובדים.  בייצור טורי לעומת זאת פועל לפי עקרון אנה קרנינה. עובד חולה אחד יפגע בצורה קטנה בתפוקת קטיף תפוזים בפרדס. לעומת זאת, עובד חולה אחד, ללא הנחה של עובדים מחליפים או מלאים, ישבית את קו הייצור כולו.  

כמו כן, עקרון אנה קרנינה מעמיד בספק את חשיבות [[ניתוח שולי|הניתוח השולי]] עבור [[פונקציית הייצור]] בכלכלה. הניתוח השולי משמש בין היתר לקביעת התרומה לתפוקה של עובדים ומכונות בתהליך הייצור, וקובע שניתוח זה משמש לשם קביעת השכר לעובדים ותשלום הרנטות להפעלת הציוד המכני.  ניתוח כזה מבוצע בדרך כלל על דוגמאות שבהן הייצור הוא מקבילי (לדוגמה עובדים בפרדס) ולא טורי (כמו עובדים בקו ייצור קלאסי). בייצור מקבילי אין תקפות לעקרון אנה קרנינה, שכן כל עובד לדוגמה קוטף תפוזים בלי קשר לשאלה מה עושים שאר העובדים.  בייצור טורי לעומת זאת פועל לפי עקרון אנה קרנינה. עובד חולה אחד יפגע בצורה קטנה בתפוקת קטיף תפוזים בפרדס. לעומת זאת, עובד חולה אחד, ללא הנחה של עובדים מחליפים או מלאים, ישבית את קו הייצור כולו.  

מסיבה זו אם מניחים שאין יתרות של עובדים או של הון התפוקה השולית של העובד האחרון בקו הייצור היא התפוקה הכוללת של קו הייצור כולו, בהנחה שמביאים עוד עובד חלופי למקרי מחלה, התפוקה השולית של העובד האחרון בקו הייצור היא 0. הכנסה של האפשרות לתקלות בקו הייצור, או תקלות אחרות הנובעות מבעיות של זרימת הון, זרימת חומרי גלם והזרמת המוצרים אל מוכרים או לקוחות וכ', פרושה שבעלים של מפעל ירצו לא רק למקסם את הייצור, אלא גם להקטין את הסיכוי להתרחשות תקלות כאלה ולהקטין את הנזק שתקלות כאלה יגרמו במידה ויתרחשו. פרוש הדבר החזקה של הון מכונות עודף (לגיבוי ולתיקון מכונות אחרות) והחזקה של עובדים לשם גיבוי או שימוש בעובדים בצורה "לא יעילה" כך שיוכלו להחליף באופן זמני עובדים אחרים.  

מסיבה זו אם מניחים שאין יתרות של עובדים או של הון התפוקה השולית של העובד האחרון בקו הייצור היא התפוקה הכוללת של קו הייצור כולו, בהנחה שמביאים עוד עובד חלופי למקרי מחלה, התפוקה השולית של העובד האחרון בקו הייצור היא 0. הכנסה של האפשרות לתקלות בקו הייצור, או תקלות אחרות הנובעות מבעיות של זרימת הון, זרימת חומרי גלם והזרמת המוצרים אל מוכרים או לקוחות וכ', פרושה שבעלים של מפעל ירצו לא רק למקסם את הייצור, אלא גם להקטין את הסיכוי להתרחשות תקלות כאלה ולהקטין את הנזק שתקלות כאלה יגרמו במידה ויתרחשו. פירוש הדבר החזקה של הון מכונות עודף (לגיבוי ולתיקון מכונות אחרות) והחזקה של עובדים לשם גיבוי או שימוש בעובדים בצורה "לא יעילה" כך שיוכלו להחליף באופן זמני עובדים אחרים.  

מסיבה זו לא סביר שעקרון התפוקה השולית אכן משמש לקביעת השכר והקצאת משאבים אחרים בתהליך הייצור של פירמות המפעילות קווי ייצור או שמתקיים בהן עקרון אנה קרנינה בצורה חזקה. היבט זה מובא גם בספרו של [[סטיב קין]] [[הפרכת הכלכלה]] בפרק על ייצור ופירמות. גם במחקרים של [[ברנארד לייטר]] על [[מערכות זורמות מורכבות]], בין אם אלו [[מערכות אקולוגיות]], מערכות אלקטרוניות, מערכות להפצת חשמל ומערכות [[מטבע משלים]], הטענה היא כי יש טרייד-אוף בין הפרודוקטיביות של המערכת (היכולת שלה להזרים כמות מקסימלית של זרם בזמן נתון) לבין עמידות.

מסיבה זו לא סביר שעקרון התפוקה השולית אכן משמש לקביעת השכר והקצאת משאבים אחרים בתהליך הייצור של פירמות המפעילות קווי ייצור או שמתקיים בהן עקרון אנה קרנינה בצורה חזקה. היבט זה מובא גם בספרו של [[סטיב קין]] [[הפרכת הכלכלה]] בפרק על ייצור ופירמות. גם במחקרים של [[ברנארד לייטר]] על [[מערכות זורמות מורכבות]], בין אם אלו [[מערכות אקולוגיות]], מערכות אלקטרוניות, מערכות להפצת חשמל ומערכות [[מטבע משלים]], הטענה היא כי יש טרייד-אוף בין הפרודוקטיביות של המערכת (היכולת שלה להזרים כמות מקסימלית של זרם בזמן נתון) לבין עמידות.