שינויים

'''צמיחה כלכלית''' (באנגלית: '''Economic growth''') מוגדרת כגידול ב[[תוצר מקומי גולמי]] (תמ"ג) או ב[[תוצר לאומי גולמי|תל"ג]] על פני זמן נתון (חודש, רבעון, שנה..). ניתן לחלק את הצמיחה הכלכלית במספר התושבים כדי לקבל את '''שיעור הצמיחה לנפש''' המאפשר להשוות בין מדינות (ותמ"ג לנפש). התמ"ג והתל"ג נמדדים על ידי כמות הכסף שהחליפה ידיים באותה שנה.  

'''צמיחה כלכלית''' (באנגלית: '''Economic growth''') מוגדרת כגידול ב[[תוצר מקומי גולמי]] (תמ"ג) או ב[[תוצר לאומי גולמי|תל"ג]] על פני זמן נתון (חודש, רבעון, שנה..). ניתן לחלק את הצמיחה הכלכלית במספר התושבים כדי לקבל את '''שיעור הצמיחה לנפש''' המאפשר להשוות בין מדינות (ותמ"ג לנפש). התמ"ג והתל"ג נמדדים על ידי כמות הכסף שהחליפה ידיים באותה שנה.  

צמיחה כלכלית נחשבת לנתון [[כלכלה|הכלכלי]] החשוב ביותר בקרב כל זרמי הכלכלה כמעט, כולל בזרם המרכזי של ה[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]], בקרב [[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטים]].  

צמיחה כלכלית נחשבת לנתון [[כלכלה|הכלכלי]] החשוב ביותר בקרב כל זרמי הכלכלה כמעט, כולל בזרם המרכזי של ה[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]], בקרב [[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטים]].  

הצמיחה כלכלית קשורה לתופעות כלכליות וחברתיות רבות, ביניהן: עלייה בתוצר הפיזי (יותר מוצרים פיזיים), עליה בצריכה, ירידה ב[[אבטלה]], ועלייה בהשקעות. לצמיחה כלכלית יש קשר גם למגמות ארוכות טווח יותר כמו עליה בתוחלת החיים (בקרב מדינות עניות), מעבר לאורח חיים מערבי (מבחינת סוג וכמות המוצרים שנצרכים) כולל לדוגמה שינויי [[תזונה]], מעבר לחברה דמוקרטית יותר וכן לחברת שפע (או ל[[תרבות הצריכה]]), שינוי בהרכב המחלות (מעבר ממחלות זיהומיות למחלות כרוניות), הגדלת [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]], [[מעבר דמוגרפי]], מעבר מכלכלת חקלאות לכלכלת תעשייה ולכלכלת שירותים, [[עיור]] - מעבר מהכפר לעיר, פריחה של המדע, [[שינוי טכנולוגי|אימוץ טכנולוגיות חדשות]] ועוד.  

הצמיחה כלכלית קשורה לתופעות כלכליות וחברתיות רבות, ביניהן: עלייה בתוצר הפיזי (יותר מוצרים פיזיים), עליה בצריכה, ירידה ב[[אבטלה]], ועלייה בהשקעות. לצמיחה כלכלית יש קשר גם למגמות ארוכות טווח יותר כמו עליה בתוחלת החיים (בקרב מדינות עניות), מעבר לאורח חיים מערבי (מבחינת סוג וכמות המוצרים שנצרכים) כולל לדוגמה שינויי [[תזונה]], מעבר לחברה דמוקרטית יותר וכן לחברת שפע (או ל[[תרבות הצריכה]]), שינוי בהרכב המחלות (מעבר ממחלות זיהומיות למחלות כרוניות), הגדלת [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]], [[מעבר דמוגרפי]], מעבר מכלכלת חקלאות לכלכלת תעשייה ולכלכלת שירותים, [[עיור]] - מעבר מהכפר לעיר, פריחה של המדע, [[שינוי טכנולוגי|אימוץ טכנולוגיות חדשות]] ועוד.  

[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] מאמינים שיש מגמה ארוכת טווח לצמיחה, וסביב מגמה זו יש תנודות של עליות וירידות הקרויים [[מחזור עסקים|מחזורי עסקים]] כאשר המשק עולה מעל למגמה ארוכת הטווח יש עלייה בצמיחה, או "בום" כלכלי, או האצה של הצמיחה, כלכלנים רבים, לפחות בתאוריה, ממליצים "לקרר" את הכלכלה. כאשר יש ירידה בשיעור הצמיחה מתחת לקו המגמה הכללי (עוד הרבה לפני שיש צמיחה שלילית - מיתון) כלכלנים מדברים על האטה במשק, וממליצים ל"האיץ" את הכלכלה. כאשר האטה ממשיכה למשך זמן ממושך מכנים זאת מיתון.  

[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסיים]] מאמינים שיש מגמה ארוכת טווח לצמיחה, וסביב מגמה זו יש תנודות של עליות וירידות הקרויים [[מחזור עסקים|מחזורי עסקים]] כאשר המשק עולה מעל למגמה ארוכת הטווח יש עלייה בצמיחה, או "בום" כלכלי, או האצה של הצמיחה, כלכלנים רבים, לפחות בתאוריה, ממליצים "לקרר" את הכלכלה. כאשר יש ירידה בשיעור הצמיחה מתחת לקו המגמה הכללי (עוד הרבה לפני שיש צמיחה שלילית - מיתון) כלכלנים מדברים על האטה במשק, וממליצים ל"האיץ" את הכלכלה. כאשר האטה ממשיכה למשך זמן ממושך מכנים זאת מיתון.  

