שינויים

פוטר מ-CBS ויליאם שיידר פור, משום שאחד המפרסמים עלול להתנגד לתוכן של הכתבות שלו. החדשות המידע והדעות וחלק גדול מהתרבות עצמה - הפכו לזרם חד סטרי מהממשלה התאגידים והתעשיות הביטחוניות אל הציבור, אם מישהו התנגד לכך - לא היה לזה משמעות כי אחרים לא שמעו אותו. בשנת 1961 איינזהנור מזהיר מפני הוכח של [[התשלובת הצבאית-תעשייתית]]. בנאום הפרישה שלו.   

פוטר מ-CBS ויליאם שיידר פור, משום שאחד המפרסמים עלול להתנגד לתוכן של הכתבות שלו. החדשות המידע והדעות וחלק גדול מהתרבות עצמה - הפכו לזרם חד סטרי מהממשלה התאגידים והתעשיות הביטחוניות אל הציבור, אם מישהו התנגד לכך - לא היה לזה משמעות כי אחרים לא שמעו אותו. בשנת 1961 איינזהנור מזהיר מפני הוכח של [[התשלובת הצבאית-תעשייתית]]. בנאום הפרישה שלו.   

לינדון ג'ונסון נבחר בשנת 1964 ורצה ליישם את התכנית "החברה הגדולה" - מדיקייר, (ביטוח בריאות לקשישים) מדיקייד (ביטוח בריאות לעניים), מלחמה בעוני, ניסיונות להתמודד עם הזיהום שיצרה הצמיחה, תכניות חינוכיות כמו רחוב סומסום, והד סטארס - תכנית לקידום תלמידים עניים. אבל זה התבסס על הכלכלה הקינסיאנית ובשנת 1965 למרות שאנשים רבים האמינו שקיינס צדק, והתכנית שלו עבדה במשך כמה עשרות שנים, הדברים הפסיקו לעבוד כך באיזור 1965. כדי לבסס את מעמדה של ארה"ב בעולם נגד ברית המועצות וכדי לסייע לתאגידים מארה"ב לקבל שווקים וחומרי גלם ארה"ב היא תמכה ברודנים שונים - כמו הדחת  מוצאדק באיראן והענקת הנפט שם לתאגידי BP, וגם תמיכה הולכת וגדלה בצבא.  המודל של קיינס החלק לקרוס עם עליית האינפלציה והעברת יותר ויותר כסף ממשלתי לצבא במקום לרווחה.

לינדון ג'ונסון נבחר בשנת 1964 ורצה ליישם את התכנית "החברה הגדולה" - מדיקייר, (ביטוח בריאות לקשישים) מדיקייד (ביטוח בריאות לעניים), מלחמה בעוני, ניסיונות להתמודד עם הזיהום שיצרה הצמיחה, תכניות חינוכיות כמו רחוב סומסום, והד סטארס - תכנית לקידום תלמידים עניים. אבל זה התבסס על הכלכלה הקיינסיאנית ובשנת 1965 למרות שאנשים רבים האמינו שקיינס צדק, והתכנית שלו עבדה במשך כמה עשרות שנים, הדברים הפסיקו לעבוד כך באיזור 1965. כדי לבסס את מעמדה של ארה"ב בעולם נגד ברית המועצות וכדי לסייע לתאגידים מארה"ב לקבל שווקים וחומרי גלם ארה"ב היא תמכה ברודנים שונים - כמו הדחת  מוצאדק באיראן והענקת הנפט שם לתאגידי BP, וגם תמיכה הולכת וגדלה בצבא.  המודל של קיינס החלק לקרוס עם עליית האינפלציה והעברת יותר ויותר כסף ממשלתי לצבא במקום לרווחה.

