שינויים

[[קובץ:Hillside_deforestation_in_Rio_de_Janeiro.jpg|ממוזער|שמאל|דוגמה מובהקת לעיר שאינה בת קיימא, ניכרת כריתה מסיבית של יערות הגשם, סמוך ל[[ריו דה ז'ניירו]], [[ברזיל]] - ינואר 2009.]]

[[קובץ:Hillside_deforestation_in_Rio_de_Janeiro.jpg|ממוזער|שמאל|דוגמה מובהקת לעיר שאינה בת קיימא, ניכרת כריתה מסיבית של יערות הגשם, סמוך ל[[ריו דה ז'ניירו]], [[ברזיל]] - ינואר 2009.]]

תהליכים אלה של השפעות סביבה, לא נוצרו רק בגלל קיום הערים עצמן אלא גם מהאופי התעשייתי של הערים והכלכלה האנושית, וכן מעצם הגידול של הערים שהתאפשר תודות לתהליכי [[שיפורים טכנולוגיים]], התפתחות של [[חקלאות תעשייתית]], מגמות [[גידול אוכלוסין]], [[תכנון מוטה מכוניות]] ועוד. לדוגמה ללא [[חקלאות תעשייתית]] ו[[מיכון החקלאות]] רוב האנושות הייתה עדיין צריכה לעבוד ב[[חקלאות]] ומגורים בעיר היו הופכים דבר לא-מעשי. כמו כן במהלך המאה ה-20 השתנה האופי של ערים רבות - תהליכים של [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה מכוניות]] שהתפתחו עקב שימוש גדל ב[[מכוניות]] ולובי של חברות המכוניות, שינו את המבנה ואת התפקוד של ערים והגדילו את השימוש במשאבים כולל השטח שערים תופסות, וכמות המשאבים שאנשים צורכים.

תהליכים אלה של השפעות סביבה, לא נוצרו רק בגלל קיום הערים עצמן אלא גם מהאופי התעשייתי של הערים והכלכלה האנושית, וכן מעצם הגידול של הערים שהתאפשר תודות לתהליכי [[שיפורים טכנולוגיים]], התפתחות של [[חקלאות תעשייתית]], מגמות [[גידול אוכלוסין]], [[תכנון מוטה מכוניות]] ועוד. לדוגמה ללא [[חקלאות תעשייתית]] ו[[מיכון החקלאות]] רוב האנושות הייתה עדיין צריכה לעבוד ב[[חקלאות]] ומגורים בעיר היו הופכים דבר לא-מעשי. כמו כן במהלך המאה ה-20 השתנה האופי של ערים רבות - תהליכים של [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה מכוניות]] שהתפתחו עקב שימוש גדל ב[[מכוניות]] ולובי של חברות המכוניות, שינו את המבנה ואת התפקוד של ערים והגדילו את השימוש במשאבים כולל השטח שערים תופסות, וכמות המשאבים שאנשים צורכים.

ערים גדולות (יחד עם היבטים אחרים כמו גלובליזציה) מאפשרות [[ניתוק של האדם מהטבע]] ומקלות על אנשים להתעלם מהתוצאות של מעשיהם. לדוגמה זיהום מים ואשפה שנוצרים בעיר מועברים למתקנים או למטמנות אשפה - רחוק מהעין רחוק מהלב. משאבים הנדרשים לתפקודה של העיר עקב [[כרייה]] או [[חקלאות]] נתפסים כדבר מובן מאליו.

ערים גדולות (יחד עם היבטים אחרים כמו גלובליזציה) מאפשרות [[ניתוק של האדם מהטבע]] ומקלות על אנשים להתעלם מהתוצאות של מעשיהם. לדוגמה זיהום מים ואשפה שנוצרים בעיר מועברים למתקנים או למטמנות אשפה - רחוק מהעין רחוק מהלב. משאבים הנדרשים לתפקודה של העיר עקב [[כרייה]] או [[חקלאות]] נתפסים כדבר מובן מאליו.