קיימים כלכלנים ואנשי חברה שמבקרים את חשיבותה של הצמיחה הכלכלית כמדד לבריאות הכלכלית ול[[רווחה חברתית]], וכן את המדיניות המכוונת להגדלת הצמיחה הכלכלית. דבר זה כולל בעיקר אנשים מזרם ה[[כלכלה אקולוגית]] וה[[קיימות]] אך גם מזרמים שונים מעט כגון הכלכלן [[אמרטיה סן]]. הכלכלן [[הרמן דיילי]] לדוגמה מדבר על כך שהתועלות של הצמיחה הכלכלית יורדות ככל שגדל התוצר, ואילו העלויות (הסביבתיות, החברתיות והכלכליות) שלה עולות. הוא ואחרים קוראים ל[[כלכלת מצב יציב]] שבה יש אפס גידול בתוצר הכלכלי החומרי.  

קיימים כלכלנים ואנשי חברה שמבקרים את חשיבותה של הצמיחה הכלכלית כמדד לבריאות הכלכלית ול[[רווחה חברתית]], וכן את המדיניות המכוונת להגדלת הצמיחה הכלכלית. דבר זה כולל בעיקר אנשים מזרם ה[[כלכלה אקולוגית]] וה[[קיימות]] אך גם מזרמים שונים מעט כגון הכלכלן [[אמרטיה סן]]. הכלכלן [[הרמן דיילי]] לדוגמה מדבר על כך שהתועלות של הצמיחה הכלכלית יורדות ככל שגדל התוצר, ואילו העלויות (הסביבתיות, החברתיות והכלכליות) שלה עולות. הוא ואחרים קוראים ל[[כלכלת מצב יציב]] שבה יש אפס גידול בתוצר הכלכלי החומרי.  

במשך רוב ההיסטוריה של [[בני אדם]] הצמיחה הכלכלית הייתה איטית מאד אם בכלל, והתאפיינה בתקופות של גידול בכלכלה לצד תקופות של האטה, מיתון או [[התמוטטות|קריסה]]. [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]] ו[[גידול אוכלוסין]], שני "מנועים" של הצמיחה הכלכלית,  היו איטיים למדי במשך עשרות אלפי שנים. דבר זה בא לידי ביטוי גם ב[[מיתוס|מיתוסים]] התרבותיים - עבור חברות עתיקות רבות, לא התקיים מיתוס של [[קידמה]] שבו העתיד נהיה טוב יותר ויותר, אלא תפיסה לפיה מה שהיה הוא מה שיהיה, תפיסת התקדמות מחזורית (התקדמות וקריסה במחזורים), או "גן העדן האבוד" לפיו החיים בעבר היו טובים יותר.  

במשך רוב ההיסטוריה של [[בני אדם]] הצמיחה הכלכלית הייתה איטית מאד אם בכלל, והתאפיינה בתקופות של גידול בכלכלה לצד תקופות של האטה, מיתון או [[התמוטטות|קריסה]]. [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]] ו[[גידול אוכלוסין]], שני "מנועים" של הצמיחה הכלכלית,  היו איטיים למדי במשך עשרות אלפי שנים. דבר זה בא לידי ביטוי גם ב[[מיתוס|מיתוסים]] התרבותיים - עבור חברות עתיקות רבות, לא התקיים מיתוס של [[קידמה]] שבו העתיד נהיה טוב יותר ויותר, אלא תפיסה לפיה מה שהיה הוא מה שיהיה, תפיסת התקדמות מחזורית (התקדמות וקריסה במחזורים), או "גן העדן האבוד" לפיו החיים בעבר היו טובים יותר.  

עם התקדמות ה[[רנסנס]] ו[[המהפכה המדעית]] באירופה, החל רעיון ה[[קידמה]] לאחוז בתרבות ובכלכלה. עם התפתחות ה[[קפיטליזם]] ו[[המהפכה התעשייתית]] החלו לזהות את הקידמה יותר ויותר עם גידול חומרי בכמות [[הון תעשייתי|ההון התעשייתי]], בהתקדמות טכנולוגית, בכמות המוצרים הנמכרת, כמות ה[[זהב]] שיש למדינות וכו'. היעד של הגדלת הפיריון הלאומי התקיים במאות השנים האחרונות באירופה כדי להגדיל את היכולת הצבאית והפוליטית של מדינה בתחרות של המדינות זו בזו על הגמוניה והשפעה. עם זאת, עד להמצאת ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר המקומי הגולמי]] בשלהי מלחמת העולם השניה, היעדים של ממשלות כללו קידום של תוכניות ספציפיות כמו בינוי של כך וכך בתים, בנייה של כך וכך כבישים וכו'.  

