שורה 27: |
שורה 27: |
| ==עד כמה נפוצה ההתמכרות בכלכלה המודרנית== | | ==עד כמה נפוצה ההתמכרות בכלכלה המודרנית== |
| ענפים שתלויים בהתנהגות של התמכרות ממש או של התנהגות דומה להתמכרות כוללים ענפים חשובים בכלכלה: | | ענפים שתלויים בהתנהגות של התמכרות ממש או של התנהגות דומה להתמכרות כוללים ענפים חשובים בכלכלה: |
− | * [[תעשיית הטבק]] שכוללת גם מערך גדול של מפיצי טבק. בישראל מכירות הטבק מגיעות לכ-8 מיליארד שקלים בשנה, מתוכם מעל 70 אחוז הם מיסים לממשלה. נכון לשנים 2008-2010 כ-3 מיליארד אנשים בעולם מעשנים - כ-49% מכלל הגברים בעולם וכ-11% מתוך הנשים. כ-80% מהטבק הנצרך הוא בצורה של עישון טבק.[http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961085-X/abstract] תעשיה זו תלויה ב[[התמכרות לעישון|התמכרות לניקוטין]]. חברות טבק נקטו צעדים כדי להגביר את האפקט הממכר של מוצרי הטבק - כדי לגרום להגדלת הצריכה מחד וכדי להפחית את סיכוי הגמילה. תחום זה מכונה [[מניפולציה בניקוטין]]. בנוסף החברות עסקו ועסוקות ב[[עישון בקרב בני נוער|שיווק טבק לבני נוער]] במטרה ליצור תלות בטבק בגיל צעיר ככל האפשר. | + | * [[תעשיית הטבק]] שכוללת גם מערך גדול של מפיצי טבק. בישראל מכירות הטבק מגיעות לכ-8 מיליארד שקלים בשנה, מתוכם מעל 70 אחוז הם מיסים לממשלה. נכון לשנים 2008-2010 כ-3 מיליארד אנשים בעולם מעשנים - כ-49% מכלל הגברים בעולם וכ-11% מתוך הנשים. כ-80% מהטבק הנצרך הוא בצורה של עישון טבק.[http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961085-X/abstract] תעשיה זו תלויה ב[[התמכרות לעישון|התמכרות לניקוטין]]. חברות טבק נקטו צעדים כדי להגביר את האפקט הממכר של מוצרי הטבק - כדי לגרום להגדלת הצריכה מחד וכדי להפחית את סיכוי הגמילה. תחום זה מכונה [[מניפולציה בניקוטין]]. בנוסף החברות עסקו ועוסקות ב[[עישון בקרב בני נוער|שיווק טבק לבני נוער]] במטרה ליצור תלות בטבק בגיל צעיר ככל האפשר. אף כי דבר זה מגונה מבחינה נורמטיבית ואסור מבחינה חוקית, מסמך של ארגון הבריאות העולמי שמבוסס על מסמכי תעשיית הטבק מבהיר כי שיווק לילדים ולבני נוער הוא היבט חיוני להמשך קיומן של חברות הטבק. השפעות תעשיית הטבק חורגות הרבה מעבר לעישון עצמו בגלל [[השפעות בריאותיות של עישון]] שגורמות למוות של מיליוני אנשים בכל שנה ונחשבות ל[[סיכון בריאותי]] מרכזי במדינות מערביות ולא-מערביות כאחד. כך תעשיית הטבק יוצרת גם נזק כלכלי של עשרות מיליארדי שקלים בישראל בלבד - יותר מהשווי השנתי של התעשייה כולה עם המיסוי שלה. |
− | * [[סמי פנאי|עסקי הסמים]] - סמים כמו הרואין, קוקאין, קראק, אקסטזי ועוד. חלק מסמים אלה מהווים היבט חשוב לייצוא של מדינות צפון ומרכז אמריקה, וכן לכלכלות כמו לבנון, אפגניסטן ועוד. סמים כאלה הם הדוגמה המוכרת ביותר של התמכרות, ועקב סיבה זו יחד עם השפעות שלהן על הבריאות ופגיעה ביכולת לעבוד ולתפקד, הצריכה והמכירה שלהן כיום היא לרוב בלתי-חוקית (אף שחלקם היו חוקיים בעבר). עם זאת צריכה של סמים לרוב נובעת משילוב של סיבות חברתיות כמו [[עוני]], מצוקה נפשית, נסיון להפיג [[מתח נפשי]] עודף, [[דיכאון]] ועוד. הרעיון