שורה 19: |
שורה 19: |
| * תת חשיפה והתפתחות אלרגיות - הקפדה יתרה מידי על היגיינה עלולה לגרור תת חשיפה של המערכת החיסונית של הילד לחומרים שונים ולהתפתחות מחלות אלרגיות כמו אסתמה בהמשך. | | * תת חשיפה והתפתחות אלרגיות - הקפדה יתרה מידי על היגיינה עלולה לגרור תת חשיפה של המערכת החיסונית של הילד לחומרים שונים ולהתפתחות מחלות אלרגיות כמו אסתמה בהמשך. |
| | | |
− | בנוסף למצבים בריאותיים ונפשיים שעלולים להתחיל בגיל הילדות, גיל הילדות והנערות הוא גיל שמשפיע מאד על התפתחות הרגלים שונים הנוגעים לבריאות האדם, ושינוי שלהם בגיל מבוגר יותר הוא בדרך כלל קשה יותר: | + | בנוסף למצבים בריאותיים ונפשיים שעלולים להתחיל בגיל הילדות, גיל הילדות והנערות הוא גיל שמשפיע מאוד על התפתחות הרגלים שונים הנוגעים לבריאות האדם, ושינוי שלהם בגיל מבוגר יותר הוא בדרך כלל קשה יותר: |
| | | |
− | * [[מניעת עישון|התחלת עישון]] והידרדרות לסמים - רוב המעשנים מתחילים לעשן לפני גיל 18. שאיפת הסיגריה הראשונה עלולה להתרחש בגיל 10-12, בהשראת חברים או אחים, ולפעמים גם בגלל חיקוי של מורים, הורים ודמויות נערצות. [[שיווק ופרסום של סיגריות]] ומוצרי טבק אחרים כמו נרגילות משפיע מאד על הסיכוי להתחלת עישון. ל[[לחץ נפשי]], [[לחץ חברתי]] ולנסיבות חברתיות (כגון מעמד כלכלי, ארץ מוצא ועוד) יש השפעה חשובה על ההסתברות להתחלת עישון וגיל התחלת העישון. היות וטבק הוא חומר ממכר מאד, יש סיכוי גבוה לכך שעישון בגיל הילדות או הנערות יביאו לעישון בחלק ניכר מהחיים. באופן דומה [[חשיפה לשתיית אלכוהול]] וצריכת סמים אחרים נובעת גם היא לא פעם מלחצים בגיל ההתבגרות והרגלים והשקפות מגיל ההתבגרות. כמו כן עישון טבק מגדיל את ההסתברות לצריכת סמים אחרים. | + | * [[מניעת עישון|התחלת עישון]] והידרדרות לסמים - רוב המעשנים מתחילים לעשן לפני גיל 18. שאיפת הסיגריה הראשונה עלולה להתרחש בגיל 10-12, בהשראת חברים או אחים, ולפעמים גם בגלל חיקוי של מורים, הורים ודמויות נערצות. [[שיווק ופרסום של סיגריות]] ומוצרי טבק אחרים כמו נרגילות משפיע מאוד על הסיכוי להתחלת עישון. ל[[לחץ נפשי]], [[לחץ חברתי]] ולנסיבות חברתיות (כגון מעמד כלכלי, ארץ מוצא ועוד) יש השפעה חשובה על ההסתברות להתחלת עישון וגיל התחלת העישון. היות וטבק הוא חומר ממכר מאד, יש סיכוי גבוה לכך שעישון בגיל הילדות או הנערות יביאו לעישון בחלק ניכר מהחיים. באופן דומה [[חשיפה לשתיית אלכוהול]] וצריכת סמים אחרים נובעת גם היא לא פעם מלחצים בגיל ההתבגרות והרגלים והשקפות מגיל ההתבגרות. כמו כן עישון טבק מגדיל את ההסתברות לצריכת סמים אחרים. |
