שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 36 בתים ,  14:42, 13 ביוני 2019
מ
אין תקציר עריכה
שורה 33: שורה 33:  
משאבים ועוד בעיות סביבתיות. היא לא ציינה שצריכה עודפת גורמת גם לבעיות בריאותיות כמו השמנה, אורח חיים יושבני ועוד.]]
 
משאבים ועוד בעיות סביבתיות. היא לא ציינה שצריכה עודפת גורמת גם לבעיות בריאותיות כמו השמנה, אורח חיים יושבני ועוד.]]
   −
כך, לדוגמה, כאשר האנשים היו [[ציידים-לקטים]] בעיית העודף כמעט ולא הייתה קיימת, כי האנשים לא יכלו ליצור עודף ושאפו לקחת כמה שיותר כדי שלא יהיה מחסור. אבל המשך באותה השיטה כאשר האדם עבר לחקלאות יצר עודף. ייתכן והיה קשה לאדם להבין שהתנאים השתנו ועם היכולות שלו, עכשיו, כבר לא צריך לקחת את כל מה שאפשר לקחת. כדי לייצר עודף האנשים היו צריכים לנצל את עמלם של אחרים ולהרוס את הטבע בדרכים שונות כמו כריתת יערות למען חקלאות ורעיית יתר מה שגרם למדבור. הניצול גרם לסכסוכים והרס הטבע גם, כי כאשר התחיל המדבור, התחילו סכסוכים על הקרקע שעוד נותרה פוריה. כאשר התחילו המלחמות הקבועות בקנה מידה גדול, נוצר [[נשק|הנשק]] ויש לו תכונות הגורמות לכך שקבוצה אגרסיבית ומדכאת והשואפת לכמות רכוש מקסימלית "תנצח" במלחמה את הקבוצה השלווה יותר ואשר לא שואפת לכמות רכוש מקסימלית - כי לקבוצה השואפת לכמות רכוש מקסימלית תהיה אפשרות לתחזק יותר לוחמים מקועיים (כאלה שמתמחים בלחימה ולכן לא יכולים להתעסק בגידול מזון לעצמם) וכן לקנות ולייצר נשק משוכלל יותר. לכן מנהיג או קבוצה שלא שאפו ליצירת עודף נוצחו במלחמה. עד עכשיו הקבוצות שניסו להגן על עצמם לא ניסו להשמיד את הנשק בכל העולם. לכן גם מי שראה שהעודף מוביל לבעיות לא הגביל אותו. כך השתרשה השיטה הזו בתודעת האנושות עד היום.
+
כך, לדוגמה, כאשר האנשים היו [[ציידים-לקטים]] בעיית העודף כמעט ולא הייתה קיימת, כי האנשים לא יכלו ליצור עודף ושאפו לקחת כמה שיותר כדי שלא יהיה מחסור. אבל המשך באותה השיטה כאשר האדם עבר לחקלאות יצר עודף. ייתכן והיה קשה לאדם להבין שהתנאים השתנו ועם היכולות שלו, עכשיו, כבר לא צריך לקחת את כל מה שאפשר לקחת. כדי לייצר עודף האנשים היו צריכים לנצל את עמלם של אחרים ולהרוס את הטבע בדרכים שונות כמו כריתת יערות למען חקלאות ורעיית יתר מה שגרם למדבור. הניצול גרם לסכסוכים והרס הטבע גם, כי כאשר התחיל המדבור, התחילו סכסוכים על הקרקע שעוד נותרה פוריה. כאשר התחילו המלחמות הקבועות בקנה מידה גדול, נוצר [[נשק|הנשק]] ויש לו תכונות הגורמות לכך שקבוצה אגרסיבית ומדכאת והשואפת לכמות רכוש מקסימלית "תנצח" במלחמה את הקבוצה השלווה יותר ואשר לא שואפת לכמות רכוש מקסימלית - כי לקבוצה השואפת לכמות רכוש מקסימלית תהיה אפשרות לתחזק יותר לוחמים מקצועיים (כאלה שמתמחים בלחימה ולכן לא יכולים להתעסק בגידול מזון לעצמם) וכן לקנות ולייצר נשק משוכלל יותר. לכן מנהיג או קבוצה שלא שאפו ליצירת עודף נוצחו במלחמה. עד עכשיו הקבוצות שניסו להגן על עצמם לא ניסו להשמיד את הנשק בכל העולם. לכן גם מי שראה שהעודף מוביל לבעיות לא הגביל אותו. כך השתרשה השיטה הזו בתודעת האנושות עד היום.
   −
כמו כן, בחברות שנוצרו עקב יצירת המעגל הזה, והאידאולוגיה הזו, כמו פאודליזם, קפיטליזם וכדומה, אנשים שלא ישאפו לייצר כמה שיותר באמצעות ניצול או מכונות, סביר שיפשטו רגל בגלל כמה מנגנוני משנה: משק המבוסס על עבדים או מכונות שרד טוב יותר העדרות של בעליו עקב מלחמה כי אצל האיכר רק האישה וילדים היו יכולים לעבוד במקום וזה לא הספיק לפעמים. משק המייצר רק את הנחוץ לו גם התקשה לשרוד מיסים כבדים והם עלו ככל שהיו יותר מלחמות. כמו כן בחברה המבוססת על מסחר והוא בדרך כלל קיים במימדים גדולים בחברות בהן יש עודף, המתחרים שכן שואפים לייצור מקסימלי יקחו את השוק - כך לדוגמה מוצר שנעשה באמצעות עבד שלא צריך להאכיל הרבה או מכונה, אפשר למכור במחיר זול יותר ממוצר שנעשה באמצעות כלים פשוטים וידיים של אנשים חופשיים ומשק המייצר יותר יקבל יותר כסף לפרסומת. עד עכשיו לא דברו הרבה על הגורמים האלה ולכן בגלל חוסר ההבנה התגבש אצל האנשים הרושם שהמלחמה היא תמידית ויש תמיד לשאוף לקחת כמה שיותר. ייתכן והסיבות האלה גורמים למנהיגים ובעלי חברות שונים לשאוף ליצירת עודף וסביר שהם לא מודעים לכך.
+
כמו כן, בחברות שנוצרו עקב יצירת המעגל הזה, והאידאולוגיה הזו, כמו פאודליזם, קפיטליזם וכדומה, אנשים שלא ישאפו לייצר כמה שיותר באמצעות ניצול או מכונות, סביר שיפשטו רגל בגלל כמה מנגנוני משנה: משק המבוסס על עבדים או מכונות שרד טוב יותר היעדרות של בעליו עקב מלחמה כי אצל האיכר רק האישה וילדים היו יכולים לעבוד במקום וזה לא הספיק לפעמים. משק המייצר רק את הנחוץ לו גם התקשה לשרוד מיסים כבדים והם עלו ככל שהיו יותר מלחמות. כמו כן בחברה המבוססת על מסחר והוא בדרך כלל קיים במימדים גדולים בחברות בהן יש עודף, המתחרים שכן שואפים לייצור מקסימלי יקחו את השוק - כך לדוגמה מוצר שנעשה באמצעות עבד שלא צריך להאכיל הרבה או מכונה, אפשר למכור במחיר זול יותר ממוצר שנעשה באמצעות כלים פשוטים וידיים של אנשים חופשיים ומשק המייצר יותר יקבל יותר כסף לפרסומת. עד עכשיו לא דברו הרבה על הגורמים האלה ולכן בגלל חוסר ההבנה התגבש אצל האנשים הרושם שהמלחמה היא תמידית ויש תמיד לשאוף לקחת כמה שיותר. ייתכן והסיבות האלה גורמים למנהיגים ובעלי חברות שונים לשאוף ליצירת עודף וסביר שהם לא מודעים לכך.
    