==פרק 6 - עידן הגבולות==

==פרק 6 - עידן הגבולות==

הפרק עוסק בתקופה של 1966 עד 1980 - בין היתר קריסת המדיניות הקייניסאנית בארצות הברית - עליית [[האבטלה]] יחד עם [[אינפלציה]]. היות ואנליזה של קיינס לא השתלבה בצורה מדוייקת בניתוח [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו-קלאסי]], ברגע שהמדיניות הקייניסאנית הפסיקה לעבוד, הכלכלנים הנאו-קלאסים התנערו ממנה, ועברו בסוף שנות ה-60 לעולם עם תאוריה טהורה המובססת על הנחות [[מיקרו כלכלכה|מיקרו כלכליות]] של "[[האדם הכלכלי]]".  

הפרק עוסק בתקופה של 1966 עד 1980 - בין היתר קריסת המדיניות הקייניסאנית בארצות הברית - עליית [[האבטלה]] יחד עם [[אינפלציה]]. היות ואנליזה של קיינס לא השתלבה בצורה מדוייקת בניתוח [[כלכלה נאו-קלאסית|הנאו-קלאסי]], ברגע שהמדיניות הקייניסאנית הפסיקה לעבוד, הכלכלנים הנאו-קלאסיים התנערו ממנה, ועברו בסוף שנות ה-60 לעולם עם תאוריה טהורה המבוססת על הנחות [[מיקרו כלכלה|מיקרו כלכליות]] של "[[האדם הכלכלי]]".  

הפרק מעיר כי כלכלני הזרם המרכזי שללו את הרעיון לפיו לעסקים יהיה כוח לקבוע את המחירים. אבל כלכלנים לא-מהזרם המרכזי ניסו להבין איך זה אפשרי. בין היתר על ידי נושא של תדמית או [[מיתוג]]. אם יש למישהו מותג אז יש לו מעין [[מונופול]] קטן, וניתן לגבות עליו מחיר גבוה יותר. העסקים הגדולים משפיעים על הביקוש ולא רק על ההיצע - דרך [[פרסום]]. לדוגמה יהלומים יקרים לא רק בגלל שהם נדירים אלא גם בגלל שחברות יהלומים משקיעות בפרסום כדי לעודד אותנו לקנות יהלומים. גודווין טוען שכיום תחרות לא פועלת כפי שפעלה בעבר (בימי [[אדם סמית]]) - חברות מנסות לבסס לעצמן מונופול כדי שיכולו לקבוע בו את המחיר לפחות במידה מסויימת (הוא לא מזכיר את מונח של יצירת [[נישה כלכלית]]). הוא מציין את ההמונחים של הכלכלנים [[אדואראד צ'מברליין]] שדיבר על "[[תחרות מונופוליסטית]]" ועל [[ג'ואן רובינסון]] שדיברה על [[תחרות לא מושלמת]]".   

הפרק מעיר כי כלכלני הזרם המרכזי שללו את הרעיון לפיו לעסקים יהיה כוח לקבוע את המחירים. אבל כלכלנים לא-מהזרם המרכזי ניסו להבין איך זה אפשרי. בין היתר על ידי נושא של תדמית או [[מיתוג]]. אם יש למישהו מותג אז יש לו מעין [[מונופול]] קטן, וניתן לגבות עליו מחיר גבוה יותר. העסקים הגדולים משפיעים על הביקוש ולא רק על ההיצע - דרך [[פרסום]]. לדוגמה יהלומים יקרים לא רק בגלל שהם נדירים אלא גם בגלל שחברות יהלומים משקיעות בפרסום כדי לעודד אותנו לקנות יהלומים. גודווין טוען שכיום תחרות לא פועלת כפי שפעלה בעבר (בימי [[אדם סמית]]) - חברות מנסות לבסס לעצמן מונופול כדי שיכולו לקבוע בו את המחיר לפחות במידה מסויימת (הוא לא מזכיר את מונח של יצירת [[נישה כלכלית]]). הוא מציין את ההמונחים של הכלכלנים [[אדואראד צ'מברליין]] שדיבר על "[[תחרות מונופוליסטית]]" ועל [[ג'ואן רובינסון]] שדיברה על [[תחרות לא מושלמת]]".   

