שינויים

'''מרוץ נהנתנות''' (באנגלית: '''Hedonic treadmill''') או '''סרט הליכה הדוניסטי''' המוכר גם כ'''הסתגלות הדונית''' היא תאוריה לפיה ל[[בני אדם]] (ובעלי חיים אחרים) יש נטייה לחזור לרמות יציבות יחסית של אושר למרות אירועים חיוביים או שליליים משמעותיים בחייהם. לפי תאוריה זו, כאשר מישהו מרוויח עוד כסף, זוכה בלוטו או עובר תאונה הוא מתאים את הציפיות שלו בהתאם והתשוקות והרצונות שלו עוברים התאמה למצב החדש. כתוצאה מכך הציפיות והתשוקות עולות או יורדות זו עם זו וההשפעה של האירועים על האושר היא קטנה מאד או לא מורגשת.  

'''מרוץ נהנתנות''' (באנגלית: '''Hedonic treadmill''') או '''סרט הליכה הדוניסטי''' המוכר גם כ'''הסתגלות הדונית''' היא תאוריה לפיה ל[[בני אדם]] (ובעלי חיים אחרים) יש נטייה לחזור לרמות יציבות יחסית של אושר למרות אירועים חיוביים או שליליים משמעותיים בחייהם. לפי תאוריה זו, כאשר מישהו מרוויח עוד כסף, זוכה בלוטו או עובר תאונה הוא מתאים את הציפיות שלו בהתאם והתשוקות והרצונות שלו עוברים התאמה למצב החדש. כתוצאה מכך הציפיות והתשוקות עולות או יורדות זו עם זו וההשפעה של האירועים על האושר היא קטנה מאוד או לא מורגשת.  

בריקמן (Brickman) וקמפבל (Campbell) טבעו את המונח 'הסתגלות הדונית' במאמר משנת 1971 בשם "יחסיות הדונית ותכנון של חברה טובה" ("Hedonic Relativism and Planning the Good Society). במהלך סוף שנות ה-90 של המאה ה-20, המושג שונה על ידי Michael Eysenck, חוקר פסיכולוגיה בריטי, שהפך אותו ל"תאוריית המרוץ ההדוניסטי" שמשווה את המרוץ של אדם אחר [[אושר]] להליכון או מכונת דישה - שבה ממשיכים לעבוד רק כדי להישאר באותו מקום. לתופעה יש שמות שונים כגון '''מרוץ העכברים''' (על שם עכבר או אוגר שרץ בתוך גלגל ריצה ונשאר במקום).  

בריקמן (Brickman) וקמפבל (Campbell) טבעו את המונח 'הסתגלות הדונית' במאמר משנת 1971 בשם "יחסיות הדונית ותכנון של חברה טובה" ("Hedonic Relativism and Planning the Good Society). במהלך סוף שנות ה-90 של המאה ה-20, המושג שונה על ידי Michael Eysenck, חוקר פסיכולוגיה בריטי, שהפך אותו ל"תאוריית המרוץ ההדוניסטי" שמשווה את המרוץ של אדם אחר [[אושר]] להליכון או מכונת דישה - שבה ממשיכים לעבוד רק כדי להישאר באותו מקום. לתופעה יש שמות שונים כגון '''מרוץ העכברים''' (על שם עכבר או אוגר שרץ בתוך גלגל ריצה ונשאר במקום).  

הכלכלן ההתנהגותי [[דן אריאלי]] דן בספרו [[לא רציונלי אבל לא נורא]] בהיבטים של הסתגלות הדונית בהקשרים שונים: בעבודה שלנו, בקשרי אהבה וזוגיות, במצבנו הגופני, הדברים שאנו קונים, המקום שבו אנו גרים וכו'. לדוגמה כיצד אנו מתמודדים עם נכות, אובדן היכולת לעבוד במקצוע אהוב, זכייה בלוטו או פרידה מאהוב. גם פה מסתבר שהיכולת של בני אדם להתרגל למצבים חדשים גדולה בהרבה ממה שנראה לנו.  

הכלכלן ההתנהגותי [[דן אריאלי]] דן בספרו [[לא רציונלי אבל לא נורא]] בהיבטים של הסתגלות הדונית בהקשרים שונים: בעבודה שלנו, בקשרי אהבה וזוגיות, במצבנו הגופני, הדברים שאנו קונים, המקום שבו אנו גרים וכו'. לדוגמה כיצד אנו מתמודדים עם נכות, אובדן היכולת לעבוד במקצוע אהוב, זכייה בלוטו או פרידה מאהוב. גם פה מסתבר שהיכולת של בני אדם להתרגל למצבים חדשים גדולה בהרבה ממה שנראה לנו.  