של [[מלחמה בסמים]] בשיטות של כלים פליליים נחשב כיום כשלון, ויש לו השלכות חמורות בפני עצמו כמו התפתחות תעשיית הנשק ביבשת אמריקה וטיפוח תרבות של פשיעה. אל מול גישה זו [[גישת צמצום הנזקים בסמים]] שנוקטת גישה מערכתית, הוליסטית והומניסטית יותר. בין היתר שיטה זו גורמת לייבוש חלקי של יבואנים ומפיצים של סמים קשים בגלל אפשרות לקבל סם או תחליפי סם בזול או בחינם בתנאים שונים. | + | * [[סמי פנאי|עסקי הסמים]] - סמים כמו הרואין, קוקאין, קראק, אקסטזי ועוד. חלק מסמים אלה מהווים היבט חשוב לייצוא של מדינות צפון ומרכז אמריקה, וכן לכלכלות כמו לבנון, אפגניסטן ועוד. סמים כאלה הם הדוגמה המוכרת ביותר של התמכרות, ועקב סיבה זו יחד עם השפעות שלהן על הבריאות ופגיעה ביכולת לעבוד ולתפקד, הצריכה והמכירה שלהן כיום היא לרוב בלתי-חוקית (אף שחלקם היו חוקיים בעבר). כלכלת הסמים קשורה לא פעם ל[[מימון טרור]] משום שהיא מאפשרת אפיקי הכנסה קלים מחוץ לפיקוחן של מדינות, ומשום שאפיקי הברחת סמים מאפשרים הברחה של אמצעי לחימה או טרוריסטים. צריכה של סמים לרוב נובעת משילוב של סיבות חברתיות כמו [[עוני]], מצוקה נפשית, נסיון להפיג [[מתח נפשי]] עודף, [[דיכאון]], [[חרדה]], [[בדידות]] ועוד. הרעיון של [[מלחמה בסמים]] בשיטות של כלים פליליים נחשב כיום כשלון, ויש לו השלכות חמורות בפני עצמו כמו התפתחות [[תעשיית הנשק]] ביבשת אמריקה וטיפוח תרבות של פשיעה ושחיתות במרכז ודרום אמריקה. אל מול גישה זו עולה כיום [[גישת צמצום הנזקים בסמים]] שנוקטת גישה מערכתית, [[הוליזם|הוליסטית]] והומניסטית יותר. בין היתר שיטה זו גורמת לייבוש חלקי של יבואנים ומפיצים של סמים קשים בגלל אפשרות לקבל סם או תחליפי סם בזול או בחינם בתנאים שונים. |
| + | * [[תעשיית ההימורים]] - תעשייה הימורים כוללת בתי קזינו ומלונות קזינו, וכן מוסדות הימורים ממלכתיים כמו [[מפעל הפיס]]. [[התמכרות להימורים]], ובמיוחד למכונות משחק, החלה כבר בסוף המאה ה-19. אנשים רבים בילו חלק ניכר מזמנם בלחיצה על הכפתורים. בעקבות זה שמדובר בנזק ברור וקל לזיהוי, הועברה [[רגולציה]] ברוב המדינות נגד הפצה נרחבת של מכונות אלה. השוואה של מדינת נבאדה שבה אין כמעט רגולציה כזו מראה כי במדינה יש מכונות משחק כמעט בכל מקום, כמות הכסף שאנשים מוציאים על הימורים היא 4% מהשכר הממוצע, או פי 9 לעומת אמריקאי ממוצע. בשנים האחרונות נכתבו ספרים ומחקרים רבים על דרכים שבהן עובדת התמכרות להימורים. התמכרות זו עובדת על ידי גירוי פיזי חוזר של המוח דבר שבסופו של דבר יוצר התמכרות דומה ל[[סמי פנאי]] ממכרים. מחקרים גם מצאו כי התעשייה מוצאת דרכים להגדיל את ההתמכרות בצורה מכוונת - לדוגמה על ידי יצור מצבים של "כמעט זכייה" שמעודדים את השחקן לחשוב שהוא היה קרוב לנצחון ולכן הוא יכול להמשיך להמר. ההגדרה מהו הימור כפייתי או מהמר מכור תלויה בצרכי ההגדרה. רוב המהמרים הם לא מהמרים כפייתיים לפי הגדרות פסיכיאטריות, אבל חלק ניכר מהכנסות בהימורים נובע ממהמרים כפייתיים שיכולים להמר באופן יומי. לדוגמה כ 70% מההכנסות של בתי קזינו מגיעות ממכונות משחק. |
