שינויים

המונח "'''עיר אקולוגית'''", כפי שעיר בת קיימא מכונה לעיתים, עלה לשימוש על ידי ריצ'רד רגיסטר ב-[[1987]], בספרו "העיר האקולוגית ברקלי: תכנון עירונית למען בריאות העתיד". מונחים קרובים הם [[אקולוגיה עירונית]] ו[[עירוניות מתחדשת]].  

המונח "'''עיר אקולוגית'''", כפי שעיר בת קיימא מכונה לעיתים, עלה לשימוש על ידי ריצ'רד רגיסטר ב-[[1987]], בספרו "העיר האקולוגית ברקלי: תכנון עירונית למען בריאות העתיד". מונחים קרובים הם [[אקולוגיה עירונית]] ו[[עירוניות מתחדשת]].  

בעשרות השנים האחרונות קיימים [[תהליכים]] ותנועות שמנסות לקדם ערים בנות קיימא יותר. נושאים בקיימות עירונית כוללים נושאים של [[תחבורה בת קיימא]], [[בנייה ירוקה]], [[מחזור]] ו[[צמצום פסולת]], [[תעשייה בת קיימא]], [[טבע עירוני]]. נושאים ב[קיימות]] שבהם עירוניות בת קיימא ממעטת לעסוק נוגעים ל[[שימושי קרקע]] שנמצאי בעיקר מחוץ לעיר - [[חקלאות בת קיימא]], [[אנרגיה מתחדשת]] ו[[שמירת טבע]] הן הדוגמאות הבולטות. למרות זאת, לעירוניות אקולוגית יכולות להיות השפעות על נושאים אלה - לדוגמה [[התחממות עולמית]] שחלק מהמקור שלה הוא עירוני יש השפעות על [[שינוי אקלים וחקלאות|השפעות על החקלאות]] וכן גם ל[[פרבור]]. שמירת טבע מושפעת בצורה משמעותית מדפוסי תחבורה שנובעים מ[[פרבור]], פיתוח כבישים בין ערים ו[[קיטוע שטחי מחיה]]. הביקוש לאנרגיה מושפע מהיבטים שונים כמו בנייה, תחבורה ועיצוב מוצרים ושירותים שנצרכים בעיר.  

בעשרות השנים האחרונות קיימים [[תהליכים]] ותנועות שמנסות לקדם ערים בנות קיימא יותר. נושאים בקיימות עירונית כוללים נושאים של [[תחבורה בת קיימא]], [[בנייה ירוקה]], [[מחזור]] ו[[צמצום פסולת]], [[תעשייה בת קיימא]], [[טבע עירוני]] ו[[חינוך לקיימות]]. נושאים ב[[קיימות]] שבהם עירוניות בת קיימא ממעטת לעסוק נוגעים ל[[שימושי קרקע]] שנמצאי בעיקר מחוץ לעיר - [[חקלאות בת קיימא]], [[אנרגיה מתחדשת]] (בתחנות כוח גדולות) ו[[שמירת טבע]] הן הדוגמאות הבולטות. למרות זאת, לעירוניות אקולוגית יכולות להיות השפעות על נושאים אלה - לדוגמה [[התחממות עולמית]] שחלק מהמקור שלה הוא עירוני יש השפעות על [[שינוי אקלים וחקלאות|השפעות על החקלאות]] וכן גם ל[[פרבור]]. שמירת טבע מושפעת בצורה משמעותית מדפוסי תחבורה שנובעים מ[[פרבור]], פיתוח כבישים בין עירוניים ו[[קיטוע שטחי מחיה]]. הביקוש לאנרגיה מושפע מהיבטים שונים כמו בנייה, תחבורה ועיצוב מוצרים ושירותים שנצרכים בעיר.  

==רקע==

==רקע==

[[קובץ:Hillside_deforestation_in_Rio_de_Janeiro.jpg|ממוזער|שמאל|דוגמה מובהקת לעיר שאינה בת קיימא, ניכרת כריתה מסיבית של יערות הגשם, סמוך ל[[ריו דה ז'ניירו]], [[ברזיל]] - ינואר 2009.]]