עם התקדמות [[המהפכה החקלאית]], שתי התופעות קשורות אחת בשנייה. ובאמת העוני בתקופה הטרום תעשייתית נוצר בעיקר משום שפאודלים ובעלי עבדים שונים לקחו מהאיכרים את רוב המוצרים שהם יצרו. הם לא לקחו את הכל כדי שהחקלאים ימשיכו לעבוד בעבורם אבל השאירו רק את הנחוץ ביותר. שיטה כזאת לא אפשרה לחקלאים לעשות עתודות מזון ולכן כאשר באה שנת בצורת או שיטפון התחיל רעב. ובאמת מחקרים מודרניים מראים כי החקלאות בימי הביניים באירופה יכלה לספק את צורכי האוכלוסייה במלואם לולא מלחמות וחלוקת מזון לא צודקת{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture Middle Ages and Early Modern Europe ]}}. יש לכך הוכחות נוספות: לדוגמה האנשים שחיים בקהילות אקולוגיות שונות בהם יש חלוקת מוצרים שוויונית יחסית, מצליחים להימנע ממחסור למרות שמשתמשים ביחסית מעט טכנולוגיה{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/Ecovillage Ecovillage]}}{{הערה|ארי ליבסקאר [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3584023,00.html פה ושם בארץ ישראל האחרת] 04.10.2012, כלכליסט}}. בנג'מין פראנקלין כתב במכתב לג'ושוע בבקוק ב-13 בינואר 1772 שבהשוואה לאיכרים בסקוטלנד ואירלנד הנשדדים על ידי ב עלי האחוזות כל אינדיאני הוא ג'נטלמן{{הערה|Benjamin Franklin [https://founders.archives.gov/documents/Franklin/01-19-02-0004 From Benjamin Franklin to Joshua Babcock, 13 January 1772] Founders Online, the American Philosophical Society and Yale University}}. פאודלים ובעלי העבדים סבלו מעודף - לא היו אז סלולריים אבל הייתה השמנה והיה אורח חיים יושבני. כבר במצרים העתיקה ויון העתיקה הבעיות האלה היו ידועות{{הערה|D. Haslam [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1467-789X.2007.00314.x/full Obesity: a medical history] 19.02.2007, Wiley Online Library}}. בדרך כלל הם היו פחות מסוגלים לעבוד פיזית עד כדי כך שמבנה גוף שרירי וחסון אפילו נחשב למביש בזמנים מסוימים באצולת אירופה כי התאים יותר למעמד האיכרים.
 
עם התקדמות [[המהפכה החקלאית]], שתי התופעות קשורות אחת בשנייה. ובאמת העוני בתקופה הטרום תעשייתית נוצר בעיקר משום שפאודלים ובעלי עבדים שונים לקחו מהאיכרים את רוב המוצרים שהם יצרו. הם לא לקחו את הכל כדי שהחקלאים ימשיכו לעבוד בעבורם אבל השאירו רק את הנחוץ ביותר. שיטה כזאת לא אפשרה לחקלאים לעשות עתודות מזון ולכן כאשר באה שנת בצורת או שיטפון התחיל רעב. ובאמת מחקרים מודרניים מראים כי החקלאות בימי הביניים באירופה יכלה לספק את צורכי האוכלוסייה במלואם לולא מלחמות וחלוקת מזון לא צודקת{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture Middle Ages and Early Modern Europe ]}}. יש לכך הוכחות נוספות: לדוגמה האנשים שחיים בקהילות אקולוגיות שונות בהם יש חלוקת מוצרים שוויונית יחסית, מצליחים להימנע ממחסור למרות שמשתמשים ביחסית מעט טכנולוגיה{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/Ecovillage Ecovillage]}}{{הערה|ארי ליבסקאר [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3584023,00.html פה ושם בארץ ישראל האחרת] 04.10.2012, כלכליסט}}. בנג'מין פראנקלין כתב במכתב לג'ושוע בבקוק ב-13 בינואר 1772 שבהשוואה לאיכרים בסקוטלנד ואירלנד הנשדדים על ידי ב עלי האחוזות כל אינדיאני הוא ג'נטלמן{{הערה|Benjamin Franklin [https://founders.archives.gov/documents/Franklin/01-19-02-0004 From Benjamin Franklin to Joshua Babcock, 13 January 1772] Founders Online, the American Philosophical Society and Yale University}}. פאודלים ובעלי העבדים סבלו מעודף - לא היו אז סלולריים אבל הייתה השמנה והיה אורח חיים יושבני. כבר במצרים העתיקה ויון העתיקה הבעיות האלה היו ידועות{{הערה|D. Haslam [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1467-789X.2007.00314.x/full Obesity: a medical history] 19.02.2007, Wiley Online Library}}. בדרך כלל הם היו פחות מסוגלים לעבוד פיזית עד כדי כך שמבנה גוף שרירי וחסון אפילו נחשב למביש בזמנים מסוימים באצולת אירופה כי התאים יותר למעמד האיכרים.
שורה 46: שורה 46:  
בעיה נוספת היא שבגלל עוני יש תמותת ילדים גבוהה וזה לפי תאוריית ה[[מעבר דמוגרפי]] גורם ליותר ילדים במשפחה. הדבר תורם ל[[פיצוץ אוכלוסין]] מה שמגביר את ה[[עוני]] ואיתו את התחרות על משאבים.
 