עם התקדמות ה[[רנסנס]] ו[[המהפכה המדעית]] באירופה, החל רעיון ה[[קידמה]] לאחוז בתרבות ובכלכלה. עם התפתחות ה[[קפיטליזם]] ו[[המהפכה התעשייתית]] החלו לזהות את הקידמה יותר ויותר עם גידול חומרי בכמות [[הון תעשייתי|ההון התעשייתי]], בהתקדמות טכנולוגית, בכמות המוצרים הנמכרת, כמות ה[[זהב]] שיש למדינות וכו'. היעד של הגדלת הפיריון הלאומי התקיים במאות השנים האחרונות באירופה כדי להגדיל את היכולת הצבאית והפוליטית של מדינה בתחרות של המדינות זו בזו על הגמוניה והשפעה. עם זאת, עד להמצאת ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר המקומי הגולמי]] בשלהי מלחמת העולם השנייה, היעדים של ממשלות כללו קידום של תוכניות ספציפיות כמו בינוי של כך וכך בתים, בנייה של כך וכך כבישים וכו'.  

עם הזמן הצמיחה הכלכלית הפכה להיות יעד לאומי מרכזי, מתוך המחשבה שאם המשק כולו יהיה עשיר יותר, באופן אוטומטי הדבר יגרור עליה ברווחה הכלכלית, וממילא יהיו גם יותר כספים ציבוריים להשקעה בחברה. הרעיון הוא שהכלכלה אינה משחק סכום אפס, ולפני שרבים על חלוקת העוגה, משתלם לכולם לנסות להגדיל אותה. המחשבה היא שבעיות של [[אי שוויון כלכלי]] הן פחות חשובות יש צמיחה כלכלית, בעיקר מתוך התפיסה שצמיחה כזו מייצרת עבודה ומשפרת את מצבם של כולם - כולל אנשי השכבות הנמוכות ומעמד הביניים.  

עם הזמן הצמיחה הכלכלית הפכה להיות יעד לאומי מרכזי, מתוך המחשבה שאם המשק כולו יהיה עשיר יותר, באופן אוטומטי הדבר יגרור עליה ברווחה הכלכלית, וממילא יהיו גם יותר כספים ציבוריים להשקעה בחברה. הרעיון הוא שהכלכלה אינה משחק סכום אפס, ולפני שרבים על חלוקת העוגה, משתלם לכולם לנסות להגדיל אותה. המחשבה היא שבעיות של [[אי שוויון כלכלי]] הן פחות חשובות יש צמיחה כלכלית, בעיקר מתוך התפיסה שצמיחה כזו מייצרת עבודה ומשפרת את מצבם של כולם - כולל אנשי השכבות הנמוכות ומעמד הביניים.  

לפי הכלכלן [[רוברט איירס]], ולפי הוגים נוספים מאסכולת [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[כלכלת אנרגיה]], שינויים טכנולוגיים אלה אינם מתבצעים בריק מבחינת ניצול משאבים. לפי איירס, השינוי הטכנולוגי מתקיים בד בבד עם [[לולאת משוב|מנגנון משוב]] של הוזלת עלויות, הגדלת ביקושים ושכלול רתימת האנרגיה.  

לפי הכלכלן [[רוברט איירס]], ולפי הוגים נוספים מאסכולת [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[כלכלת אנרגיה]], שינויים טכנולוגיים אלה אינם מתבצעים בריק מבחינת ניצול משאבים. לפי איירס, השינוי הטכנולוגי מתקיים בד בבד עם [[לולאת משוב|מנגנון משוב]] של הוזלת עלויות, הגדלת ביקושים ושכלול רתימת האנרגיה.  

לפי [[ריצ'ארד היינברג]], הגידול ביכולות הטכנולוגיות שהואץ עם [[המהפכה התעשייתית]] הוא בעצם '''מהפכת הדלקים המחצביים''' -היות והיא לא היתה רק המצאה של כלים ומוכנות חדשים, אלא בעיקר היכולת לרתום מקור אנרגיה מאד מרוכז, נוח וזול מאד -[[דלק מחצבי]]. מקור זה היה כל כך זול שהוא איפשר לנו לעשות דברים תקדימיים. הדבר דומה לכך "זכינו בלוטו האנרגטי". בעוד מקודם היינו צריכים להסתפק ב"אור שמש מיד שנייה" היה לנו כעת "אור שמש עתיק". זו הצטברה במשך מיליוני שנים, אבל כעת יכולנו לנצל אותה במהלך כמה עשורים. היינברג מסתכל גם על תהליכים עתיקים יותר של שינויים מהותיים - כמו [[גילוי האש]] ו[[המהפכה החקלאית]] כעל שכלולים ביכולת שלנו לרתום עוד אנרגיה לצרכינו.  

לפי [[ריצ'ארד היינברג]], הגידול ביכולות הטכנולוגיות שהואץ עם [[המהפכה התעשייתית]] הוא בעצם '''מהפכת הדלקים המחצביים''' -היות והיא לא הייתה רק המצאה של כלים ומוכנות חדשים, אלא בעיקר היכולת לרתום מקור אנרגיה מאד מרוכז, נוח וזול מאד -[[דלק מחצבי]]. מקור זה היה כל כך זול שהוא איפשר לנו לעשות דברים תקדימיים. הדבר דומה לכך "זכינו בלוטו האנרגטי". בעוד מקודם היינו צריכים להסתפק ב"אור שמש מיד שנייה" היה לנו כעת "אור שמש עתיק". זו הצטברה במשך מיליוני שנים, אבל כעת יכולנו לנצל אותה במהלך כמה עשורים. היינברג מסתכל גם על תהליכים עתיקים יותר של שינויים מהותיים - כמו [[גילוי האש]] ו[[המהפכה החקלאית]] כעל שכלולים ביכולת שלנו לרתום עוד אנרגיה לצרכינו.  