אריאלי מזכיר את המחקר שביצעו פיליפ בירקמן ואחרים שבדקו את מידת האושר הכוללת מהחיים בקרב 3 קבוצות - נכים שאינם מסוגלים ללכת, אנשים שזכו בלוטו ואנשים נורמליים שאינם נכים ואינם בני מזל במיוחד. אם היו שואלים את האנשים מיד לאחר האירוע מה מידת האושר שלהם, ניתן לצפות כי הזוכים בלוטו יהיו מאושרים הרבה יותר מאשר הנכים. אולם המחקר התרחש שנה לאחר האירועים. בתקופה זו, למרות שהזוכים בלוטו היו מאושרים יותר יחסית לאנשים נורמליים והנכים היו פחות מאושרים מהם, שתי הקבוצות היו קרובות מאד ברמת האושר שלהם לרמת האושר של אנשים נורמליים. המסקנה של החוקרים היא שלמרות שלאירוע כמו פציעה קשה או זכייה בלוטו יכולה להיות השפעה עצומה על האושר בהתחלה, אפקט זה נשחק במשך הזמן. ההסבר הוא שאנו עוברים התאמה של הציפיות שלנו למצב החדש.  

אריאלי מזכיר את המחקר שביצעו פיליפ בירקמן ואחרים שבדקו את מידת האושר הכוללת מהחיים בקרב 3 קבוצות - נכים שאינם מסוגלים ללכת, אנשים שזכו בלוטו ואנשים נורמליים שאינם נכים ואינם בני מזל במיוחד. אם היו שואלים את האנשים מיד לאחר האירוע מה מידת האושר שלהם, ניתן לצפות כי הזוכים בלוטו יהיו מאושרים הרבה יותר מאשר הנכים. אולם המחקר התרחש שנה לאחר האירועים. בתקופה זו, למרות שהזוכים בלוטו היו מאושרים יותר יחסית לאנשים נורמליים והנכים היו פחות מאושרים מהם, שתי הקבוצות היו קרובות מאוד ברמת האושר שלהם לרמת האושר של אנשים נורמליים. המסקנה של החוקרים היא שלמרות שלאירוע כמו פציעה קשה או זכייה בלוטו יכולה להיות השפעה עצומה על האושר בהתחלה, אפקט זה נשחק במשך הזמן. ההסבר הוא שאנו עוברים התאמה של הציפיות שלנו למצב החדש.  

מחקרים רבים מהעשור האחרון חיזקו רעיון זה - אירועים שונים משנים את האושר שלנו אבל הוא חוזר לאט לאט ל"נקודת בסיס" קודמת. אנחנו לא מתרגלים לכל דבר בחיים אבל להרבה דברים אנחנו כן מתרגלים - בין אם אלה מוצרים חדשים כמו בית או מכונית חדשה, עבודה חדשה, בני זוג חדשים פציעות או אפילו מאסר. היבט זה של החיים שלנו הוא מועיל מאד - הן כדי להשתקם מאירועים קשים ולהמשיך הלאה, והן כדי לספק מוטיבציה להמשך פעילות לאחר שקרה משהו חיובי. אבל הדבר הוא בעייתי בגלל שבאופן כללי אנחנו לא מצפים לעוצמה של ההסתגלות ההדוניסטית ומצפים יותר מידי מאירועים טובים ופוחדים יותר מידי מאירועים רעים.

מחקרים רבים מהעשור האחרון חיזקו רעיון זה - אירועים שונים משנים את האושר שלנו אבל הוא חוזר לאט לאט ל"נקודת בסיס" קודמת. אנחנו לא מתרגלים לכל דבר בחיים אבל להרבה דברים אנחנו כן מתרגלים - בין אם אלה מוצרים חדשים כמו בית או מכונית חדשה, עבודה חדשה, בני זוג חדשים פציעות או אפילו מאסר. היבט זה של החיים שלנו הוא מועיל מאוד - הן כדי להשתקם מאירועים קשים ולהמשיך הלאה, והן כדי לספק מוטיבציה להמשך פעילות לאחר שקרה משהו חיובי. אבל הדבר הוא בעייתי בגלל שבאופן כללי אנחנו לא מצפים לעוצמה של ההסתגלות ההדוניסטית ומצפים יותר מידי מאירועים טובים ופוחדים יותר מידי מאירועים רעים.

==הסתגלות הדונית בקניית מוצרים==

==הסתגלות הדונית בקניית מוצרים==