47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − המסורת והתרבות היהודית מקורן במסורת חקלאיות. בראיה מודרנית ובפרספקטיבה חדשה ניתן לראות חיבורים רבים בין שנת השמיטה לבין קיימות.+ + − + + − מתוך טעמים אלו ניתן קווים משיקים ל[[קיימות]]. + + + − *צריך לשמור על האדמה + − *האדמה איננה שייכת לאדם + − *שוויון בין כל האנשים − *צרכנות נבונה (השדה הוא הפקר וכל אדם יכול לקחת את מה שהוא צריך) − *[[שמיטת חובות]] − *הקהילה משקיעה ב[[נחלת הכלל]] היות והזמן שמשקיע הפרט בשדהו הוא אפסי − *האדם נדרש להשקיע בלימוד תורה והתבוננות בנפלאות הבריאה במקום לעבד ולעצב את העולם ע"פ צרכיו. + − "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ. וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל" (ויקרא כה, ו - ז).+ + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
ניתן למצוא חיבורים רבים בין '''שנת השמיטה לבין קיימות'''.
המסורת והתרבות היהודית מקורן במסורת סמבוססת על חקלאות מצד אחד ועל מסורת של נדודים של רואי צאן מצד שני . בדומה למסורות אחרות, ניתן, מנקודת מבט [[סביבתנות|סביבתנית]], לראות חיבורים רבים בין שנת השמיטה לבין [[קיימות]].
שמיטה היא שנה בה הקרקע החקלאית איננה מעובדת, אנו מצווים לעזוב אותה במנוחה. טעמי המצווה ע"פ המסורת היהודית הם: חיזוק הביטחון והאמונה בה', ענווה, זיכרון מעשה בראשית, שנה להתחזקות הרוח ולימוד התורה, איחוד העם וחיזוק הקשר לארצנו, ערכי שוויון וצדק חברתי ומעל הכול - ההכרה ש"לה' הארץ" והוא אדונה האמיתי ועלינו להוקיר את מתנות האדמה ולשמור עליה.
==שמיטה במסורת היהודית==
'''שמיטה''' היא שנה בה הקרקע החקלאית איננה מעובדת, אנו מצווים לעזוב אותה במנוחה.
"וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ. וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל" (ויקרא כה, ו - ז).
טעמי המצווה ע"פ המסורת היהודית הם: חיזוק הביטחון והאמונה בה', ענווה, זיכרון מעשה בראשית, שנה להתחזקות הרוח ולימוד התורה, איחוד העם וחיזוק הקשר לארצנו, ערכי שוויון וצדק חברתי ומעל הכול - ההכרה ש"לה' הארץ" והוא אדונה האמיתי ועלינו להוקיר את מתנות האדמה ולשמור עליה.
==היסטוריה של השמיטה==
בעבר היתה השמיטה לא רק מצווה דתית, אלא גם בעלת היגיון חקלאי ברור. ללא שמיטה, פוריות הקרקע היתה הולכת ונפגעת ושנת השמיטה איפשרה לקרקע להתחדש.
עם השנים, למד האדם על מחזור הזרעים, ושיטות דיון ועיבוד קרקע מודרניות, שלכאורה הפכו את רעיון השמיטה למיושן ומיותר. בחקלאות מודרנית אין צורך לתת לאדמה לנוח, שכן האדמה מנוהלת על ידי האדם.
==שמיטה וקיימות==
מתוך טעמים אלו ניתן קווים משיקים ל[[קיימות]]. הן מנקודת דתית והן מנקודת מבט חילונית.
*צריך לשמור על האדמה ועל הטבע
*האדמה איננה שייכת לאדם והוא אינו המנהל הבלבדי שלה
*שוויון בין כל האנשים {{דרושה הרחבה}}
*צרכנות נבונה (השדה הוא הפקר וכל אדם יכול לקחת את מה שהוא צריך) {{דרושה הרחבה}}
*[[שמיטת חובות]]
*הקהילה משקיעה ב[[נחלת הכלל]] היות והזמן שמשקיע הפרט בשדהו הוא אפסי {{דרושה הרחבה}}
*האדם נדרש להשקיע בלימוד תורה והתבוננות בנפלאות הבריאה במקום לעבד ולעצב את העולם ע"פ צרכיו.
בשמיטה אנו מתייחסים לסביבה בכלל ולאדמה בפרט, להיבטים כלכלים של החברה ולחברה בה אנו חיים - שוויון בין כולם.
בשמיטה אנו מתייחסים לסביבה בכלל ולאדמה בפרט, להיבטים כלכלים של החברה ולחברה בה אנו חיים - שוויון בין כולם.
[[קטגוריה:קיימות]]
[[קטגוריה:מזון]]
[[קטגוריה:יהדות]]
[[קטגוריה:חקלאות]]