שינויים

התאוריה של התקררות עולמית זכתה בתחילה לתמיכה מכמה מדענים מכובדים כולל סטפן שניידר. (Stephen Schneider) מאוניברסיטת סטנפורד. {{הערה|שם=SA_2014}} בשנת 1971 שניידר ועמיתו S. Ichtiaque Rasool כתבו מאמר לירחון המדעי המכובד "סיינס", "Atmospheric Carbon Dioxide and Aerosols: Effects of Large Increases on Global Climate"  

התאוריה של התקררות עולמית זכתה בתחילה לתמיכה מכמה מדענים מכובדים כולל סטפן שניידר. (Stephen Schneider) מאוניברסיטת סטנפורד. {{הערה|שם=SA_2014}} בשנת 1971 שניידר ועמיתו S. Ichtiaque Rasool כתבו מאמר לירחון המדעי המכובד "סיינס", "Atmospheric Carbon Dioxide and Aerosols: Effects of Large Increases on Global Climate"  

{{הערה| Rasool, S. I.; Schneider, S. H. (1971). "Atmospheric Carbon Dioxide and Aerosols: Effects of Large Increases on Global Climate". Science. 173 (3992): 138–141. Bibcode:1971Sci...173..138R. doi:10.1126/science.173.3992.138. PMID 17739641}}

{{הערה| Rasool, S. I.; Schneider, S. H. (1971). "Atmospheric Carbon Dioxide and Aerosols: Effects of Large Increases on Global Climate". Science. 173 (3992): 138–141. Bibcode:1971Sci...173..138R. doi:10.1126/science.173.3992.138. PMID 17739641}} המאמר בדק מודל חד-מימדי של החזרי חום כדי לבדוק את ההשפעה האפשרית של קרור מצד אירוסולים והתחממות מצד [[פחמן דו חמצני]]. המאמר הסיק כי נוכח הגידול הצפוי ב[[זיהום אוויר]] (פי שש בחמישים השנים מפרסום המאמר) הדבר יכול להביא להתקררות עולמית של 3.5 מעלות, וכי ירידה כזו למשך מספר שנים עלולה לגרור עידן קרח חדש, עם זאת המאמר גם צפה כי עד אז ש[[אנרגיה גרעינית]] תחליף את השימוש ב[[דלק מחצבי]]. {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Stephen_Schneider סטפן שניידר], ויקיפדיה באנגלית}}

 

המאמר בדק מודל חד-מימדי של החזרי חום כדי לבדוק את ההשפעה האפשרית של קרור מצד אירוסולים והתחממות מצד [[פחמן דו חמצני]]. המאמר הסיק כי נוכח הגידול הצפוי ב[[זיהום אוויר]] (פי שש בחמישים השנים מפרסום המאמר) הדבר יכול להביא להתקררות עולמית של 3.5 מעלות, וכי ירידה כזו למשך מספר שנים עלולה לגרור עידן קרח חדש, עם זאת המאמר גם צפה כי עד אז ש[[אנרגיה גרעינית]] תחליף את השימוש ב[[דלק מחצבי]]. {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Stephen_Schneider סטפן שניידר], ויקיפדיה באנגלית}}

במודל זה לפחמן דו חמצני היה רק תפקיד שולי. עם זאת המודל היה פשוט מאוד, והחישובים של השפעת פחמן דו חמצני על ההתחממות היו נמוכים בפקטור של שלוש (כלומר נמוכים פי אלף), כפי שנכתב בהערות השוליים של המאמר.{{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Stephen_Schneider סטפן שניידר], ויקיפדיה באנגלית}}

במודל זה לפחמן דו חמצני היה רק תפקיד שולי. עם זאת המודל היה פשוט מאוד, והחישובים של השפעת פחמן דו חמצני על ההתחממות היו נמוכים בפקטור של שלוש (כלומר נמוכים פי אלף), כפי שנכתב בהערות השוליים של המאמר.{{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Stephen_Schneider סטפן שניידר], ויקיפדיה באנגלית}}