;'''תופעות חד פעמיות במחצית השנייה של המאה ה-20''':

;'''תופעות חד פעמיות במחצית השנייה של המאה ה-20''':

לפי סטפן קינג, הכלכלן הראשי של בנק HSBC, הצמיחה המהירה של הכלכלות המערביות ה-20 התרחשה עקב שילוב של חמישה תהליכים חד פעמיים שהתרחשו במהלך תקופה זו. הגורם הראשון הוא פתיחה מהירה של סחר עולמי לאחר מלחמת העולם השנייה (בשני שלבים -  סחר בין מדינות ה–OECD בשנות ה–50–60, ואז פתיחה של הסחר בין המזרח למערב בשנות ה–80–90. יש שלב שלישי, של פתיחת הסחר בין אסיה והשווקים המתעוררים - אפריקה, אמריקה הלטינית, המזרח התיכון). הגורם השנים הוא כניסת נשים ל[[שוק העבודה]]. חקיקה נגד הפליה מינית הובילה לכניסה מהירה של נשים לשוק העבודה, כך שממצב שבו פחות מ-40% מהנשים היו בשוק העובד, עברנו למצב שבו 70% מהנשים נמצאות בשוק העבודה, מדינות שלא עשו כך, כמו יפן, היו בעלות צמיחה נמוכה יותר. הגורם השלישי הוא השכלה. בשנת 1950 רק 15% מהגברים האמריקאים הצעירים ו–4% מהנשים הצעירות בארה״ב למדו באוניברסיטאות. לאחר מלחמת העולם השנייה הפך הלימוד באוניברסיטה לתואר ראשון להיות דבר יותר ויותר נפוץ ודבר זה איפשר כוח עבודה משכיל של מהנדסים, טכנאים וחוקרים שהאיץ את הצמיחה. הגורם הרביעי הוא [[אשראי]] לצרכנים. הגידול באשראי הצרכני העניק לחברות מערביות את האפשרות ליהנות מ[[יתרון הגודל]], והיה מניע גדול של צמיחה. הגורם החמישי הוא [[גידול אוכלוסין]]. דור הבייבי-בום הגדיל את כוח העבודה.  

לפי סטפן קינג, הכלכלן הראשי של בנק HSBC, הצמיחה המהירה של הכלכלות המערביות ה-20 התרחשה עקב שילוב של חמישה תהליכים חד פעמיים שהתרחשו במהלך תקופה זו. הגורם הראשון הוא פתיחה מהירה של סחר עולמי לאחר מלחמת העולם השנייה (בשני שלבים -  סחר בין מדינות ה-OECD בשנות ה–50–60 של המאה ה-20, ואז פתיחה של הסחר בין המזרח למערב בשנות ה–80–90. יש שלב שלישי, של פתיחת הסחר בין אסיה והשווקים המתעוררים - אפריקה, אמריקה הלטינית, המזרח התיכון). הגורם השנים הוא כניסת נשים ל[[שוק העבודה]]. חקיקה נגד הפליה מינית הובילה לכניסה מהירה של נשים לשוק העבודה, כך שממצב שבו פחות מ-40% מהנשים היו בשוק העובד, עברנו למצב שבו 70% מהנשים נמצאות בשוק העבודה, מדינות שלא עשו כך, כמו יפן, היו בעלות צמיחה נמוכה יותר. הגורם השלישי הוא השכלה. בשנת 1950 רק 15% מהגברים האמריקאים הצעירים ו–4% מהנשים הצעירות בארה״ב למדו באוניברסיטאות. לאחר מלחמת העולם השנייה הפך הלימוד באוניברסיטה לתואר ראשון להיות דבר יותר ויותר נפוץ ודבר זה איפשר כוח עבודה משכיל של מהנדסים, טכנאים וחוקרים שהאיץ את הצמיחה. הגורם הרביעי הוא [[אשראי]] לצרכנים. הגידול באשראי הצרכני העניק לחברות מערביות את האפשרות ליהנות מ[[יתרון הגודל]], והיה מניע גדול של צמיחה. הגורם החמישי הוא [[גידול אוכלוסין]]. דור הבייבי-בום הגדיל את כוח העבודה.  

לפי קינג, כל הגורמים האלה פעלו יחד עם הטכנולוגיה כדי להאיץ את הצמיחה הכלכלית במערב. כיום גורמי צמיחה אלה, מלבד הטכנולוגיה,  כבר אינם זמינים יותר - ולכן קינג חוזה שהצמיחה הכלכלית במדינות המערב תהיה איטית הרבה יותר במהלך המאה ה-21. לדעת קינג התחזיות של ממשלות רבות מבוססות על תחזיות אופטימיות שנובעים מהנחה שמה שהיה במאה ה-20 ימשך. לדעתו דבר זה מסוכן שכן הנחות מוגזמות אלה עלולות ליצור תחזיות אופטימיות מידי, הבטחות מוגזמות של הממשלות לציבור, וכתוצאה מכך תהיה לבסוף אכזבה ועלייה של גורמים קיצוניים מהימין, בדומה למה שהתרחש לפני מלחמת העולם השנייה  <ref name="king2014">[http://www.themarker.com/markerweek/1.2341210 ספרי האימה של הכלכלן סטיבן קינג: הממשלות הבטיחו לכם, אבל הכל יתנפץ] אשר שכטר, דה מרקר,  07.06.2014</ref>

