שינויים

* '''[[תרבות הצריכה]]''' - עם הזמן משתנות [[נורמה חברתית|הנורמות]] וה[[ערך חברתי|ערכים החברתיים]] של החברה. לדוגמה בעבר אנשים מתקשים לקשר בין ריקודים או מוזיקה לבין משקה קל או חטיף. אם רצית לרקוד היית יכול ללכת לאירוע במימון עירוני , קהילתי או לשלם למועדון ריקודים. קיום של אירוע ריקודים בחסות חברת מזון משנה את הציפיות שלנו כחברה ומרגיל אותו שדבר זה הוא הדבר הנורמלי. עם הזמן קשה יותר ויותר להכין אירוע מוזיקה או ריקודים ללא חסות של גוף מסחרי שכן אנשים רגילים לסבסוד משמעותי באירוע או לכניסה "חינם". גם נורמות לגבי [[הרגלי אכילה]] והיבטים אחרים משתנות - לדוגמה נורמות לגבי אכילה מול הטלוויזיה, הרגלים של אכילת [[מזון מהיר]], [[אכילה בהיסח הדעת]] ועוד.

* '''[[תרבות הצריכה]]''' - עם הזמן משתנות [[נורמה חברתית|הנורמות]] וה[[ערך חברתי|ערכים החברתיים]] של החברה. לדוגמה בעבר אנשים מתקשים לקשר בין ריקודים או מוזיקה לבין משקה קל או חטיף. אם רצית לרקוד היית יכול ללכת לאירוע במימון עירוני , קהילתי או לשלם למועדון ריקודים. קיום של אירוע ריקודים בחסות חברת מזון משנה את הציפיות שלנו כחברה ומרגיל אותו שדבר זה הוא הדבר הנורמלי. עם הזמן קשה יותר ויותר להכין אירוע מוזיקה או ריקודים ללא חסות של גוף מסחרי שכן אנשים רגילים לסבסוד משמעותי באירוע או לכניסה "חינם". גם נורמות לגבי [[הרגלי אכילה]] והיבטים אחרים משתנות - לדוגמה נורמות לגבי אכילה מול הטלוויזיה, הרגלים של אכילת [[מזון מהיר]], [[אכילה בהיסח הדעת]] ועוד.

== משבר המזון בתחילת המאה ה 21 ודרכים לפתרון ==

== משבר המזון בתחילת המאה ה-21 ודרכים לפתרון ==

בתחילת המאה ה 21 כל מערכת [[חקלאות תעשייתית|המזון התעשייתי]] נקלעה למשבר. לפי דנקאן קמרון, פרופסור לביולוגיה של הקרקע והצומח, מאוניברסיטת שפילד [[השפעות סביבתיות|השלכות סביבתיות]] שונות של המזון התעשייתי מאיימות על המשך גידול המזון. מחקר שסיכם מחקרים אחרים שבוצע על ידי קמרון, מצא שחריש עמוק בצרוף עם השימוש ב[[דשן כימי]] גרמו [[סחף קרקע|לאובדן שליש מהקרקע]] ב 40 השנים האחרונות. אם זה יימשך בקצב הזה בעוד 80 שנה לא תהיה [[קרקע|קרקע פורייה]] כלל. אלא שדבר זה הוא רק מגבלה אחת והמשך מגמת "עסקים כרגיל" מאיים כי משבר חקלאי יתרחש הרבה יותר מהר. כי ככל שפחות קרקע נשארת, כך צריך טיפול יותר אינטנסיבי כדי להוציא את אותה כמות מזון ובו זמנית [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסיית כדור הארץ]] גדלה וצורכת מזון רב יותר (תזונה גדולה יותר מהחי). בנוסף [[שינויי האקלים]], אשר שליש מהם נגרם על ידי אותה מערכת מזון תעשייתית, גורמים ל[[מדבור]] - אובדן שטחי קרקע לטובת מדבריות. לפי קמרון אין ספק שאנו קרובים [[תהליך בלתי הפיך|לנקודת האל חזור]]{{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}}

