שינויים

* '''צמצום צריכה.''' הרבה אנשים, בעיקר קשורים [[סביבתנות|לתנועה הסביבתית]] חושבים שהדגש צריך להיות על צמצום צריכה. [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] טוען בדוח החמישי שלו שדווקא העלייה בצריכה היתה הגורם החשוב ביותר לעלייה בריכוז גזי החממה בעשור האחרון. האנשים האלה חושבים שיש להגיע ל [[כלכלת מצב יציב]] כדי להגיע ליציבות אקלימית. ובאמת, אפילו לאנרגיות מתחדשות יש השלכות סביבתיות, ובריאותיות שליליות אשר יכולות אפילו במידה מסוימת להשפיע על האקלים, לעומת זאת, מילוי המלצות משרד הבריאות כגון לתזונה בריאה,  עידוד [[אורח חיים פעיל]] ולא [[אורח חיים יושבני]] [[השפעות סביבתיות של מחשוב|מול המסך]]  הפסקת [[מחסור ועודף|צריכה עודפת של מזון]] ויחד איתה את [[השמנה]] יכולים להביא לירידה בפליטות ללא האפקטים האלה. יש לציין שגם צעדים מתונים מאוד בתחום הזה יכולים עזור ולמעשה רוב מדינות העולם באמת נוקטות בצעדים מסוימים בכיוון. הצעדים יכולים לכלול [[התייעלות אנרגטית]], מעבר ל[[תחבורה בת קיימא]] ו[[חקלאות בת קיימא]], צמצום שימוש ב[[פלסטיק|פלסטיק חד פעמי]], [[בנייה ירוקה]], סלילת [[שבילי אופניים]] וכדומה. לפרטים נוספים ראה: [[כלכלת מצב יציב]], [[מחסור ועודף]], [[אורח חיים פעיל]], [[פשטות מרצון]], [[תנועת ההאטה]], [[אי צמיחה]].

* '''צמצום צריכה.''' הרבה אנשים, בעיקר קשורים [[סביבתנות|לתנועה הסביבתית]] חושבים שהדגש צריך להיות על צמצום צריכה. [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] טוען בדוח החמישי שלו שדווקא העלייה בצריכה היתה הגורם החשוב ביותר לעלייה בריכוז גזי החממה בעשור האחרון. האנשים האלה חושבים שיש להגיע ל [[כלכלת מצב יציב]] כדי להגיע ליציבות אקלימית. ובאמת, אפילו לאנרגיות מתחדשות יש השלכות סביבתיות, ובריאותיות שליליות אשר יכולות אפילו במידה מסוימת להשפיע על האקלים, לעומת זאת, מילוי המלצות משרד הבריאות כגון לתזונה בריאה,  עידוד [[אורח חיים פעיל]] ולא [[אורח חיים יושבני]] [[השפעות סביבתיות של מחשוב|מול המסך]]  הפסקת [[מחסור ועודף|צריכה עודפת של מזון]] ויחד איתה את [[השמנה]] יכולים להביא לירידה בפליטות ללא האפקטים האלה. יש לציין שגם צעדים מתונים מאוד בתחום הזה יכולים עזור ולמעשה רוב מדינות העולם באמת נוקטות בצעדים מסוימים בכיוון. הצעדים יכולים לכלול [[התייעלות אנרגטית]], מעבר ל[[תחבורה בת קיימא]] ו[[חקלאות בת קיימא]], צמצום שימוש ב[[פלסטיק|פלסטיק חד פעמי]], [[בנייה ירוקה]], סלילת [[שבילי אופניים]] וכדומה. לפרטים נוספים ראה: [[כלכלת מצב יציב]], [[מחסור ועודף]], [[אורח חיים פעיל]], [[פשטות מרצון]], [[תנועת ההאטה]], [[אי צמיחה]].