גודווין מציין כי ככל הידוע לו - אף אחד מעולם לא נתן הסבר מלא של העסקים הגדולים, אבל זה לא אומר שהם לא משפיעים עלינו - הם משפיעים על התרבות, על הכלכלה ועל הפוליטיקה שלנו. זה מזכיר לו קצת את המצב של [[פיזיוקרטים|הפיזיוקרטים]] - הם חיו בכלכלת שוק אבל לא יכלו להסביר אותה אלא התמקדו בכלכלה חקלאית כי אותה היה להם קל להסביר. באופן דומה, בשנות ה-60 עסקים גדולים חלשו על חלק גדול מהכלכלה כבר מאה שנה, אבל איש לא פיתח תאוריה שלמה של הכלכלה הזו - אנשים התמקדו בהסבר של כלכלת שוק (עם הרבה קונים ומוכרים) - כי אותה היה קל להסביר. {{הערה|הערה - הסבר אפשרי אחר שגודווין לא מביא הוא [[השפעת ההון על האקדמיה]] ודחיקת אקדמאים שהם לא פרו-עסקים גדולים לשולי המקצוע הכלכלי - דבר שמתואר יותר על ידי הכלכלן [[לואיג'י זינגלס]], או בפרק "הברית בין הכלכלנים ליבטרים ועסקים גדולים שיש בספר של [[דיוויד קורטן]] - [[כשתאגידים שולטים בעולם]]}}.

גודווין מציין כי ככל הידוע לו - אף אחד מעולם לא נתן הסבר מלא של העסקים הגדולים, אבל זה לא אומר שהם לא משפיעים עלינו - הם משפיעים על התרבות, על הכלכלה ועל הפוליטיקה שלנו. זה מזכיר לו קצת את המצב של [[פיזיוקרטים|הפיזיוקרטים]] - הם חיו בכלכלת שוק אבל לא יכלו להסביר אותה אלא התמקדו בכלכלה חקלאית כי אותה היה להם קל להסביר. באופן דומה, בשנות ה-60 עסקים גדולים חלשו על חלק גדול מהכלכלה כבר מאה שנה, אבל איש לא פיתח תאוריה שלמה של הכלכלה הזו - אנשים התמקדו בהסבר של כלכלת שוק (עם הרבה קונים ומוכרים) - כי אותה היה קל להסביר. {{הערה|הערה - הסבר אפשרי אחר שגודווין לא מביא הוא [[השפעת ההון על האקדמיה]] ודחיקת אקדמאים שהם לא פרו-עסקים גדולים לשולי המקצוע הכלכלי - דבר שמתואר יותר על ידי הכלכלן [[לואיג'י זינגלס]], או בפרק "הברית בין הכלכלנים ליבטרים ועסקים גדולים שיש בספר של [[דיוויד קורטן]] - [[כשתאגידים שולטים בעולם]]}}.

בשנת 1958 נבחר ניקסון לנשיאות. הוא נקט מדיניות שילבה דברים ימניים ושמאליים - לדוגמה הוא הרחיב את מלחמת ויאטנם, אבל מצד שני הוא גם הגיע לדנאטנט - הבנה עם הרוסים ונועד עם הקומוניסטים הסינים והצליח להוציא את ארה"ב ממלחמת ויאטנם. הוא גם הכניס ביטוח בריאות לכל - מדיניות סוציאליסטית. בין 1971 ל-1973 הוא ניסה לבלום את האינפלציה על ידי הקפאת שכר ומחירים. בשנת 1971 ניקסון ניתק את הדולר מהזהב - בניגוד להסכמי ברטון וודס, כדי למנוע את עליית האינפלציה. העליה באינפלציה נבעה הן ממלחמת ויאטנם והדפסת כסף של הממשלה האמיראיקית והן ממשבר האנרגיה של שנת 1973 שנבע מ[[קרטל]] של אופ"ק ב[[נפט]]. ארה"ב עברה את [[שיא תפוקת הנפט]] שלה בשנות ה-70 הראשנות ולא יכלה להתחרות עם אופ"ק. עם עליית הנפט עלו המחירים של כל הדבריום שיוצרו איתו - כולל מחירי המזון - זה היה אינפלציה מסוג חדש שנבעה מהתייקרות ההיצע - לתושבים המערב זה היה בעיקר מטרד כמו תורים לדלק, אבל לאנשים עניים בעולם זה היה אסון - מחסור במזון. בשנת 1974 סבלו באפריקה 17 מדינות רעב.  