| * מריחואנה עלולה גם היא ליצור התמכרות (בעיקר בצריכה גבוה), אם כי הנזקים הבריאותיים שלה נמוכים לעומת סמים אחרים. כיום יש נטיה לבצע לגליזציה של מריחואנה בגלל הנזק הנמוך שלה מול סוגי סמים אחרים. | | * מריחואנה עלולה גם היא ליצור התמכרות (בעיקר בצריכה גבוה), אם כי הנזקים הבריאותיים שלה נמוכים לעומת סמים אחרים. כיום יש נטיה לבצע לגליזציה של מריחואנה בגלל הנזק הנמוך שלה מול סוגי סמים אחרים. |
| * [[התמכרות למשככי כאבים]] - ענף חדש יחסית של התמכרות - שיווק של תרופות שהתברר שהם ממכרות והסתרת הנזקים מהציבור על ידי [[חברות תרופות]] בארצות הברית. הדבר גורם למוות של עשרות אלפי אנשים. חברות התרופות השתמשו בשיטות של חברות הטבק כולל שימוש בארגוני קש, הטיה של מחקרים והצגה מטעה שלהם בציבור. הדברים בוצעו חרף קיומה של רגולציה שנועדה למנוע דברים כאלה - על ידי צעדים של [[דה-רגולציה]] במספר מישורים ועל ידי לובי רפואי מאסיבי. | | * [[התמכרות למשככי כאבים]] - ענף חדש יחסית של התמכרות - שיווק של תרופות שהתברר שהם ממכרות והסתרת הנזקים מהציבור על ידי [[חברות תרופות]] בארצות הברית. הדבר גורם למוות של עשרות אלפי אנשים. חברות התרופות השתמשו בשיטות של חברות הטבק כולל שימוש בארגוני קש, הטיה של מחקרים והצגה מטעה שלהם בציבור. הדברים בוצעו חרף קיומה של רגולציה שנועדה למנוע דברים כאלה - על ידי צעדים של [[דה-רגולציה]] במספר מישורים ועל ידי לובי רפואי מאסיבי. |
| * התמכרות ל[[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] - במיוחד מוצרים עתירי [[סוכר]] ו/או [[מלח]]. במלח יש מנגנון של סבילות - ככל שמתרגלים לאכול מזון מלוח, כך סובלים ממזון עם פחות מלח. "[[סוכר ובריאות|התמכרות לסוכר]]" אינה דבר מוסכם. יש חוקרים שטוענים כי אכילה של סוכר רב עלולה לשבש מנגנונים של הפרשת דופמין במוח, בעוד שאכילה של כמות מתונה של סוכר אינה מייצרת מנגנון כזה. השילוב של מזון עתיר שומן, סוכר ומלח מאפיינת [[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] בגלל שדברים אלה משפרים את המכירות וכן הם מאפשרים חיי מדף ארוכים לחומרי הגלם או המוצרים המוגמרים מה שמוזיל את ייצורם. תסמין נוסף של התמכרות שקיים במזון מעובד ומזון מהיר הוא קושי להפסיק את הצריכה שלהם למרות מודעות גדלה והולכת לנזקים שצריכה כזו גורמת לגוף. אצל חלק מהאנשים ייתכנו גם תסמינים נוספים של התמכרות והם מחשבות אובססיביות על מזון כזה והפחתת עניין בתחומי חיים אחרים. בעוד שקשה לדבר על התמכרות לסוכר או התמכרות למזון מעובד כעל תופעות שוות ערך להתמכרות לטבק או לסמים קשים, עדיין קיימת העובדה שאנשים רבים שמודעים לנזקי הסוכר ממשיכים לצרוך אותו בכמויות גבוהות למדי, כמו כן מבחינה חברתית המודעות לנזקי הסוכר והזהרות מפניו לא מצליחות ליצור שינוי ולהפחית צריכת סוכר בקרב האוכלוסיה, ויש דווקא עליה בצריכת הסוכר. | | * התמכרות ל[[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] - במיוחד מוצרים עתירי [[סוכר]] ו/או [[מלח]]. במלח יש מנגנון של סבילות - ככל שמתרגלים לאכול מזון מלוח, כך סובלים ממזון עם פחות מלח. "[[סוכר ובריאות|התמכרות לסוכר]]" אינה דבר מוסכם. יש