ההסכם הבינלאומי העיקרי למאבק בשינויי האקלים עד 2015 היה [[פרוטוקול קיוטו]]. הפרוטוקול הוא תיקון ל[[אמנת המסגרת של האו"ם בעניין שינויי אקלים]] (UNFCCC). [[מדינה|מדינות]] אשר מאשררות את הפרוטוקול מתחייבות להקטין פליטות של [[פחמן דו חמצני]] ושל חמישה [[גז חממה|גזי חממה]] אחרים, או לעסוק ב[[מסחר פליטות]] אם הן מתכוונות להשאיר או להגדיל את הפליטות של גזים אלו. ב-2015 נחתם [[הסכם פריז]] הסכם כלל עולמי רחב ומקיף יותר מאמנת קיוטו. מטרת ההסכם היא להגביל את ההתחממות ל 2 מעלות ואם אפשר ל-1.5 מעלות. נכון ל-30 באפריל 2018 על ההסכם חתמו 176 מדינות האחראיות על כ-88% מסך פליטות גזי החממה בעולם{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_parties_to_the_Paris_Agreement List of parties to the Paris Agreement]}}{{הערה|United Nations Framework Convention on Climate Change [https://unfccc.int/process/the-paris-agreement/status-of-ratification Paris Agreement - Status of Ratification] 2018}}.  

ההסכם הבינלאומי העיקרי למאבק בשינויי האקלים עד 2015 היה [[פרוטוקול קיוטו]]. הפרוטוקול הוא תיקון ל[[אמנת המסגרת של האו"ם בעניין שינויי אקלים]] (UNFCCC). [[מדינה|מדינות]] אשר מאשררות את הפרוטוקול מתחייבות להקטין פליטות של [[פחמן דו חמצני]] ושל חמישה [[גז חממה|גזי חממה]] אחרים, או לעסוק ב[[מסחר פליטות]] אם הן מתכוונות להשאיר או להגדיל את הפליטות של גזים אלו. ב-2015 נחתם [[הסכם פריז]] הסכם כלל עולמי רחב ומקיף יותר מאמנת קיוטו. מטרת ההסכם היא להגביל את ההתחממות ל-2 מעלות ואם אפשר ל-1.5 מעלות. נכון ל-30 באפריל 2018 על ההסכם חתמו 176 מדינות האחראיות על כ-88% מסך פליטות גזי החממה בעולם{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_parties_to_the_Paris_Agreement List of parties to the Paris Agreement]}}{{הערה|United Nations Framework Convention on Climate Change [https://unfccc.int/process/the-paris-agreement/status-of-ratification Paris Agreement - Status of Ratification] 2018}}.  

נכון למרץ 2018, 20,000 מדענים חתמו על מכתב אזהרה לאנושות בו הם מזהירים מאסון פלנטרי בגלל הרס הטבע בידי האדם וקודם כל בגלל שינויי האקלים{{הערה|Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/warning-to-humanity-scientists-2544973158.html 20,000 Scientists Have Now Signed 'Warning to Humanity'] 9 במרץ 2018, Ecowatch}}.

נכון למרץ 2018, 20,000 מדענים חתמו על מכתב אזהרה לאנושות בו הם מזהירים מאסון פלנטרי בגלל הרס הטבע בידי האדם וקודם כל בגלל שינויי האקלים{{הערה|Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/warning-to-humanity-scientists-2544973158.html 20,000 Scientists Have Now Signed 'Warning to Humanity'] 9 במרץ 2018, Ecowatch}}.