בשנת 1958 נבחר ניקסון לנשיאות. הוא נקט מדיניות שילבה דברים ימניים ושמאליים - לדוגמה הוא הרחיב את מלחמת ויאטנם, אבל מצד שני הוא גם הגיע לדנאטנט - הבנה עם הרוסים ונועד עם הקומוניסטים הסינים והצליח להוציא את ארה"ב ממלחמת ויאטנם. הוא גם הכניס ביטוח בריאות לכל - מדיניות סוציאליסטית. בין 1971 ל-1973 הוא ניסה לבלום את האינפלציה על ידי הקפאת שכר ומחירים. בשנת 1971 ניקסון ניתק את הדולר מהזהב - בניגוד להסכמי ברטון וודס, כדי למנוע את עליית האינפלציה. העליה באינפלציה נבעה הן ממלחמת ויאטנם והדפסת כסף של הממשלה האמריקאית והן ממשבר האנרגיה של שנת 1973 שנבע מ[[קרטל]] של אופ"ק ב[[נפט]]. ארה"ב עברה את [[שיא תפוקת הנפט]] שלה בשנות ה-70 הראשנות ולא יכלה להתחרות עם אופ"ק. עם עליית הנפט עלו המחירים של כל הדברים שיוצרו איתו - כולל מחירי המזון - זה היה אינפלציה מסוג חדש שנבעה מהתייקרות ההיצע - לתושבים המערב זה היה בעיקר מטרד כמו תורים לדלק, אבל לאנשים עניים בעולם זה היה אסון - מחסור במזון. בשנת 1974 סבלו באפריקה 17 מדינות רעב.  

חלק מהבעיה של ה[[רעב]] היתה פוליטית - במדינות לא דמוקרטית החלוקה של המזון לא היתה טובה וגם לא היתה [[צמיחה כלכלית]]. בעיה נוספת סיוע החוץ של מדינות מערביות עזר בעיקר לחבורת מערביות גדולות שפעלו באפריקה יותר מאשר לאוכלוסיה המקומית. לדוגמה הקמת סכרים שהציפה אדמות וגרמה ל[[עיור]] מהיר. המדינות הפכו לתלויות בכסף של המערב במקום בכלכלה המקומית. בנוסף הרפואה והתברואה החלו להקטין תמותת תינוקות במדינות אפריקה ואסיה וזה גרם ל[[פיצוץ אוכלוסין]].  

חלק מהבעיה של ה[[רעב]] הייתה פוליטית - במדינות לא דמוקרטית החלוקה של המזון לא היתה טובה וגם לא היתה [[צמיחה כלכלית]]. בעיה נוספת סיוע החוץ של מדינות מערביות עזר בעיקר לחבורת מערביות גדולות שפעלו באפריקה יותר מאשר לאוכלוסיה המקומית. לדוגמה הקמת סכרים שהציפה אדמות וגרמה ל[[עיור]] מהיר. המדינות הפכו לתלויות בכסף של המערב במקום בכלכלה המקומית. בנוסף הרפואה והתברואה החלו להקטין תמותת תינוקות במדינות אפריקה ואסיה וזה גרם ל[[פיצוץ אוכלוסין]].  