לפי קינג, כל הגורמים האלה פעלו יחד עם הטכנולוגיה כדי להאיץ את הצמיחה הכלכלית במערב. כיום גורמי צמיחה אלה, מלבד הטכנולוגיה,  כבר אינם זמינים יותר - ולכן קינג חוזה שהצמיחה הכלכלית במדינות המערב תהיה איטית הרבה יותר במהלך המאה ה-21. לדעת קינג התחזיות של ממשלות רבות מבוססות על תחזיות אופטימיות שנובעים מהנחה שמה שהיה במאה ה-20 ימשך. לדעתו דבר זה מסוכן שכן הנחות מוגזמות אלה עלולות ליצור תחזיות אופטימיות מידי, הבטחות מוגזמות של הממשלות לציבור, וכתוצאה מכך תהיה לבסוף אכזבה ועלייה של גורמים קיצוניים מהימין, בדומה למה שהתרחש לפני מלחמת העולם השנייה  <ref name="king2014">[http://www.themarker.com/markerweek/1.2341210 ספרי האימה של הכלכלן סטיבן קינג: הממשלות הבטיחו לכם, אבל הכל יתנפץ] אשר שכטר, דה מרקר,  07.06.2014</ref>

;'''הסברים נוספים''':

;'''הסברים נוספים''':

* צמיחה שמובילה לשיפור ההשכלה וכתוצאה מכך שיפור המחקר המדעי והכשרת עובדים מיומנים שמובילים לעוד המצאות טכנולוגיות.  

* צמיחה שמובילה לשיפור ההשכלה וכתוצאה מכך שיפור המחקר המדעי והכשרת עובדים מיומנים שמובילים לעוד המצאות טכנולוגיות.  

* מתן סובסידיות לניצול [[אוצרות טבע]], ולהוזלת מחירי קרקע (רנטה) ומזון - על ידי ברית בין הקפיטליסטים לבין הפועלים ([[הרמן דיילי]]).  

* מתן סובסידיות לניצול [[אוצרות טבע]], ולהוזלת מחירי קרקע (רנטה) ומזון - על ידי ברית בין הקפיטליסטים לבין הפועלים ([[הרמן דיילי]]).  

* [[קולוניאליזם]] - כיבוש של איזורים עניים או חלשים יותר, וניצול אוצרות טבע וכן כוח עבודה זול תוך ניצול העוני של הילידים. וכן [[נאו קולוניאליזם]] - קבלת זיכיונות לכריית אוצרות טבע, או בנייה של איזורי עבודה ללא זכויות ועתירי זיהום תוך מתן שוחד או במסגרת שחיתות של פקידים ופוליטיקאים מקומיים. (הוגים סוציאליסטים)

* [[קולוניאליזם]] - כיבוש של איזורים עניים או חלשים יותר, וניצול אוצרות טבע וכן כוח עבודה זול תוך ניצול העוני של הילידים. וכן [[נאו-קולוניאליזם]] - קבלת זיכיונות לכריית אוצרות טבע, או בנייה של איזורי עבודה ללא זכויות ועתירי זיהום תוך מתן שוחד או במסגרת שחיתות של פקידים ופוליטיקאים מקומיים. (הוגים סוציאליסטים)

* ניצול - לקיחת עבודה מפועלים עניים ללא תשלום של תמורה הוגנת. (הוגים סוציאליסטים)

* ניצול - לקיחת עבודה מפועלים עניים ללא תשלום של תמורה הוגנת. (הוגים סוציאליסטים)

* העברת השפעות שליליות של הצמיחה ([[עלויות חיצוניות]] כמו [[זיהום]]) לאזורים ולאוכלוסיות עניות יותר ולדורות העתיד. ללא צורך עם התמודדות  השפעות אלה [[כלכלת מחיר מלא|המחיר האמיתי]] של הצמיחה הוא נמוך מכפי שהוא היה ללא יכולת העברה כזו.  

* העברת השפעות שליליות של הצמיחה ([[עלויות חיצוניות]] כמו [[זיהום]]) לאזורים ולאוכלוסיות עניות יותר ולדורות העתיד. ללא צורך עם התמודדות  השפעות אלה [[כלכלת מחיר מלא|המחיר האמיתי]] של הצמיחה הוא נמוך מכפי שהוא היה ללא יכולת העברה כזו.  

[[תמונה:Life Satisfaction vs GDP.gif|400px|ממוזער|שביעות רצון מהחיים מול תמ"ג לנפש בדולרים, במדינות שונות. במדינות עניות, גידול בתמ"ג גורם לעליה בשביעות הרצון הממוצעת, במדינות עשירות יותר קשר כזה אינו קיים.]]

[[תמונה:Life Satisfaction vs GDP.gif|400px|ממוזער|שביעות רצון מהחיים מול תמ"ג לנפש בדולרים, במדינות שונות. במדינות עניות, גידול בתמ"ג גורם לעליה בשביעות הרצון הממוצעת, במדינות עשירות יותר קשר כזה אינו קיים.]]