בעיה נוספת היא שבגלל עוני יש תמותת ילדים גבוהה וזה לפי תאוריית ה[[מעבר דמוגרפי]] גורם ליותר ילדים במשפחה. הדבר תורם ל[[פיצוץ אוכלוסין]] מה שמגביר את ה[[עוני]] ואיתו את התחרות על משאבים.
   −
יש להניח, כי זו אחת הסיבות לגיבוש אידאולוגיית החומריות והשאיפה לכמות רכוש מקסימלית שהתגבשה בצורה שאנו מכירים אותה היום בערך המאה ה 18. כאשר התהליך המתואר לעיל מתרחש 5,000 שנה לפחות זה יכול להביא למסקנה שיש איזה שהוא תהליך בלתי תלוי באדם, המסתכם בהגברת הצריכה ובעלייה בכמות הטכנולוגיה ולעודד תהליך זה במקום להתמקד ברמת חיים גבוהה במושגים כמו טוב ורע. זה יכול להביא למסקנה שיש להתייעץ רק עם אנשים מסכילים, כלומר עם אלה שמעדיפים לשנן מידע ולפתח קישורים אינטלקטואליים הדרושים כדי ליצור עודף מקסימלי, למרות שהיום בכלל לא בטוח שדווקא קישורים אלה מעידים על חוכמה - שאפשר לפרש כיכולת להבין בצורה נכונה את המציאות ולהסיק מכך מסקנות שיובילו לרמת חיים כמה שיותר גבוהה.
+
יש להניח, כי זו אחת הסיבות לגיבוש אידאולוגיית החומריות והשאיפה לכמות רכוש מקסימלית שהתגבשה בצורה שאנו מכירים אותה היום בערך המאה ה-18. כאשר התהליך המתואר לעיל מתרחש 5,000 שנה לפחות זה יכול להביא למסקנה שיש איזה שהוא תהליך בלתי תלוי באדם, המסתכם בהגברת הצריכה ובעלייה בכמות הטכנולוגיה ולעודד תהליך זה במקום להתמקד ברמת חיים גבוהה במושגים כמו טוב ורע. זה יכול להביא למסקנה שיש להתייעץ רק עם אנשים משכילים, כלומר עם אלה שמעדיפים לשנן מידע ולפתח קישורים אינטלקטואליים הדרושים כדי ליצור עודף מקסימלי, למרות שהיום בכלל לא בטוח שדווקא קישורים אלה מעידים על חוכמה - שאפשר לפרש כיכולת להבין בצורה נכונה את המציאות ולהסיק מכך מסקנות שיובילו לרמת חיים כמה שיותר גבוהה.
   −
המסקנה מכל הנאמר לעיל היא שהווצרות המחסור והעודף לא נעשתה בגלל בחירה רצונית אפילו של אלה שלהם היה עודף, אלה בגלל [[תהליך ארוך טווח|תהליך ארוך טווח]] שעל חלק מגורמיו לאנשים לא היתה שליטה, בגלל שהם לא ידעו עד הסוף מהם ואיך להתגבר עליהם. זה לא אומר שיש הצדקה למעשי הדיכוי כמו שאומרות גישות דטרמיניסטיות שונות, אבל זה אומר שהמדכאים, מדכאים לא בהכרח בגלל שהם נהנים מזה, אלה בגלל שהם לא יודעים איך אפשר להגיע למשהו טוב יותר. זה ברור במיוחד בתקופה המודרנית כאשר תופעות הקשורות למחסור ועודף החלו להוות סיכון ממשי [[קיימות|לקיימות]] האנושות כולה (ראה מידע בסעיף השפעות המחסור והעודף בדף זה). מכאן החשיבות של גיבוש ההבנה איך אפשר להגיע למשהו טוב יותר.
+
המסקנה מכל הנאמר לעיל היא שהיווצרות המחסור והעודף לא נעשתה בגלל בחירה רצונית אפילו של אלה שלהם היה עודף, אלה בגלל [[תהליך ארוך טווח|תהליך ארוך טווח]] שעל חלק מגורמיו לאנשים לא היתה שליטה, בגלל שהם לא ידעו עד הסוף מהם ואיך להתגבר עליהם. זה לא אומר שיש הצדקה למעשי הדיכוי כמו שאומרות גישות דטרמיניסטיות שונות, אבל זה אומר שהמדכאים, מדכאים לא בהכרח בגלל שהם נהנים מזה, אלה בגלל שהם לא יודעים איך אפשר להגיע למשהו טוב יותר. זה ברור במיוחד בתקופה המודרנית כאשר תופעות הקשורות למחסור ועודף החלו להוות סיכון ממשי [[קיימות|לקיימות]] האנושות כולה (ראה מידע בסעיף השפעות המחסור והעודף בדף זה). מכאן החשיבות של גיבוש ההבנה איך אפשר להגיע למשהו טוב יותר.
 
=== שיטות שונות ליצירת מחסור ועודף ===
 
=== שיטות שונות ליצירת מחסור ועודף ===
 
{{הפניה לערך מורחב|תרבות הצריכה}}
 
{{הפניה לערך מורחב|תרבות הצריכה}}
שורה 101: שורה 101:     
לפי מספר מחקרים שנערכו לאחרונה, כמות המזון שיוצרה בימי הביניים הספיקה לאוכלוסייה בסך הכל, ומקרי רעב היו בעיקר בתקופות של מפגעים אקלימיים{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture - Europe]}}. מצד אחד זה אומר שאם היו מקרי רעב זה בעיקר בגלל שבעלי החוות לקחו מהאיכרים חלק גדול מהמזון שהם ייצרו (מה שלא נתן להם אפשרות לעשות מאגרי מזון למקרים של בצורת או הצפה). אחד מהמחקרים האלה מדבר בפרוש על חלוקה צודקת והפסקת המלחמות כפתרון למשבר{{הערה|William Chester Jordan
 
לפי מספר מחקרים שנערכו לאחרונה, כמות המזון שיוצרה בימי הביניים הספיקה לאוכלוסייה בסך הכל, ומקרי רעב היו בעיקר בתקופות של מפגעים אקלימיים{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture - Europe]}}. מצד אחד זה אומר שאם היו מקרי רעב זה בעיקר בגלל שבעלי החוות לקחו מהאיכרים חלק גדול מהמזון שהם ייצרו (מה שלא נתן להם אפשרות לעשות מאגרי מזון למקרים של בצורת או הצפה). אחד מהמחקרים האלה מדבר בפרוש על חלוקה צודקת והפסקת המלחמות כפתרון למשבר{{הערה|William Chester Jordan
Princeton University Press, 15 Dec 1997 - History - 328 pages [https://books.google.co.il/books?id=R6mBDhnM76EC&redir_esc=y The Great Famine: Northern Europe in the Early Fourteenth Century]}}. מצד שני זה אומר שאם האוכלוסייה לא גדלה בימי הבינייים זה אולי לא בגלל שהמחסור במזון הגביל אותה אלה בגלל משהו אחר. אולי מצבם של האיכרים היה טוב יותר יחסית למצבם של קבוצות רבות באוכלוסייה מאוחר יותר ולכן היתה פחות ילודה.
+
Princeton University Press, 15 Dec 1997 - History - 328 pages [https://books.google.co.il/books?id=R6mBDhnM76EC&redir_esc=y The Great Famine: Northern Europe in the Early Fourteenth Century]}}. מצד שני זה אומר שאם האוכלוסייה לא גדלה בימי הביניים זה אולי לא בגלל שהמחסור במזון הגביל אותה אלה בגלל משהו אחר. אולי מצבם של האיכרים היה טוב יותר יחסית למצבם של קבוצות רבות באוכלוסייה מאוחר יותר ולכן היתה פחות ילודה.  
 