| * הרגלי [[תזונה בריאה לילדים]] - חלק גדול מהרגלי התזונה כגון צריכת יתר של מלח, של חטיפים, [[משקאות ממותקים]], [[מזון מעובד]], סוכר שומן וכו' מתחילה בילדות. יש צורך בלימוד עיקרי התזונה, הרגלים של תזונה בריאה, של קבלת מבנה הגוף והימנעות מדיאטות כסאח שגורמות לנזק. חברות מזון ושתייה רבות מודעות לחשיבות הקניית הרגלי תזונה בגיל הילדות ומנסות לעודד ילדים לצרוך מזון עתיר בסוכר, שומן ומלח בגיל הילדות, זהו חלק מתחום רחב יותר שנקרא [[כלכלת השמנה]] - שכן צריכה של מזון עשיר כזה או של שתייה מתוקה יותר לחברות אלה צרכנים לכל החיים. | | * הרגלי [[תזונה בריאה לילדים]] - חלק גדול מהרגלי התזונה כגון צריכת יתר של מלח, של חטיפים, [[משקאות ממותקים]], [[מזון מעובד]], סוכר שומן וכו' מתחילה בילדות. יש צורך בלימוד עיקרי התזונה, הרגלים של תזונה בריאה, של קבלת מבנה הגוף והימנעות מדיאטות כסאח שגורמות לנזק. חברות מזון ושתייה רבות מודעות לחשיבות הקניית הרגלי תזונה בגיל הילדות ומנסות לעודד ילדים לצרוך מזון עתיר בסוכר, שומן ומלח בגיל הילדות, זהו חלק מתחום רחב יותר שנקרא [[כלכלת השמנה]] - שכן צריכה של מזון עשיר כזה או של שתייה מתוקה יותר לחברות אלה צרכנים לכל החיים. |
| * [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|הרגלי צפייה בטלוויזיה]] ודרכה השפעות נוספות על הרגלי תזונה, הרגלי פעילות גופנית, הרגלי התרגעות והרגלי שינה. הדבר כולל את השעות הכוללות של הצפייה בטלוויזיה או במסכים אחרים, האם אוכלים תוך כדי צפייה בטלוויזיה, התכנים אליהם נחשפים, חשיפה אגבית לטלוויזיה (טלוויזיה הפועלת ברקע) ואת מועד הצפייה (לדוגמה בשעות הערב). | | * [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|הרגלי צפייה בטלוויזיה]] ודרכה השפעות נוספות על הרגלי תזונה, הרגלי פעילות גופנית, הרגלי התרגעות והרגלי שינה. הדבר כולל את השעות הכוללות של הצפייה בטלוויזיה או במסכים אחרים, האם אוכלים תוך כדי צפייה בטלוויזיה, התכנים אליהם נחשפים, חשיפה אגבית לטלוויזיה (טלוויזיה הפועלת ברקע) ואת מועד הצפייה (לדוגמה בשעות הערב). |
שורה 73: |
שורה 73: |
| ===מניעת היפגעות ילדים בתאונות דרכים=== | | ===מניעת היפגעות ילדים בתאונות דרכים=== |
| {{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[חזון אפס]], [[תאונות דרכים בישראל]]}} | | {{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[חזון אפס]], [[תאונות דרכים בישראל]]}} |
− | מעל 40% מכלל מקרי המוות של ילדים בתאונות בישראל נגרמו בשל [[תאונות דרכים בישראל|תאונות דרכים]] - הן כנוסעים במכוניות, כנוסעים ברכב מנועי אחר, כ[[הולכי רגל]] או כ[[רוכבי אופניים]]. הגורם המשמעותי ביותר במניעת היפגעות ילדים בתאונות דרכים, דומה לזה של מבוגרים והוא [[תכנון עירוני]] והגברת שימוש ב[[תחבורה בת קיימא]] ביישובים. [[תכנון עירוני מוטה מכוניות]] ו[[פרבור]] מגבירים את השימוש ברכב ומגביר את האורך, את המהירות הממוצעת של הנסיעות ברכב, ואת ההסתברות של נהגים שינהגו כאשר הם עייפים, חולים או שיכורים. דבר זה מגביר את הסיכוי להיפגעות ילדים כ[[הולכי רגל]] וכן במסגרת פעילות אחרת ברחוב כמו משחק ברחוב או בגינה. ככל שנוסעים יותר במכונית עולה גם הסיכון להיות מעורבים בתאונה עם מכונית אחרת. צעדים כמו [[עירוב שימושי קרקע]], שבילי