שינויים

==היסטוריה של צמיחה כלכלית==

==היסטוריה של צמיחה כלכלית==

במשך רוב ההיסטוריה של [[בני אדם]] הצמיחה הכלכלית הייתה איטית מאד אם בכלל, והתאפיינה בתקופות של גידול בכלכלה לצד תקופות של האטה, מיתון או [[התמוטטות|קריסה]]. [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]] ו[[גידול אוכלוסין]], שני "מנועים" של הצמיחה הכלכלית,  היו איטיים למדי במשך עשרות אלפי שנים. דבר זה בא לידי ביטוי גם ב[[מיתוס|מיתוסים]] התרבותיים - עבור חברות עתיקות רבות, לא התקיים מיתוס של [[קידמה]] שבו העתיד נהיה טוב יותר ויותר, אלא תפיסה לפיה מה שהיה הוא מה שיהיה, תפיסת התקדמות מחזורית (התקדמות וקריסה במחזורים), או "גן העדן האבוד" לפיו החיים בעבר היו טובים יותר.  

במשך רוב ההיסטוריה של [[בני אדם]] הצמיחה הכלכלית הייתה איטית מאוד אם בכלל, והתאפיינה בתקופות של גידול בכלכלה לצד תקופות של האטה, מיתון או [[התמוטטות|קריסה]]. [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]] ו[[גידול אוכלוסין]], שני "מנועים" של הצמיחה הכלכלית,  היו איטיים למדי במשך עשרות אלפי שנים. דבר זה בא לידי ביטוי גם ב[[מיתוס|מיתוסים]] התרבותיים - עבור חברות עתיקות רבות, לא התקיים מיתוס של [[קידמה]] שבו העתיד נהיה טוב יותר ויותר, אלא תפיסה לפיה מה שהיה הוא מה שיהיה, תפיסת התקדמות מחזורית (התקדמות וקריסה במחזורים), או "גן העדן האבוד" לפיו החיים בעבר היו טובים יותר.  

עם התקדמות ה[[רנסנס]] ו[[המהפכה המדעית]] באירופה, החל רעיון ה[[קידמה]] לאחוז בתרבות ובכלכלה. עם התפתחות ה[[קפיטליזם]] ו[[המהפכה התעשייתית]] החלו לזהות את הקידמה יותר ויותר עם גידול חומרי בכמות [[הון תעשייתי|ההון התעשייתי]], בהתקדמות טכנולוגית, בכמות המוצרים הנמכרת, כמות ה[[זהב]] שיש למדינות וכו'. היעד של הגדלת הפיריון הלאומי התקיים במאות השנים האחרונות באירופה כדי להגדיל את היכולת הצבאית והפוליטית של מדינה בתחרות של המדינות זו בזו על הגמוניה והשפעה. עם זאת, עד להמצאת ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר המקומי הגולמי]] בשלהי מלחמת העולם השנייה, היעדים של ממשלות כללו קידום של תוכניות ספציפיות כמו בינוי של כך וכך בתים, בנייה של כך וכך כבישים וכו'.  

עם התקדמות ה[[רנסנס]] ו[[המהפכה המדעית]] באירופה, החל רעיון ה[[קידמה]] לאחוז בתרבות ובכלכלה. עם התפתחות ה[[קפיטליזם]] ו[[המהפכה התעשייתית]] החלו לזהות את הקידמה יותר ויותר עם גידול חומרי בכמות [[הון תעשייתי|ההון התעשייתי]], בהתקדמות טכנולוגית, בכמות המוצרים הנמכרת, כמות ה[[זהב]] שיש למדינות וכו'. היעד של הגדלת הפיריון הלאומי התקיים במאות השנים האחרונות באירופה כדי להגדיל את היכולת הצבאית והפוליטית של מדינה בתחרות של המדינות זו בזו על הגמוניה והשפעה. עם זאת, עד להמצאת ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר המקומי הגולמי]] בשלהי מלחמת העולם השנייה, היעדים של ממשלות כללו קידום של תוכניות ספציפיות כמו בינוי של כך וכך בתים, בנייה של כך וכך כבישים וכו'.  