[[קובץ:Hillside_deforestation_in_Rio_de_Janeiro.jpg|ממוזער|שמאל|דוגמה מובהקת לעיר שאינה בת קיימא, ניכרת כריתה מסיבית של יערות הגשם, סמוך ל[[ריו דה ז'ניירו]], [[ברזיל]] - ינואר 2009.]]

תהליכים אלה של השפעות סביבה, לא נוצרו רק בגלל קיום הערים עצמן אלא גם מהאופי התעשייתי של הערים והכלכלה האנושית, וכן מעצם הגידול של הערים שהתאפשר תודות לתהליכי [[שיפורים טכנולוגיים]], התפתחות של [[חקלאות תעשייתית]], מגמות [[גידול אוכלוסין]], [[תכנון מוטה מכוניות]] ועוד. לדוגמה ללא [[חקלאות תעשייתית]] ו[[מיכון החקלאות]] רוב האנושות הייתה עדיין צריכה לעבוד ב[[חקלאות]] ומגורים בעיר היו הופכים דבר לא-מעשי. כמו כן במהלך המאה ה-20 השתנה האופי של ערים רבות - תהליכים של [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה מכוניות]] שהתפתחו עקב שימוש גדל ב[[מכוניות]] ולובי של חברות המכוניות, שינו את המבנה ואת התפקוד של ערים והגדילו את השימוש במשאבים כולל השטח שערים תופסות, וכמות המשאבים שאנשים צורכים.

תהליכים אלה של [[השפעות סביבתיות]], לא נוצרו רק בגלל קיום הערים עצמן אלא גם מהאופי התעשייתי של הערים והכלכלה האנושית, וכן מעצם הגידול של הערים שהתאפשר תודות לתהליכי [[שיפורים טכנולוגיים]], התפתחות של [[חקלאות תעשייתית]], מגמות [[גידול אוכלוסין]], [[תכנון מוטה מכוניות]] ועוד. לדוגמה ללא [[חקלאות תעשייתית]] ו[[מיכון החקלאות]] רוב האנושות הייתה עדיין צריכה לעבוד ב[[חקלאות]] ומגורים בעיר היו הופכים דבר לא-מעשי. כמו כן במהלך המאה ה-20 השתנה האופי של ערים רבות - תהליכים של [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה מכוניות]] שהתפתחו עקב שימוש גדל ב[[מכוניות]] ו[[לובי פוליטי]] של חברות המכוניות, שינו את המבנה ואת התפקוד של ערים והגדילו את השימוש במשאבים כולל השטח שערים תופסות, וכמות המשאבים שאנשים צורכים.

ערים גדולות (יחד עם היבטים אחרים כמו גלובליזציה) מאפשרות [[ניתוק של האדם מהטבע]] ומקלות על אנשים להתעלם מהתוצאות של מעשיהם. לדוגמה זיהום מים ואשפה שנוצרים בעיר מועברים למתקנים או למטמנות אשפה - רחוק מהעין רחוק מהלב. משאבים הנדרשים לתפקודה של העיר עקב [[כרייה]] או [[חקלאות]] נתפסים כדבר מובן מאליו.

 

ערים גדולות (יחד עם היבטים אחרים כמו גלובליזציה) מאפשרות [[ניתוק של האדם מהטבע]] ומקלות על אנשים להתעלם מהתוצאות של מעשיהם. לדוגמה [[זיהום מים]] ואשפה שנוצרים בעיר מועברים למתקנים או למטמנות אשפה - רחוק מהעין רחוק מהלב. משאבים הנדרשים לתפקודה של העיר עקב [[כרייה]] או [[חקלאות]] נתפסים כדבר מובן מאליו.

