שינויים

===השפעות מצוקה כלכלית ופרנסה על מתח נפשי===

===השפעות מצוקה כלכלית ופרנסה על מתח נפשי===

{{הפניה לערך מורחב|אי שוויון בריאותי}}

{{הפניה לערך מורחב|אי שוויון בריאותי}}

[[אי שוויון בריאותי|אנשים עניים יותר חשופים יותר למגוון מחלות וסיכונים בריאותיים]]. גם במדינות מערביות, תוחלת החיים של עניים היא קצרה יותר ב-5 עד 18 שנה לעומת התושבים עשירים. הסבר אחד לכך היא גישה נמוכה יותר לשירותי רפואה. דבר זה הוא הסבר חלקי בלבד בגלל הבדלים ניכרים בקרב עניים בתחלואה במחלות כרוניות ובחשיפה גבוה יותר ל[[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]] כמו [[עישון]] או [[תזונה בריאה|תזונה גרועה]]. יש מחקרים הטוענים כי חלק ניכר מהתחלואה הגבוהה בקרב עניים נובעת מ"מתח נפשי בגלל עוני" המתרחש בקרב מבוגרים ועניים כאחד.[http://www.apa.org/pi/families/resources/newsletter/2012/07/stress-mechanism.aspx]

[[אי שוויון בריאותי|אנשים עניים יותר חשופים יותר למגוון מחלות וסיכונים בריאותיים]]. גם במדינות מערביות, תוחלת החיים של עניים היא קצרה יותר ב-5 עד 18 שנה לעומת התושבים עשירים. הסבר אחד לכך היא גישה נמוכה יותר לשירותי רפואה. דבר זה הוא הסבר חלקי בלבד בגלל הבדלים ניכרים בקרב עניים בתחלואה במחלות כרוניות ובחשיפה גבוהה יותר ל[[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]] כמו [[עישון]] או [[תזונה בריאה|תזונה גרועה]]. יש מחקרים הטוענים כי חלק ניכר מהתחלואה הגבוהה בקרב עניים נובעת מ"מתח נפשי בגלל עוני" המתרחש בקרב מבוגרים ועניים כאחד.[http://www.apa.org/pi/families/resources/newsletter/2012/07/stress-mechanism.aspx]

תנאים של [[בטחון תעסוקתי|אי בטחון לגבי הפרנסה]], וכן [[עוני]] יכולים לגרור מתח נפשי. הדבר נובע הן בגלל התנאים עצמם אבל גם בגלל מגורים ליד עניים אחרים וגם בגלל רשויות הרווחה שיכולות לבלבל ול"טרטר" את העניים. [http://www.poverty.ac.uk/report-parenting-families-low-income-households/parents-living-low-income-are-under-stress] החוקר  אלדר שפיר טוען שהדאגות הכלכליות תופסות  "רוחב פס" ביכולות הקוגניטיביות של העניים יותר שנאלצים כל הזמן לתמרן בין דרישות שונות הנוגעות לעבודה, לבית, לבריאות ולתזונה, ומוסדות חברתיים שונים כמו בנקים, נושים, בתי ספר, בעלי הבית ועוד דורשים מהם עוד ועוד דרישות ללא הפסק. <ref name="shafir2014">[http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2224532 העוני מוריד בדיוק 13 נקודות איי.קיו - שיחה עם החוקר אלדר שפיר]  איילת שני, הארץ, 22.01.2014 </ref> עוני במשפחה יכול להוביל למתח והשפעה לרעה על בני הזוג ודבר זה עלול לגרור שורה של בעיות בטיפול בילדים ובהתפתחותם.[http://www.humiliationstudies.org/documents/AhmedPovertyFamilyStressParenting.pdf]

תנאים של [[בטחון תעסוקתי|אי בטחון לגבי הפרנסה]], וכן [[עוני]] יכולים לגרור מתח נפשי. הדבר נובע הן בגלל התנאים עצמם אבל גם בגלל מגורים ליד עניים אחרים וגם בגלל רשויות הרווחה שיכולות לבלבל ול"טרטר" את העניים. [http://www.poverty.ac.uk/report-parenting-families-low-income-households/parents-living-low-income-are-under-stress] החוקר  אלדר שפיר טוען שהדאגות הכלכליות תופסות  "רוחב פס" ביכולות הקוגניטיביות של העניים יותר שנאלצים כל הזמן לתמרן בין דרישות שונות הנוגעות לעבודה, לבית, לבריאות ולתזונה, ומוסדות חברתיים שונים כמו בנקים, נושים, בתי ספר, בעלי הבית ועוד דורשים מהם עוד ועוד דרישות ללא הפסק. <ref name="shafir2014">[http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2224532 העוני מוריד בדיוק 13 נקודות איי.קיו - שיחה עם החוקר אלדר שפיר]  איילת שני, הארץ, 22.01.2014 </ref> עוני במשפחה יכול להוביל למתח והשפעה לרעה על בני הזוג ודבר זה עלול לגרור שורה של בעיות בטיפול בילדים ובהתפתחותם.[http://www.humiliationstudies.org/documents/AhmedPovertyFamilyStressParenting.pdf]

