47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − + − + − + − + + + + + − קפיטליזם למקורבים משפיע גם על הפוליטיקה בכך שהוא מעקר את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאוד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאוד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה. הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref> שורה 23:
שורה 26: + + + + שורה 37:
שורה 44: − ==הערות שוליים==+ − {{הערות שוליים}}
אין תקציר עריכה
[[קובץ:PUCK-Monopoly Millionaires Dividing the Country.jpg|ממוזער|300px|מיליונרים מונופוליסטים מחלקים את המדינה, קריקטורה משנת 1885, אודות "[[הברונים השודדים]]" שמייצגים תקופה בהיסטוריה של ארצות הברית שבה הקפיטליזם של מקורבים היה חזק.]]
[[קובץ:PUCK-Monopoly Millionaires Dividing the Country.jpg|ממוזער|300px|מיליונרים [[מונופול|מונופוליסטים]] מחלקים את ארצות הברית, קריקטורה משנת 1885 במגזין הסטירי Puck, אודות "[[הברונים השודדים]]" שמייצגים תקופה בהיסטוריה של ארצות הברית שבה הקפיטליזם של מקורבים היה חזק ובולט]]
'''קפיטליזם של מקורבים''' (באנגלית: '''Crony capitalism''') או '''קפיטליזם למחוברים''' הוא מונח שנועד לתאר מערכת כלכלית קפיטליסטית שבה ההצלחה של עסקים תלויה במידה רבה בקשרים קרובים בין אנשי עסקים או [[תאגידים]] לבין מקבלי החלטות בממשלה ([[קשרי הון שלטון]]).
'''קפיטליזם של מקורבים''' (באנגלית: '''Crony capitalism''') או '''קפיטליזם למחוברים''' הוא מונח שנועד לתאר מערכת כלכלית קפיטליסטית שבה ההצלחה של עסקים תלויה במידה רבה בקשרים קרובים בין אנשי עסקים או [[תאגידים]] לבין מקבלי החלטות בממשלה ([[קשרי הון שלטון]]).
הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בהעדפת העסקים בחלוקה של היתרי ממשלה (לדוגמה שליטה על הפקת [[אוצרות טבע]]), במלוות ממשלתיות, בהטבות מיסוי מיוחדות, בחקיקה שנועדה לשפר את מצבם של עסקים מסויימים ועוד. האמונה היא שקפיטליזם למקורבים מתרחש כאשר העדפת מקורבים בתחום הפוליטי גולש הלאה לתחום עולם העסקים. חברויות וקשרי משפחה בין אנשי עסקים לבין הממשלה משפיעים על החברה במידה כזו שהיא מפריעה לתפקוד של [[שוק משוכלל]] או [[שוק תחרותי]] וכן לתפקוד ה[[דמוקרטי|דמוקרטיה]] של המערכת הפוליטית. מונחים
הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בהעדפת העסקים בחלוקה של היתרי ממשלה (לדוגמה שליטה על הפקת [[אוצרות טבע]]), במלוות ממשלתיות, בהטבות מיסוי מיוחדות, בחקיקה שנועדה לשפר את מצבם של עסקים מסויימים ועוד. האמונה היא שקפיטליזם למקורבים מתרחש כאשר העדפת מקורבים בתחום הפוליטי גולש הלאה לתחום עולם העסקים. חברויות וקשרי משפחה בין אנשי עסקים לבין הממשלה משפיעים על החברה במידה כזו שהיא מפריעה לתפקוד של [[שוק משוכלל]] או [[שוק תחרותי]] וכן לתפקוד ה[[דמוקרטי|דמוקרטיה]] של המערכת הפוליטית.
