שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''ניכור''' היא תחושה של זרות, חוסר שייכות לסביבה. הניכור יוצר חוסר ביטחון, ומגדיל את אי הוודאות כאשר הביטחון והוודאות חיוניים ביותר לבריאותו הנפשית של האדם. בנוסף, הניכור יוצר הפרדה בין האדם ובין סביבתו. מצב זה פוגע בתחושת האחריות של האדם כלפי החברה בה הוא חי, וכלפי הסביבה הפיזית ובמצב זה עלול האדם לפגוע בסביבתו מבלי ליחס לכך חשיבות יתרה. | + | '''ניכור''' היא תחושה של זרות, חוסר שייכות לסביבה. זו תחושה שהאדם רחוק מאד ממישהו או משהו שנמצא ממש לידנו, אבל נותר זר לגמרי. {{הערה|שם=רף-גוטרמן|שימי רף עוז גוטרמן, ליקוט צמחים בארץ ישראל, מדריך מעשי}} |
| + | |
| + | הניכור יוצר חוסר ביטחון, ומגדיל את אי הוודאות כאשר תחושת הביטחון חיונית ביותר לבריאותו הנפשית של האדם. במקים רבים ניכור מקצין והופך ל[[בדידות]] - תחושה של ניכור קיצוני וקושי להתחבר לאדם כלשהו גם במקרה והאדם מוקף אנשים. בנוסף, הניכור יוצר הפרדה בין האדם ובין סביבתו. מצב זה פוגע בתחושת האחריות של האדם כלפי החברה בה הוא חי, וכלפי הסביבה הפיזית ובמצב זה עלול האדם לפגוע בסביבתו החברתית או הטבעית מבלי ליחס לכך חשיבות יתרה. הניכור מוקצן על ידי אמונות כמו [[אנוכיות]] ו[[קפיטליזם]] המתארות את האדם כ[[אינדיבדואל]] שעושרו נובע רק מבעלות על כסף ודרך צריכה של מוצרים שקונים ב[[שוק]]. |
| + | |
| + | עד לתקופה החקלאית בני אדם היו מחוברים לחבורה או לשבט של [[ציידים לקטים]] - הם היו מחוברים הן ל[[סביבה הטבעית]] בכלל - הכרות של מאות או אלפי זנים של צמחים ובעלי חיים, והן למקומות מסויימים אותם הכירו היטיב. כמו האדם היה מחובר למשפחה ולחבורה והיה תלוי בהם בכל היבטי החיים, דרך קשרים של קרבה גנטית ועקב תלות-הדדית, קשרי מוסר ורשת חברתית ואמונה ב[[מיתוס|מיתוסים]] משותפים. |
| + | |
| + | פעילי סביבה וחברה טוענים כי בני אדם זקוקים לחיבור - חיבור למקום, חיבור לחפצים שיצרו במו ידיהם, חיבור לבית, חיבור לקהילה, חיבור למשפחה המורחבת. הצורך הוא בחיבור מתמשך, שהוא הפוך לניתוק המתמשך של החיים המודרניים. בחיים אלה, במיוחד על רקע [[תרבות הצריכה]] ואולי עוד קודם לכן , אין חיבור לשום דבר - העבודה היא מקום זמני שממנה אפשר להתקדם לעבודה או לתפקיד חדש. הדירה היא גם זמנית ואם נמצא דירה טובה יותר נעבור ממנה. השכנים זמניים, היחס אליהם הוא בדרך כלל יחסי הכרות שטחיים, רוב החפצים שיש לנו הם רק סחורה קנויה, שבקרוב נחליף אותה באחרת. {{הערה|שם=רף-גוטרמן}} |
| | | |
| ==גורמים לניכור== | | ==גורמים לניכור== |
| ניכור מתחזק עקב הרס של כלל היחסים בין בני אדם בזירות השונות המעניקות להם זהות וקשרים עם הסביבה ועם אנשים אחרים - בעבודה, ברחוב, בעת ביצוע קניות, במקום הלימודים, ובכל מקום או זירה אחרת. | | ניכור מתחזק עקב הרס של כלל היחסים בין בני אדם בזירות השונות המעניקות להם זהות וקשרים עם הסביבה ועם אנשים אחרים - בעבודה, ברחוב, בעת ביצוע קניות, במקום הלימודים, ובכל מקום או זירה אחרת. |
| | | |
− | פרסומות רבות פועלות להגברת הניכור כדי להגדיל את הצריכה. לדוגמה פרסומות לשוקולד "קליק" שבה פוגעים במישהו כדי להשיג את השוקולד. התנהגות ה"נורמלית" המוצגת בפרסומת (אם כי בהומור) היא שפגיעה באדם אחר הינו דבר לגיטימי אם הדבר משרת את מטרותיך. "המטרה מקדשת את האמצעים". | + | [[פרסום|פרסומות]] רבות פועלות להגברת הניכור כדי להגדיל את הצריכה. לדוגמה פרסומות לשוקולד "קליק" שבה פוגעים במישהו כדי להשיג את השוקולד. התנהגות ה"נורמלית" המוצגת בפרסומת (אם כי בהומור) היא שפגיעה באדם אחר הינו דבר לגיטימי אם הדבר משרת את מטרותיך. "המטרה מקדשת את האמצעים". |
| | | |
| צריכה במרכזי קניות המוניים מחזקת את הניכור היות ואין יחסים קבועים בין מוכר לקונה. הקופאיות בסופר עובדות במשרה זמנית ולא מכירות את מרבית הלקוחות (מספר הלקוחות בסופר גדול מידי לשם כך). | | צריכה במרכזי קניות המוניים מחזקת את הניכור היות ואין יחסים קבועים בין מוכר לקונה. הקופאיות בסופר עובדות במשרה זמנית ולא מכירות את מרבית הלקוחות (מספר הלקוחות בסופר גדול מידי לשם כך). |
