שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4,414 בתים ,  17:47, 26 במאי 2019
שורה 43: שורה 43:     
==השפעות של משבר המים==
 
==השפעות של משבר המים==
 +
===התייבשות נהרות ואגמים===
 +
{{הפניה לערך מורחב|התייבשות נהרות ואגמים}}
 +
בעשורים האחרונים יש תופעה נרחבת של [[התייבשות נהרות ואגמים]] במקומות שונים בעולם. הדבר נובע מסיבות שונות בינהן גידול האוכלוסיה וגידול צריכת המים לנפש וכן עקב [[התחממות עולמית]] שמגבירה אידוי ומקטינה ירידת גשמים במקומות מסויימים. גידול האוכלוסיה והגדלת התוצר מובילים להגדלת צריכת המים לחקלאות ולצריכה ישירה על ידי אוכלוסיות במעלה הזרם דבר שמקטין את זרימת המים בנהרות ובאגמים וגורר ירידה בשטחם וכן המחלה שלהם.
 +
 +
מחקר של "המרכז הלאומי למחקר אטמוספרי" (NCAR) בארצות הברית בדק נתונים ומודלים ממוחשבים של 925 נהרות בעולם, שהם כ-75% מכמות המים שזורמת בעולם, בין השנים 1984 ל-2004. המחקר פורסם גם כמאמר בירחון של American Meteorological Society במאי 2009. [https://news.ucar.edu/854/water-levels-dropping-some-major-rivers-global-climate-changes]
 +
לפי המחקר, שליש מבין הנהרות האלה חווה שינוי בזרימה, ובקרב רובם (ביחס של 2.5 ל-1), כולל נהר הניגר במערב אפריקה, הגנגס בדרום אסיה והנהר הצהוב בסין - היו עם מגמות התייבשות. אלו הם נהרות גדולים שהמים שלהם תומכים כמים לשתיה, חקלאות ותעשייה של מאות מיליוני אנשים. לעומת זאת בחלק מהנהרות יש גידול בזרימת המים, בעיקר בנהרות בקרבת הקוטב הצפוני שבו הפשרת שלגים וקרח גורמת לזרימה רבה יותר. אבל דווקא אזורים אלה הם בעלי אוכלוסיה דלה ויש בהם חקלאות מעטה.[https://news.ucar.edu/854/water-levels-dropping-some-major-rivers-global-climate-changes] קוי הרוחב הצפוניים של נהרות אלה פרושם גם שטף נמוך של [[אנרגיית שמש]] ולכן גם פוטנציאל החקלאות בהם גם בעתיד אינו גבוה. {{הערה|ראו דיון בנושא הקשר בין קרבה לקוטב לבין תנובה חקלאית בערכים [[פריון חקלאי]] ו[[רובים, חיידקים ופלדה]]}} הסיבות להתייבשות נהרות כוללות הקמת סכרים, ושימוש במים לצרכי חקלאות. כמו כן [[שינויי אקלים]] גורמים לשינויים בדפוסים של ירידת הגשמים ולהגברת האידוי.{{הערה|[https://www.scidev.net/global/water/news/world-s-major-rivers-drying-up-.html World's major rivers 'drying up'], scidev, 22/04/09}}
 +
 +
בנוסף לנהרות שמתייבשים יש גם מגמה של התייבשות של ימות ואגמים - חלקם מתוקים וחלקם מלוחים עקב ירידה בזרימת המים אליהם ואו הגברת האידוי. אלו כוללים את ימת אראל שליד קזחסטן,  אגם צ'אד  באפריקה,  אגם Poopó בבוליביה, אגם אורימה באיראן , אגם פּוֹיָאנְג  בסין, אגם מונו בקליפורניה, ים המלח בישראל ואולי גם הכנרת בישראל.
 +
 +
התייבשות נהרות ואגמים פוגעת בתיירות ובדיג, ופוגעת בחיות בצמחים ובמערכות אקולוגיות שנסמכות על המים הטבעיים הללו לשם קיומם. בנוסף המלחה ונסיגה של ימות והפיכתן למלחות עלולה ליצור בעיות נוספות. כמו כן אגמים מתוקים משמשים כ"באפרים" או אוגרים טבעיים שמגדילים את היכולת של מערכת המים להיות עם [[חוסן]] גדול יותר - שכן ניתן לאגור מים משנה ברוכה לשנה שחונה. התייבשות אגמים ונהרות מעידה על בעיה נרחבת יותר במערכת מים של איזורים או מדינות.
 +
 
===בטחון תזונתי===
 
===בטחון תזונתי===
 +
{{הפניה לערך מורחב|בטחון תזונתי}}
 
מים מתוקים הם אחד המשאבים המרכזים המהווים חסם על היכולת לגדל יבולים [[חקלאות|חקלאיים]]. כמות המים בצמח משפיעה על היכולת שלו לבצע את תהליך הפוטוסינתזה שכן תהליך זה כרוך באובדן מים. לכן צמחים באיזור מוגבל במים (כמו [[מדבר]]) חייבים להשתמש במים בחסכנות וגידולם איטי יותר, אף אם יש להם [[דשן כימי]] ואור שמש בשפע. היבט זה הוא חלק מ[[חוק המינימום של ליביג]] המתייחס לצמחים - אין זה משנה כמה משאבים יש לך, תמיד יש גורם אחד שהוא זה המהווה מגבלה על גידול הצמח.
 
