שינויים

גודווין מעיר שאנשים רבים מידי מעריצים את הספר של סמית, אבל לא טורחים לקרוא את הספר עצמו, ולכן מפספסים מסרים חשובים מאד שסמית כותב בספר. לדוגמא, סמית מודע לבעיה של [[מוצרים ציבוריים]] וטוען כי הממשלה צריכה לממן חלק מהדברים כמו ניקיון ברחובות, צבא ועוד. סמית גם בעד הגנה על העובדים (כי יש להם כוח מיקוח בעייתי), הוצאת פטנטים ועוד.  הוא גם חושב שצריך להגביל את ה[[ריבית]] כי בריבית גבוהה מידי אנשים נוטים להתעלם מהסיכון, גם כאשר הסיכון מופרז.  

גודווין מעיר שאנשים רבים מידי מעריצים את הספר של סמית, אבל לא טורחים לקרוא את הספר עצמו, ולכן מפספסים מסרים חשובים מאד שסמית כותב בספר. לדוגמא, סמית מודע לבעיה של [[מוצרים ציבוריים]] וטוען כי הממשלה צריכה לממן חלק מהדברים כמו ניקיון ברחובות, צבא ועוד. סמית גם בעד הגנה על העובדים (כי יש להם כוח מיקוח בעייתי), הוצאת פטנטים ועוד.  הוא גם חושב שצריך להגביל את ה[[ריבית]] כי בריבית גבוהה מידי אנשים נוטים להתעלם מהסיכון, גם כאשר הסיכון מופרז.  

סמית לא רק חשב שריבית גבוהה היא דבר בעייתי, הוא חשב גם שאחוזי רווח גבוהים הם דבר בעייתי. בגלל שרווחי הון גבוהים פרושם שכר נמוך יותר. שכר גבוה לפי סמית הוא לא רק אינטרס של העובדים אלא גם אינטרס של כלל החברה, בגלל שרוב העובדים לא מתפרנסים מהון. גודווין מעיר כי זה דבר שמתקיים אפילו כיום. אם רוב ההכנסה שלך נובעת מעבודה ולא מ[[רנטה]] או [[הון]] אזי אתה עובד. הוא מזכיר כי סמית אומר ש"שום חברה לא יכולה להיות באמת משגשגת ומאושרת, אם רוב החברים בה (העובדים) הם עניים ואומללים".  

סמית לא רק חשב שריבית גבוהה היא דבר בעייתי, הוא חשב גם שאחוזי רווח גבוהים הם דבר בעייתי. בגלל שרווחי הון גבוהים פירושם שכר נמוך יותר. שכר גבוה לפי סמית הוא לא רק אינטרס של העובדים אלא גם אינטרס של כלל החברה, בגלל שרוב העובדים לא מתפרנסים מהון. גודווין מעיר כי זה דבר שמתקיים אפילו כיום. אם רוב ההכנסה שלך נובעת מעבודה ולא מ[[רנטה]] או [[הון]] אזי אתה עובד. הוא מזכיר כי סמית אומר ש"שום חברה לא יכולה להיות באמת משגשגת ומאושרת, אם רוב החברים בה (העובדים) הם עניים ואומללים".  

לכן בעיני סמית כאשר קפיטליסטים הלכו בעקבות האינטרס העצמי שלהם והורידו שכר, זה רע לחברה. דבר דומה הוא אם הם מעלים מחירים. שכן שני הדברים האלה הם בעיה דומה - שניהם פוגעים ב[[שכר ריאלי]]. זו אחת הסיבות שסמית תמך בשוק חופשי גם בתחום המעסיקים - תחרות בין יצרנים רבים על עובדים, תגרום לחלק מהם להציע שכר גבוה יותר, ואילו תחרות שלהם על צרכנים תגרום להם להוריד מחירים על מוצרים.  

