שינויים

'''נַחַל הַיַּרְקוֹן'''  הוא ה[[נחל]] הגדול ביותר במערכת נחלי החוף של [[ארץ ישראל]].

'''נַחַל הַיַּרְקוֹן'''  הוא ה[[נחל]] הגדול ביותר במערכת נחלי החוף של [[ארץ ישראל]].

==זיהום בנחל הירקון==

==זיהום בנחל הירקון==

בשנות ה-60 שאב מפעל ירקון-נגב כ-90 אחוז ממי הירקון לטובת תושבי תל אביב ודרום הארץ. כתוצאה מכך התדרדרה ספיקתו של הנחל עד כדי 500 מטר קוב בשעה ולעתים נעצרה הזרימה כליל כך שאפיק הנחל החל להיסתם ולהפוך למפגע תברואתי. במקביל התחוללה תנופת בניה סביב הירקון והוא הפך לנחל שסביבתו היא המיושבת ביותר בישראל. כתוצאה מכך הופנתה כל פסולת הבניין, השפכים העירוניים, והפסולת התעשייתית של היישובים השונים אל הירקון שאיבד מצורתו ועוצמתו. בשנות ה-70 וה-80 הפך הירקון לנחל ביוב שהכיל חומרים רעילים, יתושים, עצמות בעלי חיים, שלדי מכוניות ועוד. הפגנת תושבים גדולה נערכה בשנת 1977 באתר שבע טחנות. בשנות השמונים אף הועלתה הצעה להפוך את הנחל לתעלת ביוב ירקון.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 שאב מפעל ירקון-נגב כ-90 אחוז ממי הירקון לטובת תושבי תל אביב ודרום הארץ. כתוצאה מכך התדרדרה ספיקתו של הנחל עד כדי 500 מטר קוב בשעה ולעתים נעצרה הזרימה כליל כך שאפיק הנחל החל להיסתם ולהפוך למפגע תברואתי. במקביל התחוללה תנופת בניה סביב הירקון והוא הפך לנחל שסביבתו היא המיושבת ביותר בישראל. כתוצאה מכך הופנתה כל פסולת הבניין, השפכים העירוניים, והפסולת התעשייתית של היישובים השונים אל הירקון שאיבד מצורתו ועוצמתו. בשנות ה-70 וה-80 הפך הירקון לנחל ביוב שהכיל חומרים רעילים, יתושים, עצמות בעלי חיים, שלדי מכוניות ועוד. הפגנת תושבים גדולה נערכה בשנת 1977 באתר שבע טחנות. בשנות השמונים אף הועלתה הצעה להפוך את הנחל לתעלת ביוב ירקון.

עקב הקשיים שנבעו מכך ש-22 יישובים קשורים אל הנחל בצורה זו או אחרת, הוקמה בשנת 1988 '''רשות נחל הירקון''', המאגדת בתוכה אנשי שלטון מקומי מן היישובים שלאורך הירקון, אנשי סביבה וטבע, ואנשים בעלי ידע טכני בשיקום נחלים. מטרתם הייתה להפסיק בהדרגה את הזרמת השפכים לירקון, לנקות ולשקם חלקים ממנו, ולהשיב לו חלק מערכי הטבע וההיסטוריה שהיו בו. במשך שנתיים נוקה הנחל, ובשנת 1992 הסתיימו עבודות השיקום, חורף גשום במיוחד השלים את המלאכה והזרים כמויות עצומות של מים לנחל שלא נראו זה 50 שנה ונגרמו הצפות למספר שכונות.

עקב הקשיים שנבעו מכך ש-22 יישובים קשורים אל הנחל בצורה זו או אחרת, הוקמה בשנת 1988 '''רשות נחל הירקון''', המאגדת בתוכה אנשי שלטון מקומי מן היישובים שלאורך הירקון, אנשי סביבה וטבע, ואנשים בעלי ידע טכני בשיקום נחלים. מטרתם הייתה להפסיק בהדרגה את הזרמת השפכים לירקון, לנקות ולשקם חלקים ממנו, ולהשיב לו חלק מערכי הטבע וההיסטוריה שהיו בו. במשך שנתיים נוקה הנחל, ובשנת 1992 הסתיימו עבודות השיקום, חורף גשום במיוחד השלים את המלאכה והזרים כמויות עצומות של מים לנחל שלא נראו זה 50 שנה ונגרמו הצפות למספר שכונות.