על פי התאוריה הכלכלית המקובלת, [[כלכלה נאו קלאסית]], צמיחה כלכלית היא דבר הכרחי לשם בריאות הכלכלה בהיבטים כמו הורדת [[אבטלה]].  כן היא דבר רצוי כדי להגדיל את [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]]. לטענת התאוריה הנאו-קלאסית, כאשר הכלכלה "גדלה", אנשים צורכים יותר ולפי הניתוח של [[מיקרו כלכלה]] גידול כזה מאפשר גידול ב[[צריכה]] שמשפר את הרווחה האישית הממוצעת ולכן את הרווחה החברתית כולה.  

על פי התאוריה הכלכלית המקובלת, [[כלכלה נאו-קלאסית]], צמיחה כלכלית היא דבר הכרחי לשם בריאות הכלכלה בהיבטים כמו הורדת [[אבטלה]].  כן היא דבר רצוי כדי להגדיל את [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]]. לטענת התאוריה הנאו-קלאסית, כאשר הכלכלה "גדלה", אנשים צורכים יותר ולפי הניתוח של [[מיקרו כלכלה]] גידול כזה מאפשר גידול ב[[צריכה]] שמשפר את הרווחה האישית הממוצעת ולכן את הרווחה החברתית כולה.  

אלא שדבר זה לא מתגלה ב[[שביעות רצון מהחיים|סקרי שביעות רצון מהחיים]].  כאשר משווים שביעות רצון מהחיים במדינות מול תמ"ג לנפש בדולרים במדינות שונות, רואים דבר אחר. במדינות עניות, גידול בתמ"ג גורם לעליה בשביעות הרצון הממוצעת, במדינות עשירות יותר קשר כזה אינו קיים. דבר זה מתקיים בצורה עקבית במספר רב של מחקרים. הן כאשר בודקים קשר לתוצר במונחים דולריים, הן במונחי שווי כוח קנייה ([[PPP]]). לדוגמה לפי מחקר של [[הקרן לכלכלה חדשה]], לאוסטריה יש תוצר לנפש גבוה פי 2 ויותר מאשר מקסיקו אבל התושבים בה הם בעלי מדד שביעות רצון הם נמוכים יותר, לארצות הברית יש תמ"ג לנפש גבוה פי 3 מקוסטה-ריקה אבל רמת אושר מדווחת נמוכה יותר.   

אלא שדבר זה לא מתגלה ב[[שביעות רצון מהחיים|סקרי שביעות רצון מהחיים]].  כאשר משווים שביעות רצון מהחיים במדינות מול תמ"ג לנפש בדולרים במדינות שונות, רואים דבר אחר. במדינות עניות, גידול בתמ"ג גורם לעליה בשביעות הרצון הממוצעת, במדינות עשירות יותר קשר כזה אינו קיים. דבר זה מתקיים בצורה עקבית במספר רב של מחקרים. הן כאשר בודקים קשר לתוצר במונחים דולריים, הן במונחי שווי כוח קנייה ([[PPP]]). לדוגמה לפי מחקר של [[הקרן לכלכלה חדשה]], לאוסטריה יש תוצר לנפש גבוה פי 2 ויותר מאשר מקסיקו אבל התושבים בה הם בעלי מדד שביעות רצון הם נמוכים יותר, לארצות הברית יש תמ"ג לנפש גבוה פי 3 מקוסטה-ריקה אבל רמת אושר מדווחת נמוכה יותר.   

[[תמונה:Happy-us.png|left|thumb|300px|מגמת אושר עצמי מדווח על פני זמן בארצות הברית]]

[[תמונה:Happy-us.png|left|thumb|300px|מגמת אושר עצמי מדווח על פני זמן בארצות הברית]]

 

במדינות עשירות, לא מוצאים קשר בין צמיחה כלכלית לבין שביעות רצון מהחיים גם כאשר מחפשים קשר כזה בתוך אותה מדינה לאורך זמן. לדוגמה במחקר שנערך בבריטניה ובארצות הברית בין השנים 1974-1995, וכלל שאלונים ל-100 אלף איש. המשתתפים נשאלו כמה הם מאושרים (3 אפשרויות). החוקרים ניסו לחפש מתאם בין רמות אושר לבין פרמטרים אחרים כמו כמו הכנסה, חיי משפחה, מוצא, מגדר וכו'. לדוגמא הפרש הכנסה של 100 אלף דולר בשנה, מניב הפרש ממוצע באושר דומה להפרש האושר הממוצע בין נשים נשואות ואלמנות. אחד הממצאים של המחקר היא שלמרות צמיחה בתוצר לנפש, יש ירידה מתונה באושר המדווח בארצות הברית ושמירה על רמה דומה של אושר על פני שנים בבריטניה. וזאת למרות המשך הצמיחה הכלכלית לנפש בשתי המדינות בתקופה זו. <ref>David G. Blanchflowera , Andrew J. Oswaldb [http://www.dartmouth.edu/~blnchflr/papers/jpube.pdf Well-Being Over Time in Britain and USA"] Journal of Public Economics 88 (2004) 1359– 1386</ref>