לכן בעיני סמית כאשר קפיטליסטים הלכו בעקבות האינטרס העצמי שלהם והורידו שכר, זה רע לחברה. דבר דומה הוא אם הם מעלים מחירים. שכן שני הדברים האלה הם בעיה דומה - שניהם פוגעים ב[[שכר ריאלי]]. זו אחת הסיבות שסמית תמך בשוק חופשי גם בתחום המעסיקים - תחרות בין יצרנים רבים על עובדים, תגרום לחלק מהם להציע שכר גבוה יותר, ואילו תחרות שלהם על צרכנים תגרום להם להוריד מחירים על מוצרים.  

אבל אפילו בזמנו של סמית, עסקים גדולים יכלו "לברוח" מהשוק. דרך אחת שהם יכלו לעשות את זה היא לבצע שיתוף פעולה ([[שוק אוליגופולי]] או [[קרטל]]) וסמית מזהיר מפני זה. דרך שניה היא אפילו בעייתית יותר - הם יכולים לנצל את הכוח הפוליטי שלהם (לדוגמה באמצעות [[לובי פוליטי]]) כדי לקבל סיוע בצורות שונות מצד הממשלה אם זה על ידי סובסידיה ואם זה על ידי מכסי מגן. אבל מעט אנשים מבינים את זה - הפועלים הלא משכילים לא מבינים את זה ובדרך כלל גם לא ממשלות. ולכן אדם סמית לא בדיוק חשב שממשלות הן בעיה לשוק חופשי, הוא חשב שהסכנה הגדול לשוק חופשי היא קפיטליסטים גדולים שגורמים לממשלה לסייע להם.  

אבל אפילו בזמנו של סמית, עסקים גדולים יכלו "לברוח" מהשוק. דרך אחת שהם יכלו לעשות את זה היא לבצע שיתוף פעולה ([[שוק אוליגופולי]] או [[קרטל]]) וסמית מזהיר מפני זה. דרך שניה היא אפילו בעייתית יותר - הם יכולים לנצל את הכוח הפוליטי שלהם (לדוגמה באמצעות [[לובי פוליטי]]) כדי לקבל סיוע בצורות שונות מצד הממשלה אם זה על ידי סובסידיה ואם זה על ידי מכסי מגן. אבל מעט אנשים מבינים את זה - הפועלים הלא משכילים לא מבינים את זה ובדרך כלל גם לא ממשלות. ולכן אדם סמית לא בדיוק חשב שממשלות הן בעיה לשוק חופשי, הוא חשב שהסכנה הגדול לשוק חופשי היא קפיטליסטים גדולים שגורמים לממשלה לסייע להם.  

סמית מבקר כבר באותה תקופה את הבעיות שנוצרות עקב [[תאגיד]]. התאגיד מאפשר לאנשים רבים להתאגד ולממן מיזם ציבורי. ההפסדים שלהם מוגבלים בגלל עקרון של [[ערבון מוגבל]]. המשקיעים בתאגיד קונים מניות וממנים דירקטוריונים כדי שיפקחו על מנהלי התאגיד, סמית טוען כי ניהול של עסק בבעלות כזו תמיד יסבול מניהול פחות טוב לעומת ניהול של עסק פרטי.  

סמית מבקר כבר באותה תקופה את הבעיות שנוצרות עקב [[תאגיד]]. התאגיד מאפשר לאנשים רבים להתאגד ולממן מיזם ציבורי. ההפסדים שלהם מוגבלים בגלל עקרון של [[ערבון מוגבל]]. המשקיעים בתאגיד קונים מניות וממנים דירקטוריונים כדי שיפקחו על מנהלי התאגיד, סמית טוען כי ניהול של עסק בבעלות כזו תמיד יסבול מניהול פחות טוב לעומת ניהול של עסק פרטי.  

