נוספו 2,087 בתים
, 09:17, 18 בספטמבר 2007
המסורת והתרבות היהודית מקורן במסורת חקלאיות. בראיה מודרנית ובפרספקטיבה חדשה ניתן לראות חיבורים רבים בין שנת השמיטה לבין קיימות.
שמיטה היא שנה בה הקרקע החקלאית איננה מעובדת, אנו מצווים לעזוב אותה במנוחה. טעמי המצווה ע"פ המסורת היהודית הם: חיזוק הביטחון והאמונה בה', ענווה, זיכרון מעשה בראשית, שנה להתחזקות הרוח ולימוד התורה, איחוד העם וחיזוק הקשר לארצנו, ערכי שוויון וצדק חברתי ומעל הכול - ההכרה ש"לה' הארץ" והוא אדונה האמיתי ועלינו להוקיר את מתנות האדמה ולשמור עליה.
מתוך טעמים אלו ניתן קווים משיקים ל[[קיימות]].
*צריך לשמור על האדמה
*האדמה איננה שייכת לאדם
*שוויון בין כל האנשים
*צרכנות נבונה (השדה הוא הפקר וכל אדם יכול לקחת את מה שהוא צריך)
*[[שמיטת חובות]]
*הקהילה משקיעה ב[[נחלת הכלל]] היות והזמן שמשקיע הפרט בשדהו הוא אפסי
*האדם נדרש להשקיע בלימוד תורה והתבוננות בנפלאות הבריאה במקום לעבד ולעצב את העולם ע"פ צרכיו.
"וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ. וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל" (ויקרא כה, ו - ז).
בשמיטה אנו מתייחסים לסביבה בכלל ולאדמה בפרט, להיבטים כלכלים של החברה ולחברה בה אנו חיים - שוויון בין כולם.