  −
יש עוד מחקרים המעידים על התופעה. לדוגמה לפי המחקרים האחרונים אורח החיים של האיכר בימי הביניים היה טוב יותר מאשר בתקופה הרומית ובתקופת הרנסאנס. הם היו גבוהים יותר מה שמעיד על גישה טובה יותר למזון ועוד. הם גם היו גבוהים יותר מתושבי הערים וכך נמשך הדבר עד המאה ה 19{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Agriculture_in_the_Middle_Ages#Tall_men_of_the_Middle_Ages Tall men of the Middle Ages]}}. יש לכך מסקנות בנושא [[מחסור ועודף]]: בימי הביניים יצרו פחות אבל המזון הספיק ליותר. ייתכן והערך הנמוך יחסית שנתנו אז לצבירת כמות מוצרים מקסימלית גרמה לאנשים לנצל אחרים פחות אינטנסיבית ועודדה קהילות כפריות חזקות. אבל זה אומר גם שהאוכלוסייה בימי הביניים היתה קטנה יותר מהאוכלוסייה בתקופות המאוחרות יותר לא בגלל אורח חיים נמוך יותר אלה בגלל משהו אחר - ייתכן וילודה נמוכה יותר. וזה אומר שכדי לפתור את בעית [[פיצוץ אוכלוסין|פיצוץ האוכלוסין]] ייתכן וצריך פשוט לחלק את המזון בצורה צודקת.
      +
יש עוד מחקרים המעידים על התופעה. לדוגמה לפי המחקרים האחרונים אורח החיים של האיכר בימי הביניים היה טוב יותר מאשר בתקופה הרומית ובתקופת הרנסאנס. הם היו גבוהים יותר מה שמעיד על גישה טובה יותר למזון ועוד. הם גם היו גבוהים יותר מתושבי הערים וכך נמשך הדבר עד המאה ה 19{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Agriculture_in_the_Middle_Ages#Tall_men_of_the_Middle_Ages Tall men of the Middle Ages]}}. יש לכך מסקנות בנושא [[מחסור ועודף]]: בימי הביניים יצרו פחות אבל המזון הספיק ליותר. ייתכן והערך הנמוך יחסית שנתנו אז לצבירת כמות מוצרים מקסימלית גרמה לאנשים לנצל אחרים פחות אינטנסיבית ועודדה קהילות כפריות חזקות. אבל זה אומר גם שהאוכלוסייה בימי הביניים היתה קטנה יותר מהאוכלוסייה בתקופות המאוחרות יותר לא בגלל אורח חיים נמוך יותר אלה בגלל משהו אחר - ייתכן וילודה נמוכה יותר. וזה אומר שכדי לפתור את בעיית [[פיצוץ אוכלוסין|פיצוץ האוכלוסין]] ייתכן וצריך פשוט לחלק את המזון בצורה צודקת.
    
מחסור ועודף במזון נפוצים מאד במאה ה-21 ומגיעים למימדים גדולים מאוד. כמעט חצי מהמזון בעולם נזרק{{הערה|Rebecca Smithers [https://www.theguardian.com/environment/2013/jan/10/half-world-food-waste Almost half of the world's food thrown away, report finds] 10 בינואר 2013, The Guardian}}, יש כ 2 מיליארד אנשים הסובלים ממשקל עודף (השמנה קלה) ו-600 מיליון הסובלים מ[[השמנה]] קשה, סך הכל כשליש מ[[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית של כדור הארץ]]. בעוד שיש 815 מיליון רעבים. למערכת ייצור המזון במאה ה 21 יש [[השפעות סביבתיות|השפעות סביבתיות שליליות]] נרחבות מאוד, לדוגמה שליש מ[[גזי החממה]] באים משם. לכן יותר מ 100 מדענים חתמו על קריאה לתקן את מערכת המזון: לטענתם היא מכשילה אותנו{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/worlds-food-system-failing-new-report-2621850618.html Our Food Systems Are Failing Us’: 100+ Academies Call for Overhaul of Food Production] 29 לנובמבר 2018, Ecowatch}}.  
 
מחסור ועודף במזון נפוצים מאד במאה ה-21 ומגיעים למימדים גדולים מאוד. כמעט חצי מהמזון בעולם נזרק{{הערה|Rebecca Smithers [https://www.theguardian.com/environment/2013/jan/10/half-world-food-waste Almost half of the world's food thrown away, report finds] 10 בינואר 2013, The Guardian}}, יש כ 2 מיליארד אנשים הסובלים ממשקל עודף (השמנה קלה) ו-600 מיליון הסובלים מ[[השמנה]] קשה, סך הכל כשליש מ[[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית של כדור הארץ]]. בעוד שיש 815 מיליון רעבים. למערכת ייצור המזון במאה ה 21 יש [[השפעות סביבתיות|השפעות סביבתיות שליליות]] נרחבות מאוד, לדוגמה שליש מ[[גזי החממה]] באים משם. לכן יותר מ 100 מדענים חתמו על קריאה לתקן את מערכת המזון: לטענתם היא מכשילה אותנו{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/worlds-food-system-failing-new-report-2621850618.html Our Food Systems Are Failing Us’: 100+ Academies Call for Overhaul of Food Production] 29 לנובמבר 2018, Ecowatch}}.  
שורה 169: שורה 168:  
[[סיכוני אסון עולמיים|גורם סיכון עולמי]] נוסף הם שינויי האקלים הנגרמים בחלקם מפליטת גזי חממה מתחבורה ממונעת.
 