דבר דומה קרה בזמן [[המהפכה התעשייתית]] באירופה - אבל באותו זמן היו יבשות "ריקות" שהעודפי האוכלוסיה מאירופה היגרו אליהן - אמריקה ואוסטרליה. דבר זה כבר לא היה בשנות ה-60 וה-70. תורתו של [[מלתוס]] חזרה לכותרות - המדינות המערביות האשימו את המדינות העניות שהן מתרבות מהר מידי. הפתרון הוא לכאורה [[מעבר דמוגרפי]] שבו עשירים עושים פחות ילדים. וכך אפשר לחכות שכולם יהיו עשירים יותר והאוכלוסיה תתייצב. אבל יש מלכוד - ספרי הכלכלה לא מראים את התשומות של משאבים אנרגיה שנכנסים אל הכלכלה במחוץ - מהמערכות האקולוגיות ומכריית משאבים, ולא את הפסולת והזרמים היוצאים מתוך הכלכלה אל שאר המערכת. לטבע יש גבולות - אם מעמיסים עליו יותר מידי [[משאב מתכלה|המשאבים מתכלים]] וה[[פסולת]] מצטברת. העשירים צורכים יותר מאשר העניים וזה מאיר את הנושא של גידול אוכלוסין בצורה אחרת - על פי הכנסת הרעיון של '''[[טביעת רגל אקולוגית]]''' - שטח האדמה הדרוש לאדם בודד כדי לספק לאדם את המשאבים הדרושים לו ולקלוט פסולות ופליטות שהוא גורם.  

דבר דומה קרה בזמן [[המהפכה התעשייתית]] באירופה - אבל באותו זמן היו יבשות "ריקות" שהעודפי האוכלוסיה מאירופה היגרו אליהן - אמריקה ואוסטרליה. דבר זה כבר לא היה בשנות ה-60 וה-70. תורתו של [[מלתוס]] חזרה לכותרות - המדינות המערביות האשימו את המדינות העניות שהן מתרבות מהר מידי. הפתרון הוא לכאורה [[מעבר דמוגרפי]] שבו עשירים עושים פחות ילדים. וכך אפשר לחכות שכולם יהיו עשירים יותר והאוכלוסיה תתייצב. אבל יש מלכוד - ספרי הכלכלה לא מראים את התשומות של משאבים אנרגיה שנכנסים אל הכלכלה במחוץ - מהמערכות האקולוגיות ומכריית משאבים, ולא את הפסולת והזרמים היוצאים מתוך הכלכלה אל שאר המערכת. לטבע יש גבולות - אם מעמיסים עליו יותר מידי [[משאב מתכלה|המשאבים מתכלים]] וה[[פסולת]] מצטברת. העשירים צורכים יותר מאשר העניים וזה מאיר את הנושא של גידול אוכלוסין בצורה אחרת - על פי הכנסת הרעיון של '''[[טביעת רגל אקולוגית]]''' - שטח האדמה הדרוש לאדם בודד כדי לספק לאדם את המשאבים הדרושים לו ולקלוט פסולות ופליטות שהוא גורם.  

בשנות ה-70 יוצא גם הספר '''[[גבולות לצמיחה]]''' שמזהיר מפני גידול מתמיד של האוכלוסיה ושל הצמיחה הכלכלית. חלק מהחשש הזה קיבל מענה על ידי עליה ב[[פריון חקלאי]] על ידי [[המהפכה הירוקה]]. הדבר הזה פתר את משבר המזון של שנות ה-70 אבל גם בהמשך יצר בעיות אחרות - כמו תאגידי חקלאות ענקיים ("או שתגדלו או שתעלמו" - ארל באץ, שר החקלאות בארה"ב) ובהמשך בעיות של עודף [[תירס]] ודחיפה שלו למזונות זבל ובעיות של [[עמידות לאנטיביוטיקה]], סירופ תירס וסבסדוד של דלק אתנול.  