בתחילת המאה ה-21 כל מערכת [[חקלאות תעשייתית|המזון התעשייתי]] נקלעה למשבר. לפי דנקאן קמרון, פרופסור לביולוגיה של הקרקע והצומח, מאוניברסיטת שפילד [[השפעות סביבתיות|השלכות סביבתיות]] שונות של המזון התעשייתי מאיימות על המשך גידול המזון. מחקר שסיכם מחקרים אחרים שבוצע על ידי קמרון, מצא שחריש עמוק בצרוף עם השימוש ב[[דשן כימי]] גרמו [[סחף קרקע|לאובדן שליש מהקרקע]] ב 40 השנים האחרונות. אם זה יימשך בקצב הזה בעוד 80 שנה לא תהיה [[קרקע|קרקע פורייה]] כלל. אלא שדבר זה הוא רק מגבלה אחת והמשך מגמת "עסקים כרגיל" מאיים כי משבר חקלאי יתרחש הרבה יותר מהר. כי ככל שפחות קרקע נשארת, כך צריך טיפול יותר אינטנסיבי כדי להוציא את אותה כמות מזון ובו זמנית [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסיית כדור הארץ]] גדלה וצורכת מזון רב יותר (תזונה גדולה יותר מהחי). בנוסף [[שינויי האקלים]], אשר שליש מהם נגרם על ידי אותה מערכת מזון תעשייתית, גורמים ל[[מדבור]] - אובדן שטחי קרקע לטובת מדבריות. לפי קמרון אין ספק שאנו קרובים [[תהליך בלתי הפיך|לנקודת האל חזור]]{{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}}

מצד שני האנושות מייצרת הרבה יותר מזון ממה שהיא זקוקה לו. שליש מהמזון נזרק או מתקלקל, כאשר רק השליש הזה היה מספיק להאכיל את כל [[רעב|הרעבים]] 4 פעמים לפחות{{הערה|Food and Agriculture Organization of the United Nations [ http://www.fao.org/save-food/resources/keyfindings/en/ Key facts on food loss and waste you should know!]}} {{הערה|UN World Food Programme [https://www.wfp.org/hunger/stats Hunger Statistics] }} ועוד חלק גדול מביא ל[[השמנה]] ולמחלות תזונה שונות ([[סוכרת]], מחלות לב) בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה העשירה. אם נוכל לחלק את המזון באופן צודק אפשר יהיה גם להאכיל את הרעבים וגם להפחית את הלחץ על הקרקע מה שבצרוף עם מעבר ל[[חקלאות בת קיימא]], יכול להתחיל תהליך של שיקום קרקע. חוקרים רבים טוענים כי ניתן להאכיל את העולם עם [[חקלאות אורגנית]]{{הערה|Tom Bawden [http://www.independent.co.uk/environment/organic-farming-can-feed-the-world-if-done-right-scientists-claim-9913651.html Organic farming can feed the world if done right, scientists claim] Independent, 10.12.2014}} בנוסף, חלוקה צודקת של מזון ומים תביא לעלייה בתוחלת החיים, מה שיביא לירידה ב[[גידול האוכלוסין]] וזה יקל את התהליך{{הערה| NANA NANITASHVILI

מצד שני האנושות מייצרת הרבה יותר מזון ממה שהיא זקוקה לו. שליש מהמזון נזרק או מתקלקל, כאשר רק השליש הזה היה מספיק להאכיל את כל [[רעב|הרעבים]] 4 פעמים לפחות{{הערה|Food and Agriculture Organization of the United Nations [ http://www.fao.org/save-food/resources/keyfindings/en/ Key facts on food loss and waste you should know!]}} {{הערה|UN World Food Programme [https://www.wfp.org/hunger/stats Hunger Statistics] }} ועוד חלק גדול מביא ל[[השמנה]] ולמחלות תזונה שונות ([[סוכרת]], מחלות לב) בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה העשירה. אם נוכל לחלק את המזון באופן צודק אפשר יהיה גם להאכיל את הרעבים וגם להפחית את הלחץ על הקרקע מה שבצרוף עם מעבר ל[[חקלאות בת קיימא]], יכול להתחיל תהליך של שיקום קרקע. חוקרים רבים טוענים כי ניתן להאכיל את העולם עם [[חקלאות אורגנית]]{{הערה|Tom Bawden [http://www.independent.co.uk/environment/organic-farming-can-feed-the-world-if-done-right-scientists-claim-9913651.html Organic farming can feed the world if done right, scientists claim] Independent, 10.12.2014}} בנוסף, חלוקה צודקת של מזון ומים תביא לעלייה בתוחלת החיים, מה שיביא לירידה ב[[גידול האוכלוסין]] וזה יקל את התהליך{{הערה| NANA NANITASHVILI