מבדיקה שבוצעה בשנת 2001, על ידי עיתון "הארץ", נתברר שמי הירקון נשארו מזוהמים מאד וכללו חומרים [[חומר הדברה]] מסוג אטרזין, ומזהמים אורגניים בכמויות מסוכנות. הארץ תיעד גם מקרים נקודתיים של זיהומים ותקלות של הזרמת ביוב, דלק וזיהום תעשייתי אל הנחל, על פי דו"ח של מועצת רשות נחל הירקון. דו"חות של משרד הבריאות מצאו בנחל פסולת רפואית מסוכנת, פנולים (חומרים מסרטנים) וכן זיהום בקולי צואתי כתוצאה מהזרמת ביוב. עקב התרעות של משרד הבריאות אסרה עיריית תל אביב את השייט בירקון, בעוד מנכ"ל רשות נחל הירקון טען כי מצב הנחל מצוין. <ref name="haaretz2001"/>

מבדיקה שבוצעה בשנת 2001, על ידי עיתון "הארץ", נתברר שמי הירקון נשארו מזוהמים מאד וכללו חומרים [[חומר הדברה]] מסוג אטרזין, ומזהמים אורגניים בכמויות מסוכנות. הארץ תיעד גם מקרים נקודתיים של זיהומים ותקלות של הזרמת ביוב, דלק וזיהום תעשייתי אל הנחל, על פי דו"ח של מועצת רשות נחל הירקון. דו"חות של משרד הבריאות מצאו בנחל פסולת רפואית מסוכנת, פנולים (חומרים מסרטנים) וכן זיהום בקולי צואתי כתוצאה מהזרמת ביוב. עקב התרעות של משרד הבריאות אסרה עיריית תל אביב את השייט בירקון, בעוד מנכ"ל רשות נחל הירקון טען כי מצב הנחל מצוין. <ref name="haaretz2001">[http://www.haaretz.co.il/misc/1.722437 משרד הבריאות מזהיר]ורד לוי ברזילי, הארץ, 01.08.2001</ref>

 

לאחר שנת 2001, החלו בפעולות טיהור וניקוי של הירקון, בין היתר על ידי בניית מכוני טיהור שפכים לאיזור כפר סבא, רמת השרון ורשויות נוספות וכן הכנת אגנים ירוקים לטיהור נוסף של שפכים ביולוגים, וניקוי הבוצה מקרקעית הנחל. בשנת 2012 מצב בעלי החיים בנחל השתפר עד כדי כך שלא נדרשה פעולה של ריסוס נגד יתושים בחומרי הדברה שהייתה נהוגה במשך שנים רבות. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/366/722.html]

לאחר שנת 2001, החלו בפעולות טיהור וניקוי של הירקון, בין היתר על ידי בניית מכוני טיהור שפכים לאיזור כפר סבא, רמת השרון ורשויות נוספות וכן הכנת אגנים ירוקים לטיהור נוסף של שפכים ביולוגים, וניקוי הבוצה מקרקעית הנחל. בשנת 2012 מצב בעלי החיים בנחל השתפר עד כדי כך שלא נדרשה פעולה של ריסוס נגד יתושים בחומרי הדברה שהייתה נהוגה במשך שנים רבות. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/366/722.html]

* צפריר רינת, [http://www.haaretz.co.il/news/science/zafrir/.premium-1.4103717 יד אחת משקמת, יד שנייה מזהמת], הארץ, 17.5.2017

* צפריר רינת, [http://www.haaretz.co.il/news/science/zafrir/.premium-1.4103717 יד אחת משקמת, יד שנייה מזהמת], הארץ, 17.5.2017

* אילנה קוריאל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5027071,00.html אחרי הגשם הראשון: קצף לבן בירקון], וואינט, 10.10.2017

* אילנה קוריאל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5027071,00.html אחרי הגשם הראשון: קצף לבן בירקון], וואינט, 10.10.2017

 

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מים בישראל]]

[[קטגוריה:מים בישראל]]