מים מתוקים הם אחד המשאבים המרכזים המהווים חסם על היכולת לגדל יבולים [[חקלאות|חקלאיים]]. כמות המים בצמח משפיעה על היכולת שלו לבצע את תהליך הפוטוסינתזה שכן תהליך זה כרוך באובדן מים. לכן צמחים באיזור מוגבל במים (כמו [[מדבר]]) חייבים להשתמש במים בחסכנות וגידולם איטי יותר, אף אם יש להם [[דשן כימי]] ואור שמש בשפע. היבט זה הוא חלק מ[[חוק המינימום של ליביג]] המתייחס לצמחים - אין זה משנה כמה משאבים יש לך, תמיד יש גורם אחד שהוא זה המהווה מגבלה על גידול הצמח.
   שורה 50: שורה 62:  
===השפעות על הבריאות===
 
===השפעות על הבריאות===
 
על פי הערכות האו"ם, לכ-1.1 מיליארד בני אדם ברחבי העולם אין גישה למים נקיים לשתייה. מלבד זאת מעריך האו"ם כי לכ-2.6 מיליארד בני אדם אין גישה ל[[סניטציה]] הולמת (לדוגמה, אמצעים להיפטר מ[[מי ביוב]]). הנושאים קשורים זה בזה היות וללא מים ותשתיות למי ביוב, זיהום מי השתייה במי ביוב לא מטוהרים היא התוצאה ההרסנית ביותר של היעדר הספקת [[מי שתייה בטוחים]].
 
על פי הערכות האו"ם, לכ-1.1 מיליארד בני אדם ברחבי העולם אין גישה למים נקיים לשתייה. מלבד זאת מעריך האו"ם כי לכ-2.6 מיליארד בני אדם אין גישה ל[[סניטציה]] הולמת (לדוגמה, אמצעים להיפטר מ[[מי ביוב]]). הנושאים קשורים זה בזה היות וללא מים ותשתיות למי ביוב, זיהום מי השתייה במי ביוב לא מטוהרים היא התוצאה ההרסנית ביותר של היעדר הספקת [[מי שתייה בטוחים]].
 +
 
{{תבנית:בעיות סביבתיות}}
 
{{תבנית:בעיות סביבתיות}}
 
כתוצאה מכך נרשמות רמות גבוהות של הידבקות במחלות ומוות בקרב אוכלוסיות שמשתמשות במים מזוהמים; השפעות אלה מתבטאות בעיקר בקרב ילדים ב[[מדינות לא מפותחות]]. בין 2 ל-10 מיליון איש, בעיקר ילדים, מתים כתוצאה ממים מזוהמים - או לפחות כ-5,000 ילדים ביום. [[שלשול]] לבדו, גורם למוות של 3,900 ילדים ביום במדינות העניות <ref>http://www.nrdc.org/international/summit/summit3.asp</ref>.
 
כתוצאה מכך נרשמות רמות גבוהות של הידבקות במחלות ומוות בקרב אוכלוסיות שמשתמשות במים מזוהמים; השפעות אלה מתבטאות בעיקר בקרב ילדים ב[[מדינות לא מפותחות]]. בין 2 ל-10 מיליון איש, בעיקר ילדים, מתים כתוצאה ממים מזוהמים - או לפחות כ-5,000 ילדים ביום. [[שלשול]] לבדו, גורם למוות של 3,900 ילדים ביום במדינות העניות <ref>http://www.nrdc.org/international/summit/summit3.asp</ref>.
שורה 72: שורה 85:  
בשנת 1992, הונגריה וצ'כוסלובקיה הביאו אל בית הדין הבינלאומי לצדק, סכסוך שנגע להטיות של נהר הדנובה והקמת סכרים. מקרה זה מייצג מיעוט מבין הסכסוכים שבהם היגיון ותורת המשפט יכולים להיות נתיב להכרעת סכסוכים. סכסוכים אחרים שבהם מעורבים צפון קוריאה ודרום קוריאה, ישראל והרשות הפלסטינית, אתיופיה ומצרים, עלולים להתגלות כקשים יותר לפתרון.
 
בשנת 1992, הונגריה וצ'כוסלובקיה הביאו אל בית הדין הבינלאומי לצדק, סכסוך שנגע להטיות של נהר הדנובה והקמת סכרים. מקרה זה מייצג מיעוט מבין הסכסוכים שבהם היגיון ותורת המשפט יכולים להיות נתיב להכרעת סכסוכים. סכסוכים אחרים שבהם מעורבים צפון קוריאה ודרום קוריאה, ישראל והרשות הפלסטינית, אתיופיה ומצרים, עלולים להתגלות כקשים יותר לפתרון.
   −
סכסוכים הנוגעים למים ולמחסור במים לא חייבים להיות בין מדינות. חלק מהתנאים ל[[מלחמת האזרחים בסוריה]] היו בצורת בחלק ניכר משטחה של המדינה שגרמה ל[[פליטים סביבתיים|גלי פליטים]], אבטלה ומצוקה חברתית שסייע לפרוץ המהומות שהובילו למלחמת האזרחים.  
+
סכסוכים הנוגעים למים ולמחסור במים לא חייבים להיות בין מדינות. חלק מהתנאים ל[[מלחמת האזרחים בסוריה]] היו בצורת בחלק ניכר משטחה של המדינה שגרמה ל[[פליטים סביבתיים|גלי פליטים]], אבטלה ומצוקה חברתית שסייע לפרוץ המהומות שהובילו למלחמת האזרחים.
    
==חלק מהמדינות בהן יש מחסור מים רציני==
 
==חלק מהמדינות בהן יש מחסור מים רציני==

תפריט ניווט