בשנות ה-70 יוצא גם הספר '''[[גבולות לצמיחה]]''' שמזהיר מפני גידול מתמיד של האוכלוסייה ושל הצמיחה הכלכלית. חלק מהחשש הזה קיבל מענה על ידי עליה ב[[פריון חקלאי]] על ידי [[המהפכה הירוקה]]. הדבר הזה פתר את משבר המזון של שנות ה-70 אבל גם בהמשך יצר בעיות אחרות - כמו תאגידי חקלאות ענקיים ("או שתגדלו או שתעלמו" - ארל באץ, שר החקלאות בארה"ב) ובהמשך בעיות של עודף [[תירס]] ודחיפה שלו למזונות זבל ובעיות של [[עמידות לאנטיביוטיקה]], סירופ תירס וסבסוד של דלק אתנול.  

בין 1965 לבין 1975 היתה "עליית המיסים הגדולה" - הממשל בארה"ב גבה יותר ויותר מיסים - מס הכנסה פדרלי ממשפחה חציונית עלה מ-12 אחוז ל-20 אחוז. הממשלה גבתה פחות ופחות כסף מעסקים גדולים בין היתר בגלל חוקי מס מסובכים יותר. שהביאו ליצירת פרצות מס. כלכלני הזרם המרכזי לא התמודדו עם הנושא הזה. כללנים כמו גלבריית ורובינסון עוד השפיעו אבל היו בנסיגה בגלל עליית ה[[לסה פר]] מסוג חדש - ה[[נאו-ליברלים]].  

בין 1965 לבין 1975 היתה "עליית המיסים הגדולה" - הממשל בארה"ב גבה יותר ויותר מיסים - מס הכנסה פדרלי ממשפחה חציונית עלה מ-12 אחוז ל-20 אחוז. הממשלה גבתה פחות ופחות כסף מעסקים גדולים בין היתר בגלל חוקי מס מסובכים יותר. שהביאו ליצירת פרצות מס. כלכלני הזרם המרכזי לא התמודדו עם הנושא הזה. כללנים כמו גלבריית ורובינסון עוד השפיעו אבל היו בנסיגה בגלל עליית ה[[לסה פר]] מסוג חדש - ה[[נאו-ליברלים]].  

גודווין  מציין כאשר פרידמן עלה לגדולה בשנות ה-60 כבר היה ברור שלסה פר לא תמיד עובד אפילו בעולם התאורטי. זאת בגלל בעיות שמכונות '''[[כשל שוק]]'''. אחד מכשלי השוק הוא '''[[השפעה חיצונית]]''' כמו [[זיהום]] - השפעה חיצונית פוגעת בצד שהוא לא חלק מהעסקה יש הרבה השפעות חיצוניות שליליות בגלל שמי שמקבל את ההחלטות (הצרכים והיצרנים) הם לא מי שנפגע. החופש לבחור של הנפגעים מזיהום - נפגע בשוק החופשי. בעקרון יכולות להיות השפעות חיצוניות חיוביות כמו בניינים יפים שישפרו את ההנאה של מי שלא שילם עליהם - אבל אין למי שבונה אותם מספיק תמריץ כלכלי - לכך כי הוא מקבל רק חלק מהתועלת. לכן אפילו בתאוריה השוק החופשי יספק פחות מדי סחורות עם תועלת משותפת לציבור ויותר ויותר מידי סחורות עם עלויות כבדות לציבור - שוב פעם הרעיון של שפע פרטי ובצידו הזנחה ציבורית - בתים מוזנחים, רחובות מוזנחים, זיהום ועוד.  