הן המשוואות במודל והן הנתונים במאמר היו פגומים בצורה יסודית, דבר שמדענים אחרים הצביעו עליו ודבר שגם שניידר עצמו הודה בו. בינואר 1972, Robert Jay Charlson ועמיתים נוספים פרסמו ב-"סיינס" מאמר שבוהצביעו על כך שעם כמה הנחות הגיוניות נוספות המודל מניב את התוצאה ההפוכות, של התחממות עולמית. המודל המקורי לא הותיר מקום לתפקידם של עננים והניח בצורה לא נכונה כי גידול  פי 8 בפחמן דו חמצני יוביל לעליה של שתי מעלות בלבד. {{הערה| Rasool, S. I.; Schneider, S. H. (1971). "Atmospheric Carbon Dioxide and Aerosols: Effects of Large Increases on Global Climate". Science. 173 (3992): 138–141. Bibcode:1971Sci...173..138R. doi:10.1126/science.173.3992.138. PMID 17739641}}

הן המשוואות במודל והן הנתונים במאמר היו פגומים בצורה יסודית, דבר שמדענים אחרים הצביעו עליו ודבר שגם שניידר עצמו הודה בו. בינואר 1972, Robert Jay Charlson ועמיתים נוספים פרסמו ב-"סיינס" מאמר שבוהצביעו על כך שעם כמה הנחות הגיוניות נוספות המודל מניב את התוצאה ההפוכות, של התחממות עולמית. המודל המקורי לא הותיר מקום לתפקידם של עננים והניח בצורה לא נכונה כי גידול  פי 8 בפחמן דו חמצני יוביל לעליה של שתי מעלות בלבד. {{הערה| Rasool, S. I.; Schneider, S. H. (1971). "Atmospheric Carbon Dioxide and Aerosols: Effects of Large Increases on Global Climate". Science. 173 (3992): 138–141. Bibcode:1971Sci...173..138R. doi:10.1126/science.173.3992.138. PMID 17739641}}

התברר לשניידר שהוא העריך בצורה מוגזמת את התרומה של אירוסולים לקרור האטמופסירה, והעריך בצורה חלשה מידי את התרומה של פחמן דו חמצני כ[[גז חממה]]. הוא גם טעה בכך שמדידות של [[חומר חלקיקי]] שהוא מדד ליד מקורות הזיוהם היו רמות האירוסולים ששרו בעולם כולו. הוא גם מצא כי רוב האירוסולים שהיו באותה תקופה לא נבעו מפעילות האדם (אלא מהרי געש) ולכן אפקט הקרור שלהם בגלל [[זיהום תעשייתי]] יהיה נמוך בהרבה ממה שהוא חישב בתחילה. כאשר שניידר מצא כי חישוב מחדש מניב תוצאה אחרת לפיה התחממות עולמית היא המגמה הסבירה יותר, הוא פרסם תיקון של עבודתו הקודמת בשנת 1974. {{הערה| Pearce, Fred, The Climate Files: The Battle for the Truth about Global Warming, (2010) Guardian Books, ISBN 978-0-85265-229-9, pp. 24–27. "When he redid the maths, the balance between warming and cooling now tipped strongly towards warming."}}

בינתיים התברר לשניידר שהוא העריך בצורה מוגזמת את התרומה של אירוסולים לקרור האטמוספירה, והעריך בצורה חלשה מידי את התרומה של פחמן דו חמצני כ[[גז חממה]]. הוא גם טעה בכך שמדידות של [[חומר חלקיקי]] שהוא מדד ליד מקורות הזיוהם היו רמות האירוסולים ששרו בעולם כולו. הוא גם מצא כי רוב האירוסולים שהיו באותה תקופה לא נבעו מפעילות האדם (אלא מהרי געש) ולכן אפקט הקרור שלהם בגלל [[זיהום תעשייתי]] יהיה נמוך בהרבה ממה שהוא חישב בתחילה. כאשר שניידר מצא כי חישוב מחדש מניב תוצאה אחרת לפיה התחממות עולמית היא המגמה הסבירה יותר, הוא פרסם תיקון של עבודתו הקודמת בשנת 1974. {{הערה| Pearce, Fred, The Climate Files: The Battle for the Truth about Global Warming, (2010) Guardian Books, ISBN 978-0-85265-229-9, pp. 24–27. "When he redid the maths, the balance between warming and cooling now tipped strongly towards warming."}}