הליכה בטוחים לבתי ספר, [[איזור מיתון תנועה]] מגבירים מאד את בטיחות הולכי הרגל ורוכבי אופניים וכתוצאה מכך את הבטיחות של ילדים ונערים. יש מספר מדינות מערביות וערים בעולם שאימצו את [[חזון אפס]] - תכנית מערכתית להורדת מספר ההרוגים והפצועים הקשים בתאונות דרכים. | + | מעל 40% מכלל מקרי המוות של ילדים בתאונות בישראל נגרמו בשל [[תאונות דרכים בישראל|תאונות דרכים]] - הן כנוסעים במכוניות, כנוסעים ברכב מנועי אחר, כ[[הולכי רגל]] או כ[[רוכבי אופניים]]. הגורם המשמעותי ביותר במניעת היפגעות ילדים בתאונות דרכים, דומה לזה של מבוגרים והוא [[תכנון עירוני]] והגברת שימוש ב[[תחבורה בת קיימא]] ביישובים. [[תכנון עירוני מוטה מכוניות]] ו[[פרבור]] מגבירים את השימוש ברכב ומגביר את האורך, את המהירות הממוצעת של הנסיעות ברכב, ואת ההסתברות של נהגים שינהגו כאשר הם עייפים, חולים או שיכורים. דבר זה מגביר את הסיכוי להיפגעות ילדים כ[[הולכי רגל]] וכן במסגרת פעילות אחרת ברחוב כמו משחק ברחוב או בגינה. ככל שנוסעים יותר במכונית עולה גם הסיכון להיות מעורבים בתאונה עם מכונית אחרת. צעדים כמו [[עירוב שימושי קרקע]], שבילי הליכה בטוחים לבתי ספר, [[איזור מיתון תנועה]] מגבירים מאוד את בטיחות הולכי הרגל ורוכבי אופניים וכתוצאה מכך את הבטיחות של ילדים ונערים. יש מספר מדינות מערביות וערים בעולם שאימצו את [[חזון אפס]] - תכנית מערכתית להורדת מספר ההרוגים והפצועים הקשים בתאונות דרכים. |
| | | |
| צעדים שהמשפחה יכולה לבצע כוללים קנייה והתקנה של מושבי בטיחות לילדים, בוסטר למכונית, חובת חבישה וחבישה נכונה של [[קסדת אופניים]] ומניעת שכחה של ילד במכונית. בישובים ערבים ובקרב ילדים קטנים יש לשים לב במיוחד לפגיעה של רכב בחצר הבית. | | צעדים שהמשפחה יכולה לבצע כוללים קנייה והתקנה של מושבי בטיחות לילדים, בוסטר למכונית, חובת חבישה וחבישה נכונה של [[קסדת אופניים]] ומניעת שכחה של ילד במכונית. בישובים ערבים ובקרב ילדים קטנים יש לשים לב במיוחד לפגיעה של רכב בחצר הבית. |
שורה 159: |
שורה 159: |
| תחילת העישון, או הסיגריה הראשונה מכונה '''"השאיפה הראשונה"''' "First Puff". השלבים הראשונים לעידוד לעישון הוא השילוב של הנאה נתפסת, דימוי לפיו המעשן הוא "קול", "מורד" מקובל וכו', ועל ידי רצון להיענות ללחץ חברתי מצד נערים בוגרים יותר או מצד חברים. דבר זה עומד מול ידיעות על פגיעה בבריאות וכן בהרגשה גופנית רעה המתרחשת בתחילת העישון, הכוללת בדרך כלל שיעול ולפעמים גם בחילה. | | תחילת העישון, או הסיגריה הראשונה מכונה '''"השאיפה הראשונה"''' "First Puff". השלבים הראשונים לעידוד לעישון הוא השילוב של הנאה נתפסת, דימוי לפיו המעשן הוא "קול", "מורד" מקובל וכו', ועל ידי רצון להיענות ללחץ חברתי מצד נערים בוגרים יותר או מצד חברים. דבר זה עומד מול ידיעות על פגיעה בבריאות וכן בהרגשה גופנית רעה המתרחשת בתחילת העישון, הכוללת בדרך כלל שיעול ולפעמים גם בחילה. |
| | | |