במדינות עשירות, לא מוצאים קשר בין צמיחה כלכלית לבין שביעות רצון מהחיים גם כאשר מחפשים קשר כזה בתוך אותה מדינה לאורך זמן. לדוגמה במחקר שנערך בבריטניה ובארצות הברית בין השנים 1974 - 1995, וכלל שאלונים ל-100 אלף איש. המשתתפים נשאלו כמה הם מאושרים (3 אפשרויות). החוקרים ניסו לחפש מתאם בין רמות אושר לבין פרמטרים אחרים כמו כמו הכנסה, חיי משפחה, מוצא, מגדר וכו'. לדוגמא הפרש הכנסה של 100 אלף דולר בשנה, מניב הפרש ממוצע באושר דומה להפרש האושר הממוצע בין נשים נשואות ואלמנות. אחד הממצאים של המחקר היא שלמרות צמיחה בתוצר לנפש, יש ירידה מתונה באושר המדווח בארצות הברית ושמירה על רמה דומה של אושר על פני שנים בבריטניה. וזאת למרות המשך הצמיחה הכלכלית לנפש בשתי המדינות בתקופה זו. <ref>David G. Blanchflowera , Andrew J. Oswaldb [http://www.dartmouth.edu/~blnchflr/papers/jpube.pdf Well-Being Over Time in Britain and USA"] Journal of Public Economics 88 (2004) 1359– 1386</ref>

===השפעות בריאותיות ודמוגרפיות===

===השפעות בריאותיות ודמוגרפיות===

הרופאים ריצ'רד ווילקינסון וקיית פיקט, משווים בספר [[The Spirit Level]] בין מדדי בריאות של מדינות עשירות שונות. לדוגמה כאשר משווים את תוחלת החיים מול התוצר הלאומי הגולמי. מדינות כמו [[נורווגיה]] ו[[ארצות הברית]], הן עשירות פי שתיים לפי מדד זה, יחסית למדינות כמו [[ישראל]], יוון ופורטוגל, אבל לא ניתן למצוא מתאם בין רמת התמ"ג לבין תוחלת החיים. לעומת זאת הם מוצאים כי [[אי שוויון כלכלי]] משחק תפקיד חשוב יותר.  

הרופאים ריצ'רד ווילקינסון וקיית פיקט, משווים בספר [[The Spirit Level]] בין מדדי בריאות של מדינות עשירות שונות. לדוגמה כאשר משווים את תוחלת החיים מול התוצר הלאומי הגולמי. מדינות כמו [[נורווגיה]] ו[[ארצות הברית]], הן עשירות פי שתיים לפי מדד זה, יחסית למדינות כמו [[ישראל]], יוון ופורטוגל, אבל לא ניתן למצוא מתאם בין רמת התמ"ג לבין תוחלת החיים. לעומת זאת הם מוצאים כי [[אי שוויון כלכלי]] משחק תפקיד חשוב יותר.  

הסיבות לשיפור בתוחלת החיים עקב צמיחה כלכלית נובע מסיבות שונות: שיפורים בהיגיינה (הקטנת חשיפה למחלות זיהומיות, הקטנת חשיפה ל[[זיהום אוויר]] ועוד), קיום של עוד אמצעים להשקעה במחקר רפואי, [[פיתוח טכנולוגי]] לקניה של שירותי רפואה ושל תרופות, כמו גם לשיפור אפשרי בתזונה. עם זאת ייתכנו גם היבטים אחרים בהם צמיחה כלכלית מהירה המלווה ב[[זיהום]] חריף, [[אי שוויון כלכלי]] גבוהה או פגיעה ב[[הון טבעי]] מובילות לירידה בתוחלת החיים. דוגמה למצב זה הייתה בתקופת ה[[לודיטים]] באנגליה בתחילת המאה ה-19, כאשר [[המהפכה התעשייתית]] הובילה לירידה בתוחלת החיים עקב תמותה גבוהה מ[[זיהום]] ומתנאי חיים קשים של העובדים [[עוני|העניים]].  

הסיבות לשיפור בתוחלת החיים עקב צמיחה כלכלית נובע מסיבות שונות: שיפורים בהיגיינה (הקטנת חשיפה למחלות זיהומיות, הקטנת חשיפה ל[[זיהום אוויר]] ועוד), קיום של עוד אמצעים להשקעה במחקר רפואי, [[פיתוח טכנולוגי]] לקניה של שירותי רפואה ושל תרופות, כמו גם לשיפור אפשרי בתזונה. עם זאת ייתכנו גם היבטים אחרים בהם צמיחה כלכלית מהירה המלווה ב[[זיהום]] חריף, [[אי שוויון כלכלי]] גבוה או פגיעה ב[[הון טבעי]] מובילות לירידה בתוחלת החיים. דוגמה למצב זה הייתה בתקופת ה[[לודיטים]] באנגליה בתחילת המאה ה-19, כאשר [[המהפכה התעשייתית]] הובילה לירידה בתוחלת החיים עקב תמותה גבוהה מ[[זיהום]] ומתנאי חיים קשים של העובדים [[עוני|העניים]].  

