4,291
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 96:
שורה 96: − + + + + + + + − בחברת [[ציידים לקטים]] מחסור במזון היה הרבה פעמים תוצאה של מחסור בזנים מבוייתים בעלי יבול , מחסור בציד או בטכנולוגיה. אחרי [[המהפכה החקלאית]] מחסור נבע מסוגים שונים של בעיות כולל בצורת, שיטפון ועודף מים, סופות ובעיות אקלים אחרות, או תוצאה של רצון לקיחת מזון אחד מהשני מה שיצר עודף אצל חלק ומחסור אצל חלק אחר. יש לציין שהרצון לקחת יותר ממה שצריך ואי התחשבות בטבע גרמו לרבים מהבצורות והשטפונות דרך ברוא יערות לדוגמה. כמו כן הלקיחה של חלק מהיבול מאנשים על ידי אנשים אחרים גרמה לכך שלא היו להם מאגרי מזון למקרה של בצורת או שטפון. המתואר לעיל הוא חלק מהגורמים למלחמות אשר גם גורמים לחסור במזון או [[רעב המוני]] לא רק בגלל אי-עיבוד של אדמות על ידי חקלאים שהפכו ללוחמים או לעבדים או נהרגו אלא גם עקב הפצה של מגיפות. שורה 110:
שורה 115: − + −
←מחסור ועודף במזון
=== מחסור ועודף במזון ===
=== מחסור ועודף במזון ===
[[תמונה:-Charles Mellin zugeschr - Porträt eines Herrn - Gemäldegalerie Berlin.jpg|left|thumb|200px|אדם שמן. "הגנרל הטוסקני", ציור מאת אלסנדרו דל בורו, המאה ה-17. ההשמנה הייתה בעיה בריאותית גם בעבר, יש עדויות על כך, אפילו ממצרים העתיקה{{הערה|D. Haslam [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1467-789X.2007.00314.x/full Obesity: a medical history] 19.02.2007, Wiley Online Library}}.]]
[[תמונה:-Charles Mellin zugeschr - Porträt eines Herrn - Gemäldegalerie Berlin.jpg|left|thumb|200px|אדם שמן. "הגנרל הטוסקני", ציור מאת אלסנדרו דל בורו, המאה ה-17. ההשמנה הייתה בעיה בריאותית גם בעבר, יש עדויות על כך, אפילו ממצרים העתיקה{{הערה|D. Haslam [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1467-789X.2007.00314.x/full Obesity: a medical history] 19.02.2007, Wiley Online Library}}.]]
כל היצורים בטבע נמצאים במאמץ מתמיד למצוא ולעבד [[מזון]] הדבר נובע ישירות מ[[תרמודינמיקה|חוקי תרמודינמיקה]] לפיהם ביצוע עבודה (כמו תנועה או מטבוליזם) הוא דבר שדורש השגת אנרגיה. ראו גם [[החוק השני של התרמודינמיקה בביולוגיה]].
כל היצורים בטבע צריכים למצוא ולעבד [[מזון]] הדבר נובע ישירות מ[[תרמודינמיקה|חוקי תרמודינמיקה]] לפיהם ביצוע עבודה (כמו תנועה או מטבוליזם) הוא דבר שדורש השגת אנרגיה. ראו גם [[החוק השני של התרמודינמיקה בביולוגיה]]. לכן מחסור במזון יכול לגרום לתוצאות קשות. אם זאת עודף במזון יכול לגרום לתוצאות קשות לא פחות.
בחברת [[ציידים לקטים]] מחסור במזון היה הרבה פעמים תוצאה של מחסור בזנים מבוייתים בעלי יבול , מחסור בציד או בטכנולוגיה. אחרי [[המהפכה החקלאית]] מחסור היה תוצאה של רצון לקיחת מזון אחד מהשני מה שיצר עודף אצל חלק ומחסור אצל חלק אחר או נבע מסוגים שונים של בעיות סביבתיות כולל בצורת, שיטפון ועודף מים, סופות ובעיות אקלים אחרות, . יש לציין שהרצון לקחת יותר ממה שצריך ואי התחשבות בטבע גרמו לרבים מהבצורות והשטפונות דרך ברוא יערות לדוגמה. כמו כן הלקיחה של חלק מהיבול מאנשים על ידי אנשים אחרים גרמה לכך שלא היו להם מאגרי מזון למקרה של בצורת או שטפון. המתואר לעיל הוא חלק מהגורמים למלחמות אשר גם גורמים לחסור במזון או [[רעב המוני]] לא רק בגלל אי-עיבוד של אדמות על ידי חקלאים שהפכו ללוחמים או לעבדים או נהרגו אלא גם עקב הפצה של מגיפות.
לפי מספר מחקרים שנערכו לאחרונה, כמות המזון שיוצרה בימי הביניים הספיקה לאוכלוסייה בסך הכל, ומקרי רעב היו בעיקר בתקופות של מפגעים אקלימיים{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture - Europe]}}. מצד אחד זה אומר שאם היו מקרי רעב זה בעיקר בגלל שבעלי החוות לקחו מהאיכרים חלק גדול מהמזון שהם ייצרו (מה שלא נתן להם אפשרות לעשות מאגרי מזון למקרים של בצורת או הצפה). מצד שני זה אומר שאם האוכלוסייה לא גדלה בימי הבינייים זה אולי לא בגלל שהמחסור במזון הגביל אותה אלה בגלל משהו אחר. אולי מצבם של האיכרים היה טוב יותר יחסית למצבם של קבוצות רבות באוכלוסייה מאוחר יותר ולכן היתה פחות ילודה.
