שינויים

'''מקרר חשמלי''' הוא אחד מצרכני האנרגיה הגדולים בבית. להלן שיטות להקטין את התלות במקרר (לדוגמה להסתפק במקרר קטן יותר), או מקרר הפועל על [[אנרגיה מתחדשת]],  או לחלופין להימנע ממנו לחלוטין.  

'''שימור מזון ללא מקרר חשמלי''' נוגע לשיטות הנדסיות ואמצעים אחרים כדי להקטין את התלות במקרר (כדי להסתפק במקרר קטן יותר) או להמנע ממנו לחלוטין. הדבר נובע מרצון להגביר [[חסכון אנרגטי]] או כדי לעודד [[מינימליזם]] או [[פשטות מרצון]] - אם כי דבר זה הוא נדיר למדי בחברה מערבית. כמו כן שיטות אלה יכולות להיות שימושיות כ[[טכנולוגיה נאותה]] במצבים בהם קשה להשיג חשמל כמו במצבי אסון, בטיולים, במקומות מבודדים וכו'. חלופות אחרות יכולות להיות שימוש במקרר הפועל על [[אנרגיה מתחדשת]].  

==רקע==

==רקע==

===כד בתוך כד===

===כד בתוך כד===

כד בתוך כד (pot-in-a-pot) הוא מתקן פשוט שבו  כד חרס אחד מונח בתוך כד חרס גדול מעט יותר. הרווח שבין שני הכדים מלא בחול, נסורת או טוף. את החול יש להרטיב, ולוודא שהוא נשמר לח כל הזמן. ניתן להזין פנימה מים בטפטפת. אידוי המים מהתווך בין שני הכדים גורם לאובדן חום שמקרר את המיכל הפנימי, בעקרון דומה להזעה שמתאדה ומקררת את הגוף. כד החרס הפנימי מתקרר, אך שומר על יובש.  

'''כד בתוך כד''' (pot-in-a-pot) הוא מתקן פשוט שבו  כד חרס אחד מונח בתוך כד חרס גדול מעט יותר. הרווח שבין שני הכדים מלא בחול, נסורת או טוף. את החול יש להרטיב, ולוודא שהוא נשמר לח כל הזמן. ניתן להזין פנימה מים בטפטפת. אידוי המים מהתווך בין שני הכדים גורם לאובדן חום שמקרר את המיכל הפנימי, בעקרון דומה להזעה שמתאדה ומקררת את הגוף. כד החרס הפנימי מתקרר, אך שומר על יובש.  

כד בתוך כד הומצא על ידי מורה ניגרי בשם מוחמד בה-אבבה (Mohammed Bah Abba). יש עדות לקיום של המצאה דומהגם בהודו. ממציא אוסטרלי בשם Coolgardie Safe מהמאה ה-19 פיתח מתקן עם עקרון דומה.  

כד בתוך כד הומצא על ידי מורה ניגרי בשם מוחמד בה-אבבה (Mohammed Bah Abba). יש עדות לקיום של המצאה דומהגם בהודו. ממציא אוסטרלי בשם Coolgardie Safe מהמאה ה-19 פיתח מתקן עם עקרון דומה.  

המצאתו של מוחמד בא-אבבה זכתה בפרסים בתחום תכנון [[טכנולוגיה נאותה]] - עיצוב לו-טק לשיפור איכות החיים של תושבי העולם השלישי, בעיקר משום שהוא פשוט לבנייה, הוא מיוצר מקומית, צורך אנרגיה מעטה מאד (בצורה עקיפה על ידי צריכת המים), ומחיר הייצור נמוך מאוד.  

המצאתו של מוחמד בא-אבבה זכתה בפרסים בתחום תכנון [[טכנולוגיה נאותה]] - עיצוב לו-טק לשיפור איכות החיים של תושבי העולם השלישי, בעיקר משום שהוא פשוט לבנייה, הוא מיוצר מקומית, צורך אנרגיה מעטה מאד (בצורה עקיפה על ידי צריכת המים), ומחיר הייצור נמוך מאוד.  

===שימור כימי טבעי===  

===שימור כימי טבעי===  

המלחה, הכנת ריבות, עישון, כיסוי בשמן, החמצה - כל השיטות האלה שימשו בעבר כדי לשמור על מוצרים לאורך זמן.  

המלחה, הכנת ריבות, עישון, כיסוי בשמן, החמצה - כל השיטות האלה שימשו בעבר כדי לשמור על מוצרים לאורך זמן.  