[[סיכוני אסון עולמיים|גורם סיכון עולמי]] נוסף הם שינויי האקלים הנגרמים בחלקם מפליטת גזי חממה מתחבורה ממונעת.
   −
בעיה נוספת של עודף תחבורה נוגעת לנוהג שהופך להיות נפוץ יותר ויותר של מעברי בתים בין שכונות, ערים וארצות - בצורה יותר ויותר תכופה ותזיזתית. עד סוף המאה ה-19 ואף בתוך המאה ה-20,  רוב האנשים נולדו ומתו באותו כפר או עיר. כיום אנשים עוברים דירה בכל כמה שנים וחלקם גם משנים עיר או מדינה. דבר זה פוגע הן בקשרי משפחה והן בקשרי חברות ומסב סבל רב - לדוגמה להורים שילדיהם או אחים שלהם עברו למדינה אחרת. פתרון חלקי של דבר זה הוא בשמירה על קשר באמצעות מכתבים, טלפונים, טיסות ושיחות וידאו, אבל אלו הם פיצוים מוגבלים. בעיה אחרת שנוצרת מכך היא פגיעה ב[[הון חברתי]] ובתפקודן של [[קהילות]], וכן קושי שעלול להווצר לצעירים למצוא בני זוג, שכן דבר זה נובע לעיתים קרובות מיצירת קשרי חברות צעירים אחרים שגדלים באיזור.  {{הערה |ראו ספרו של דן אריאלי , [[לא רציונלי ולא במקרה]]}}
+
בעיה נוספת של עודף תחבורה נוגעת לנוהג שהופך להיות נפוץ יותר ויותר של מעברי בתים בין שכונות, ערים וארצות - בצורה יותר ויותר תכופה ותזיזתית. עד סוף המאה ה-19 ואף בתוך המאה ה-20,  רוב האנשים נולדו ומתו באותו כפר או עיר. כיום אנשים עוברים דירה בכל כמה שנים וחלקם גם משנים עיר או מדינה. דבר זה פוגע הן בקשרי משפחה והן בקשרי חברות ומסב סבל רב - לדוגמה להורים שילדיהם או אחים שלהם עברו למדינה אחרת. פתרון חלקי של דבר זה הוא בשמירה על קשר באמצעות מכתבים, טלפונים, טיסות ושיחות וידאו, אבל אלו הם פיצוים מוגבלים. בעיה אחרת שנוצרת מכך היא פגיעה ב[[הון חברתי]] ובתפקודן של [[קהילות]], וכן קושי שעלול להווצר לצעירים למצוא בני זוג, שכן דבר זה נובע לעיתים קרובות מיצירת קשרי חברות צעירים אחרים שגדלים באיזור.  {{הערה |ראו ספרו של דן אריאלי, [[לא רציונלי ולא במקרה]]}}
    
===מחסור ועודף במידע===
 
===מחסור ועודף במידע===
 
{{הפניה לערך מורחב|עומס מידע}}
 
{{הפניה לערך מורחב|עומס מידע}}
[[מידע]] הוא ביטוי של אנרגיה והוא נדרש לרוב המערכות החיות. כמו השגה של אנרגיה , מערכות חיות משקיעות מאמץ בהשגה, עיבוד , שמירה ושחזור של מידע על ידי מערכות כמו עיניים, אוזניים, ריח, טעם, מישוש ועל ידי מערכות עצבים לעיבוד המידע. גם אצל בני אדם איסוף מידע ועיבוד שלו הם דברים חשובים. לחשיבות של עיבוד מידע על האנושות ניתן לקרוא על [[המהפכה הלשונית]] והשפעותיה הרבות. האדם השקיע הרבה מאמץ הן ביכולת פיתוח ושימור של שפות והן בתעוד של מידע וידע על ידי המצאת הכתב, פיתוח שיטות כתיבה, המצאת הדפוס, שימור מידע באמצעות מדיום אלקטומגנטי, ציור , פיסול, קולנוע , טלוויזיה , מחשבים ועוד. שיטות ארכוב שונות נועדו לסייע בשמירה מאורגנת של מידע כך שיהיה קל לשלוף אותו בעת הצורך.  
+
[[מידע]] הוא ביטוי של אנרגיה והוא נדרש לרוב המערכות החיות. כמו השגה של אנרגיה , מערכות חיות משקיעות מאמץ בהשגה, עיבוד , שמירה ושחזור של מידע על ידי מערכות כמו עיניים, אוזניים, ריח, טעם, מישוש ועל ידי מערכות עצבים לעיבוד המידע. גם אצל בני אדם איסוף מידע ועיבוד שלו הם דברים חשובים. לחשיבות של עיבוד מידע על האנושות ניתן לקרוא על [[המהפכה הלשונית]] והשפעותיה הרבות. האדם השקיע הרבה מאמץ הן ביכולת פיתוח ושימור של שפות והן בתיעוד של מידע וידע על ידי המצאת הכתב, פיתוח שיטות כתיבה, המצאת הדפוס, שימור מידע באמצעות מדיום אלקטרומגנטי, ציור , פיסול, קולנוע , טלוויזיה, מחשבים ועוד. שיטות ארכוב שונות נועדו לסייע בשמירה מאורגנת של מידע כך שיהיה קל לשלוף אותו בעת הצורך.  
    
מחסור במידע הוא תופעה נפוצה וצמחה תעשייה שלמה שנועדה להפחית את המחסור הזה - לדוגמה ספריות, דיסק קשיח, מחשבים ושירותי מחשוב, מצלמות וכו'. אחת התעשיות הגדלות כיום היא [[תעשיית המידע]] שמתמשת במידע בצורות שונות הן לצרכי בידור והן לצרכים עסקיים ושימושים אחרים. הנזק ממחסור במידע הוא לדוגמה כאשר אוכלים מזון רעיל בטעות (בקרב [[ציידים לקטים]]), או שמחסור במידע גורר תאונה או פגיעה באחרים או בעצמך (ומכאן ההגיון בשלטי בטיחות לדוגמה). נזק נוסף בחוסר במידע מודגם על ידי ארגוני צבא שמשקיעים מאמץ רב באיסוף מודיעין על האויב. חוסר מידע מכוון במטרה לצבור כוח פוליטי, תרבותי אוכלכלי הוא מקרה של [[צנזורה]] מטעם השלטונות או לחץ לצנזר ידיעות או להקשות על הפצתן על ידי [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]], גורמי דת, או אליטות אחרות.  
 