גודווין מתאר אירועים של אותה תקופה. למרות שהכלכלה של אנגליה היתה יותר חופשית מזו של צרפת עדיין היה בה הרבה מיסוי, מונופולים בחסות המדינה ומגבלות על מסחר. הדבר הזה גרם לבעיות רבות מול תושבי המושבות באמריקה הצפונית. מצד אחד הם נאלצו לשלם מס לאנגליה בלי שהיה להם יצוג בפרלמנט. מצד שני הרגיזו אותם גם התאגידים הגדולים של בריטניה שהיו בעלי מונופול על מכירת סחורות כמו תה ומכרו את המוצרים במחיר מופרז. כאשר תאגידים אלה נקלעו לבעיות הממשלה הבריטית מיהרה לסייע להם על חשבון מיסוי המושבות. בסופו של הדבר גרם ל[[מהפכה בארצות הברית]]. הצרפתים נחלצו בשלב מסויים למלחמה נגד בריטניה. הדבר גרר קשיים כלכליים בצרפת שחייבו העלת מיסים, ודבר זה גרר את כינוס אסיפת המעמדות, אסיפה זו דרשה שינויים שהובילו בסופו של דבר ל[[מהפכה הצרפתית]]. בעקבות דבר זה התרחש [[שלטון הטרור]] בצרפת. הדבר גרר גל בהלה מה[[קידמה]] בסיפורים כמו פרנקינשטיין.  

גודווין מתאר אירועים של אותה תקופה. למרות שהכלכלה של אנגליה הייתה יותר חופשית מזו של צרפת עדיין היה בה הרבה מיסוי, מונופולים בחסות המדינה ומגבלות על מסחר. הדבר הזה גרם לבעיות רבות מול תושבי המושבות באמריקה הצפונית. מצד אחד הם נאלצו לשלם מס לאנגליה בלי שהיה להם יצוג בפרלמנט. מצד שני הרגיזו אותם גם התאגידים הגדולים של בריטניה שהיו בעלי מונופול על מכירת סחורות כמו תה ומכרו את המוצרים במחיר מופרז. כאשר תאגידים אלה נקלעו לבעיות הממשלה הבריטית מיהרה לסייע להם על חשבון מיסוי המושבות. בסופו של הדבר גרם ל[[מהפכה בארצות הברית]]. הצרפתים נחלצו בשלב מסויים למלחמה נגד בריטניה. הדבר גרר קשיים כלכליים בצרפת שחייבו העלאת מיסים, ודבר זה גרר את כינוס אסיפת המעמדות, אסיפה זו דרשה שינויים שהובילו בסופו של דבר ל[[מהפכה הצרפתית]]. בעקבות דבר זה התרחש [[שלטון הטרור]] בצרפת. הדבר גרר גל בהלה מה[[קידמה]] בסיפורים כמו פרנקינשטיין.  

הפסימיזם של התקופה הזו הוא רקע לעליית שני מדענים. אחד מהם הוא [[תומס מלתוס]]. מלתוס מציין כי האוכלוסייה גדלה מהר, ב[[קצב מעריכי]] ואילו כמות המזון לא יכולה לגדול באותו קצב. הוא גם טוען שאין טעם בצעדים אחרים - לדוגמה אין טעם לסייע בכסף לעניים שכן הם פשוט יתרבו עוד ולכן שוב פעם הבעיה תחזור. הוא גם יוצא נגד שיפור הרפואה והקידמה שכן דברים אלה רק יעלו עוד יותר את האוכלוסייה.  בתאוריה של מלתוס יש משהו נכון כי בעולם סופי אין מקום לצמיחה אינסופית של האוכלוסייה. מלתוס אומר שהבעיה תפטר רק עם אנשים עניים יעשו פחות סקס ופחות ילדים. מצד שני מלתוס לא מביא בחשבון כמה גורמים נוספים. אחד מהם שבתקופה זו מתחילים להתפתח [[אמצעי מניעה]]. דבר שני הוא שעבור אנשים עניים (במיוחד באותה תקופה) הילדים הם מעין "תכנית פנסיה" ובגלל התמותה הגבוהה של ילדים מולידים ילדים רבים. אם העוני של אנשים יורד הם עושים פחות ילדים (הרעיון של [[מעבר דמוגרפי]]).  