==צעדים לקראת ערים בנות קיימא==

==צעדים לקראת ערים בנות קיימא==

לפעמים קיים מתח בין מטרות אלה של קיימות לבין תהליכים של [[צמיחה כלכלית]] קצרת-טווח ובין [[גידול אוכלוסין]]. ככל שערים הן גדולות יותר כך קשה יותר להקטין נזקים שהן גורמות. מצד שני, הגידול והעליה בצפיפות של ערים גורמים לכך שהנזקים הסביבתיים משפיעים יותר על התושבים או שהם הופכים להיות גלויים יותר - ובכך לאפשר פעולה פוליטית וציבורית לכיוון יותר בר קיימא. לעיתים הגדלת הקיימות הולכת יד ביד עם שיפור איכות החיים של התושבים -לדוגמה תחבורה יעילה יותר או פחות זיהום אוויר. היבטים אלה יכולים לסייע לפעמים לצמיחת חלק מהעסקים.  

לפעמים קיים מתח בין מטרות אלה של קיימות לבין תהליכים של [[צמיחה כלכלית]] קצרת-טווח ובין [[גידול אוכלוסין]]. ככל שערים הן גדולות יותר כך קשה יותר להקטין נזקים שהן גורמות. מצד שני, הגידול והעליה בצפיפות של ערים גורמים לכך שהנזקים הסביבתיים משפיעים יותר על התושבים או שהם הופכים להיות גלויים יותר - ובכך לאפשר פעולה פוליטית וציבורית לכיוון יותר בר קיימא. לעיתים הגדלת הקיימות הולכת יד ביד עם שיפור איכות החיים של התושבים -לדוגמה תחבורה יעילה יותר או פחות זיהום אוויר. היבטים אלה יכולים לסייע לפעמים לצמיחת חלק מהעסקים.  

קיימים ניגודים ומתחים בין היבטים שונים של קיימות בהקשרים שונים. לדוגמה קל יותר לקיים [[בנייה ירוקה]] ואף [[בניה טבעית]] בבתים נמוכים - כך שבתים אלה דורשים פחות משאבים להקמה ולתחזוקה והם מייצרים פחות זיהום. מצד שני בניה נמוכה יותר פרושה קשיים גדולים יותר להגדיל את ה[[צפיפות]] והיא נוטה להיות חלק מ[[פרבור|פרבור משתרע]] שמקשה על [[תחבורה בת קיימא]] ומעודד שימוש במכוניות וכיסוי חלקים גדולים של היבשה בפרברי ענק. יש לפעמים דרכים להפחית ניגודים כאלה - לדוגמה בניית [[בנייה מרקמית]] (עד כ-8 קומות) שמאפשרת בנייה צפופה יחסית אבל ללא שטחים גדולים מצד אחד, וללא שימוש ב[[מגדלי מגורים|מגדלים]] מצד שני.  

קיימים ניגודים ומתחים בין היבטים שונים של קיימות בהקשרים שונים. לדוגמה קל יותר לקיים [[בנייה ירוקה]] ואף [[בנייה טבעית]] בבתים נמוכים - כך שבתים אלה דורשים פחות משאבים להקמה ולתחזוקה והם מייצרים פחות זיהום. מצד שני בניה נמוכה יותר פרושה קשיים גדולים יותר להגדיל את ה[[צפיפות]] והיא נוטה להיות חלק מ[[פרבור|פרבור משתרע]] שמקשה על [[תחבורה בת קיימא]] ומעודד שימוש במכוניות וכיסוי חלקים גדולים של היבשה בפרברי ענק. יש לפעמים דרכים להפחית ניגודים כאלה - לדוגמה בניית [[בנייה מרקמית]] (עד כ-8 קומות) שמאפשרת בנייה צפופה יחסית אבל ללא שטחים גדולים מצד אחד, וללא שימוש ב[[מגדלי מגורים|מגדלים]] מצד שני. פתרון אחר שמוצע לכך הוא בכיוון של בנייה לפי עקרונות [[מעריסה לעריסה]].  

==קיימות של ערים בישראל==

==קיימות של ערים בישראל==