עם הזמן הצמיחה הכלכלית הפכה להיות יעד לאומי מרכזי, מתוך המחשבה שאם המשק כולו יהיה עשיר יותר, באופן אוטומטי הדבר יגרור עליה ברווחה הכלכלית, וממילא יהיו גם יותר כספים ציבוריים להשקעה בחברה. הרעיון הוא שהכלכלה אינה משחק סכום אפס, ולפני שרבים על חלוקת העוגה, משתלם לכולם לנסות להגדיל אותה. המחשבה היא שבעיות של [[אי שוויון כלכלי]] הן פחות חשובות יש צמיחה כלכלית, בעיקר מתוך התפיסה שצמיחה כזו מייצרת עבודה ומשפרת את מצבם של כולם - כולל אנשי השכבות הנמוכות ומעמד הביניים.  

עם הזמן הצמיחה הכלכלית הפכה להיות יעד לאומי מרכזי, מתוך המחשבה שאם המשק כולו יהיה עשיר יותר, באופן אוטומטי הדבר יגרור עליה ברווחה הכלכלית, וממילא יהיו גם יותר כספים ציבוריים להשקעה בחברה. הרעיון הוא שהכלכלה אינה משחק סכום אפס, ולפני שרבים על חלוקת העוגה, משתלם לכולם לנסות להגדיל אותה. המחשבה היא שבעיות של [[אי שוויון כלכלי]] הן פחות חשובות יש צמיחה כלכלית, בעיקר מתוך התפיסה שצמיחה כזו מייצרת עבודה ומשפרת את מצבם של כולם - כולל אנשי השכבות הנמוכות ומעמד הביניים.  

במחצית השנייה של המאה ה-20 התגבר הקצב של הצמיחה הכלכלית במדינות מערביות רבות לעומת המחצית הראשונה של המאה ולעומת המאה ה-19. מאז שנות ה-30, גדל התוצר המקומי הלאומי בארצות הברית ובבריטניה, פי 3. גם במונחים של תמ"ג לנפש וצריכת מוצרים למשק בית או למשפחה, גדלה מאד הצריכה הפרטית ואיתה גם הצריכה הממשלתית והצמיחה הכלכלית. עם הזמן, ובעקבות האצה בתהליך ה[[גלובליזציה]] בסוף שנות ה-80 צמיחה זו חלחלה גם למדינות עניות יותר כמו סין, הודו, ברזיל, ומדינות רבות באפריקה, דרום אמריקה ואסיה.  

במחצית השנייה של המאה ה-20 התגבר הקצב של הצמיחה הכלכלית במדינות מערביות רבות לעומת המחצית הראשונה של המאה ולעומת המאה ה-19. מאז שנות ה-30, גדל התוצר המקומי הלאומי בארצות הברית ובבריטניה, פי 3. גם במונחים של תמ"ג לנפש וצריכת מוצרים למשק בית או למשפחה, גדלה מאוד הצריכה הפרטית ואיתה גם הצריכה הממשלתית והצמיחה הכלכלית. עם הזמן, ובעקבות האצה בתהליך ה[[גלובליזציה]] בסוף שנות ה-80 צמיחה זו חלחלה גם למדינות עניות יותר כמו סין, הודו, ברזיל, ומדינות רבות באפריקה, דרום אמריקה ואסיה.  

מספר כלכלנים התנגדו לאימוץ הצמיחה כיעד לאומי ועולמי. בספרו [[חברת השפע (ספר)|חברת השפע]], טוען [[ג'ון קנת גלבריית]]  שמתן דגש לצמיחה כלכלית ולמיקסום של תפוקה בתהליך הייצור אינו מתאים לחברת שפע, כמו החברה האמריקאית. הוא טוען כי דגש זה מוביל לכך שניתן דגש חזק מידי לייצור לצורך צריכה פרטית (של מוצרים כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות וכו') וכי דבר זה בא על חשבון הוצאות נמוכות מידי על [[מוצר ציבורי|מוצרים ושירותים ציבוריים]] (כמו חינוך, בריאות, שירותי רווחה), פחות מידי זמן פנאי, פחות מידי בטחון כלכלי וכן לתוצאות לא רצויות נוספות.