הפסימיזם של התקופה הזו הוא רקע לעליית שני מדענים. אחד מהם הוא [[תומס מלתוס]]. מלתוס מציין כי האוכלוסייה גדלה מהר, ב[[קצב מעריכי]] ואילו כמות המזון לא יכולה לגדול באותו קצב. הוא גם טוען שאין טעם בצעדים אחרים - לדוגמה אין טעם לסייע בכסף לעניים שכן הם פשוט יתרבו עוד ולכן שוב פעם הבעיה תחזור. הוא גם יוצא נגד שיפור הרפואה והקידמה שכן דברים אלה רק יעלו עוד יותר את האוכלוסייה.  בתאוריה של מלתוס יש משהו נכון כי בעולם סופי אין מקום לצמיחה אינסופית של האוכלוסייה. מלתוס אומר שהבעיה תפטר רק עם אנשים עניים יעשו פחות סקס ופחות ילדים. מצד שני מלתוס לא מביא בחשבון כמה גורמים נוספים. אחד מהם שבתקופה זו מתחילים להתפתח [[אמצעי מניעה]]. דבר שני הוא שעבור אנשים עניים (במיוחד באותה תקופה) הילדים הם מעין "תכנית פנסיה" ובגלל התמותה הגבוהה של ילדים מולידים ילדים רבים. אם העוני של אנשים יורד הם עושים פחות ילדים (הרעיון של [[מעבר דמוגרפי]]).  

הפרק גם עוסק בהגירת פועלים עניים מאירופה לארצות הברית. גודווין טוען כי בתקופה זו בארצות הברית, מצב הפועלים היה טוב יותר מאשר מצבם באירופה, שכן היה להם [[כוח מיקוח]] טוב יותר מול מעסיקים - בגלל צפיפות האוכלוסין הנמוכה במדינה, פועלים שקיבלו מעט מידי כסף יכלו להפוך לחקלאים, ודבר זה אילץ את המעסיקים לשלם שכר גבוה יותר. לפי גודווין הדבר גם עודד את הכלכלה בארצות הברית, שכן פועלים שהשתכרו יותר כסף, גם קנו איתו מוצרים וסחורות דבר שהמריץ את הכלכלה עוד. הפרק גם עוסק בבעיית העבדות בארצות הברית. גודווין מציין כי העבדות בדרום ארה"ב יצרה מצב של חלופה זולה לפועלים הלבנים, ולכן כלכלת הדרום, בניגוד לכלכלה בצפון, התאפיינה באחוזות ענק מעטות ועם הרבה עובדים לבנים עניים. מלחמת האזרחים נבעה מהרצון של הדרום להרחיב את מודל העבדות לכל ארצות הברית דבר שתושבי הצפון התנגדו לו.  

הפרק גם עוסק בהגירת פועלים עניים מאירופה לארצות הברית. גודווין טוען כי בתקופה זו בארצות הברית, מצב הפועלים היה טוב יותר מאשר מצבם באירופה, שכן היה להם [[כוח מיקוח]] טוב יותר מול מעסיקים - בגלל צפיפות האוכלוסין הנמוכה במדינה, פועלים שקיבלו מעט מידי כסף יכלו להפוך לחקלאים, ודבר זה אילץ את המעסיקים לשלם שכר גבוה יותר. לפי גודווין הדבר גם עודד את הכלכלה בארצות הברית, שכן פועלים שהשתכרו יותר כסף, גם קנו איתו מוצרים וסחורות דבר שהמריץ את הכלכלה עוד. הפרק גם עוסק בבעיית העבדות בארצות הברית. גודווין מציין כי העבדות בדרום ארה"ב יצרה מצב של חלופה זולה לפועלים הלבנים, ולכן כלכלת הדרום, בניגוד לכלכלה בצפון, התאפיינה באחוזות ענק מעטות ועם הרבה עובדים לבנים עניים. מלחמת האזרחים נבעה מהרצון של הדרום להרחיב את מודל העבדות לכל ארצות הברית דבר שתושבי הצפון התנגדו לו.  