הצרה שרוב השיטות האלה גורמות למזון שאינו בריא - סוכר גורם להשמנה ובעיות שיניים, מלח גורם לבעיות בכליות וליתר לחץ דם, עישון מזונות הוא [[גורם מסרטן]]. כיסוי בשמן והחמצה הינם פחות מזיקים אולי.  

הצרה שרוב השיטות האלה גורמות למזון שאינו בריא - צריכה עודפת של [[השפעות בריאותיות של סוכר|סוכר]] גורמת למגוון גדול של בעיות בריאות כולל [[השמנה]], מחלות לב, ובעיות שיניים, [[מלח]] גורם לבעיות בכליות וליתר לחץ דם, עישון מזונות הוא [[גורם מסרטן]]. כיסוי בשמן והחמצה הינם פחות מזיקים אולי.  

בנוסף לכך שימור ירקות כמו אבוקדו, או סלט חתוך במיץ לימון (אנטי מחמצן), ותבלון בתבלינים חריפים כמו שום (אפקט מחטא) של תבשילים מאריכים את חייהם.  

בנוסף לכך שימור ירקות כמו אבוקדו, או סלט חתוך במיץ לימון (אנטי מחמצן), ותבלון בתבלינים חריפים כמו שום (אפקט מחטא) של תבשילים מאריכים את חייהם.  

===ייבוש בהקפאה===

===ייבוש בהקפאה===

(ליופיליזציה)- משמשת לשם שימור מזונות לטווח ארוך. בשיטה זו מוציאים חלק גדול מהנוזלים מתוך מוצרי מזון שונים ושומרים אותם במארז אטום למים. בשיטה גורמים למים להמריא ממוצק לגז בלי לעבור באמצע במצב צבירה נוזלי.  

'''ייבוש בהקפאה''' (ליופיליזציה)- משמשת לשם שימור מזונות לטווח ארוך. בשיטה זו מוציאים חלק גדול מהנוזלים מתוך מוצרי מזון שונים ושומרים אותם במארז אטום למים. בשיטה גורמים למים להמריא ממוצק לגז בלי לעבור באמצע במצב צבירה נוזלי.  

חסרונה של שיטה זו שהיא דורשת מתקן מורכב ומסובך להפעלה ולכן היא יקרה. עם זאת היא יכולה לשמור על סוגים שונים של מזונות במשך שנים רבות בלי לשנות את המרקם ואת הטעמים והריחות שלהם בצורה ניכרת (בניגוד לשיטות ייבוש אחרות).  

חסרונה של שיטה זו שהיא דורשת מתקן מורכב ומסובך להפעלה ולכן היא יקרה. עם זאת היא יכולה לשמור על סוגים שונים של מזונות במשך שנים רבות בלי לשנות את המרקם ואת הטעמים והריחות שלהם בצורה ניכרת (בניגוד לשיטות ייבוש אחרות).  

* '''גינה ליד הבית''' , עציצי תבלין - לקבלת הספקה של ירקות טריים.   

* '''גינה ליד הבית''' , עציצי תבלין - לקבלת הספקה של ירקות טריים.   

* '''בישול לחמולה''' כשמבשלים להרבה אנשים, האוכל נגמר. אם מבשלים בתורות, כמות הבישולים אינה גדולה יותר.  

* '''בישול לחמולה''' כשמבשלים להרבה אנשים, האוכל נגמר. אם מבשלים בתורות, כמות הבישולים אינה גדולה יותר.  

* '''כד חרס עם מים''' - כלי חרס גדולים, עוטפים אותם בבד ומרטיבים מידי פעם, כך שישארו קרירים. (לא מתאים לפירות וירקות בגלל הלחות)רעיון דומה  משמש לשם קרור האוויר. כד חרס מלא במים תלוי מתחת לגג הבית בצל - התאדות המים גורמת לקרור האוויר, ללא האפקט של ייבוש האוויר המוכר משימוש במזגן.  

* '''כד חרס עם מים''' - כלי חרס גדולים, עוטפים אותם בבד ומרטיבים מידי פעם, כך שישארו קרירים. (לא מתאים לפירות וירקות בגלל הלחות) רעיון דומה  משמש לשם קרור האוויר. כד חרס מלא במים תלוי מתחת לגג הבית בצל - התאדות המים גורמת לקרור האוויר, ללא האפקט של ייבוש האוויר המוכר משימוש במזגן.  