חוקרים שטוענים כי אכילה של סוכר רב עלולה לשבש מנגנונים של הפרשת דופמין במוח, בעוד שאכילה של כמות מתונה של סוכר אינה מייצרת מנגנון כזה. השילוב של מזון עתיר שומן, סוכר ומלח מאפיינת [[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] בגלל שדברים אלה משפרים את המכירות וכן הם מאפשרים חיי מדף ארוכים לחומרי הגלם או המוצרים המוגמרים מה שמוזיל את ייצורם. תסמין נוסף של התמכרות שקיים במזון מעובד ומזון מהיר הוא קושי להפסיק את הצריכה שלהם למרות מודעות גדלה והולכת לנזקים שצריכה כזו גורמת לגוף. אצל חלק מהאנשים ייתכנו גם תסמינים נוספים של התמכרות והם מחשבות אובססיביות על מזון כזה והפחתת עניין בתחומי חיים אחרים. בעוד שקשה לדבר על התמכרות לסוכר או התמכרות למזון מעובד כעל תופעות שוות ערך להתמכרות לטבק או לסמים קשים, עדיין קיימת העובדה שאנשים רבים שמודעים לנזקי הסוכר ממשיכים לצרוך אותו בכמויות גבוהות למדי, כמו כן מבחינה חברתית המודעות לנזקי הסוכר והזהרות מפניו לא מצליחות ליצור שינוי ולהפחית צריכת סוכר בקרב האוכלוסיה, ויש דווקא עליה בצריכת הסוכר. |
| | | |
− | * [[תעשיית המכוניות]] - ההתמכרות במקרה זה היא לא בהכרח של האדם הבודד עצמו אלא של המדינה כולה או של ערים שמספקת [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ומקשה על שימוש בחלופות - לדוגמה [[תחבורה ציבורית]] שתקועה ב[[פקקי תנועה]] שנוצרים על ידי המכוניות, מחסור ב[[שבילי אופניים]] בגלל הקצאת השטח העירוני ל[[חניה]] ולכבישים, הרשאה למכוניות לחנות על מדרכות (בחוק או בהעלמת עין) ותכנון של [[פרבור|פרברים]] שבהם קשה להגיע ליעדים ברגל, באופניים או בתחבורה ציבורית ויש צורך לקנות עוד מכוניות ולבצע עוד נסיעות. מנגנון אחר של התמכרות במכוניות קשור ל[[אורח חיים יושבני]] שמקשה על שימוש בחלופות אחרות עקב בעיות השמנה ותחלואה הקשורות בשימוש במכוניות. כמו כן קיים מנגנון של הרגלי שימוש במכוניות - אנשים מוכנים לשלם מחיר גבוה - מבחינה כלכלית, חוסר נוחות או פגיעה בבריאות בלי שהם תמיד מודעים למחיר זה. לעיתים קיים אפקט של הרגשת שחרור עקב הפסקת שימוש במכונית. | + | * [[תעשיית המכוניות]] - ההתמכרות במקרה זה היא לא בהכרח של האדם הבודד עצמו אלא של המדינה כולה או של ערים שמספקת [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ומקשה על שימוש בחלופות יצירת [[תלות במכוניות]] - לדוגמה [[תחבורה ציבורית]] שתקועה ב[[פקקי תנועה]] שנוצרים על ידי המכוניות, מחסור ב[[שבילי אופניים]] בגלל הקצאת השטח העירוני ל[[חניה]] ולכבישים, הרשאה למכוניות לחנות על מדרכות (בחוק או בהעלמת עין) ותכנון של [[פרבור|פרברים]] שבהם קשה להגיע ליעדים ברגל, באופניים או בתחבורה ציבורית ויש צורך לקנות עוד מכוניות ולבצע עוד נסיעות. מנגנון אחר של התמכרות במכוניות קשור ל[[אורח חיים יושבני]] שמקשה על שימוש בחלופות אחרות עקב בעיות השמנה ותחלואה הקשורות בשימוש במכוניות. כמו כן קיים מנגנון של הרגלי שימוש במכוניות - אנשים מוכנים לשלם מחיר גבוה - מבחינה כלכלית, חוסר נוחות או פגיעה בבריאות בלי שהם תמיד מודעים למחיר זה. לעיתים קיים אפקט של הרגשת שחרור עקב הפסקת שימוש במכונית. |