הפרק גם עוסק בבעיות של אנגלס וקומוניסטים אחרים לקראת סוף המאה ה-19, שכן לאט לאט השתפר מצבם של הפועלים גם באירופה, דבר שהיה מנוגד למניפסט הקומוניסטי ולרעיונות של מארקס ואנגלס לפיהן מצבם של העובדים רק ילך ויורע. חלק מהסוציאליסטים ביקשו לקדם מודל שבו לעובדים בתוך הקפיטליזם יש יותר כסף וכן יותר זכויות מול מעסיקים - כמו ארגוני עובדים, פנסיות, ביטוח בריאות וכו'. הקומוניסטים לא שמחו על מגמה זו שכן הם רצו להחליף את הקפיטליזם במערכת שונה לגמרי ולא לשפר אותו בתהליך איטי. שינוי מהותי בתחום זה בוצע על ידי ביסמארק בגרמניה. ביסמאק לא קיים שוק חופשי אלא אילץ את בעלי העסקים לכללים שונים שהוא החליט עליהם, במקביל הוא אסר את הקמוניסטים ואת הסוצאיליסטים - אבל קיבל הרבה מההצעות שלהם לשינויים נדרשים במקום לסה-פר. במקום כלכלה עם תחרות חופשית, ביסמארק אימץ הרבה רעיונות של הסוציאליסטים ויצר בגרמניה [[כלכלה מעורבת]] שבה יש תוכניות פנסיה, סבסוד של מערכת החינוך והבריאות על ידי המדינה ועוד. גודווין מציין כי דגם זה מאפיין כיום כמעט את כל המדינות בעולם, כולל ארצות הברית.  

הפרק גם עוסק בבעיות של אנגלס וקומוניסטים אחרים לקראת סוף המאה ה-19, שכן לאט לאט השתפר מצבם של הפועלים גם באירופה, דבר שהיה מנוגד למניפסט הקומוניסטי ולרעיונות של מארקס ואנגלס לפיהן מצבם של העובדים רק ילך ויורע. חלק מהסוציאליסטים ביקשו לקדם מודל שבו לעובדים בתוך הקפיטליזם יש יותר כסף וכן יותר זכויות מול מעסיקים - כמו ארגוני עובדים, פנסיות, ביטוח בריאות וכו'. הקומוניסטים לא שמחו על מגמה זו שכן הם רצו להחליף את הקפיטליזם במערכת שונה לגמרי ולא לשפר אותו בתהליך איטי. שינוי מהותי בתחום זה בוצע על ידי ביסמארק בגרמניה. ביסמארק לא קיים שוק חופשי אלא אילץ את בעלי העסקים לכללים שונים שהוא החליט עליהם, במקביל הוא אסר את הקומוניסטים ואת הסוציאליסטים - אבל קיבל הרבה מההצעות שלהם לשינויים נדרשים במקום לסה-פר. במקום כלכלה עם תחרות חופשית, ביסמארק אימץ הרבה רעיונות של הסוציאליסטים ויצר בגרמניה [[כלכלה מעורבת]] שבה יש תוכניות פנסיה, סבסוד של מערכת החינוך והבריאות על ידי המדינה ועוד. גודווין מציין כי דגם זה מאפיין כיום כמעט את כל המדינות בעולם, כולל ארצות הברית.  

סוף הפרק מתאר את עליית האסכולה [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]] בכלכלה. הכלכלנים התעלמו מדבריו של מרקס, שהתבססה על תורת הערך של העבודה ששישמה עד כה, משום שהם בדיוק פיתחו תאוריה חדשה לגמרי - [[המהפכה השולית]]. גודוין מציין כי מדובר במערכת מאד תאורטי וכי [[אלפרד מרשל]] טען כי בשלב זה היא לא נועדה לתת המלצות למדיניות כלכלית, אלא רק יום אחד, כאשר המערכת הזו תהיה מספיק משוכללת וקשורה למציאות. גודווין מציין כי אחת ההנחות של המודל הנאו קלאסי היא שכל הקונים והמוכרים הם קטנים מספיק כך שהם לא יכולים להשפיע על מחירו של המוצר. אבל בדיוק בשלב זה - שלאחר מלחמת האזרחים בארצות הברית - נקודה זו הופכת יותר ויותר מופרכת ודבר זה הוא הנושא המרכזי שבו עוסק הפרק הבא בספר.

