שינויים

* ייצור עודף בגלל השאיפה לייצר כמה שיותר ללא קשר לירידה או עלייה לרמת החיים - מה שנקרא [[צמיחה כלכלית]], אופייני לשיטה הקפיטליסטית ומעודד את הרכוש הפרטי על חשבון [[מוצרים ציבוריים]]. יש לציין, שמדינות שניסו להיאבק בשיטה הקפיטליסטית ולהגיע לחברה אשר לא מבוססת על רכוש פרטי תוך שימור העקרון של ייצור כמות מקסימלית של מוצרים כמטרה, עד עתה נכשלו לחלוטין. לדוגמה, מדינות שניסו לעשות זאת לפי התאוריה [[מרקסיזם|המרקסיסטית]] בסופו של דבר "גלשו" לקפיטליזם, בין היתר בגלל שלפי התאוריה המרקסיסטית גם צריך לייצר כמה שיותר וכדי להגיע למטרה זו השיטה הקפיטליסטית היא הנוחה ביותר - אחרי הכל בשביל זה היא הוקמה. לכן כאשר ראו המנהיגים במדינות הסובייטיות שכדי להגיע למטרה זו במגזר או אחר השיטות הקפיטליסטיות הם יותר אפקטיביות הם החזירו אותם לאט לאט עד שהמשטר הפך לקפיטליסטי.  

* ייצור עודף בגלל השאיפה לייצר כמה שיותר ללא קשר לירידה או עלייה לרמת החיים - מה שנקרא [[צמיחה כלכלית]], אופייני לשיטה הקפיטליסטית ומעודד את הרכוש הפרטי על חשבון [[מוצרים ציבוריים]]. יש לציין, שמדינות שניסו להיאבק בשיטה הקפיטליסטית ולהגיע לחברה אשר לא מבוססת על רכוש פרטי תוך שימור העקרון של ייצור כמות מקסימלית של מוצרים כמטרה, עד עתה נכשלו לחלוטין. לדוגמה, מדינות שניסו לעשות זאת לפי התאוריה [[מרקסיזם|המרקסיסטית]] בסופו של דבר "גלשו" לקפיטליזם, בין היתר בגלל שלפי התאוריה המרקסיסטית גם צריך לייצר כמה שיותר וכדי להגיע למטרה זו השיטה הקפיטליסטית היא הנוחה ביותר - אחרי הכל בשביל זה היא הוקמה. לכן כאשר ראו המנהיגים במדינות הסובייטיות שכדי להגיע למטרה זו במגזר או אחר השיטות הקפיטליסטיות הם יותר אפקטיביות הם החזירו אותם לאט לאט עד שהמשטר הפך לקפיטליסטי.  

יש לציין שהשאיפה לייצר כמה שיותר נבעה גם מחשש לעימות צבאי עם מדינות מהגוש השני, לשם כך היה צריך כמה שיותר נשק, כמה שיותר משוכלל ובשביל זה היה צריך לייצר כמה שיותר, לשכלל כל הזמן את הטכנולוגיה. כנראה שדווקא בגלל שהמרקסיסטים תמכו בייצור כמה שיותר מוצרים, תיעוש, מרידות מרקסיסטיות לא דוכאו מיד כמו מרידות איכרים לפני כן. אבל זה גם מה שהביא לסכסוכים רבים עם האוכלוסייה ואחר כך לגלישה לחברה קפיטליסטית. ראו מידע על כך בדף [[נשק]]. עוד סיבה חשובה לקריסת הגוש הסובייטי, היא המעבר מייצור עודף על ידי ניצול אנשים לייצור עודף באמצעות מכונות. בחברה אשר העודף בה נוצר באמצעות ניצול אנשים אחרים יש קיטוב חברתי בין העובדים למנצלים אותם. בחברה בה העודף מיוצר על ידי מכונות הוא לא קיים, למרות שהעוני נשאר ויש מפגעים אחרים כמו [[התחממות גלובלית|שינויי אקלים]] ועוד. הגוש הסובייטי הגיע לשיא כוחו ב 1975 בערך ולאחר מכן החל להיחלש ובדיוק אז ניצול עבודה פיזית של אנשים כבר הפך לזניח בכלכלה העולמית כי הרוב יוצר על ידי מכונות.