| | | |
| * [[נשק קל|תעשיית נשק חם]] כמו אקדחים, רובים ותתי מקלע - גם במקרה זה ההתמכרות היא לא בהכרח של אדם בודד, אלא תופעה חברתית רחבה יותר - עודף צריכה ושימוש בנשק מתוך פחד, שנובע מצריכה של אנשים נוספים שיש להם נשק. ככל שיש יותר נשק יש יותר מקרי ירי, זעם ופחד, ודבר זה מגדיל את המכירות של נשק. דוגמה מרכזית לדבר זה היא [[נשק בארצות הברית]] ודוגמאות נוספות קיימות ב[[ברזיל]] ובמדינות נוספות במרכז ובדרום אמריקה. | | * [[נשק קל|תעשיית נשק חם]] כמו אקדחים, רובים ותתי מקלע - גם במקרה זה ההתמכרות היא לא בהכרח של אדם בודד, אלא תופעה חברתית רחבה יותר - עודף צריכה ושימוש בנשק מתוך פחד, שנובע מצריכה של אנשים נוספים שיש להם נשק. ככל שיש יותר נשק יש יותר מקרי ירי, זעם ופחד, ודבר זה מגדיל את המכירות של נשק. דוגמה מרכזית לדבר זה היא [[נשק בארצות הברית]] ודוגמאות נוספות קיימות ב[[ברזיל]] ובמדינות נוספות במרכז ובדרום אמריקה. |
שורה 39: |
שורה 40: |
| בתעשיות נוספות התמכרות אינה בהכרח חלק מהותי לענף, או שחלק גדול מהצרכנים יכולים להפחית מינון בצורה קלה. עם זאת בתעשיות אלה יש היבטים של התמכרות משמעותית של לפחות חלק מהצרכנים, והתמכרות כזו מסייעת להן, והיא אולי חלק חשוב בהכנסות שלהן. חלק מהעסקים בתעשיות אלה - במיוחד הימורים ומשחקי מחשב, נוקטים צעדים מכוונים כדי להגדיל את ההתמכרות בקרב הצרכנים. | | בתעשיות נוספות התמכרות אינה בהכרח חלק מהותי לענף, או שחלק גדול מהצרכנים יכולים להפחית מינון בצורה קלה. עם זאת בתעשיות אלה יש היבטים של התמכרות משמעותית של לפחות חלק מהצרכנים, והתמכרות כזו מסייעת להן, והיא אולי חלק חשוב בהכנסות שלהן. חלק מהעסקים בתעשיות אלה - במיוחד הימורים ומשחקי מחשב, נוקטים צעדים מכוונים כדי להגדיל את ההתמכרות בקרב הצרכנים. |
| * [[תעשיית האלכוהול]] - כולל יצרני אלכוהול, פאבים והכנסות לסופרמרקטים, מסעדות ועוד. חלק גדול מצרכני האלכוהול אינם מכורים לאלכוהול וצורכים אותו במתינות. חלקם צורכים ממנו כמות מוגזמת ונפגעים ממנו. | | * [[תעשיית האלכוהול]] - כולל יצרני אלכוהול, פאבים והכנסות לסופרמרקטים, מסעדות ועוד. חלק גדול מצרכני האלכוהול אינם מכורים לאלכוהול וצורכים אותו במתינות. חלקם צורכים ממנו כמות מוגזמת ונפגעים ממנו. |
− | * [[תעשיית ההימורים]] - תיירי הימורים הם בדרך כלל לא מהמרים כפייתיים, עם זאת חלק ניכר מהכנסות תעשיית ההימורים תלוי במהמרים כפייתיים שיכולים להמר באופן יומי. תעשייה הימורים כוללת בתי קזינו ומלונות קזינו, וכן מוסדות הימורים ממלכתיים כמו [[מפעל הפיס]].
| |
| * [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|תעשיית הטלוויזיה]] - יש שטוענים כי צפייה בטלוויזיה ממכרת. | | * [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|תעשיית הטלוויזיה]] - יש שטוענים כי צפייה בטלוויזיה ממכרת. |
| * [[עסקי פורנו]] - חלק מצרכני הפורנו הם מכורים לפורנו, לא ברור מה ההיקף שלהם וחשיבותם לתעשייה. | | * [[עסקי פורנו]] - חלק מצרכני הפורנו הם מכורים לפורנו, לא ברור מה ההיקף שלהם וחשיבותם לתעשייה. |