גודווין  מציין כאשר פרידמן עלה לגדולה בשנות ה-60 כבר היה ברור שלסה פר לא תמיד עובד אפילו בעולם התאורטי. זאת בגלל בעיות שמכונות '''[[כשל שוק]]'''. אחד מכשלי השוק הוא '''[[השפעה חיצונית]]''' כמו [[זיהום]] - השפעה חיצונית פוגעת בצד שהוא לא חלק מהעסקה יש הרבה השפעות חיצוניות שליליות בגלל שמי שמקבל את ההחלטות (הצרכים והיצרנים) הם לא מי שנפגע. החופש לבחור של הנפגעים מזיהום - נפגע בשוק החופשי. בעקרון יכולות להיות השפעות חיצוניות חיוביות כמו בניינים יפים שישפרו את ההנאה של מי שלא שילם עליהם - אבל אין למי שבונה אותם מספיק תמריץ כלכלי - לכך כי הוא מקבל רק חלק מהתועלת. לכן אפילו בתאוריה השוק החופשי יספק פחות מדי סחורות עם תועלת משותפת לציבור ויותר ויותר מידי סחורות עם עלויות כבדות לציבור - שוב פעם הרעיון של שפע פרטי ובצידו הזנחה ציבורית - בתים מוזנחים, רחובות מוזנחים, זיהום ועוד.  

תיקון של [[השפעה חיצונית]] הוא זול בדרך כלל. גודווין נתון רישמה של דברים שאמור שהם יקרים מדי לתיקו ןעש שעשו אותם - בנזיון נטול [[עופרת]], הפסקת שימוש ב-CFC שעושה [[חור באוזון]], קיצוץ בפליטות [[גופרית]] שגורמים ל[[גשם חומצי]], שיפור נצילות דלק במכוניות, שיפור בטיחות במקום העבודה ועוד. לכן לממשלה יש תפקיד אפילו בשוק חופשי אידאלי כמו של פרידמן. פרידמן תמך בדבר כזה בתאוריה, באופן מעשי הוא התנגד לכל התערבות ממשלתית - מרישוי רופאים ועד ניהול של הביטוח הלאומי. לדוגמה הוא טען שביטוח לאומי הוא "דיכוי" בגלל שהמממשלה מאלצת את אנשים לשלם לעצמם גמלת זקנה. אסכולת שיקגו טיפחה כלכלנים קיצוניים עוד יותר מפרידמן שעטנו שצריך עוד לסה פר. והנחילו תורה זו לדור חדש של כלכלנים. הדבר הזה טיפח את הכלכלה השמרנית החדשה - בין היתר בגלל התאוב שאנשים חשו כלפי הממשלה המנופחת של שנות ה-70 - מיסים גבוהים מידי, פוליטיקאים מושחתים, עוד כבישים מהירים במקום בתי ספר או רכבות, עוד ועוד רגולציות ובירוקרטיה, לדוגמה - רגולציה על הקוטר המינימלי של עגבניות - שנועדה בעצם להגן על תאגדי החקלאות בארה"ב מפני יבוא של עגבניות זולות יותר ממקסיקו. הדבר הזה נקרא "מלכוד הרגולציה" או "[[רגולטור שבוי]]" - לממשלה היה אותו אינטרס כמו מי שהם היו אמורים לפקח עליהם. (בעיה דומה מוצגת בספר עוד בזמן הברונים השודדים). בשנות ה-70 ההצדקה המרכזית שהיתה לפקח על עסקים גדולים - שהם מהווים סכנה ולכן צריך לרסן אותם - נראתה מוטעית בגלל שהעסקים הגדולים היו בצרות.  