=== דוחות של מדענים לגבי הפעילות עד כה ותוצאותיה ===

=== דוחות של מדענים לגבי הפעילות עד כה ותוצאותיה ===

בקיץ 2018 צוות בין לאומי של מדענים ערך מחקר והגיע למסקנה שייתכן וההתחייבויות בהסכם פריז אינן מספיקות כדי להגביל את ההתחממות ל 2 מעלות ואפילו אם ימומשו הטמפרטורה עלולה לעלות ב-4-5 מעלות והים ב-10-60 מטר בעשורים הקרובים, מה שיגרום לכאוס עולמי. זאת בשל לולאות משוב מחזקות כמו הרס [[יער|יערות]], [[השפעת שינויי האקלים על הקרח והשלג - הקריוספירה|המסת הקרח בארקטיקה]] ועוד. לטענת הצוות כדי למנוע את התהליך תצטרך האנושות לשקם את היערות, ואת יתר קולטי הפחמן הטבעיים, להוציא פחמן מהאטמוספרה באמצעים טכנולוגיים ולשנות את המבנה החברתי ואת הערכים שלה{{הערה|Will Steffen, Johan Rockström, Katherine Richardson, Timothy M. Lenton, Carl Folke, Diana Liverman, Colin P. Summerhayes, Anthony D. Barnosky, Sarah E. Cornell, Michel Crucifix, Jonathan F. Donges, Ingo Fetzer, Steven J. Lade, Marten Scheffer, Ricarda Winkelmann, and Hans Joachim Schellnhuber.[ http://www.pnas.org/content/early/2018/07/31/1810141115  

בקיץ 2018 צוות בין לאומי של מדענים ערך מחקר והגיע למסקנה שייתכן וההתחייבויות בהסכם פריז אינן מספיקות כדי להגביל את ההתחממות ל-2 מעלות ואפילו אם ימומשו הטמפרטורה עלולה לעלות ב-4-5 מעלות והים ב-10-60 מטר בעשורים הקרובים, מה שיגרום לכאוס עולמי. זאת בשל לולאות משוב מחזקות כמו הרס [[יער|יערות]], [[השפעת שינויי האקלים על הקרח והשלג - הקריוספירה|המסת הקרח בארקטיקה]] ועוד. לטענת הצוות כדי למנוע את התהליך תצטרך האנושות לשקם את היערות, ואת יתר קולטי הפחמן הטבעיים, להוציא פחמן מהאטמוספרה באמצעים טכנולוגיים ולשנות את המבנה החברתי ואת הערכים שלה{{הערה|Will Steffen, Johan Rockström, Katherine Richardson, Timothy M. Lenton, Carl Folke, Diana Liverman, Colin P. Summerhayes, Anthony D. Barnosky, Sarah E. Cornell, Michel Crucifix, Jonathan F. Donges, Ingo Fetzer, Steven J. Lade, Marten Scheffer, Ricarda Winkelmann, and Hans Joachim Schellnhuber.[ http://www.pnas.org/content/early/2018/07/31/1810141115  

Trajectories of the Earth System in the Anthropocene] 06 לאוגוסט 2018, Proceeding of the National Academy of Sciences}}{{הערה| Kristin Houser [https://futurism.com/hothouse-earth-paris-agreement/ No Existing Policies Will Be Enough To Prevent A Future “Hothouse Earth”] 08 לאוגוסט 2018, Futurism}}.

Trajectories of the Earth System in the Anthropocene] 06 לאוגוסט 2018, Proceeding of the National Academy of Sciences}}{{הערה| Kristin Houser [https://futurism.com/hothouse-earth-paris-agreement/ No Existing Policies Will Be Enough To Prevent A Future “Hothouse Earth”] 08 לאוגוסט 2018, Futurism}}.

Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.] 2015}}, מה שאומר שכמות הגזים הנפלטים אומנם תקטן אבל לא כל כך בהרבה. ופה צריך עוד לקחת בחשבון שאם על העלייה בצריכת החשמל אפשר לפצות במעבר לאנרגיה מתחדשת, הרי שעלייה בצריכת הפלסטיק תביא בהכרח להגדלת הפליטות כי בשביל פלסטיק חייבים נפט או גז.

Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.] 2015}}, מה שאומר שכמות הגזים הנפלטים אומנם תקטן אבל לא כל כך בהרבה. ופה צריך עוד לקחת בחשבון שאם על העלייה בצריכת החשמל אפשר לפצות במעבר לאנרגיה מתחדשת, הרי שעלייה בצריכת הפלסטיק תביא בהכרח להגדלת הפליטות כי בשביל פלסטיק חייבים נפט או גז.

אפילו לפנלים סולאריים אשר נחשבים לאמצעי האקולוגי ביותר יש השלכות אשר יכולות לדוגמה במידה מסוימת להשפיע על האקלים וליצור פסולת (למרות זאת נכון ל 2018 רוב המומחים מסכימים שהם עדיפים בהרבה על הדלקים הפוסיליים: נפט, פחם, גז). במהלך ייצור הפאנלים נפלט גז חממה חזק מקבוצת הגזים הפלואורינטיים - TF3{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Nitrogen_trifluoride Nitrogen trifluoride]}}{{הערה|Charles Q. Choi [https://www.livescience.com/2324-solar-power-greenhouse-emissions-measured.html Solar Power's Greenhouse Emissions Measured] 26.02.2008, Live Science}}{{הערה| GREG WALTERS [https://www.seeker.com/a-potent-greenhouse-gas-used-to-make-solar-panels-is-on-the-rise-2288834288.html A Potent Greenhouse Gas Used to Make Solar Panels Is on the Rise] 27.02.2017 Seeker }} תהליך הייצור גורם לזיהום אוויר מסוים{{הערה|CHRISTOPHER BOYD [https://www.chemservice.com/news/2015/02/learn-which-chemicals-make-solar-power-possible/ LEARN WHICH CHEMICALS MAKE SOLAR POWER POSSIBLE] 04.02.2015 Industry News}} ישנן שיטות שונות להפחתת ההשלכות{{הערה|1=M.J. de Wild-Scholten E.A. Alsema, ,V.M. Fthenakis,G. Agostinelli, ,H. Dekkers, K.Roth,Roth, V. Kinzig, [https://www.ecn.nl/publications/PdfFetch.aspx?nr=ECN-M--07-015 FLUORINATED GREENHOUSE GASES IN PHOTOVOLTAIC MODULE MANUFACTURING:

אפילו לפנלים סולאריים אשר נחשבים לאמצעי האקולוגי ביותר יש השלכות אשר יכולות לדוגמה במידה מסוימת להשפיע על האקלים וליצור פסולת (למרות זאת נכון ל-2018 רוב המומחים מסכימים שהם עדיפים בהרבה על הדלקים הפוסיליים: נפט, פחם, גז). במהלך ייצור הפאנלים נפלט גז חממה חזק מקבוצת הגזים הפלואורינטיים - TF3{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Nitrogen_trifluoride Nitrogen trifluoride]}}{{הערה|Charles Q. Choi [https://www.livescience.com/2324-solar-power-greenhouse-emissions-measured.html Solar Power's Greenhouse Emissions Measured] 26.02.2008, Live Science}}{{הערה| GREG WALTERS [https://www.seeker.com/a-potent-greenhouse-gas-used-to-make-solar-panels-is-on-the-rise-2288834288.html A Potent Greenhouse Gas Used to Make Solar Panels Is on the Rise] 27.02.2017 Seeker }} תהליך הייצור גורם לזיהום אוויר מסוים{{הערה|CHRISTOPHER BOYD [https://www.chemservice.com/news/2015/02/learn-which-chemicals-make-solar-power-possible/ LEARN WHICH CHEMICALS MAKE SOLAR POWER POSSIBLE] 04.02.2015 Industry News}} ישנן שיטות שונות להפחתת ההשלכות{{הערה|1=M.J. de Wild-Scholten E.A. Alsema, ,V.M. Fthenakis,G. Agostinelli, ,H. Dekkers, K.Roth,Roth, V. Kinzig, [https://www.ecn.nl/publications/PdfFetch.aspx?nr=ECN-M--07-015 FLUORINATED GREENHOUSE GASES IN PHOTOVOLTAIC MODULE MANUFACTURING:

