שינויים

לעיתים דווקא בקבוצות מיעוט באוכלוסיה נהנות מכוח פוליטי חזק יותר - עקב הכרות הדדית או ארגון חברתי [[קהילות|קהילתי]]. היבטים אלה יכולים להקטין את "אפקט הטרמפיסט" שמקשה על קבוצות להתאחד במטרה לשמור על זכויותיהן, כפי שהדבר המתואר בספרו של הכלכלן [[מנסור אולסון]], [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)]]. כך לדוגמה יהודים במדינות שונות בעולם, חרדים בישראל, חברי להט"ב ועוד קבוצות קטנות יכולים להנות מהשפעה פוליטית מחוזקת דווקא משום שהם קבוצת מיעוט באוכלוסיה. ציבורים נוספים שנהנים מהיבט זה של ארגון הם [[ארגוני עובדים]].

לעיתים דווקא בקבוצות מיעוט באוכלוסיה נהנות מכוח פוליטי חזק יותר - עקב הכרות הדדית או ארגון חברתי [[קהילות|קהילתי]]. היבטים אלה יכולים להקטין את "אפקט הטרמפיסט" שמקשה על קבוצות להתאחד במטרה לשמור על זכויותיהן, כפי שהדבר המתואר בספרו של הכלכלן [[מנסור אולסון]], [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)]]. כך לדוגמה יהודים במדינות שונות בעולם, חרדים בישראל, חברי להט"ב ועוד קבוצות קטנות יכולים להנות מהשפעה פוליטית מחוזקת דווקא משום שהם קבוצת מיעוט באוכלוסיה. ציבורים נוספים שנהנים מהיבט זה של ארגון הם [[ארגוני עובדים]].

[[אי שוויון כלכלי]] גדל, יחד עם [[קפיטליזם למקורבים]] ו[[שחיתות]] משפיעים בצורה רחבה יותר על אי שוויון פוליטי בארצות הברית וכנראה גם במדינות אחרות. היבטים אלה מעקרים את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאוד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה בארצות הברית מייצגת את רצון הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוקים. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה.  הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה. בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

[[אי שוויון כלכלי]] גדל, יחד עם [[קפיטליזם למקורבים]] ו[[שחיתות]] משפיעים בצורה רחבה יותר על אי שוויון פוליטי בארצות הברית וכנראה גם במדינות אחרות. היבטים אלה מעקרים את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאוד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאוד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה בארצות הברית מייצגת את רצון הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוקים. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה.  הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה. בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

הפגיעה בדמוקרטיה אינה נעצרת ברמה הפוליטית, היכולת לבצע [[לובי פוליטי]] נרחב מצד העשירים פרושה שהם יכולים לקבל [[סבסוד ממשלתי]] ולהשית על הציבור [[השפעות חיצוניות]] נרחבות, לפי הערכה אחת, לובי של 5.8 מיליארד דולר בארצות הברית הניב סבסוד ועלויות על התושבים בסך 4,000 מיליארד דולר. [https://act.represent.us/sign/the-problem] נוצר מעגל אכזרי שבו אם אין לך מספיק כסף אין אפשרות להתמודד במרוץ לפוליטיקה משנת 2000 יש עליה חדה בעלויות של קמפיין לנשיאות ארצות הברית.[https://act.represent.us/sign/the-problem]

הפגיעה בדמוקרטיה אינה נעצרת ברמה הפוליטית, היכולת לבצע [[לובי פוליטי]] נרחב מצד העשירים פרושה שהם יכולים לקבל [[סבסוד ממשלתי]] ולהשית על הציבור [[השפעות חיצוניות]] נרחבות, לפי הערכה אחת, לובי של 5.8 מיליארד דולר בארצות הברית הניב סבסוד ועלויות על התושבים בסך 4,000 מיליארד דולר. [https://act.represent.us/sign/the-problem] נוצר מעגל אכזרי שבו אם אין לך מספיק כסף אין אפשרות להתמודד במרוץ לפוליטיקה משנת 2000 יש עליה חדה בעלויות של קמפיין לנשיאות ארצות הברית.[https://act.represent.us/sign/the-problem]