שינויים

קפיטליזם למקורבים משפיע הן על התנהלות [[שוק|השוק]] והן על התרבות והפוליטיקה. מוסדות התרבות והתקשורת בקפיטליזם כזה הם מוטי רווח ונזהרים שלא לפגוע בתאגידים גדולים. דבר זה מחזק את המגמה של [[תרבות הצריכה]] ומחליש את היכולת של התקשורת, מערכת החינוך ומוסדות תרבות אחרים לבקר את השלטון, לבקר תאגידים חזקים ולשמור על תקשורת הוגנת.  

קפיטליזם למקורבים משפיע הן על התנהלות [[שוק|השוק]] והן על התרבות והפוליטיקה. מוסדות התרבות והתקשורת בקפיטליזם כזה הם מוטי רווח ונזהרים שלא לפגוע בתאגידים גדולים. דבר זה מחזק את המגמה של [[תרבות הצריכה]] ומחליש את היכולת של התקשורת, מערכת החינוך ומוסדות תרבות אחרים לבקר את השלטון, לבקר תאגידים חזקים ולשמור על תקשורת הוגנת.  

קפיטליזם למקורבים משפיע גם על הפוליטיקה בכך שהוא מעקר את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאוד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה.  הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

קפיטליזם למקורבים משפיע גם על הפוליטיקה בכך שהוא מעקר את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאוד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאוד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה.  הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

==ראו גם==

==ראו גם==