מחסור במידע הוא תופעה נפוצה וצמחה תעשייה שלמה שנועדה להפחית את המחסור הזה - לדוגמה ספריות, דיסק קשיח, מחשבים ושירותי מחשוב, מצלמות וכו'. אחת התעשיות הגדלות כיום היא [[תעשיית המידע]] שמתמשת במידע בצורות שונות הן לצרכי בידור והן לצרכים עסקיים ושימושים אחרים. הנזק ממחסור במידע הוא לדוגמה כאשר אוכלים מזון רעיל בטעות (בקרב [[ציידים לקטים]]), או שמחסור במידע גורר תאונה או פגיעה באחרים או בעצמך (ומכאן ההגיון בשלטי בטיחות לדוגמה). נזק נוסף בחוסר במידע מודגם על ידי ארגוני צבא שמשקיעים מאמץ רב באיסוף מודיעין על האויב. חוסר מידע מכוון במטרה לצבור כוח פוליטי, תרבותי אוכלכלי הוא מקרה של [[צנזורה]] מטעם השלטונות או לחץ לצנזר ידיעות או להקשות על הפצתן על ידי [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]], גורמי דת, או אליטות אחרות.  
שורה 183: שורה 182:  
מחשבות ראשונות על טכנולוגיות כמו קולנוע, טלוויזיה, מחשבים, אינטרנט וטלפונים סלולארים הדגישו את הצדדים החיוביים בטכנולוגיות אלה. עם הזמן למדו כי ייתכנו גם השלכות שליליות, לדוגמה השימוש בקולנוע לצרכי [[תעמולה]] בשנות ה-30. מאוחר יותר היתה ביקורת גם על  [[השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה]] כולל טענות כי הדבר גורם לסוג של [[התמכרות]]. עם הזמן התגלו היבטים שבהם צפיה בטלוויזיה פוגעת בבריאות - כולל [[אורח חיים יושבני]], סיוע בהפצה של [[מזון מהיר]] ([[שיווק מזון לילדים ולבני נוער]] ו[[כלכלת השמנה]])והרגלי תזונה גרועה (אכילה מול הטלוויזיה) ושינה גרועה (טלוויזיה במיטה). דברים אלה הובילו רופאים וארגונים רפואה שונים להמליץ על הפחתת צפיה בטלווזיה.   
 
מחשבות ראשונות על טכנולוגיות כמו קולנוע, טלוויזיה, מחשבים, אינטרנט וטלפונים סלולארים הדגישו את הצדדים החיוביים בטכנולוגיות אלה. עם הזמן למדו כי ייתכנו גם השלכות שליליות, לדוגמה השימוש בקולנוע לצרכי [[תעמולה]] בשנות ה-30. מאוחר יותר היתה ביקורת גם על  [[השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה]] כולל טענות כי הדבר גורם לסוג של [[התמכרות]]. עם הזמן התגלו היבטים שבהם צפיה בטלוויזיה פוגעת בבריאות - כולל [[אורח חיים יושבני]], סיוע בהפצה של [[מזון מהיר]] ([[שיווק מזון לילדים ולבני נוער]] ו[[כלכלת השמנה]])והרגלי תזונה גרועה (אכילה מול הטלוויזיה) ושינה גרועה (טלוויזיה במיטה). דברים אלה הובילו רופאים וארגונים רפואה שונים להמליץ על הפחתת צפיה בטלווזיה.   
   −
ניתן להגדיר צריכה עודפת של מסכים שונים כמו טלוויזיה, מחשבים וטלפונים סלולריים כאשר בני אדם נפגעים מההשלכות הבריאותיות והחברתיות של המכשירים האלה. ראו: [[התמכרות למשחקי מחשב]], [[השפעות בריאותיות וסביבתיות של טלפון סלולרי]].
+
ניתן להגדיר צריכה עודפת של מסכים שונים כמו טלוויזיה, מחשבים וטלפונים סלולריים כאשר בני אדם נפגעים מההשלכות הבריאותיות והחברתיות של המכשירים האלה. ראו: [[התמכרות למשחקי מחשב]], [[השפעות בריאותיות וסביבתיות של טלפון סלולרי]].
    
=== עודף בפלסטיק חד פעמי ===
 
=== עודף בפלסטיק חד פעמי ===
שורה 216: שורה 215:  
* כתות ותנועות דתיות שונות שונות כמו הפוריטנים, הקטארים, הולדנסים במערב אירופה, הדוכובורים, המולוקנים, ברוסיה.
 