יש לציין שהשאיפה לייצר כמה שיותר נבעה גם מחשש לעימות צבאי עם מדינות מהגוש השני, לשם כך היה צריך כמה שיותר נשק, כמה שיותר משוכלל ובשביל זה היה צריך לייצר כמה שיותר, לשכלל כל הזמן את הטכנולוגיה. כנראה שדווקא בגלל שהמרקסיסטים תמכו בייצור כמה שיותר מוצרים, תיעוש, מרידות מרקסיסטיות לא דוכאו מיד כמו מרידות איכרים לפני כן. אבל זה גם מה שהביא לסכסוכים רבים עם האוכלוסייה ואחר כך לגלישה לחברה קפיטליסטית. ראו מידע על כך בדף [[נשק]]. עוד סיבה חשובה לקריסת הגוש הסובייטי, היא המעבר מייצור עודף על ידי ניצול אנשים לייצור עודף באמצעות מכונות. בחברה אשר העודף בה נוצר באמצעות ניצול אנשים אחרים יש קיטוב חברתי בין העובדים למנצלים אותם. בחברה בה העודף מיוצר על ידי מכונות הוא לא קיים, למרות שהעוני נשאר ויש מפגעים אחרים כמו [[התחממות גלובלית|שינויי אקלים]] ועוד. הגוש הסובייטי הגיע לשיא כוחו ב-1975 בערך ולאחר מכן החל להיחלש ובדיוק אז ניצול עבודה פיזית של אנשים כבר הפך לזניח בכלכלה העולמית כי הרוב יוצר על ידי מכונות.

כאשר מציבים כיעד לייצר את כמות המוצרים המיטבית, ללא מחסור ועודף, התוצאה היא הפוכה: עיקרון זה מעודד כלכלה מאורגנת, המעדיפה מוצרים ציבוריים על רכוש פרטי, [[כלכלה שיתופית]] ולא הולך ביחד עם כלכלה קפיטליסטית. לכן עכשיו כאשר יש מומחים שאומרים שכדי לפתור בעיות כמו [[התחממות גלובלית]] צריך להגיע ל[[כלכלת מצב יציב]] זה גורם למחלוקת. ראו מידע נוסף בדף [[I=PAT]]. שיטות המעודדות הגבלת צריכה כמו [[ילידים]], ב[[גינות קהילתיות]], ב[[קהילות אקולוגיות]] בדרך כלל מתנהלות בכלכלה שיתופית ומעודדות [[מוצרים ציבוריים]] על חשבון הרכוש הפרטי.

כאשר מציבים כיעד לייצר את כמות המוצרים המיטבית, ללא מחסור ועודף, התוצאה היא הפוכה: עיקרון זה מעודד כלכלה מאורגנת, המעדיפה מוצרים ציבוריים על רכוש פרטי, [[כלכלה שיתופית]] ולא הולך ביחד עם כלכלה קפיטליסטית. לכן עכשיו כאשר יש מומחים שאומרים שכדי לפתור בעיות כמו [[התחממות גלובלית]] צריך להגיע ל[[כלכלת מצב יציב]] זה גורם למחלוקת. ראו מידע נוסף בדף [[I=PAT]]. שיטות המעודדות הגבלת צריכה כמו [[ילידים]], ב[[גינות קהילתיות]], ב[[קהילות אקולוגיות]] בדרך כלל מתנהלות בכלכלה שיתופית ומעודדות [[מוצרים ציבוריים]] על חשבון הרכוש הפרטי.

=== מחסור ועודף בתרופות ===

=== מחסור ועודף בתרופות ===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[רפואה מונעת]], [[קידום בריאות]], [[עמידות לאנטיביוטיקה]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[רפואה מונעת]], [[קידום בריאות]], [[עמידות לאנטיביוטיקה]]}}

ארגון הבריאות העולמי פרסם בתחילת שנת 2019 את האיומים מרכזיים לבריאות האנושות לשנה זו, לדעתו. ב 10 הגורמים המרכזיים נכללו מחסור בחיסונים ועודף אנטיביוטיקה כלומר גם המחסור וגם העודף בתרופות{{הערה|ארגון הבריאות העולמי[https://www.who.int/emergencies/ten-threats-to-global-health-in-2019 Ten threats to global health in 2019]שנת 2019}}. רבים התלוננו על כך שהרפואה המודרנית מנסה לרפא מחלות בעוד שצריך למנוע אותם, שהיא מפתחת תלות בתרופות וכל זה גורם לצריכה עודפת שלהם. היום תעשית התרופות פולטת יותר גזי חממה מתחבורה. בכך היא תורמת רבות ל[[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]{{הערה|Lotfi Belkhir Ahmed Elmeligi [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0959652618336084?via%3Dihub Carbon footprint of the global pharmaceutical industry and relative impact of its major players] 20 למרץ 2019, Science Direct}}.

ארגון הבריאות העולמי פרסם בתחילת שנת 2019 את האיומים מרכזיים לבריאות האנושות לשנה זו, לדעתו. ב-10 הגורמים המרכזיים נכללו מחסור בחיסונים ועודף אנטיביוטיקה כלומר גם המחסור וגם העודף בתרופות{{הערה|ארגון הבריאות העולמי[https://www.who.int/emergencies/ten-threats-to-global-health-in-2019 Ten threats to global health in 2019]שנת 2019}}. רבים התלוננו על כך שהרפואה המודרנית מנסה לרפא מחלות בעוד שצריך למנוע אותם, שהיא מפתחת תלות בתרופות וכל זה גורם לצריכה עודפת שלהם. היום תעשית התרופות פולטת יותר גזי חממה מתחבורה. בכך היא תורמת רבות ל[[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]{{הערה|Lotfi Belkhir Ahmed Elmeligi [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0959652618336084?via%3Dihub Carbon footprint of the global pharmaceutical industry and relative impact of its major players] 20 למרץ 2019, Science Direct}}.

