שינויים

האופטימיות בתחום המזון נמשכה במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. קריאת אזהרה נכתבה על ידי בני הזוג ארליך בסוף שנות ה-60 בספר [[פצצת האוכלוסין]]. תיאור מפורט ומדוייק יותר של האופי הדינמי של בעיות המזון, המשאבים והאוכלוסין נכתב בספר [[גבולות לצמיחה]] בשנת 1972. בספר לראשונה נלקחו היבטים רבים בחשבון כאשר יש ניסיון להתייחס אליהם באופן כמותי ועם השפעות דינמיות של התחומים השונים זה על זה. הספר כלל מגבלות של 4 משאבים מתחדשים (מזון קרקע ואדמה; מים; יערות; מגוון מינים ושירותי המערכת האקולוגית) ומגבלות של 3 משאבים מתכלים ([[דלק מחצבי]], [[חומרים מתכלים]] אחרים וכיורים לפסולת ולזיהום). עם זאת הדיון בנושאים אלה נתקע במשך שנים רבות, הן בגלל אמירות גורפות ונחרצות מידי (לדוגמה של ארליך) שחזו משבר עוד בשנות ה-70, והן בגלל פרשנות מוטעית לספר גבולות לצמיחה מצד כלכלנים(לדוגמה טענה מוטעית לפיה הספר חזה משבר מתכות בשנות ה-90). בספר  קיימים מספר תסריטים שבהן מחסור במשאבים כמו [[אנרגיה מחצבית]] או [[פוספטים]] מוביל לירידה ב[[פריון הקרקע]]. אפשרות נוספת היא פגיעה באיכות הקרקע על ידי [[זיהום]] או על ידי הרס הקרקע. בכל האפשרויות האלה מתקיים תרחיש של ירידה בכמות הקלוריות הזמינה לנפש עד לאפשרות של התמוטטות החברה.

האופטימיות בתחום המזון נמשכה במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. קריאת אזהרה נכתבה על ידי בני הזוג ארליך בסוף שנות ה-60 בספר [[פצצת האוכלוסין]]. תיאור מפורט ומדוייק יותר של האופי הדינמי של בעיות המזון, המשאבים והאוכלוסין נכתב בספר [[גבולות לצמיחה]] בשנת 1972. בספר לראשונה נלקחו היבטים רבים בחשבון כאשר יש ניסיון להתייחס אליהם באופן כמותי ועם השפעות דינמיות של התחומים השונים זה על זה. הספר כלל מגבלות של 4 משאבים מתחדשים (מזון קרקע ואדמה; מים; יערות; מגוון מינים ושירותי המערכת האקולוגית) ומגבלות של 3 משאבים מתכלים ([[דלק מחצבי]], [[חומרים מתכלים]] אחרים וכיורים לפסולת ולזיהום). עם זאת הדיון בנושאים אלה נתקע במשך שנים רבות, הן בגלל אמירות גורפות ונחרצות מידי (לדוגמה של ארליך) שחזו משבר עוד בשנות ה-70, והן בגלל פרשנות מוטעית לספר גבולות לצמיחה מצד כלכלנים(לדוגמה טענה מוטעית לפיה הספר חזה משבר מתכות בשנות ה-90). בספר  קיימים מספר תסריטים שבהן מחסור במשאבים כמו [[אנרגיה מחצבית]] או [[פוספטים]] מוביל לירידה ב[[פריון הקרקע]]. אפשרות נוספת היא פגיעה באיכות הקרקע על ידי [[זיהום]] או על ידי הרס הקרקע. בכל האפשרויות האלה מתקיים תרחיש של ירידה בכמות הקלוריות הזמינה לנפש עד לאפשרות של התמוטטות החברה.

הביולוג ו[[היסטוריה סביבתית|ההיסטוריון הסביבתי]] [[ג'ארד דיימונד]], תעד כאמור בספר [[התמוטטות]] מקרים רבים שבהם משבר סביבתי ומשברי ניהול בחקלאות הביאו לרעב המוני, מלחמות והתמוטטות חברתית בחברות עבר. דיימונד מספק גם דוגמאות לכלכלות מודרנית שבהן יש חקלאות בלתי יציבה מבחינה סביבתית כמו: סין, אוסטרליה, מונטנה בארצות הברית. לפי דיימונד, גם [[רצח העם ברואנדה]] בשנת 1994 נבע בחלקו מסיבות של פיצוץ אוכלוסין ומשבר חקלאי חמור ולא רק משנאה אתנית. הספרים של דיימונד (כולל [[רובים חיידקים ופלדה]]) תארו גם את התפתחות החקלאות ומנגנונים רבים הקשורים בה כתהליך דינמי ומורכב הכולל לדוגמה תחלואה במחלות ומגיפות בגלל מגע עם חיות מבוייתות וכן את הגידול של האוכלוסייה בעקבות הגדלת הפריון ואת הירידה בביטחון התזונתי במהלך [[המהפכה החקלאית]] בראשית ימי החקלאות.  הם גם תארו דפוס חוזר של [[נעילה טכנולוגית]] במספר חברות שכולל מספר שלבים:

הביולוג ו[[היסטוריה סביבתית|ההיסטוריון הסביבתי]] [[ג'ארד דיימונד]], תיעד כאמור בספר [[התמוטטות]] מקרים רבים שבהם משבר סביבתי ומשברי ניהול בחקלאות הביאו לרעב המוני, מלחמות והתמוטטות חברתית בחברות עבר. דיימונד מספק גם דוגמאות לכלכלות מודרנית שבהן יש חקלאות בלתי יציבה מבחינה סביבתית כמו: סין, אוסטרליה, מונטנה בארצות הברית. לפי דיימונד, גם [[רצח העם ברואנדה]] בשנת 1994 נבע בחלקו מסיבות של פיצוץ אוכלוסין ומשבר חקלאי חמור ולא רק משנאה אתנית. הספרים של דיימונד (כולל [[רובים חיידקים ופלדה]]) תארו גם את התפתחות החקלאות ומנגנונים רבים הקשורים בה כתהליך דינמי ומורכב הכולל לדוגמה תחלואה במחלות ומגיפות בגלל מגע עם חיות מבוייתות וכן את הגידול של האוכלוסייה בעקבות הגדלת הפריון ואת הירידה בביטחון התזונתי במהלך [[המהפכה החקלאית]] בראשית ימי החקלאות.  הם גם תארו דפוס חוזר של [[נעילה טכנולוגית]] במספר חברות שכולל מספר שלבים:

# גידול של הפריון החקלאי עקב טכניקה חדשה, מציאת משאבים חדשים או שינוי טכנולוגי.  

# גידול של הפריון החקלאי עקב טכניקה חדשה, מציאת משאבים חדשים או שינוי טכנולוגי.  

# גידול מהיר של האוכלוסייה עקב זמינות של יותר מזון.

# גידול מהיר של האוכלוסייה עקב זמינות של יותר מזון.