שינויים

תהליכים נוספים שפוגעים במשק המים הטבעי כוללים [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]], [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]], [[המלחת מים תהום]] עקב [[שאיבת יתר]] ופגיעה בחלחול עקב איטום הקרקע, והידוק הקרקע עקב בניה, תשתיות כבישים וכו'. היבטים אלה גורמים לכך שחלק ממי התהום מזדהמים או מומלחים לעיתים באופן [[תהליך בלתי הפיך|בלתי הפיך]]. פרוש הפגיעה בבארות אלה היא גם אובדן המים וגם אובדן יכולת אגירה - פרוש הדבר שאם יש עודף מים עקב רצף שנים גשומות, קשה יותר לאגור את העודף הזה כדי לאזן שנים שחונות.  

תהליכים נוספים שפוגעים במשק המים הטבעי כוללים [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]], [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]], [[המלחת מים תהום]] עקב [[שאיבת יתר]] ופגיעה בחלחול עקב איטום הקרקע, והידוק הקרקע עקב בניה, תשתיות כבישים וכו'. היבטים אלה גורמים לכך שחלק ממי התהום מזדהמים או מומלחים לעיתים באופן [[תהליך בלתי הפיך|בלתי הפיך]]. פרוש הפגיעה בבארות אלה היא גם אובדן המים וגם אובדן יכולת אגירה - פרוש הדבר שאם יש עודף מים עקב רצף שנים גשומות, קשה יותר לאגור את העודף הזה כדי לאזן שנים שחונות.  

[[קובץ:ריקון מאגר מתחדש על ידי גידול בצריכה.PNG|ממוזער|מודל של מאגר מים, שמתאר כיצד גידול בקצב קבוע ([[גידול מעריכי]]) יחד עם הספקה בגודל משתנה, גורמים לשחיקה של מאגר מים. שנים ברוכות ממלאות את המאגר, ושנים שחונות יותר גורמות לריקון שלו, אבל אי אפשר למלא את המאגר מעבר לקיבולת שלו כך ששנים ברוכות לא יכולות לפצות יותר מידי על שנים שחונות. הצריכה הגדלה גורמת לריקון מהיר של המאגר - מתרחש משבר מים כבר בשנה ה-14 במודל. אין מספיק מים במאגר המים כדי לספק את הביקוש. זאת על פי שגודלו של המאגר גדול בהרבה (פי 5) מאשר הצריכה הראשונית.]]

[[קובץ:ריקון מאגר מתחדש על ידי גידול בצריכה.PNG|ממוזער|מודל של מאגר מים, שמתאר כיצד גידול בקצב קבוע ([[גידול מעריכי]]) יחד עם הספקה בגודל משתנה, גורמים לשחיקה של מאגר מים. שנים ברוכות ממלאות את המאגר, ושנים שחונות יותר גורמות לריקון שלו, אבל אי אפשר למלא את המאגר מעבר לקיבולת שלו כך ששנים ברוכות לא יכולות לפצות יותר מידי על שנים שחונות. הצריכה הגדלה גורמת לריקון מהיר של המאגר - מתרחש משבר מים כבר בשנה ה-14 במודל. אין מספיק מים במאגר המים כדי לספק את הביקוש. זאת על פי שגודלו של המאגר גדול בהרבה (פי 5) מאשר הצריכה הראשונית. ראו גם נתונים על התייבשות הכנרת באתר רשות המים ובערך [[התייבשות נהרות ואגמים]]]]

גידול האוכלוסייה בישראל משפיע במספר דרכים - ראשית הוא מגדיל את הביקוש למים. ראשית היקף הביקוש הגדל ביחס לכמות מאגרים קבועה פרושה ירידה ב[[חוסן]] - כלומר אם בממוצע יש יכולת אגירה של 4 מיליארד קוב אבל כמות הביקוש הולכת ועולה, פרוש הדבר שגודל המאגרים קטן יותר ביחס לגודל הצריכה, ולכן קשה יותר לאזן שנים גרועות על ידי שנים טובות. השפעה שלישית של הגידול באוכלוסיה היא הגדלת השטח הבנוי, השטח שמכוסה על ידי תשתיות, ובעיות של זיהום וכן פגיעה בשטחי טבע ובכך יצירת הפרעה גדלה והולכת לחלחול המים.  

גידול האוכלוסייה בישראל משפיע במספר דרכים - ראשית הוא מגדיל את הביקוש למים. ראשית היקף הביקוש הגדל ביחס לכמות מאגרים קבועה פרושה ירידה ב[[חוסן]] - כלומר אם בממוצע יש יכולת אגירה של 4 מיליארד קוב אבל כמות הביקוש הולכת ועולה, פרוש הדבר שגודל המאגרים קטן יותר ביחס לגודל הצריכה, ולכן קשה יותר לאזן שנים גרועות על ידי שנים טובות. השפעה שלישית של הגידול באוכלוסיה היא הגדלת השטח הבנוי, השטח שמכוסה על ידי תשתיות, ובעיות של זיהום וכן פגיעה בשטחי טבע ובכך יצירת הפרעה גדלה והולכת לחלחול המים.