הכלכלן הפרו-קפיטליסטי [[לואיג'י זינגלס]] מתאר את הקפיטליזם למקורבים כך:
[[חקר הכלכלה|הכלכלן]] הפרו-קפיטליסטי [[לואיג'י זינגלס]] מתאר את הקפיטליזם למקורבים כך:
״כאשר עסקים משיגים כוח שוק שיכול לאפשר להם להעלות מחירים, הציבור יכול לבקש הגנה דרך התהליך הפוליטי. אבל כאשר לעסקים יש גם כוח שוק וגם כוח פוליטי, הציבור לא יכול לברוח. בתנאים אלה המערכת מתחילה להיות דומה לכלכלה סוציאליסטית - ולא לכלכלה חופשית. בכלכלה סוציאליסטית המערכת הפוליטית שולטת בעסקים. במערכת קפיטליזם-של-מקורבים העסקים שולטים בתהליכים הפוליטיים. ההבדל דק מאוד: בשני המקרים לא קיימת תחרות והחופש נעלם. ללא תחרות החיים הכלכליים אינם הוגנים, ולמחוברים יש יתרון.״[http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2172047]
״כאשר עסקים משיגים כוח שוק שיכול לאפשר להם להעלות מחירים, הציבור יכול לבקש הגנה דרך התהליך הפוליטי. אבל כאשר לעסקים יש גם כוח שוק וגם כוח פוליטי, הציבור לא יכול לברוח. בתנאים אלה המערכת מתחילה להיות דומה לכלכלה סוציאליסטית - ולא לכלכלה חופשית. בכלכלה סוציאליסטית המערכת הפוליטית שולטת בעסקים. במערכת קפיטליזם-של-מקורבים העסקים שולטים בתהליכים הפוליטיים. ההבדל דק מאוד: בשני המקרים לא קיימת תחרות והחופש נעלם. ללא תחרות החיים הכלכליים אינם הוגנים, ולמחוברים יש יתרון.״ {{הערה|[[גיא רולניק]], [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2172047 10 דברים שנתניהו יכול ללמוד מהגורו החדש שלו] , דה מרקר, 22.11.2013}}
קפיטליזם למקורבים משפיע הן על התנהלות [[שוק|השוק]] והן על התרבות והפוליטיקה. מוסדות התרבות והתקשורת בקפיטליזם כזה הם מוטי רווח ונזהרים שלא לפגוע בתאגידים גדולים. דבר זה מחזק את המגמה של [[תרבות הצריכה]] ומחליש את היכולת של התקשורת, מערכת החינוך ומוסדות תרבות אחרים לבקר את השלטון, לבקר תאגידים חזקים ולשמור על תקשורת הוגנת.
קפיטליזם למקורבים משפיע הן על התנהלות [[שוק|השוק]] והן על התרבות והפוליטיקה. [[מוסד חברתי|מוסדות התרבות והתקשורת]] בקפיטליזם כזה הם מוטי רווח ונזהרים שלא לפגוע בתאגידים גדולים. דבר זה מחזק את המגמה של [[תרבות הצריכה]] ומחליש את היכולת של התקשורת, מערכת החינוך ומוסדות תרבות אחרים לבקר את השלטון, לבקר תאגידים חזקים ולשמור על תקשורת הוגנת.
קפיטליזם למקורבים משפיע גם על הפוליטיקה בכך שהוא מעקר את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] ואנשים עשירים מאוד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה בארצות הברית באמת מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל, והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה, לעומת מה הממשל עשה. הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא, 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה- בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref> דבר זה מלמד על קשר סטטיסטי, במציאות לתאגידים גדולים או אנשי עסקים המקורבים לשלטון בדרכים שונות יש השפעה גדולה יותר מאשר מיליוני אנשים שהם בעשירון העליון בארצות הברית, כפי שניתן ללמוד מדוגמאות רבות מחקר ההיסטוריה הכלכלית לדוגמה השפעות של [[הברונים השודדים]] על מדיניות ארצות הברית בסוף המאה ה-19.
קפיטליזם למקורבים עלול לפגוע ב[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] שהם חיוניים לשם תפקודו של [[שוק]] - לדוגמה זכויות קניין, בתי משפט הוגנים, [[אמת כמוצר ציבורי|מידע אמין]] ו[[אמון]]. דברים אלה מהווים מוצרים ציבוריים משום שניתן להנות מקיומים גם אם לא משלמים עליהם, ואם אדם אחד נהנה מהם אין הדבר מונע הנאה של אדם אחר. קפיטליזם למקורבים עלול פגוע בדברים אלה במגון צורות - לדוגמה [[הטיית מחקרים על ידי חברות]] מטיבה עם חברות כמו [[חברות תרופות]] או [[חברות מזון]], אבל בטווח הארוך יותר היא פוגעת באמינות של מחקרים אקדמיים וביכולת של [[השיטה המדעית]] לחשוף את האמת. [[קשרי הון שלטון עיתון]] גורמים לכך שהידיעות בעיתונות ובתקשרות מעוותות או מצוזרות לפי נוחות של בעלי עסקים גדולים או של בני בריתם הפוליטיים. דברים אלה גורמים לפגיעה ב[[אמון]] בתקשורת ובמדע - שכן קשה לדעת מה נכון ומה לא נכון, מה נובע מאינטרסים מסחריים. דבר זה מעלה [[תאוריות קונספירציה]] שיכולות לגרום נזקים גדולים בגלל הנטיה של תאוריות כאלה לקדם הסברים פשטניים (וקלים לשכפול) ולמצוא שעירים לעאזאל.
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[תאגיד רב לאומי]]
* [[תאגיד רב לאומי]]
* [[השפעות גאו פוליטיות של נפט]]
* [[השפעות גאו פוליטיות של נפט]]
* [[כלכלה בקומיקס]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
<embedvideo service="youtube">https://www.youtube.com/watch?v=ucfNZfRJFNI</embedvideo>
<embedvideo service="youtube">https://www.youtube.com/watch?v=ucfNZfRJFNI</embedvideo>
{{ביזור וריכוזיות}}
{{ביזור וריכוזיות}}
{{תעשיות פוגעניות}}
{{תעשיות פוגעניות}}