* כתות ותנועות דתיות שונות שונות כמו הפוריטנים, הקטארים, הולדנסים במערב אירופה, הדוכובורים, המולוקנים, ברוסיה.
   −
* ברומא העתיקה ניתן להבחין ב 2 תקופות בהן החיים היו שונים מאוד: התקופה המוקדמת מ 753 ועד 340 לפני הספירה והתקופה המאוחרת מ 340 לפני הספירה ועד 476 לספירה. בתקופה הראשונה רומא לא היתה אימפריה אלה קהילה קטנה יחסית. התקופה התאפיינה בשוויון ודמוקרטיה ברמה גבוהה יחסית. בתקופה זו הפלבס השיג שוויון זכויות עם הפטריקיים, רומא ניהלה לרוב מלחמות מגן והכוהנים הפסציאלים מנעו מחלמות כיבוש. בתקופה זו לאחר מאבק ארוך בין הפטריקיים לפלבס נחקק חוק לציניוס - סקסטיוס בשנת 367 לפני הספירה אשר הגביל את מידת הצריכה: כמות הרכוש המקסימלית למשק בית נקבעה ל 500 יוגרים קרקע  ו 500 ראשי בקר. בתקופה זו גם סנאטורים השתתפו בעבודות אדמה שונות ברומא לא היו כמויות משמעותיות של עניים ועבדים.
+
* ברומא העתיקה ניתן להבחין ב-2 תקופות בהן החיים היו שונים מאוד: התקופה המוקדמת מ 753 ועד 340 לפני הספירה והתקופה המאוחרת מ-340 לפני הספירה ועד 476 לספירה. בתקופה הראשונה רומא לא היתה אימפריה אלה קהילה קטנה יחסית. התקופה התאפיינה בשוויון ודמוקרטיה ברמה גבוהה יחסית. בתקופה זו הפלבס השיג שוויון זכויות עם הפטריקיים, רומא ניהלה לרוב מלחמות מגן והכוהנים הפסציאלים מנעו מחלמות כיבוש. בתקופה זו לאחר מאבק ארוך בין הפטריקיים לפלבס נחקק חוק לציניוס - סקסטיוס בשנת 367 לפני הספירה אשר הגביל את מידת הצריכה: כמות הרכוש המקסימלית למשק בית נקבעה ל-500 יוגרים קרקע  ו-500 ראשי בקר. בתקופה זו גם סנאטורים השתתפו בעבודות אדמה שונות ברומא לא היו כמויות משמעותיות של עניים ועבדים.
   −
בתקופה השנייה רומא עברה לכיבושים גדולים ונהפכה לאימפריה מה ששינה את החיים בתוכה. יש לציין, שאלה שתמכו באורח החיים הישן לא התנגדו ואפילו תמכו בכיבושים כמו קאטו הזקן אשר נודע באימרתו "את כרטגו יש להחריב" וגרקכוס שהשתתף בכיבוש קרטגו. למרות שהשאיפה לצבירת רכוש מקסימלי אשר היוותה את הבסיס לכיבושים היוותה גם את הבסיס לשינוי הסדר ברומא. בתקופה זו נוצר עודף משמעותי עקב הכיבוש אשר גרם למחסור לאפחות מדמעותי. קודם אצל העבדים ואחר כך אצל האזרחים ברומא. בעלי העבדים העשירים יכלו למכור את תוצרי המשק שלהם במחיר זול יותר המשק שלהם לא סבל בגלל העדר בעליו עקב המלחמות וממיסים. בסופו של דבר הם גרשואת העניים מחלקותיהם וצרפו אותה לאחוזות שלהם. זה גרם למתיחות גדולה ברומא בין עניים לעשירים למחלות עקב הצפיפות ברובעים העניים. כאשר גרקכוס ניסה ב 133 לפני הספירה לשקם את חוק ליציניוס - סקסטיוס הואבסופו של דבר נהרג והחוק בוטל בשנת 111 לפני הספירה. הצורך להקים צבה מקצועי כדי לכבוש יחד עם המתיחות גרמה למלחמות אזרחים מה הוביל להשמדת הדמוקרטיה ברומא ולכינון משטר דקטטורי. בצרוף מקרים מעניין, כינון המשטר נעשה בדיוק בזמן הכיבושים הגדולים של יוליוס כיסר.  
+
בתקופה השנייה רומא עברה לכיבושים גדולים ונהפכה לאימפריה מה ששינה את החיים בתוכה. יש לציין, שאלה שתמכו באורח החיים הישן לא התנגדו ואפילו תמכו בכיבושים כמו קאטו הזקן אשר נודע באימרתו "את כרטגו יש להחריב" וגרקכוס שהשתתף בכיבוש קרטגו. למרות שהשאיפה לצבירת רכוש מקסימלי אשר היוותה את הבסיס לכיבושים היוותה גם את הבסיס לשינוי הסדר ברומא. בתקופה זו נוצר עודף משמעותי עקב הכיבוש אשר גרם למחסור לאפחות מדמעותי. קודם אצל העבדים ואחר כך אצל האזרחים ברומא. בעלי העבדים העשירים יכלו למכור את תוצרי המשק שלהם במחיר זול יותר המשק שלהם לא סבל בגלל העדר בעליו עקב המלחמות וממיסים. בסופו של דבר הם גרשואת העניים מחלקותיהם וצרפו אותה לאחוזות שלהם. זה גרם למתיחות גדולה ברומא בין עניים לעשירים למחלות עקב הצפיפות ברובעים העניים. כאשר גרקכוס ניסה ב-133 לפני הספירה לשקם את חוק ליציניוס - סקסטיוס הואבסופו של דבר נהרג והחוק בוטל בשנת 111 לפני הספירה. הצורך להקים צבה מקצועי כדי לכבוש יחד עם המתיחות גרמה למלחמות אזרחים מה הוביל להשמדת הדמוקרטיה ברומא ולכינון משטר דקטטורי. בצרוף מקרים מעניין, כינון המשטר נעשה בדיוק בזמן הכיבושים הגדולים של יוליוס כיסר.  
    
קשה לומר שהחיים ברומא היו מאושרים מאוד בתקופת האימפריה, והכיסרים. קאטו הבכור אמר פעם: "לעיר בה דג עולה יותר מאשר שור לחריש שום דבר כבר לא יעזור". טקיטס שכתב בסביבות שנת 100 לספירה את ההיסטוריה של רומא במאה הראשונה לספירה אמר שהוא מקנה בטיטוס ליביוס אשר כתב את ההיסטוריה של רומא בתקופה המוקדמת והגדיר את המצב בתקופתו "כאשר אנחנו כבר לא יכולים לשאת לא את החטאים שלנו וא את האמנצעים נגדם". פליניוס כתב על האחוזות הגדולות שהם הרסו את איטליה(Latifundia Perdiderem Italian) ויהרסו גם את המחוזות האחרים. ספרטקוס הכריח 300 שבויים רומאים להלחם אחד בשני כדי לנקום על מעשים דומים של הרומים כנגד הגלדאטורים, אבל בתקופת הכיסר נירונס 400 סנטורים ו 600 ממעמד הפרשים השני אחרי הסנאטורים נאלצו להלחם כגלדיאטורים כלומר משטר הכיסרים עבר בהרבה את רצון הנקם של ספרטקוס והעבדים. יש לא מעט סיפורים על החיים הלא כל כך מאושרים של העשירים ברומא בתקופת הכיסרים, טיבריוס, נירונס, קליגולה, דומיציאנס ועוד. קשה לתאר את חיי הכיסרים עצמם כמאושרים מאוד משוםשבדרך כלל הרגו אותם מתמודדים אחרים לתפקיד.
 
קשה לומר שהחיים ברומא היו מאושרים מאוד בתקופת האימפריה, והכיסרים. קאטו הבכור אמר פעם: "לעיר בה דג עולה יותר מאשר שור לחריש שום דבר כבר לא יעזור". טקיטס שכתב בסביבות שנת 100 לספירה את ההיסטוריה של רומא במאה הראשונה לספירה אמר שהוא מקנה בטיטוס ליביוס אשר כתב את ההיסטוריה של רומא בתקופה המוקדמת והגדיר את המצב בתקופתו "כאשר אנחנו כבר לא יכולים לשאת לא את החטאים שלנו וא את האמנצעים נגדם". פליניוס כתב על האחוזות הגדולות שהם הרסו את איטליה(Latifundia Perdiderem Italian) ויהרסו גם את המחוזות האחרים. ספרטקוס הכריח 300 שבויים רומאים להלחם אחד בשני כדי לנקום על מעשים דומים של הרומים כנגד הגלדאטורים, אבל בתקופת הכיסר נירונס 400 סנטורים ו 600 ממעמד הפרשים השני אחרי הסנאטורים נאלצו להלחם כגלדיאטורים כלומר משטר הכיסרים עבר בהרבה את רצון הנקם של ספרטקוס והעבדים. יש לא מעט סיפורים על החיים הלא כל כך מאושרים של העשירים ברומא בתקופת הכיסרים, טיבריוס, נירונס, קליגולה, דומיציאנס ועוד. קשה לתאר את חיי הכיסרים עצמם כמאושרים מאוד משוםשבדרך כלל הרגו אותם מתמודדים אחרים לתפקיד.
שורה 226: שורה 225:  
פלוטרכוס מספר בביוגרפיה של נומה פומפיליוס שהיה השליט השני של רומא, כלומר שלט ממש בראשית דרכה (717 - 672 לפני הספירה) שנומא אשר היה שליט רודף שלום צדק ושיוויון ונהנה מתמיכה גורפת בחברה הרומאית ביקש לקבור לידו ארון נוסף בו ימצאו הספרים עם הנחיות שונות שלו. 400 שנה לאחר מכן כאשר רומא כבר התחילה בכיבושים, המים שטפו את הקרקע מעל הארון ופקיד רומאי הוציא את הספרים. לאחר שהוא קרא אותם הוא אמר לסנאט שהוא מחשיב למסוכן ומזיק לתת לרומאים לקרוא אותם והספרים נשרפו. קשהלומר מה אמיתי וה אגדי בסיפור זה, אבל כנראה שהכוונה היא שהחברה ברומא היתה שונה מאוד בשני תקופות אלה.
 