− | [[התמכרות לסיגריות]] יכולה להתרחש בתוך זמן קצר. מחקר משנת 2007 שעקב אחרי 1200 נערים בארצות הברית לאורך 4 שנים, מצא כי מתוך 217 בני נוער שניסו את הסיגריה הראשונה, כ-60%, איבדו שליטה על צריכת הטבק שלהם. 10% מהנערים התמכרו כבר לאחר הסיגריה הראשונה או בתוך יומיים בלבד. 25% מבני הנוער התמכרו בתקופה של 30 יום משאיפת הסיגריה הראשונה, מתוך קבוצה זו מחצית התמכרו כבר לאחר שהגיעו לרמה של 7 סיגריות בחודש. מתוך 83 נערים שהגיעו לתלות בסיגריות המוגדרת לפי מדריך הרפואי ICD-10, מחצית הגיעו להתמכרות זו כאשר עישנו 46 סיגריות בחודש (סיגריה וחצי ליום). הנערים המכורים הפגינו תסמינים גמילה מסיגריות בדומה למעשנים וותיקים, כאשר לא יכלו לקבל ניקוטין. החציון של ההתמכרות התרחש בצריכה של 5.35 מיליגרם לליטר, רמה שנמוכה בהרבה לעומת הרמה שמקובלת כדי להבדיל בין מעשן פסיבי לאקטיבי.[http://www.eurekalert.org/pub_releases/2007-07/uomm-ifj070307.php][http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3423036,00.html] <ref>Joseph R. DiFranza et al, [http://archpedi.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=570706 Symptoms of Tobacco Dependence After Brief Intermittent Use The Development and Assessment of Nicotine Dependence in Youth–2 Study], Archives of Pediatric and Adolescent Medicine, 2007;161(7):704-710. doi:10.1001/archpedi.161.7.704. </ref>. יש ילדים שבפעמים הראשונות לא לוקחים את העשן לריאות. דבר זה עלול ליצור אשליה נפוצה אצלם לפיה הם יוכלו לבחור אם לעשן או לא לעשן. התמכרות היא דבר שמשתנה בין אדם אחד לשני ואצל שני שליש מהמעשנים מתקשים מאד להיגמל. אחד הדברים הנפוצים הוא שהילדים מבינים באיחור שהם התמכרו לטבק. מסיבה זו יש חשיבות גדולה למודעות לא רק לנזקי העישון אלא גם למנגנונים של [[התמכרות לעישון טבק]]. | + | [[התמכרות לסיגריות]] יכולה להתרחש בתוך זמן קצר. מחקר משנת 2007 שעקב אחרי 1200 נערים בארצות הברית לאורך 4 שנים, מצא כי מתוך 217 בני נוער שניסו את הסיגריה הראשונה, כ-60%, איבדו שליטה על צריכת הטבק שלהם. 10% מהנערים התמכרו כבר לאחר הסיגריה הראשונה או בתוך יומיים בלבד. 25% מבני הנוער התמכרו בתקופה של 30 יום משאיפת הסיגריה הראשונה, מתוך קבוצה זו מחצית התמכרו כבר לאחר שהגיעו לרמה של 7 סיגריות בחודש. מתוך 83 נערים שהגיעו לתלות בסיגריות המוגדרת לפי מדריך הרפואי ICD-10, מחצית הגיעו להתמכרות זו כאשר עישנו 46 סיגריות בחודש (סיגריה וחצי ליום). הנערים המכורים הפגינו תסמינים גמילה מסיגריות בדומה למעשנים וותיקים, כאשר לא יכלו לקבל ניקוטין. החציון של ההתמכרות התרחש בצריכה של 5.35 מיליגרם לליטר, רמה שנמוכה בהרבה לעומת הרמה שמקובלת כדי להבדיל בין מעשן פסיבי לאקטיבי.[http://www.eurekalert.org/pub_releases/2007-07/uomm-ifj070307.php][http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3423036,00.html] <ref>Joseph R. DiFranza et al, [http://archpedi.