שינויים

'''אפקט הבעלות''' (באנגלית: '''Endowment effect''') היא תופעה לפיה אנשים נוטים לתת ערך ערך כלכלי גבוה יותר למוצרים שנמצאים בבעלותם ביחס למוצר דומה או זהה שלא נמצא בבעלותם. ההסבר המקובל הוא שמוכנות האדם לקבל (willingness to accept – WTA) גבוהה ממוכנותו לשלם (willingness to pay – WTP). כלומר, המחיר המינימלי שאדם מוכן לקבל (WTA) עבור מוצר הנמצא בבעלותו גבוה מהמחיר המקסימלי שאותו אדם מוכן לשלם (WTP) עבור מוצר זהה לו שלא נמצא בבעלותו. הבדל זה בין ערכי WTA ו-WTP מהווה את החדשנות שבתאוריה זו. זאת מכיוון שלפי תאוריות הכלכלה הקודמות היה נהוג להסתכל על ערכי WTA ו-WTP כעל אותו ערך בדיוק.  

'''אפקט הבעלות''' (באנגלית: '''Endowment effect''') היא [[הטיה קוגניטיבית]] שבה אנשים נוטים לתת ערך ערך כלכלי גבוה יותר למוצרים שנמצאים בבעלותם, ביחס למוצר דומה או זהה שלא נמצא בבעלותם. ההסבר המקובל הוא שמוכנות האדם לקבל (willingness to accept – WTA) גבוהה ממוכנותו לשלם (willingness to pay – WTP). כלומר, המחיר המינימלי שאדם מוכן לקבל (WTA) עבור מוצר הנמצא בבעלותו גבוה מהמחיר המקסימלי שאותו אדם מוכן לשלם (WTP) עבור מוצר זהה לו שלא נמצא בבעלותו. הבדל זה בין ערכי WTA ו-WTP מהווה את החדשנות שבתאוריה זו. זאת מכיוון שלפי תאוריות הכלכלה הקודמות היה נהוג להסתכל על ערכי WTA ו-WTP כעל אותו ערך בדיוק.  

אחד ההסברים המקובלים לתופעה זו היא [[שנאת ההפסד]] (Loss-aversion). אנשים יהיו מוכנים לשלם יותר כדי להחזיר משהו ששייך להם מאשר לשלם עבור משהו זהה שאינו שייך להם. זאת משום שברגע שיש לך מוצר מסוים, ויתור עליו מרגיש כמו הפסד, ובני אדם לא אוהבים לחוש תחושה של הפסד. עם זאת יש כאן היבט רגשי - לדוגמה אפקט הבעלות קיים לגבי כרטיס להופעה או יין אבל לא לגבי כסף - אנשים מוכנים לפרוט כסף בלי להרגיש בעלות לגבי השטרות.  

אחד ההסברים המקובלים לתופעה זו היא [[שנאת ההפסד]] (Loss-aversion). אנשים יהיו מוכנים לשלם יותר כדי להחזיר משהו ששייך להם מאשר לשלם עבור משהו זהה שאינו שייך להם. זאת משום שברגע שיש לך מוצר מסוים, ויתור עליו מרגיש כמו הפסד, ובני אדם לא אוהבים לחוש תחושה של הפסד. עם זאת יש כאן היבט רגשי - לדוגמה אפקט הבעלות קיים לגבי כרטיס להופעה או יין אבל לא לגבי כסף - אנשים מוכנים לפרוט כסף בלי להרגיש בעלות לגבי השטרות.