יש עוד מחקרים המעידים על התופעה. לדוגמה לפי המחקרים האחרונים אורח החיים של האיכר בימי הביניים היה טוב יותר מאשר בתקופה הרומית ובתקופת הרנסאנס. הם היו גבוהים יותר מה שמעיד על גישה טובה יותר למזון ועוד. הם גם היו גבוהים יותר מתושבי הערים וכך נמשך הדבר עד המאה ה 19{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Agriculture_in_the_Middle_Ages#Tall_men_of_the_Middle_Ages Tall men of the Middle Ages]}}. יש לכך מסקנות בנושא [[מחסור ועודף]]: בימי הביניים יצרו פחות אבל המזון הספיק ליותר. ייתכן והערך הנמוך יחסית שנתנו אז לצבירת כמות מוצרים מקסימלית גרמה לאנשים לנצל אחרים פחות אינטנסיבית ועודדה קהילות כפריות חזקות. אבל זה אומר גם שהאוכלוסייה בימי הביניים היתה קטנה יותר מהאוכלוסייה בתקופות המאוחרות יותר לא בגלל אורח חיים נמוך יותר אלה בגלל משהו אחר - ייתכן וילודה נמוכה יותר.
מחסור ועודף במזון נפוצים מאד במאה ה-21 ומגיעים למימדים גדולים מאוד. כמעט חצי מהמזון בעולם נזרק{{הערה|Rebecca Smithers [https://www.theguardian.com/environment/2013/jan/10/half-world-food-waste Almost half of the world's food thrown away, report finds] 10 בינואר 2013, The Guardian}}, יש כ 2 מיליארד אנשים הסובלים ממשקל עודף (השמנה קלה) ו-600 מיליון הסובלים מ[[השמנה]] קשה, סך הכל כשליש מ[[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית של כדור הארץ]]. בעוד שיש 815 מיליון רעבים. למערכת ייצור המזון במאה ה 21 יש [[השפעות סביבתיות|השפעות סביבתיות שליליות]] נרחבות מאוד, לדוגמה שליש מ[[גזי החממה]] באים משם. לכן יותר מ 100 מדענים חתמו על קריאה לתקן את מערכת המזון: לטענתם היא מכשילה אותנו{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/worlds-food-system-failing-new-report-2621850618.html Our Food Systems Are Failing Us’: 100+ Academies Call for Overhaul of Food Production] 29 לנובמבר 2018, Ecowatch}}.
מחסור ועודף במזון נפוצים מאד במאה ה-21 ומגיעים למימדים גדולים מאוד. כמעט חצי מהמזון בעולם נזרק{{הערה|Rebecca Smithers [https://www.theguardian.com/environment/2013/jan/10/half-world-food-waste Almost half of the world's food thrown away, report finds] 10 בינואר 2013, The Guardian}}, יש כ 2 מיליארד אנשים הסובלים ממשקל עודף (השמנה קלה) ו-600 מיליון הסובלים מ[[השמנה]] קשה, סך הכל כשליש מ[[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית של כדור הארץ]]. בעוד שיש 815 מיליון רעבים. למערכת ייצור המזון במאה ה 21 יש [[השפעות סביבתיות|השפעות סביבתיות שליליות]] נרחבות מאוד, לדוגמה שליש מ[[גזי החממה]] באים משם. לכן יותר מ 100 מדענים חתמו על קריאה לתקן את מערכת המזון: לטענתם היא מכשילה אותנו{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/worlds-food-system-failing-new-report-2621850618.html Our Food Systems Are Failing Us’: 100+ Academies Call for Overhaul of Food Production] 29 לנובמבר 2018, Ecowatch}}.
למרות זאת במקום לצמצם את כמות המזון הנזרקת לחלק את המזון בצורה שווה מה שיאפשר לסלק את העודף ובכך לצמצם את ההשפעות הסביבתיות משתדלים להגדיל את היבול או על ידי תפיסת שטחים נוספים לחקלאות מה שגורם ל[[ברוא יערות]] או על ידי הגדלת היבול פר יחידת שטח מה שגורם ליותר [[אובדן קרקע]] ופליטת [[גזי חממה]] בגלל שימוש ביותר כלים מכאניים, דשן כימי וכדומה.
למרות זאת במקום לצמצם את כמות המזון הנזרקת לחלק את המזון בצורה שווה מה שיאפשר לסלק את העודף ובכך לצמצם את ההשפעות הסביבתיות משתדלים להגדיל את היבול או על ידי תפיסת שטחים נוספים לחקלאות מה שגורם ל[[ברוא יערות]] או על ידי הגדלת היבול פר יחידת שטח מה שגורם ליותר [[אובדן קרקע]] ופליטת [[גזי חממה]] בגלל שימוש ביותר כלים מכאניים, דשן כימי וכדומה.
רופאים מתייחסים מזה זמן רב לרעיון של [[הומאוסטאזיס]] - שמירה על איזון בפרמטרים רבים שחיוני לקיום הבריאות. בעשרות השנים האחרונות מזהירים גופי בריאות מפני סוגים שונים שם "מזון עודף" בהקשר של [[סוכר]], [[מלח]] ו[[שומן]] וכן השילוב שלהם ב[[מזון מעובד]].
רופאים מתייחסים מזה זמן רב לרעיון של [[הומאוסטאזיס]] - שמירה על איזון בפרמטרים רבים שחיוני לקיום הבריאות. בעשרות השנים האחרונות מזהירים גופי בריאות מפני סוגים שונים שם "מזון עודף" בהקשר של [[סוכר]], [[מלח]] ו[[שומן]] וכן השילוב שלהם ב[[מזון מעובד]].
=== מחסור ועודף בבגדים ===
=== מחסור ועודף בבגדים ===