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=570706 Symptoms of Tobacco Dependence After Brief Intermittent Use The Development and Assessment of Nicotine Dependence in Youth–2 Study], Archives of Pediatric and Adolescent Medicine, 2007;161(7):704-710. doi:10.1001/archpedi.161.7.704. </ref>. יש ילדים שבפעמים הראשונות לא לוקחים את העשן לריאות. דבר זה עלול ליצור אשליה נפוצה אצלם לפיה הם יוכלו לבחור אם לעשן או לא לעשן. התמכרות היא דבר שמשתנה בין אדם אחד לשני ואצל שני שליש מהמעשנים מתקשים מאוד להיגמל. אחד הדברים הנפוצים הוא שהילדים מבינים באיחור שהם התמכרו לטבק. מסיבה זו יש חשיבות גדולה למודעות לא רק לנזקי העישון אלא גם למנגנונים של [[התמכרות לעישון טבק]]. |
| | | |
| מחקר של המחלקה ל[[רפואה מניעתית]] של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת מונטריאול בקנדה, שפורסם בשנת 2009 בדק מגוון גדול של גורמים חברתיים, נפשיים וכלכליים והשפעתם על הסיכון שנערים מקנדה יקחו את השאיפה הראשונה מסיגריה, וזאת על ידי מעקב בן 6 שנים אחר 877 נערים שהיו בגיל 12 בממוצע. המחקר בדק את השפעתם של 26 גורמים על התחלת עישון. גורמים שמעלים את הסיכון להתחלת עישון כוללים: סביבה מעשנת (חברים, אחים, הורים, מורים), פרסומות, בעיות במשפחה (משפחות חד-הוריות, סכסוך עם ההורים), קשיים בלימודים, חשש מ[[השמנה]], [[מתח נפשי]], אימפולסיביות, שתיית אלכוהול, והשתתפות בקבוצה ספורט (כנראה בשל הלחצים הכרוכים בספורט קבוצתי).<ref name="oxfordjournals2009">Jennifer O'Loughlin et al. [http://aje.oxfordjournals.org/content/170/5/585.full Determinants of First Puff and Daily Cigarette Smoking in Adolescents], American Journal of Epidemiology,July 27, 2009, Volume 170, Issue 5, Pp. 585-597.</ref> | | מחקר של המחלקה ל[[רפואה מניעתית]] של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת מונטריאול בקנדה, שפורסם בשנת 2009 בדק מגוון גדול של גורמים חברתיים, נפשיים וכלכליים והשפעתם על הסיכון שנערים מקנדה יקחו את השאיפה הראשונה מסיגריה, וזאת על ידי מעקב בן 6 שנים אחר 877 נערים שהיו בגיל 12 בממוצע. המחקר בדק את השפעתם של 26 גורמים על התחלת עישון. גורמים שמעלים את הסיכון להתחלת עישון כוללים: סביבה מעשנת (חברים, אחים, הורים, מורים), פרסומות, בעיות במשפחה (משפחות חד-הוריות, סכסוך עם ההורים), קשיים בלימודים, חשש מ[[השמנה]], [[מתח נפשי]], אימפולסיביות, שתיית אלכוהול, והשתתפות בקבוצה ספורט (כנראה בשל הלחצים הכרוכים בספורט קבוצתי).<ref name="oxfordjournals2009">Jennifer O'Loughlin et al. [http://aje.oxfordjournals.org/content/170/5/585.full Determinants of First Puff and Daily Cigarette Smoking in Adolescents], American Journal of Epidemiology,July 27, 2009, Volume 170, Issue 5, Pp. 585-597.</ref> |