* '''קרור רוח'''

* '''קרור רוח'''

* '''ארגז קרח''' - שימש בעבר בארץ - די לא נוח ולא ברור כמה זה אקולוגי.   

* '''ארגז קרח''' - שימש בעבר בארץ - די לא נוח ולא ברור כמה זה אקולוגי.   

* '''הכנת שעור'''

* '''הכנת שעור'''

* '''חומוס, בקיץ''' - עם יותר טחינה (=שמן - משמר), ועם המון שום (אנטיבקטריאלי קטלני), הייתי מחזיקה בכלי חרס לח כמו שתיארת.

* '''חומוס, בקיץ''' - עם יותר טחינה (=שמן - משמר), ועם המון שום (אנטיבקטריאלי קטלני), הייתי מחזיקה בכלי חרס לח כמו שתיארת.

* '''קטניות מונבטות''' , בזרעים יש די הרבה עמילן - זו הדרך הכי יעילה לשמור מאגרי מזון. בהתחלת הנביטה, התהליך הראשון הוא תנועה של העמילן לכיוון המקום ממנו יצמח הנבט, ושימוש בו (כחומר גלם וכמקור אנרגיה) ע"מ לייצר חלבונים (למבנה וכאנזימים לתהליכים בצמח). כך, בשלב הראשון, יורדת כמות העמילן, ועולה כמות החלבונים (גם בקטניות, וגם בזרעים יותר עמילניים - של דגנים).

* '''[[הנבטה|קטניות מונבטות]]''' , בזרעים יש די הרבה עמילן - זו הדרך הכי יעילה לשמור מאגרי מזון. בהתחלת הנביטה, התהליך הראשון הוא תנועה של העמילן לכיוון המקום ממנו יצמח הנבט, ושימוש בו (כחומר גלם וכמקור אנרגיה) ע"מ לייצר חלבונים (למבנה וכאנזימים לתהליכים בצמח). כך, בשלב הראשון, יורדת כמות העמילן, ועולה כמות החלבונים (גם בקטניות, וגם בזרעים יותר עמילניים - של דגנים).

* '''ירקות'''- קניית עגבניות בשלל גוונים מירוק לאדום ואוכלים אותן לפי סדר הבשלתן. עגבנייה ירוקה יכולה להחזיק קרוב לשבועיים מחוץ למקרר עד שהיא הופכת לאדומה ורכה.

* '''ירקות'''- קניית עגבניות בשלל גוונים מירוק לאדום ואוכלים אותן לפי סדר הבשלתן. עגבנייה ירוקה יכולה להחזיק קרוב לשבועיים מחוץ למקרר עד שהיא הופכת לאדומה ורכה.

* '''ירקות ופירות'''  בקיץ בישראל, ירקות יכולים להחזיק מעמד כשבוע באקלים יבש, ופחות באקלים לח יותר. פירות כדאי לקנות כל שלושה-ארבע ימים. בחורף בישראל, ניתן להחזיק את רוב הירקות והפירות בחוץ.

* '''ירקות ופירות'''  בקיץ בישראל, ירקות יכולים להחזיק מעמד כשבוע באקלים יבש, ופחות באקלים לח יותר. פירות כדאי לקנות כל שלושה-ארבע ימים. בחורף בישראל, ניתן להחזיק את רוב הירקות והפירות בחוץ.

* [http://www.worldchanging.com/archives/000461.html כד בתוך כד] - כתבה נוספת

* [http://www.worldchanging.com/archives/000461.html כד בתוך כד] - כתבה נוספת

* [http://www.bayadaim.org.il/2011/08/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%A8-%D7%9C%D7%9C%D7%90-%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C-%D7%90%D7%95-%D7%92%D7%9D-%D7%9E-%D7%9B%D7%93-%D7%A8%D7%A8/ מקרר ללא חשמל] תאור בנייה של כד בתוך כד, באתר [[קח את הקיימות בידיים]].  

* [http://www.bayadaim.org.il/2011/08/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%A8-%D7%9C%D7%9C%D7%90-%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C-%D7%90%D7%95-%D7%92%D7%9D-%D7%9E-%D7%9B%D7%93-%D7%A8%D7%A8/ מקרר ללא חשמל] תאור בנייה של כד בתוך כד, באתר [[קח את הקיימות בידיים]].  

{{אקולוגיה עירונית}}

{{אקולוגיה עירונית}}

[[קטגוריה:עיצוב מקיים]]

[[קטגוריה:עיצוב מקיים]]