POTENTIAL EMISSIONS AND ABATEMENT STRATEGIES

POTENTIAL EMISSIONS AND ABATEMENT STRATEGIES

] 22nd European Photovoltaic Solar Energy Conference, Milano, Italy, 3-7 September 2007}} {{הערה|SHAUNA THEEL [https://www.mediamatters.org/research/2013/01/24/myths-and-facts-about-solar-energy/192364 Myths And Facts About Solar Energy] 24.01.2013}}.

] 22nd European Photovoltaic Solar Energy Conference, Milano, Italy, 3-7 September 2007}} {{הערה|SHAUNA THEEL [https://www.mediamatters.org/research/2013/01/24/myths-and-facts-about-solar-energy/192364 Myths And Facts About Solar Energy] 24.01.2013}}.

בפברואר 2018 ברוסיה לראשונה התקבל חוק לפיו פקידים שיסתירו נתונים על שרפות יקבלו קנס{{הערה|אירינה קוזלובסקיך [http://www.greenpeace.org/russia/ru/news/blogs/green-planet/blog/61185/ Чиновникам придётся платить за ложь о лесных пожарах] 28.02.2018, גרינפיס רוסיה}}

בפברואר 2018 ברוסיה לראשונה התקבל חוק לפיו פקידים שיסתירו נתונים על שרפות יקבלו קנס{{הערה|אירינה קוזלובסקיך [http://www.greenpeace.org/russia/ru/news/blogs/green-planet/blog/61185/ Чиновникам придётся платить за ложь о лесных пожарах] 28.02.2018, גרינפיס רוסיה}}

בתחילת שנת 2018 סין החליטה להגדיל את שטח היערות בתוכה מ 21.7% משטחה ל 26% משטחה עד 2035. התוספת נראית קטנה, אבל בהתחשב בכך שלסין יש שטח גדול, היא לא קטנה בכלל: זו תוספת של יותר מ 410,000 קילומטר רבוע. רק בשנת 2018 סין מתכוונת לשתול כ-6 7,000 אלף קילומטר רבוע, שטח בגודל של אירלנד, יותר מפי 3 מהשטח של ישראל{{הערה|1=Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/china-reforestation-project-2524893906.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1515797634 China to Plant New Forests the Size of Ireland This Year]12.01.2018, Ecowatch}}.

בתחילת שנת 2018 סין החליטה להגדיל את שטח היערות בתוכה מ 21.7% משטחה ל-26% משטחה עד 2035. התוספת נראית קטנה, אבל בהתחשב בכך שלסין יש שטח גדול, היא לא קטנה בכלל: זו תוספת של יותר מ 410,000 קילומטר רבוע. רק בשנת 2018 סין מתכוונת לשתול כ-6 7,000 אלף קילומטר רבוע, שטח בגודל של אירלנד, יותר מפי 3 מהשטח של ישראל{{הערה|1=Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/china-reforestation-project-2524893906.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1515797634 China to Plant New Forests the Size of Ireland This Year]12.01.2018, Ecowatch}}.

בשנים 2013-2018 סין שתלה יערות על שטח של כ-3 38,000 קילומטרים רבועים{{הערה|Melissa Breyer [https://www.treehugger.com/environmental-policy/china-planting-163-million-acres-forest-year.html China is planting 16.3 million acres of forest this year]11.01.2018, Treehugger}}.

בשנים 2013-2018 סין שתלה יערות על שטח של כ-3 38,000 קילומטרים רבועים{{הערה|Melissa Breyer [https://www.treehugger.com/environmental-policy/china-planting-163-million-acres-forest-year.html China is planting 16.3 million acres of forest this year]11.01.2018, Treehugger}}.