במאמר שפורסם בשנת 1975 שניידר תיקן את המאמר על ידי שהתחשב באירוסולים מהרי געש והוסיף לו הבטים של חיזוק קרינת השמש, המאמר הצליח לתת תאור סביר לטמפרטורות ב-1000 השנים האחרונות ונתן תחזית לפי התחממות עולמית עקב פחמן דו חמצני תהיה הדבר הדומיננטי לאחר שנת 1980.{{הערה| Weart, Spencer (2003–2011). "Aerosols: Volcanoes, Dust, Clouds and Climate: Schneider part b". American Institute of Physics. }} בשנת 1976 הוציא שניידר ספר בשם The Genesis Strategy שבו הוא דן הן במגמת התחממות עולמית עקב גזי חממה והן בהתקררות עולמית קצרה יותר עקב אירוסולים. {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Stephen_Schneider סטפן שניידר], ויקיפדיה באנגלית}}

במאמר שפורסם בשנת 1975 שניידר תיקן את המאמר על ידי שהתחשב באירוסולים מהרי געש והוסיף לו הבטים של חיזוק קרינת השמש, המאמר הצליח לתת תאור סביר לטמפרטורות ב-1000 השנים האחרונות ונתן תחזית לפי התחממות עולמית עקב פחמן דו חמצני תהיה הדבר הדומיננטי לאחר שנת 1980.{{הערה| Weart, Spencer (2003–2011). "Aerosols: Volcanoes, Dust, Clouds and Climate: Schneider part b". American Institute of Physics. }} בשנת 1976 הוציא שניידר ספר בשם The Genesis Strategy שבו הוא דן הן במגמת התחממות עולמית עקב גזי חממה והן בהתקררות עולמית קצרה יותר עקב אירוסולים. {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Stephen_Schneider סטפן שניידר], ויקיפדיה באנגלית}}

בשנת 1972 פרסם National Science Board של הקרן הלאומית למדע (ארצות הברית) (NSF) דוח בשם Patterns and Perspectives in Environmental Science שדן בהתנהגות המחזורית של האקלים. ובהבנה שהיתה קיימת אז, שהעולם נכנס לתקופת התקררות לאחר תקופה חמה יותר. הדוח חזה לפי עדויות מהעבר כניסה לתקופת קרח, אבל גם שיש אפשרות סבירה שפעילות האדם שינתה את האקלים כך שהאקלים יזוז לכיוון אחר. {{הערה|Patterns and Perspectives in Environmental Science (Hardcover). Report of the National Science Board. Government Printing Office. 1972. }} דו"ח נוסף משנת 1974 בשם "Science And The Challenges Ahead" מציין את הקרור של העולם בעשורים לפני הדוח, אבל טוען כי בני האדם אחראים לרוב השינוי. עם זאת הדוח מציין כי בני אדם אחראים לא רק לקירור בעשורים אלה, אלה גם לעליית הטמפרטורה במאה השנים האחרונות. הדו"ח לא מסיק מה הסיבות להתחממות או להתקררות ומציין כי לפני שניתן יהיה לענות על שאלות אלה, יש צורך בהתקדמות משמעותית בפיזיקה ובכימיה של האטמוספירה ושל הים ובמדידה של חלקיקים ברחבי המערכת. {{הערה| Science and the challenges ahead : report of the National Science Board. Report of the National Science Board. Government Printing Office. 1974}}

בחינה של הספרות המדעית של שנות ה-60 וה-70 שנערכה בשנת 2008, מצביעה על כך שבתקופה זו לא היה [[קונצנזוס מדעי]] התומך בתאוריה של התקררות עולמית, ולמעשה כבר בתקופה זו רוב המאמרים שפורמסו בירחונים עם ביקורת עמיתים תמכו כבר אז בתאוריה לפיה יש מגמת התחממות עולמית. בחינת הספרות מצביעה לא רק על כך שמיתוס התקררות עולמית אינו מדוייק אלא גם מתארת כיצד המדענים באותה תקופה בנו את היסודות שעליהם נשען חקר האקלים כיום. {{הערה|שם=פטרסון_2008}}

בחינה של הספרות המדעית של שנות ה-60 וה-70 שנערכה בשנת 2008, מצביעה על כך שבתקופה זו לא היה [[קונצנזוס מדעי]] התומך בתאוריה של התקררות עולמית, ולמעשה כבר בתקופה זו רוב המאמרים שפורמסו בירחונים עם ביקורת עמיתים תמכו כבר אז בתאוריה לפיה יש מגמת התחממות עולמית. בחינת הספרות מצביעה לא רק על כך שמיתוס התקררות עולמית אינו מדוייק אלא גם מתארת כיצד המדענים באותה תקופה בנו את היסודות שעליהם נשען חקר האקלים כיום. {{הערה|שם=פטרסון_2008}}