== מאבק במחסור ובעודף וניסיונות להגיע לשיווי משקל. ==

== מאבק במחסור ובעודף וניסיונות להגיע לשיווי משקל. ==

אחד האירועיים המרכזיים בספר הוא שאחד הפרופסורים מנסה ליצור 3 דגמים של בני אדם כדי להוכיח את התאוריה לפיה האושר והקישרונות הרוחניים הם רק לפי כמות הצריכה: דגם של אדם לא מסופק חומרית כלל, דגם של אדם שלא מסופק מצד הקיבה, ודגם של אדם מסופק חומרית לחלוטין. הדגם הראשון מת כמה דקות לאחר הלידה מה שהוכיח שאם האדם יסבול מרעב, צמא, חום, קור, וכדומה הוא ימות. הדגם השני אכל כל הזמן והפרופסור ניסה להוכיח שככל שמאכילים אותו כך גוברים קשרונותיו הרוחניים. אבל זה נגמר בהתפוצצות הדגם. הדגם השלישי היה אמור לפי הפרופסור להיות אדם מושלם: היו מתוכננים בו כל הצרכים החומריים הקיימים באדם ואת כולם הוא יכל להשביע באמצעות כוחות קסם. בפועל לידתו כמעט הביאה לקטסטרופה עולמית כי הדגם החל לצרוך את כל היקום והקטסטרופה נעצרה רק כי אחד הגיבורים החיוביים הצליח להשמיד את הדגם.הניסוי משמש כסוג של הדגמה למה יקרה עם האדם יתרכז בהגדלה מקסימלית של הצריכה באמצעות "קסם הטכנולוגיה".

אחד האירועיים המרכזיים בספר הוא שאחד הפרופסורים מנסה ליצור 3 דגמים של בני אדם כדי להוכיח את התאוריה לפיה האושר והקישרונות הרוחניים הם רק לפי כמות הצריכה: דגם של אדם לא מסופק חומרית כלל, דגם של אדם שלא מסופק מצד הקיבה, ודגם של אדם מסופק חומרית לחלוטין. הדגם הראשון מת כמה דקות לאחר הלידה מה שהוכיח שאם האדם יסבול מרעב, צמא, חום, קור, וכדומה הוא ימות. הדגם השני אכל כל הזמן והפרופסור ניסה להוכיח שככל שמאכילים אותו כך גוברים קשרונותיו הרוחניים. אבל זה נגמר בהתפוצצות הדגם. הדגם השלישי היה אמור לפי הפרופסור להיות אדם מושלם: היו מתוכננים בו כל הצרכים החומריים הקיימים באדם ואת כולם הוא יכל להשביע באמצעות כוחות קסם. בפועל לידתו כמעט הביאה לקטסטרופה עולמית כי הדגם החל לצרוך את כל היקום והקטסטרופה נעצרה רק כי אחד הגיבורים החיוביים הצליח להשמיד את הדגם.הניסוי משמש כסוג של הדגמה למה יקרה עם האדם יתרכז בהגדלה מקסימלית של הצריכה באמצעות "קסם הטכנולוגיה".

טקסט אונליין יש רק ברוסית (עמודים 54-106){{הערה|treshh ucurhx xyrudmeh [http://knijky.ru/books/ponedelnik-nachinaetsya-v-subbotu Понедельник начинается в субботу] הספר נכתב ב 1965 הגרסה הזאת היא מההוצאה לאור ב 2009 של אסט}}. הספר לא תורגם לעיברית, טקסט באנגלית בתשלום אפשר למצוא ב בקישורים בתחתית הדף בויקיפדיה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Monday_Begins_on_Saturday Monday Begins on Saturday]}}.

טקסט אונליין יש רק ברוסית (עמודים 54-106){{הערה|treshh ucurhx xyrudmeh [http://knijky.ru/books/ponedelnik-nachinaetsya-v-subbotu Понедельник начинается в субботу] הספר נכתב ב-1965 הגרסה הזאת היא מההוצאה לאור ב 2009 של אסט}}. הספר לא תורגם לעיברית, טקסט באנגלית בתשלום אפשר למצוא ב בקישורים בתחתית הדף בויקיפדיה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Monday_Begins_on_Saturday Monday Begins on Saturday]}}.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[שיווי משקל]]

* [[שיווי משקל]]