| | | |
− | [[קרל מרקס]] טען כי הניכור נגרם עקב ההפרדה בין האדם למושא יצירתו. סנדלר מייצר נעליים וחלק מהזהות שלו הוא המקצוע שלו, ואילו ה[[קפיטליזם]] הפך את העבודה לסחורה והגדיל את ההתמחות - ככה שאין קשר בין המוצר המיוצר לבין הפועל- שכן אף עובד במפעל לנעליים לא יכול לייצר נעל בעצמו. | + | [[קרל מרקס]] טען כי הניכור נגרם עקב ההפרדה בין האדם למושא יצירתו. סנדלר מייצר נעליים וחלק מהזהות שלו הוא המקצוע שלו, ואילו ה[[קפיטליזם]] הפך את העבודה לסחורה והגדיל את [[התמחות כלכלית|ההתמחות]] - ככה שאין קשר בין המוצר המיוצר לבין הפועל- שכן אף עובד במפעל לנעליים לא יכול לייצר נעל בעצמו. |
| | | |
− | גורם נוסף לניכור הוא הסביבה העירונית שבה חיים מיליוני אנשים יחד. האדם העירוני מוקף בהמוני זרים ועליו להתעלם מהם (הוא אינו יכול להכיר, או אפילו לברך לשלום כל אדם בו הוא נתקל ברחוב). העדר תחושת קהילה בתוך העיר - בניגוד לכפרים שהיו מבוססים על הכרות הדדית וקהילות, וכן התפוררות הקהילות הישנות שנסמכו על דת כגורם מאחד מחזקות גם הן את הניכור. | + | גורם נוסף לניכור הוא התהליך של [[עיור]]- הסביבה העירונית שבה חיים מיליוני אנשים יחד. האדם העירוני מוקף בהמוני זרים ועליו להתעלם מהם (הוא אינו יכול להכיר, או אפילו לברך לשלום כל אדם בו הוא נתקל ברחוב). העדר תחושת קהילה בתוך העיר - בניגוד לכפרים שהיו מבוססים על הכרות הדדית ו[[קהילות]], וכן התפוררות הקהילות הישנות שנסמכו על דת כגורם מאחד מחזקות גם הן את הניכור. דבר שמחזק עוד יותר את הניכור הוא שימוש ב[[מכוניות]] - כאשר אנחנו הולכים ברגל לעבודה אנחנו יכולים לעצור, לדבר עם אנשים, להתבונן בסביבה, לעומת זאת נסיעה לעבודה במכונית גורמת לנו שנעבור על פני מספר ישובים והן ביישוב שלנו וביישוב של מקום העבודה בלי אינטראקציה ממשית עם אנשים אחרים ובלי להכיר את הישובים האלה. בדרך אנו עוברים ליד אנשים אחרים אבל מופרדים מהם בגלל המכוניות ולמעשה הם מאיימים על חיינו בגלל השימוש במכוניות ואנו מאיימים על חייהם. שימוש באמצעים אחרים כמו תחבורה ציבורית או אופניים הוא פחות מנוכר לעומת מכוניות אבל עדיין כרוך בתחושת זרות כלפי הנוסעים האחרים באוטובוס, כלפי אנשים אחרים וכלפי הישובים שבדרך. [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה מכוניות]] מגדילים עוד יותר את הניכור שכן יש פחות אפשרויות להליכה ופחות הזדמנויות לפגוש שכנים ומכרים. גם החנויות שהופכות לחנויות ענק מקטינות את היכולת לקשר עם מוכרים או עם קונים אחרים. |
| | | |
− | פשיעה ודיווחים על פשיעה מחזקים גם את הניכור, היות והחשש מפני הפושעים הופך לחשש כללי מפני כלל בני האדם. | + | פשיעה ודיווחים על פשיעה מחזקים גם את הניכור, היות והחשש מפני הפושעים הופך לחשש כללי מפני כלל בני האדם. זהו חלק מ[[תסמונת העולם האכזר]] |
| | | |
| ==השפעות== | | ==השפעות== |
| ניכור מגביר צריכה- אדם הסובל ממחסור רגשי כגון בדידות או חוסר שייכות, נוטה למלא חוסר זה על ידי תחליפים פיזיים כגון אוכל וקניות. | | ניכור מגביר צריכה- אדם הסובל ממחסור רגשי כגון בדידות או חוסר שייכות, נוטה למלא חוסר זה על ידי תחליפים פיזיים כגון אוכל וקניות. |
| שיתוף ושכנות טובה מפחיתים את הצריכה, על ידי מענה מיידי לקשיים רגשיים, ועל ידי חלוקת משאבים טובה יותר. לדוגמה, אם מידי פעם אני צריך מברגה חשמלית אני יכול לשאול אותה משכני הטוב, ואין לי צורך לקנות אחת משלי. | | שיתוף ושכנות טובה מפחיתים את הצריכה, על ידי מענה מיידי לקשיים רגשיים, ועל ידי חלוקת משאבים טובה יותר. לדוגמה, אם מידי פעם אני צריך מברגה חשמלית אני יכול לשאול אותה משכני הטוב, ואין לי צורך לקנות אחת משלי. |
| + | |
| + | |
| | | |
| [[קטגוריה:תרבות הצריכה]] | | [[קטגוריה:תרבות הצריכה]] |
| + | [[קגטוריה:סוציולוגיה]] |
| + | {{קצרמר}} |