שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  20:57, 20 ביולי 2019
מ
החלפת טקסט – " מ " ב־" מ-"
שורה 100: שורה 100:  
בחברת [[ציידים לקטים]] מחסור במזון היה הרבה פעמים תוצאה של מחסור בזנים מבוייתים בעלי יבול , מחסור בציד או בטכנולוגיה. אחרי [[המהפכה החקלאית]] מחסור היה תוצאה של רצון לקיחת מזון אחד מהשני מה שיצר עודף אצל חלק ומחסור אצל חלק אחר או נבע מסוגים שונים של בעיות סביבתיות כולל בצורת, שיטפון ועודף מים, סופות ובעיות אקלים אחרות, . יש לציין שהרצון לקחת יותר ממה שצריך ואי התחשבות בטבע גרמו לרבים מהבצורות והשטפונות דרך ברוא יערות לדוגמה. כמו כן הלקיחה של חלק מהיבול מאנשים על ידי אנשים אחרים גרמה לכך שלא היו להם מאגרי מזון למקרה של בצורת או שטפון. המתואר לעיל הוא חלק מהגורמים למלחמות אשר גם גורמים לחסור במזון או [[רעב המוני]]  לא רק בגלל אי-עיבוד של אדמות על ידי חקלאים שהפכו ללוחמים או לעבדים או נהרגו אלא גם עקב הפצה של מגיפות.  
 
בחברת [[ציידים לקטים]] מחסור במזון היה הרבה פעמים תוצאה של מחסור בזנים מבוייתים בעלי יבול , מחסור בציד או בטכנולוגיה. אחרי [[המהפכה החקלאית]] מחסור היה תוצאה של רצון לקיחת מזון אחד מהשני מה שיצר עודף אצל חלק ומחסור אצל חלק אחר או נבע מסוגים שונים של בעיות סביבתיות כולל בצורת, שיטפון ועודף מים, סופות ובעיות אקלים אחרות, . יש לציין שהרצון לקחת יותר ממה שצריך ואי התחשבות בטבע גרמו לרבים מהבצורות והשטפונות דרך ברוא יערות לדוגמה. כמו כן הלקיחה של חלק מהיבול מאנשים על ידי אנשים אחרים גרמה לכך שלא היו להם מאגרי מזון למקרה של בצורת או שטפון. המתואר לעיל הוא חלק מהגורמים למלחמות אשר גם גורמים לחסור במזון או [[רעב המוני]]  לא רק בגלל אי-עיבוד של אדמות על ידי חקלאים שהפכו ללוחמים או לעבדים או נהרגו אלא גם עקב הפצה של מגיפות.  
   −
מחסור ועודף במזון נפוצים מאוד במאה ה-21 ומגיעים למימדים גדולים מאוד. כמעט חצי מהמזון בעולם נזרק{{הערה|Rebecca Smithers [https://www.theguardian.com/environment/2013/jan/10/half-world-food-waste Almost half of the world's food thrown away, report finds] 10 בינואר 2013, The Guardian}}, יש כ-2  מיליארד אנשים הסובלים ממשקל עודף (השמנה קלה) ו-600 מיליון הסובלים מ[[השמנה]] קשה, סך הכל כשליש מ[[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית של כדור הארץ]]. בעוד שיש 815 מיליון רעבים. למערכת ייצור המזון במאה ה-21 יש [[השפעות סביבתיות|השפעות סביבתיות שליליות]] נרחבות מאוד, לדוגמה שליש מ[[גזי החממה]] באים משם. לכן יותר מ 100 מדענים חתמו על קריאה לתקן את מערכת המזון: לטענתם היא מכשילה אותנו{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/worlds-food-system-failing-new-report-2621850618.html Our Food Systems Are Failing Us’: 100+ Academies Call for Overhaul of Food Production] 29 לנובמבר 2018, Ecowatch}}.  
+
מחסור ועודף במזון נפוצים מאוד במאה ה-21 ומגיעים למימדים גדולים מאוד. כמעט חצי מהמזון בעולם נזרק{{הערה|Rebecca Smithers [https://www.theguardian.com/environment/2013/jan/10/half-world-food-waste Almost half of the world's food thrown away, report finds] 10 בינואר 2013, The Guardian}}, יש כ-2  מיליארד אנשים הסובלים ממשקל עודף (השמנה קלה) ו-600 מיליון הסובלים מ[[השמנה]] קשה, סך הכל כשליש מ[[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית של כדור הארץ]]. בעוד שיש 815 מיליון רעבים. למערכת ייצור המזון במאה ה-21 יש [[השפעות סביבתיות|השפעות סביבתיות שליליות]] נרחבות מאוד, לדוגמה שליש מ[[גזי החממה]] באים משם. לכן יותר מ-100 מדענים חתמו על קריאה לתקן את מערכת המזון: לטענתם היא מכשילה אותנו{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/worlds-food-system-failing-new-report-2621850618.html Our Food Systems Are Failing Us’: 100+ Academies Call for Overhaul of Food Production] 29 לנובמבר 2018, Ecowatch}}.  
    
