שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוסף בית אחד ,  23:46, 8 ביוני 2019
מ
שורה 61: שורה 61:     
===תמותה מכל הסוגים===
 
===תמותה מכל הסוגים===
מחקר של חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן משנת 2014, בדק את הקשר בין מערכות יחסים מתוחות (עם בני זוג, ילדים, בני משפחה אחרים ושכנים)ובין תמותה מכל הסוגים בקרב כמה אלפי גברים ונשים בגילאים 36-5. המחקר התחשב במשתנים אחרים כמו גיל, מגדר, מצב הזוגיות, מעמד חברתי-מקצועי, רקע של  אשפוזים כתוצאה מהפרעה כרונית קודמת, תסמיני [[דיכאון]] ותמיכה נפשית נתפסת. דאגות ודרישות תכופות מצד ילדים או בן-זוג נמצאו בעלי קשר סטטיסטי של סיכון תמותה גבוה ב 50% עד 100%. עימותים תכופים במסגרת כל סוג שהוא של יחסים חברתיים מקושרים לסיכון תמותה גדול פי 2 עד פי 3.<ref>Rikke Lund, Ulla Christensen, Charlotte Juul Nilsson, Margit Kriegbaum, Naja Hulvej Rod (2014) ,[http://jech.bmj.com/content/early/2014/04/02/jech-2013-203675.short?g=w_jech_ahead_tab Stressful social relations and mortality: a prospective cohort study]. The Journal of Epidemiology and Community Health</ref>
+
מחקר של חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן משנת 2014, בדק את הקשר בין מערכות יחסים מתוחות (עם בני זוג, ילדים, בני משפחה אחרים ושכנים)ובין תמותה מכל הסוגים בקרב כמה אלפי גברים ונשים בגילאים 36-5. המחקר התחשב במשתנים אחרים כמו גיל, מגדר, מצב הזוגיות, מעמד חברתי-מקצועי, רקע של  אשפוזים כתוצאה מהפרעה כרונית קודמת, תסמיני [[דיכאון]] ותמיכה נפשית נתפסת. דאגות ודרישות תכופות מצד ילדים או בן-זוג נמצאו בעלי קשר סטטיסטי של סיכון תמותה גבוה ב-50% עד 100%. עימותים תכופים במסגרת כל סוג שהוא של יחסים חברתיים מקושרים לסיכון תמותה גדול פי 2 עד פי 3.<ref>Rikke Lund, Ulla Christensen, Charlotte Juul Nilsson, Margit Kriegbaum, Naja Hulvej Rod (2014) ,[http://jech.bmj.com/content/early/2014/04/02/jech-2013-203675.short?g=w_jech_ahead_tab Stressful social relations and mortality: a prospective cohort study]. The Journal of Epidemiology and Community Health</ref>
    
===הגברת גורמי סיכון לבריאות ===
 
===הגברת גורמי סיכון לבריאות ===
שורה 110: שורה 110:     
===לידה מוקדמת===
 
===לידה מוקדמת===
מחקר משנת 1995 שבדק 1513 נשים לבנות מצא כי מעמד חברתי נמוך, מעט שנות לימוד, הורה יחיד, הכנסה נמוכה, מתח נפשי ו[[דיכאון]], סיוע מטעם סוכנויות סעד (המקושר עם הכנסה נמוכה ובעיות חברתיות) ומעט סיוע מחברים קשורים כולם לסיכון מגובר ללידה מוקדמת. לא נמצאה השפעה של צריכת אלכוהול, קפאין או [[עישון]]. <ref>Peacock Janet L, Bland J Martin, Anderson H Ross. [http://www.bmj.com/content/311/7004/531?variant=full-text Preterm delivery: effects of socioeconomic factors, psychological stress, smoking, alcohol, and caffeine], BMJ 1995; 311:531</ref>
+
מחקר משנת 1995 שבדק 1,513 נשים לבנות מצא כי מעמד חברתי נמוך, מעט שנות לימוד, הורה יחיד, הכנסה נמוכה, מתח נפשי ו[[דיכאון]], סיוע מטעם סוכנויות סעד (המקושר עם הכנסה נמוכה ובעיות חברתיות) ומעט סיוע מחברים קשורים כולם לסיכון מגובר ללידה מוקדמת. לא נמצאה השפעה של צריכת אלכוהול, קפאין או [[עישון]]. <ref>Peacock Janet L, Bland J Martin, Anderson H Ross. [http://www.bmj.com/content/311/7004/531?variant=full-text Preterm delivery: effects of socioeconomic factors, psychological stress, smoking, alcohol, and caffeine], BMJ 1995; 311:531</ref>
    
==צעדים אישיים להקטנת לחץ נפשי==
 
==צעדים אישיים להקטנת לחץ נפשי==

תפריט ניווט