שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2 בתים ,  12:32, 24 ביוני 2019
מ
החלפת טקסט – "מאד." ב־"מאוד."
שורה 36: שורה 36:  
גודווין מצביע על דמותו של '''[[דייוויד ריקארדו]]''' כאחד הכלכלנים החשובים ביותר, אבל שכמעט לא מכירים אותו. הסיבה לחשיבותו העצומה הוא שהוא הראשון שמבצע פישוט-יתר של הכלכלה. הוא מתאר את הכלכלה במונחים מופשטים של [[כסף]] ושעות עבודה, ומתעלם מהאנשים שנמצאים בתוכה כמו עובדים. ריקראדו מתאר את '''[[תורת הערך של העבודה]]''' שבה המחיר או הערך של דבר כמו גרזן מורכב מסף שעות העבודה שהושקעו בייצור של הגרזן הזה  (בתוספת שעות העבודה להכשרת העובדים או להכנת המכונות שסייעו להכנתו).  
 
גודווין מצביע על דמותו של '''[[דייוויד ריקארדו]]''' כאחד הכלכלנים החשובים ביותר, אבל שכמעט לא מכירים אותו. הסיבה לחשיבותו העצומה הוא שהוא הראשון שמבצע פישוט-יתר של הכלכלה. הוא מתאר את הכלכלה במונחים מופשטים של [[כסף]] ושעות עבודה, ומתעלם מהאנשים שנמצאים בתוכה כמו עובדים. ריקראדו מתאר את '''[[תורת הערך של העבודה]]''' שבה המחיר או הערך של דבר כמו גרזן מורכב מסף שעות העבודה שהושקעו בייצור של הגרזן הזה  (בתוספת שעות העבודה להכשרת העובדים או להכנת המכונות שסייעו להכנתו).  
   −
ריקארדו גם מציג את הרעיון של '''[[יתרון יחסי]]''' במסחר בין מדינות. אם יש רק שתי מדינות, בריטניה ופורטוגל, ויש רק שתי סחורות, בדים ויין, וכל אחת מהן טובה ביצור סחורה אחת, עדיף להן לסחור ביניהן, גם אם פורטוגל יכולה לייצר את שני המוצרים במחיר זול יותר, עדיף לה לפי ריקארדו לייבא בדים מאנגליה ובכך להיות מסוגלת להתמקד בייצור של יותר יין ובכך להרוויח יותר. לאחר הצגה של החשיבות של רעיון זה, גודווין מעיר כי הצגה זו היא בעייתית מאד. התאוריה של סחר חופשי של ריקארדו יכולה לעבוד בתנאים מסויימים, אבל בתנאים אחרים (כמו היכולת להעביר מפעלים לפורטוגל) היא עלולה שלא להיות תקפה. גודווין מציין כי זה הבדל מהותי בין ריקארדו לסמית. שכן סמית לא תאר את הכלכלה בלי אנשים ורק עם נוסחאות. לכן גודווין טוען שסמית אינו כלכלן קלאסי כמו שנהוג לחשוב.  
+
ריקארדו גם מציג את הרעיון של '''[[יתרון יחסי]]''' במסחר בין מדינות. אם יש רק שתי מדינות, בריטניה ופורטוגל, ויש רק שתי סחורות, בדים ויין, וכל אחת מהן טובה ביצור סחורה אחת, עדיף להן לסחור ביניהן, גם אם פורטוגל יכולה לייצר את שני המוצרים במחיר זול יותר, עדיף לה לפי ריקארדו לייבא בדים מאנגליה ובכך להיות מסוגלת להתמקד בייצור של יותר יין ובכך להרוויח יותר. לאחר הצגה של החשיבות של רעיון זה, גודווין מעיר כי הצגה זו היא בעייתית מאוד. התאוריה של סחר חופשי של ריקארדו יכולה לעבוד בתנאים מסויימים, אבל בתנאים אחרים (כמו היכולת להעביר מפעלים לפורטוגל) היא עלולה שלא להיות תקפה. גודווין מציין כי זה הבדל מהותי בין ריקארדו לסמית. שכן סמית לא תאר את הכלכלה בלי אנשים ורק עם נוסחאות. לכן גודווין טוען שסמית אינו כלכלן קלאסי כמו שנהוג לחשוב.  
    
גודווין מציין כי כמעט כל הכלכלנים התלהבו מאוד מהרעיונות והגישה של ריקארדו, ומאז רוב הכלכלנים, ובמיוחד '''[[כלכלה נאו-קלאסית]]''', מנסה לתאר את הכלכלה באמצעות מתמטיקה מסובכת, אבל שדבר זה גורר בעיות רציניות ב[[חקר הכלכלה]].
 
גודווין מציין כי כמעט כל הכלכלנים התלהבו מאוד מהרעיונות והגישה של ריקארדו, ומאז רוב הכלכלנים, ובמיוחד '''[[כלכלה נאו-קלאסית]]''', מנסה לתאר את הכלכלה באמצעות מתמטיקה מסובכת, אבל שדבר זה גורר בעיות רציניות ב[[חקר הכלכלה]].

תפריט ניווט