השפעות בריאותיות בולטות של הצמיחה כלכלית במאה ה-20 הוא מעבר ממחלות מדבקות כמו אבעבועות שחורות או אדמת לטיפול במחלות כרוניות יותר כמו [[סוכרת]], [[סרטן]], [[דיכאון]] מחלות לב ובמחלות של גיל מבוגר כמו פרקינסון ואלצהיימר.  המאבק במחלות המדבקות מקודם בין היתר בגלל שילוב של מודעות גדולה יותר להיגיינה, אמצעי היגיינה טובים יותר ופיתוחים ברפואה כמו חיסונים.  

השפעות בריאותיות בולטות של הצמיחה כלכלית במאה ה-20 הוא מעבר ממחלות מדבקות כמו אבעבועות שחורות או אדמת לטיפול במחלות כרוניות יותר כמו [[סוכרת]], [[סרטן]], [[דיכאון]] מחלות לב ובמחלות של גיל מבוגר כמו פרקינסון ואלצהיימר.  המאבק במחלות המדבקות מקודם בין היתר בגלל שילוב של מודעות גדולה יותר להיגיינה, אמצעי היגיינה טובים יותר ופיתוחים ברפואה כמו חיסונים.  

* הפצה של שלטון דמוקרטי יותר ושל [[קפיטליזם]]

* הפצה של שלטון דמוקרטי יותר ושל [[קפיטליזם]]

* הכחדת תרבויות עתיקות, ערעור מסורות דתיות

* הכחדת תרבויות עתיקות, ערעור מסורות דתיות

* הגדלת הנטייה ל[[השענות על השוק כספק שירותים]] - מעבר מ[[עשה זאת בעצמך|ייצור עצמי]], משקים אוטרקיים וסחר חליפין קהילתי הכרוך בהכרות ל משק לאומי ולאחר מכן לשוק עולמי מנוכר וללא קהילה. באופן כללי התחזקות של [[מוסד חברתי|המוסדות]] של [[שוק]] ו[[מדינה]] על חשבון מוסדות חברתיים אחרים במיוחד [[משפחה]] ו[[קהילה]].  

* הגדלת הנטייה ל[[השענות על השוק כספק שירותים]] - מעבר מ[[עשה זאת בעצמך|ייצור עצמי]], משקים אוטרקיים וסחר חליפין קהילתי הכרוך בהכרות למשק לאומי ולאחר מכן לשוק עולמי מנוכר וללא קהילה. באופן כללי התחזקות של [[מוסד חברתי|המוסדות]] של [[שוק]] ו[[מדינה]] על חשבון מוסדות חברתיים אחרים במיוחד [[משפחה]] ו[[קהילה]].  

* הגדלת הצריכה של תקשורת טכנולוגית כמו עיתונות, רדיו, טלפון, טלוויזיה ואינטרנט.  

* הגדלת הצריכה של תקשורת טכנולוגית כמו עיתונות, רדיו, טלפון, טלוויזיה ואינטרנט.  

==ביקורת==

==ביקורת==

מספר כלכלנים וכותבים אחרים ביקרו את התפיסה לפיה צמיחה כלכלית היא דבר שיכול להמשך למשך זמן רב, ביקרו את הקשר בין צמיחה כלכלית לבין [[רווחה חברתית]] והציעו חלופות. בין היתר הדבר כולל את:

מספר כלכלנים וכותבים אחרים ביקרו את התפיסה לפיה צמיחה כלכלית היא דבר שיכול להמשך למשך זמן רב, ביקרו את הקשר בין צמיחה כלכלית לבין [[רווחה חברתית]] והציעו חלופות. בין היתר הדבר כולל את:

* [[ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן]], [[חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי (ספר)|חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי]], 1971

* [[ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן]], [[חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי (ספר)|חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי]], 1971

* [[דונאלה מדווז]] ומדענים אחרים, "[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]]",  1972.  

* [[דונאלה מדווז]] ומדענים אחרים, "[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]]",  1972.  

* [[ארנסט שומכר]], "[[קטן זה יפה]]", 1973.

* [[ארנסט שומכר]], "[[קטן זה יפה]]", 1973.

* [[הרמן דיילי]], "[[כלכלת מצב יציב]]", 1977.  

* [[הרמן דיילי]], "[[כלכלת מצב יציב]]", 1977.  

* [[דייוויד קורטן]],  "[[כשתאגידים שולטים בעולם]]", 1997

* [[דייוויד קורטן]],  "[[כשתאגידים שולטים בעולם]]", 1997

* [[רוברט איירס]], "[[נקודת מפנה: סופה של פרדיגמת הצמיחה (ספר)|נקודת מפנה: סופה של פרדיגמת הצמיחה]]", 1998

* [[רוברט איירס]], "[[נקודת מפנה: סופה של פרדיגמת הצמיחה (ספר)|נקודת מפנה: סופה של פרדיגמת הצמיחה]]", 1998

* הביולוג [[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], 2008

* הביולוג [[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], 2008

* [[טים ג'קסון]], "[[שגשוג ללא צמיחה (ספר)|שגשוג ללא צמיחה]]", 2008

* [[טים ג'קסון]], "[[שגשוג ללא צמיחה (ספר)|שגשוג ללא צמיחה]]", 2008

* [[פטר ויקטור]], "[[להסתדר ללא צמיחה (ספר)|להסתדר ללא צמיחה]]", 2008

* [[פטר ויקטור]], "[[להסתדר ללא צמיחה (ספר)|להסתדר ללא צמיחה]]", 2008