היום התמותה מהשמנה גדולה פי 3 מהתמותה מרעב{{הערה|Stephen Adams [https://www.telegraph.co.uk/news/health/news/9742960/Obesity-killing-three-times-as-many-as-malnutrition.html Obesity killing three times as many as malnutrition] 13. לדצמבר 2012, The Telegrafh}}.
 
היום התמותה מהשמנה גדולה פי 3 מהתמותה מרעב{{הערה|Stephen Adams [https://www.telegraph.co.uk/news/health/news/9742960/Obesity-killing-three-times-as-many-as-malnutrition.html Obesity killing three times as many as malnutrition] 13. לדצמבר 2012, The Telegrafh}}.
שורה 210: שורה 210:  
* כתות ותנועות דתיות שונות שונות כמו הפוריטנים, הקטארים, הולדנסים במערב אירופה, הדוכובורים, המולוקנים, ברוסיה.
 
* כתות ותנועות דתיות שונות שונות כמו הפוריטנים, הקטארים, הולדנסים במערב אירופה, הדוכובורים, המולוקנים, ברוסיה.
   −
* ברומא העתיקה ניתן להבחין ב-2 תקופות בהן החיים היו שונים מאוד: התקופה המוקדמת מ 753 ועד 340 לפני הספירה והתקופה המאוחרת מ-340 לפני הספירה ועד 476 לספירה. בתקופה הראשונה רומא לא היתה אימפריה אלה קהילה קטנה יחסית. התקופה התאפיינה בשוויון ודמוקרטיה ברמה גבוהה יחסית. בתקופה זו הפלבס השיג שוויון זכויות עם הפטריקיים, רומא ניהלה לרוב מלחמות מגן והכוהנים הפסציאלים מנעו מחלמות כיבוש. בתקופה זו לאחר מאבק ארוך בין הפטריקיים לפלבס נחקק חוק לציניוס - סקסטיוס בשנת 367 לפני הספירה אשר הגביל את מידת הצריכה: כמות הרכוש המקסימלית למשק בית נקבעה ל-500 יוגרים קרקע  ו-500 ראשי בקר. בתקופה זו גם סנאטורים השתתפו בעבודות אדמה שונות ברומא לא היו כמויות משמעותיות של עניים ועבדים.
+
* ברומא העתיקה ניתן להבחין ב-2 תקופות בהן החיים היו שונים מאוד: התקופה המוקדמת מ-753 ועד 340 לפני הספירה והתקופה המאוחרת מ-340 לפני הספירה ועד 476 לספירה. בתקופה הראשונה רומא לא היתה אימפריה אלה קהילה קטנה יחסית. התקופה התאפיינה בשוויון ודמוקרטיה ברמה גבוהה יחסית. בתקופה זו הפלבס השיג שוויון זכויות עם הפטריקיים, רומא ניהלה לרוב מלחמות מגן והכוהנים הפסציאלים מנעו מחלמות כיבוש. בתקופה זו לאחר מאבק ארוך בין הפטריקיים לפלבס נחקק חוק לציניוס - סקסטיוס בשנת 367 לפני הספירה אשר הגביל את מידת הצריכה: כמות הרכוש המקסימלית למשק בית נקבעה ל-500 יוגרים קרקע  ו-500 ראשי בקר. בתקופה זו גם סנאטורים השתתפו בעבודות אדמה שונות ברומא לא היו כמויות משמעותיות של עניים ועבדים.
    