מספר כלכלנים התנגדו לאימוץ הצמיחה כיעד לאומי ועולמי. בספרו [[חברת השפע (ספר)|חברת השפע]], טוען [[ג'ון קנת גלבריית]]  שמתן דגש לצמיחה כלכלית ולמיקסום של תפוקה בתהליך הייצור אינו מתאים לחברת שפע, כמו החברה האמריקאית. הוא טוען כי דגש זה מוביל לכך שניתן דגש חזק מידי לייצור לצורך צריכה פרטית (של מוצרים כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות וכו') וכי דבר זה בא על חשבון הוצאות נמוכות מידי על [[מוצר ציבורי|מוצרים ושירותים ציבוריים]] (כמו חינוך, בריאות, שירותי רווחה), פחות מידי זמן פנאי, פחות מידי בטחון כלכלי וכן לתוצאות לא רצויות נוספות.

לפי הכלכלן [[רוברט איירס]], ולפי הוגים נוספים מאסכולת [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[כלכלת אנרגיה]], שינויים טכנולוגיים אלה אינם מתבצעים בריק מבחינת ניצול משאבים. לפי איירס, השינוי הטכנולוגי מתקיים בד בבד עם [[לולאת משוב|מנגנון משוב]] של הוזלת עלויות, הגדלת ביקושים ושכלול רתימת האנרגיה.  

לפי הכלכלן [[רוברט איירס]], ולפי הוגים נוספים מאסכולת [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[כלכלת אנרגיה]], שינויים טכנולוגיים אלה אינם מתבצעים בריק מבחינת ניצול משאבים. לפי איירס, השינוי הטכנולוגי מתקיים בד בבד עם [[לולאת משוב|מנגנון משוב]] של הוזלת עלויות, הגדלת ביקושים ושכלול רתימת האנרגיה.  

לפי [[ריצ'ארד היינברג]], הגידול ביכולות הטכנולוגיות שהואץ עם [[המהפכה התעשייתית]] הוא בעצם '''מהפכת הדלקים המחצביים''' -היות והיא לא הייתה רק המצאה של כלים ומוכנות חדשים, אלא בעיקר היכולת לרתום מקור אנרגיה מאד מרוכז, נוח וזול מאד -[[דלק מחצבי]]. מקור זה היה כל כך זול שהוא איפשר לנו לעשות דברים תקדימיים. הדבר דומה לכך "זכינו בלוטו האנרגטי". בעוד מקודם היינו צריכים להסתפק ב"אור שמש מיד שנייה" היה לנו כעת "אור שמש עתיק". זו הצטברה במשך מיליוני שנים, אבל כעת יכולנו לנצל אותה במהלך כמה עשורים. היינברג מסתכל גם על תהליכים עתיקים יותר של שינויים מהותיים - כמו [[גילוי האש]] ו[[המהפכה החקלאית]] כעל שכלולים ביכולת שלנו לרתום עוד אנרגיה לצרכינו.  

לפי [[ריצ'ארד היינברג]], הגידול ביכולות הטכנולוגיות שהואץ עם [[המהפכה התעשייתית]] הוא בעצם '''מהפכת הדלקים המחצביים''' -היות והיא לא הייתה רק המצאה של כלים ומוכנות חדשים, אלא בעיקר היכולת לרתום מקור אנרגיה מאוד מרוכז, נוח וזול מאוד -[[דלק מחצבי]]. מקור זה היה כל כך זול שהוא איפשר לנו לעשות דברים תקדימיים. הדבר דומה לכך "זכינו בלוטו האנרגטי". בעוד מקודם היינו צריכים להסתפק ב"אור שמש מיד שנייה" היה לנו כעת "אור שמש עתיק". זו הצטברה במשך מיליוני שנים, אבל כעת יכולנו לנצל אותה במהלך כמה עשורים. היינברג מסתכל גם על תהליכים עתיקים יותר של שינויים מהותיים - כמו [[גילוי האש]] ו[[המהפכה החקלאית]] כעל שכלולים ביכולת שלנו לרתום עוד אנרגיה לצרכינו.  

;'''תופעות חד פעמיות במחצית השנייה של המאה ה-20''':

;'''תופעות חד פעמיות במחצית השנייה של המאה ה-20''':