פלוטרכוס מספר בביוגרפיה של נומה פומפיליוס שהיה השליט השני של רומא, כלומר שלט ממש בראשית דרכה (717 - 672 לפני הספירה) שנומא אשר היה שליט רודף שלום צדק ושיוויון ונהנה מתמיכה גורפת בחברה הרומאית ביקש לקבור לידו ארון נוסף בו ימצאו הספרים עם הנחיות שונות שלו. 400 שנה לאחר מכן כאשר רומא כבר התחילה בכיבושים, המים שטפו את הקרקע מעל הארון ופקיד רומאי הוציא את הספרים. לאחר שהוא קרא אותם הוא אמר לסנאט שהוא מחשיב למסוכן ומזיק לתת לרומאים לקרוא אותם והספרים נשרפו. קשהלומר מה אמיתי וה אגדי בסיפור זה, אבל כנראה שהכוונה היא שהחברה ברומא היתה שונה מאוד בשני תקופות אלה.
   −
* בערך בזמן בו נשרפו הספרים של נומה פומפיליוס ברומא, המלך הבודהיסטי אשוקה בהודו לאחר כיבוש של שטח מסוים אמר שהוא קיבל יסורי מצפון ולא יכבוש עוד. יש לציין שהרבה כלכלנים והוגי דעות מהמערב האשימו את את הבודהיזם והדתות האחרות בהודו שהם מדכאות את האנשים ובפרט מונעות שאיפה לעושר. אם זאת ההיסטוריון דיאודורסמסיציליה מתאר את הודו כמדינה בה אין עוני ורעב. אם זאת ייתכן ואין ניגוד בין 2 הדברים: בגלל שפחות שאו לכמות רכוש מקסימלית פחות ניצלו את העניים. באופן דומה מתאר את הודו הנזיר הבודהיסטי סואנ - צאנג במאה השביעית לספירה. מצב כזה גרם אולי לתמ"ג פחות גבוהה מרומא, אבל גרם להעדר עוני. אם זאת הוא גרם גם לעוצמה צבאית נמוכה. מה שהקל על כיבושה על ידי כובשים שונים. המצב השתנה עם הגעת הכובשים המוסלמים ואחר כך האירופאים ולאחר השחרור מהקולוניאחיסטים כאשר הממשלה ההודית השתדלה להגדיל את התמ"ג. בתקופה זאת השולטים בהודו עודדו שאיפה לרכוש מקסימלי ובאמת הגדילו את התמ"ג אבל הודו במאה ה 20 הפכה לדוגמה למדינה עם עוני מחפיר.
+
* בערך בזמן בו נשרפו הספרים של נומה פומפיליוס ברומא, המלך הבודהיסטי אשוקה בהודו לאחר כיבוש של שטח מסוים אמר שהוא קיבל יסורי מצפון ולא יכבוש עוד. יש לציין שהרבה כלכלנים והוגי דעות מהמערב האשימו את את הבודהיזם והדתות האחרות בהודו שהם מדכאות את האנשים ובפרט מונעות שאיפה לעושר. אם זאת ההיסטוריון דיאודורסמסיציליה מתאר את הודו כמדינה בה אין עוני ורעב. אם זאת ייתכן ואין ניגוד בין 2 הדברים: בגלל שפחות שאו לכמות רכוש מקסימלית פחות ניצלו את העניים. באופן דומה מתאר את הודו הנזיר הבודהיסטי סואנ - צאנג במאה השביעית לספירה. מצב כזה גרם אולי לתמ"ג פחות גבוהה מרומא, אבל גרם להעדר עוני. אם זאת הוא גרם גם לעוצמה צבאית נמוכה. מה שהקל על כיבושה על ידי כובשים שונים. המצב השתנה עם הגעת הכובשים המוסלמים ואחר כך האירופאים ולאחר השחרור מהקולוניאחיסטים כאשר הממשלה ההודית השתדלה להגדיל את התמ"ג. בתקופה זאת השולטים בהודו עודדו שאיפה לרכוש מקסימלי ובאמת הגדילו את התמ"ג אבל הודו במאה ה-20 הפכה לדוגמה למדינה עם עוני מחפיר.
    
=== בתקופה המודרנית ===
 
=== בתקופה המודרנית ===
שורה 265: שורה 264:  
* [[השבתה מתוכננת]]
 
* [[השבתה מתוכננת]]
 
* [[היסטוריה סביבתית]]
 
* [[היסטוריה סביבתית]]
* [[ נשק]]
+
* [[נשק]]
{{קיימות}}
  −
{{צמיחה כלכלית}}
  −
{{תרבות הצריכה}}
      
== קישורים חיצוניים ==
 
== קישורים חיצוניים ==
שורה 274: שורה 270:  
* [https://www.facebook.com/Ecovillage.Network.Israel/ רשת קהילות אקולוגיות בישראל]
 
* [https://www.facebook.com/Ecovillage.Network.Israel/ רשת קהילות אקולוגיות בישראל]
 
== הערות שוליים ==
 
== הערות שוליים ==
[[קטגוריה: אי שוויון]] [[קטגוריה: אינפורמציה אלטרנטיבית]] [[קטגוריה: כלכלת מצב יציב]] [[קטגוריה: תרבות הצריכה]]
+
{{הערות שוליים}}
 +
{{קיימות}}
 +
{{צמיחה כלכלית}}
 +
{{תרבות הצריכה}}
 +
[[קטגוריה: אי שוויון]]  
 +
[[קטגוריה: אינפורמציה אלטרנטיבית]]  
 +
[[קטגוריה: כלכלת מצב יציב]]  
 +
[[קטגוריה: תרבות הצריכה]]

תפריט ניווט