בתקופה השנייה רומא עברה לכיבושים גדולים ונהפכה לאימפריה מה ששינה את החיים בתוכה. יש לציין, שאלה שתמכו באורח החיים הישן לא התנגדו ואפילו תמכו בכיבושים כמו קאטו הזקן אשר נודע באימרתו "את כרטגו יש להחריב" וגרקכוס שהשתתף בכיבוש קרטגו. למרות שהשאיפה לצבירת רכוש מקסימלי אשר היוותה את הבסיס לכיבושים היוותה גם את הבסיס לשינוי הסדר ברומא. בתקופה זו נוצר עודף משמעותי עקב הכיבוש אשר גרם למחסור לאפחות מדמעותי. קודם אצל העבדים ואחר כך אצל האזרחים ברומא. בעלי העבדים העשירים יכלו למכור את תוצרי המשק שלהם במחיר זול יותר המשק שלהם לא סבל בגלל העדר בעליו עקב המלחמות וממיסים. בסופו של דבר הם גרשואת העניים מחלקותיהם וצרפו אותה לאחוזות שלהם. זה גרם למתיחות גדולה ברומא בין עניים לעשירים למחלות עקב הצפיפות ברובעים העניים. כאשר גרקכוס ניסה ב-133 לפני הספירה לשקם את חוק ליציניוס - סקסטיוס הואבסופו של דבר נהרג והחוק בוטל בשנת 111 לפני הספירה. הצורך להקים צבה מקצועי כדי לכבוש יחד עם המתיחות גרמה למלחמות אזרחים מה הוביל להשמדת הדמוקרטיה ברומא ולכינון משטר דקטטורי. בצרוף מקרים מעניין, כינון המשטר נעשה בדיוק בזמן הכיבושים הגדולים של יוליוס כיסר.  
 
בתקופה השנייה רומא עברה לכיבושים גדולים ונהפכה לאימפריה מה ששינה את החיים בתוכה. יש לציין, שאלה שתמכו באורח החיים הישן לא התנגדו ואפילו תמכו בכיבושים כמו קאטו הזקן אשר נודע באימרתו "את כרטגו יש להחריב" וגרקכוס שהשתתף בכיבוש קרטגו. למרות שהשאיפה לצבירת רכוש מקסימלי אשר היוותה את הבסיס לכיבושים היוותה גם את הבסיס לשינוי הסדר ברומא. בתקופה זו נוצר עודף משמעותי עקב הכיבוש אשר גרם למחסור לאפחות מדמעותי. קודם אצל העבדים ואחר כך אצל האזרחים ברומא. בעלי העבדים העשירים יכלו למכור את תוצרי המשק שלהם במחיר זול יותר המשק שלהם לא סבל בגלל העדר בעליו עקב המלחמות וממיסים. בסופו של דבר הם גרשואת העניים מחלקותיהם וצרפו אותה לאחוזות שלהם. זה גרם למתיחות גדולה ברומא בין עניים לעשירים למחלות עקב הצפיפות ברובעים העניים. כאשר גרקכוס ניסה ב-133 לפני הספירה לשקם את חוק ליציניוס - סקסטיוס הואבסופו של דבר נהרג והחוק בוטל בשנת 111 לפני הספירה. הצורך להקים צבה מקצועי כדי לכבוש יחד עם המתיחות גרמה למלחמות אזרחים מה הוביל להשמדת הדמוקרטיה ברומא ולכינון משטר דקטטורי. בצרוף מקרים מעניין, כינון המשטר נעשה בדיוק בזמן הכיבושים הגדולים של יוליוס כיסר.  

תפריט ניווט