תיקון של [[השפעה חיצונית]] הוא זול בדרך כלל. גודווין נתון רישמה של דברים שאמור שהם יקרים מדי לתיקו ןעש שעשו אותם - בנזיון נטול [[עופרת]], הפסקת שימוש ב-CFC שעושה [[חור באוזון]], קיצוץ בפליטות [[גופרית]] שגורמים ל[[גשם חומצי]], שיפור נצילות דלק במכוניות, שיפור בטיחות במקום העבודה ועוד. לכן לממשלה יש תפקיד אפילו בשוק חופשי אידאלי כמו של פרידמן. פרידמן תמך בדבר כזה בתאוריה, באופן מעשי הוא התנגד לכל התערבות ממשלתית - מרישוי רופאים ועד ניהול של הביטוח הלאומי. לדוגמה הוא טען שביטוח לאומי הוא "דיכוי" בגלל שהמממשלה מאלצת את אנשים לשלם לעצמם גמלת זקנה. אסכולת שיקגו טיפחה כלכלנים קיצוניים עוד יותר מפרידמן שעטנו שצריך עוד לסה פר. והנחילו תורה זו לדור חדש של כלכלנים. הדבר הזה טיפח את הכלכלה השמרנית החדשה - בין היתר בגלל התאוב שאנשים חשו כלפי הממשלה המנופחת של שנות ה-70 - מיסים גבוהים מידי, פוליטיקאים מושחתים, עוד כבישים מהירים במקום בתי ספר או רכבות, עוד ועוד רגולציות ובירוקרטיה, לדוגמה - רגולציה על הקוטר המינימלי של עגבניות - שנועדה בעצם להגן על תאגדי החקלאות בארה"ב מפני יבוא של עגבניות זולות יותר ממקסיקו. הדבר הזה נקרא "מלכוד הרגולציה" או "[[רגולטור שבוי]]" - לממשלה היה אותו אינטרס כמו מי שהם היו אמורים לפקח עליהם. (בעיה דומה מוצגת בספר עוד בזמן הברונים השודדים). בשנות ה-70 ההצדקה המרכזית שהייתה לפקח על עסקים גדולים - שהם מהווים סכנה ולכן צריך לרסן אותם - נראתה מוטעית בגלל שהעסקים הגדולים היו בצרות.  

העסקים בארה"ב הלכו וגדלו וזה הצריך יותר ויותר מומחי ניהול מבית ספר למנהל עסקים -  שהתמצאו בכסף ובמספרים, אבל הם לעיתים קרובות התעלמו מכל מה שלא היה מספרים. לדוגמה פיטורים של בקרי-איכות במכוניות שיוצרו בדטרויט. הבקרים שמרו על איכות גבוהה של המכוניות, אבל המנהלים לא ראו את האיכות של המוצר במספרים ולכן פיטרו אותם. בו בזמן היתה עליה בשכר מנהלים וגידול במספר המנהלים. לדוגמה במפעל פלדה של יו אס סטיל בשנות ה-70 היו 700 מנהלים על 6,000 עובדים. הספר של [[סטאדס ארקל]] "עובדים" משנת 1974, ערך רעיונות עם עובדים, ומתאר איך השכבה הניהולית בחברות הפכה לנטל הולך וגדל.

העסקים בארה"ב הלכו וגדלו וזה הצריך יותר ויותר מומחי ניהול מבית ספר למנהל עסקים -  שהתמצאו בכסף ובמספרים, אבל הם לעיתים קרובות התעלמו מכל מה שלא היה מספרים. לדוגמה פיטורים של בקרי-איכות במכוניות שיוצרו בדטרויט. הבקרים שמרו על איכות גבוהה של המכוניות, אבל המנהלים לא ראו את האיכות של המוצר במספרים ולכן פיטרו אותם. בו בזמן הייתה עליה בשכר מנהלים וגידול במספר המנהלים. לדוגמה במפעל פלדה של יו אס סטיל בשנות ה-70 היו 700 מנהלים על 6,000 עובדים. הספר של [[סטאדס ארקל]] "עובדים" משנת 1974, ערך רעיונות עם עובדים, ומתאר איך השכבה הניהולית בחברות הפכה לנטל הולך וגדל.

==פרק 7 - מרד העשירים==

==פרק 7 - מרד העשירים==