==קיימות של ערים בישראל==

==קיימות של ערים בישראל==

נכון להיום, אין בישראל עיר בת קיימא אם כי נעשים מאמצים שונים בתחום זה. ערים רבות מגדילות את אחוז ה[[מחזור]] שלהן - בעיקר [[מחזור נייר]] ו[[פלסטיק]]. עם זאת עדיין כמות הפסולת הנזרקת בישראל גדולה וברוב הערים אין תוכניות של [[קומפוסט]]. בעשורים האחרונים חל שיפור ניכר בהפחתת [[זיהום מים בישראל]] בעקבות הפחתת [[זיהום נחלים בישראל]]. רוב רובו של [[זיהום האוויר בישראל]] נובע מגורמים עירוניים - [[זיהום אוויר מתחבורה]] ו[[זיהום תעשייתי]]. זיהום זה נמצא במגמה מעורבת - מחד הפחתת זיהום של מכוניות ומפעלים, ומאידך עליה בכמות המכוניות וב[[פקקי תנועה בישראל]] מובילה לכך שזיהום האוויר בישראל עדיין גבוה. קיימות תוכניות של [[משרד התחבורה]] לקדם תחבורה בת קיימא כמו בחירת רשות מקומית שתשמש כעיר מודל למערכת תחבורה בת-קיימא.{{הערה|1=[http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=1806:city-modeal&catid=108:pub-memshal-c&Itemid=153 קול קורא לבחירת רשות מקומית שתשמש כעיר מודל למערכת תחבורה בת-קיימא], אתר משרד התחבורה}} אבל עם זאת נמשכים צעדים רבים לעידוד שימוש במכוניות כמו בניית כבישים מהירים חדשים בתוך הערים, בניית כבישים עוקפים והמשך סבסוד של חניה ושימוש במכוניות (החזרי הוצאות רכב). קיימות מגמות מעורבות בתחום של [[טבע עירוני בישראל]] מחד עליה במודעות של תושבים כמו קידום [[עצים בעיר]] ו[[גינות קהילתיות]] רבות, מאידך פגיעה בעצים רבים עקב עליה בצפיפות, הגברת הבנייה ו[[פיתוח מוטה מכוניות]] ו[[פרבור בישראל]]. מבחינת תלות ב[[משאבים מתכלים]] - הן ה[[תחבורה בישראל]] והן [[משק החשמל בישראל]] תלויים במידה רבה ב[[דלק מחצבי]] עקב פיתוח איטי של [[אנרגיה מתחדשת בישראל]] ועקב המשך תלות במכוניות. בגלל [[גידול אוכלוסיית ישראל]] תלות זו גדלה עם השנים כמו גם [[טביעת הרגל האקולוגית]] ו[[טביעת הרגל המימית]] של ישראל. באופן כללי חלק ניכר מה[[מזון בישראל]] תלוי ביבוא - הן ביבוא מזון כמו חיטה והן ביבוא תשומות לחקלאות. המשך הפרבור בישראל והמשך גידול האוכלוסיה מגדילים את השטח העירוני ואת תשומות המים שנדרשות על חשבון שטחים אחרים - בעיקר שטחי טבע ושטחי חקלאות.

נכון להיום, אין בישראל עיר בת קיימא אם כי נעשים מאמצים שונים בתחום זה. ערים רבות מגדילות את אחוז ה[[מחזור]] שלהן - בעיקר [[מחזור נייר]] ו[[פלסטיק]]. עם זאת עדיין כמות הפסולת הנזרקת בישראל גדולה וברוב הערים אין תוכניות של [[קומפוסט]]. בעשורים האחרונים חל שיפור ניכר בהפחתת [[זיהום מים בישראל]] בעקבות הפחתת [[זיהום נחלים בישראל]]. רוב רובו של [[זיהום האוויר בישראל]] נובע מגורמים עירוניים - [[זיהום אוויר מתחבורה]] ו[[זיהום תעשייתי]]. זיהום זה נמצא במגמה מעורבת - מחד הפחתת זיהום של מכוניות ומפעלים, ומאידך עליה בכמות המכוניות וב[[פקקי תנועה בישראל]] מובילה לכך שזיהום האוויר בישראל עדיין גבוה. קיימות תוכניות של [[משרד התחבורה]] לקדם תחבורה בת קיימא כמו בחירת רשות מקומית שתשמש כעיר מודל למערכת תחבורה בת-קיימא.{{הערה|1=[http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=1806:city-modeal&catid=108:pub-memshal-c&Itemid=153 קול קורא לבחירת רשות מקומית שתשמש כעיר מודל למערכת תחבורה בת-קיימא], אתר משרד התחבורה}} אבל עם זאת נמשכים צעדים רבים לעידוד שימוש במכוניות כמו בניית כבישים מהירים חדשים בתוך הערים, בניית כבישים עוקפים והמשך סבסוד של חניה ושימוש במכוניות (החזרי הוצאות רכב). קיימות מגמות מעורבות בתחום של [[טבע עירוני בישראל]] מחד עליה במודעות של תושבים כמו קידום [[עצים בעיר]] ו[[גינות קהילתיות]] רבות, מאידך פגיעה בעצים רבים עקב עליה בצפיפות, הגברת הבנייה ו[[פיתוח מוטה מכוניות]] ו[[פרבור בישראל]]. מבחינת תלות ב[[משאבים מתכלים]] - הן ה[[תחבורה בישראל]] והן [[משק החשמל בישראל]] תלויים במידה רבה ב[[דלק מחצבי]] עקב פיתוח איטי של [[אנרגיה מתחדשת בישראל]] ועקב המשך תלות במכוניות. בגלל [[גידול אוכלוסיית ישראל]] תלות זו גדלה עם השנים כמו גם [[טביעת הרגל האקולוגית]] ו[[טביעת הרגל המימית]] של ישראל. באופן כללי חלק ניכר מה[[מזון בישראל]] תלוי ביבוא - הן ביבוא מזון כמו חיטה והן ביבוא תשומות לחקלאות. המשך הפרבור בישראל והמשך גידול האוכלוסייה מגדילים את השטח העירוני ואת תשומות המים שנדרשות על חשבון שטחים אחרים - בעיקר שטחי טבע ושטחי חקלאות.

==ראו גם==

==ראו גם==