'''אגרנות כפייתית''' (באנגלית: Hoarding Disorder) היא סוג של הפרעה נפשית, הגורמת ללוקים בה לאגור ולאסוף באופן אובססיבי חפצים ופריטים שונים, שלרוב חסרי כל שימוש או ערך ממשי. ההערכה המתבססת על סקרים מקומיים היא, שבאירופה ובארצות הברית בין 2% ל-6% מהאוכלוסייה חיים עם הפרעה זו במידת חומרה זו או אחרת. ההפרעה גדלה עם הגיל. אגרנות כפייתית היא אגרנות גורמת למצוקה נפשית ניכרת ולפגיעה בתפקודו החברתי והתעסוקתי של האדם או כל תפקוד נוסף אחר המשמעותי בשבילו. לכ-75% מהאנשים החיים עם הפרעת אגירה כפייתית, יש גם הפרעת חרדה או דיכאון. ההפרעה השכיחה ביותר היא דיכאון מז'ורי (50%), הפרעת חרדה חברתית, והפרעת חרדה מוכללת (בערך 20%). לרבים מהם יש סימפטומים של הפרעה טורדנית-כפייתית, ולעתים אף הפרעה מלאה.

'''אגרנות כפייתית''' (באנגלית: Hoarding Disorder) היא סוג של הפרעה נפשית, הגורמת ללוקים בה לאגור ולאסוף באופן אובססיבי חפצים ופריטים שונים, שלרוב חסרי כל שימוש או ערך ממשי. ההערכה המתבססת על סקרים מקומיים היא, שבאירופה ובארצות הברית בין 2% ל-6% מהאוכלוסייה חיים עם הפרעה זו במידת חומרה זו או אחרת. ההפרעה גדלה עם הגיל. אגרנות כפייתית היא אגרנות גורמת למצוקה נפשית ניכרת ולפגיעה בתפקודו החברתי והתעסוקתי של האדם או כל תפקוד נוסף אחר המשמעותי בשבילו. לכ-75% מהאנשים החיים עם הפרעת אגירה כפייתית, יש גם הפרעת חרדה או דיכאון. ההפרעה השכיחה ביותר היא דיכאון מז'ורי (50%), הפרעת חרדה חברתית, והפרעת חרדה מוכללת (בערך 20%). לרבים מהם יש סימפטומים של הפרעה טורדנית-כפייתית, ולעתים אף הפרעה מלאה.

בעוד שאגרנות כפייתית היא מצב קיצוני, אנשים רבים שאינם מגיעים למצב זה חווים מצב של עודף מוצרים וחפצים בבית שלהם. בקרב ילדים יש כמות גדולה של צעצועים. אצל מבוגרים הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בכמות גדולה של נעליים, תיקים , כובעים ובגדים (בעיקר אצל נשים) וכן בעצמים אחרים כמו ספרים, מכשירי חשמל, גאדגטים ועוד. הכמות הגדולה של החפצים מחייבת סידור מתמיד של הבית ויוצרת התעסקות מתמדת ב"חפצים שאינם במקומם" . חפץ שאינו במקומו גורם ל"רעש" מצד אחד ומצד שני כאשר צריכים אותו הוא לא נמצא במקומו וגורם פרץ של חיפושים. יועצת הסדר היפאנית מארי קונדו , כתבה ספר שהפך לרב-מכר "[[סוד הקסם היפני]]" שמייעץ לאנשים כיצד להפטר מחפצים לא נחוצים מספיק כאסטרטגיה עיקרית לשם השגת סדר בבית ושקט נפשי. הסופרת מציינת כי היא נתקלה בספר שנקרא ״אמנות ההשלכה״ מאת נָגיסָה טָצוּמי, שהסביר כמה חשוב לזרוק דברים.[https://www.e-vrit.co.il/%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A1%D7%9D_%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%A0%D7%99-details.aspx], דברים ברוח דומה מובעים על ידי אנשים שונים ברוח של [[מינימליזם]] לדוגמה בספר [[הורות בפשטות]]

בעוד שאגרנות כפייתית היא מצב קיצוני, אנשים רבים שאינם מגיעים למצב זה חווים מצב של עודף מוצרים וחפצים בבית שלהם. בקרב ילדים יש כמות גדולה של צעצועים. אצל מבוגרים הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בכמות גדולה של נעליים, תיקים , כובעים ובגדים (בעיקר אצל נשים) וכן בעצמים אחרים כמו ספרים, מכשירי חשמל, גאדג'טים ועוד. הכמות הגדולה של החפצים מחייבת סידור מתמיד של הבית ויוצרת התעסקות מתמדת ב"חפצים שאינם במקומם" . חפץ שאינו במקומו גורם ל"רעש" מצד אחד ומצד שני כאשר צריכים אותו הוא לא נמצא במקומו וגורם פרץ של חיפושים. יועצת הסדר היפאנית מארי קונדו , כתבה ספר שהפך לרב-מכר "[[סוד הקסם היפני]]" שמייעץ לאנשים כיצד להיפטר מחפצים לא נחוצים מספיק כאסטרטגיה עיקרית לשם השגת סדר בבית ושקט נפשי. הסופרת מציינת כי היא נתקלה בספר שנקרא ״אמנות ההשלכה״ מאת נָגיסָה טָצוּמי, שהסביר כמה חשוב לזרוק דברים.[https://www.e-vrit.co.il/%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A1%D7%9D_%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%A0%D7%99-details.aspx], דברים ברוח דומה מובעים על ידי אנשים שונים ברוח של [[מינימליזם]] לדוגמה בספר [[הורות בפשטות]]

===תזונה לא מאוזנת===

===תזונה לא מאוזנת===