שינויים

המאמר בדק מודל חד-מימדי של החזרי חום כדי לבדוק את ההשפעה האפשרית של קרור מצד אירוסולים והתחממות מצד [[פחמן דו חמצני]]. המאמר הסיק כי נוכח הגידול הצפוי ב[[זיהום אוויר]] (פי שש בחמישים השנים מפרסום המאמר) הדבר יכול להביא להתקררות עולמית של 3.5 מעלות, וכי ירידה כזו למשך מספר שנים עלולה לגרור עידן קרח חדש, עם זאת המאמר גם צפה כי עד אז ש[[אנרגיה גרעינית]] תחליף את השימוש ב[[דלק מחצבי]]. {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Stephen_Schneider סטפן שניידר], ויקיפדיה באנגלית}}

המאמר בדק מודל חד-מימדי של החזרי חום כדי לבדוק את ההשפעה האפשרית של קרור מצד אירוסולים והתחממות מצד [[פחמן דו חמצני]]. המאמר הסיק כי נוכח הגידול הצפוי ב[[זיהום אוויר]] (פי שש בחמישים השנים מפרסום המאמר) הדבר יכול להביא להתקררות עולמית של 3.5 מעלות, וכי ירידה כזו למשך מספר שנים עלולה לגרור עידן קרח חדש, עם זאת המאמר גם צפה כי עד אז ש[[אנרגיה גרעינית]] תחליף את השימוש ב[[דלק מחצבי]]. {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Stephen_Schneider סטפן שניידר], ויקיפדיה באנגלית}}

במודל זה לפחמן דו חמצני היה רק תפקיד שולי. עם זאת המודל היה פשוט מאד, והחישובים של השפעת פחמן דו חמצני על ההתחממות היו נמוכים בפקטור של שלוש (כלומר נמוכים פי אלף), כפי שנכתב בהערות השוליים של המאמר.{{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Stephen_Schneider סטפן שניידר], ויקיפדיה באנגלית}}

במודל זה לפחמן דו חמצני היה רק תפקיד שולי. עם זאת המודל היה פשוט מאוד, והחישובים של השפעת פחמן דו חמצני על ההתחממות היו נמוכים בפקטור של שלוש (כלומר נמוכים פי אלף), כפי שנכתב בהערות השוליים של המאמר.{{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Stephen_Schneider סטפן שניידר], ויקיפדיה באנגלית}}

הן המשוואות במודל והן הנתונים במאמר היו פגומים בצורה יסודית, דבר שמדענים אחרים הצביעו עליו ודבר שגם שניידר עצמו הודה בו. בינואר 1972, Robert Jay Charlson ועמיתים נוספים פרסמו ב-"סיינס" מאמר שבוהצביעו על כך שעם כמה הנחות הגיוניות נוספות המודל מניב את התוצאה ההפוכות, של התחממות עולמית. המודל המקורי לא הותיר מקום לתפקידם של עננים והניח בצורה לא נכונה כי גידול  פי 8 בפחמן דו חמצני יוביל לעליה של שתי מעלות בלבד. {{הערה| Rasool, S. I.; Schneider, S. H. (1971). "Atmospheric Carbon Dioxide and Aerosols: Effects of Large Increases on Global Climate". Science. 173 (3992): 138–141. Bibcode:1971Sci...173..138R. doi:10.1126/science.173.3992.138. PMID 17739641}}

הן המשוואות במודל והן הנתונים במאמר היו פגומים בצורה יסודית, דבר שמדענים אחרים הצביעו עליו ודבר שגם שניידר עצמו הודה בו. בינואר 1972, Robert Jay Charlson ועמיתים נוספים פרסמו ב-"סיינס" מאמר שבוהצביעו על כך שעם כמה הנחות הגיוניות נוספות המודל מניב את התוצאה ההפוכות, של התחממות עולמית. המודל המקורי לא הותיר מקום לתפקידם של עננים והניח בצורה לא נכונה כי גידול  פי 8 בפחמן דו חמצני יוביל לעליה של שתי מעלות בלבד. {{הערה| Rasool, S. I.; Schneider, S. H. (1971). "Atmospheric Carbon Dioxide and Aerosols: Effects of Large Increases on Global Climate". Science. 173 (3992): 138–141. Bibcode:1971Sci...173..138R. doi:10.1126/science.173.3992.138. PMID 17739641}}