סוף הפרק מתאר את עליית האסכולה [[כלכלה נאו-קלאסית|הנאו-קלאסית]] בכלכלה. הכלכלנים התעלמו מדבריו של מרקס, שהתבססה על תורת הערך של העבודה ששימשה עד כה, משום שהם בדיוק פיתחו תאוריה חדשה לגמרי - [[המהפכה השולית]]. גודוין מציין כי מדובר במערכת מאד תאורטית וכי [[אלפרד מרשל]] טען כי בשלב זה היא לא נועדה לתת המלצות למדיניות כלכלית, אלא רק יום אחד, כאשר המערכת הזו תהיה מספיק משוכללת וקשורה למציאות. גודווין מציין כי אחת ההנחות של המודל הנאו-קלאסי היא שכל הקונים והמוכרים הם קטנים מספיק כך שהם לא יכולים להשפיע על מחירו של המוצר. אבל בדיוק בשלב זה - שלאחר מלחמת האזרחים בארצות הברית - נקודה זו הופכת יותר ויותר מופרכת ודבר זה הוא הנושא המרכזי שבו עוסק הפרק הבא בספר.

==פרק 3 - כוח הכסף==

==פרק 3 - כוח הכסף==

הפרק עוסק בהתחזוקתם של התאגידים הגדולים בארצות הברית בתקופה בין 1865 עד 1914. תקופת "[[הברונים השודדים]]" גודווין מתאר כיצד חלק מהעסקים נהנו ממכירת מוצרים לממשלת הצפון בשנות מלחמת האזרחים. בשנים שלאחר מכן העסקים האלה נהנו מכוח פוליטי גדל והולך והם יצרו אוליגופולים ולאחר מכן קרטלים ומונופולים בתחומים שלשמים בכלכלה האמריקאית.  

הפרק עוסק בהתחזקותם של התאגידים הגדולים בארצות הברית בתקופה בין 1865 עד 1914. תקופת "[[הברונים השודדים]]" גודווין מתאר כיצד חלק מהעסקים נהנו ממכירת מוצרים לממשלת הצפון בשנות מלחמת האזרחים. בשנים שלאחר מכן העסקים האלה נהנו מכוח פוליטי גדל והולך והם יצרו אוליגופולים ולאחר מכן קרטלים ומונופולים בתחומים שלשמים בכלכלה האמריקאית.  

גודווין מתאר גם את עליית העסקים של חברות הרכבות הגדולות, חברות הנפט הגדולות והבנקאים הגדולים של אותה תקופה. אחד המנגונים שמאפשר את זה הוא [[יתרון לגודל]]. גוודין מציין כי באותה תקופה חלק גדול מאזרחי ארצות הברית עדיין היו חווים קטנים שמכרו את הסחורה שלהם בשוק תחרותי מאד עם הרבה יצרנים, אבל הם קנו יותר ויותר מוצרים ושירותים בשוק שהיה יותר ויותר לא תחרותי אלא בשליטת הטרסטים הגדולים. גודווין מצביע על כך שגם בתקופת אדם סמית היתה בעיה של יתרון לגודל, אבל בתקופה ההיא עסקים גדולים גם סבלו מחסורונות לגודל בגלל קשיי התקשורת והתובלה  - כך שהשוק עצמו הגביל את גודל העסקים, לעומת זאת בתקופת הברונים השודדים, הטכנולוגיות של טלגרף ומסילות ברזל כבר אפשרו לעסקים הגדולים להתגבר על חסורונות לגודל כמו חבר דירקטוריון חולה, הלוואה שזקוקים לה בצד השני של המדינה או מחסור בסחורות - על ידי ניהול ריכוזי של העסק. לכן העסקים גדלו לגודל שאפשר להם שליטה מונופוליטסית על ענפים רבים. ב1890 ניו ג'רזי אפשרה לתאגידים לרכוש מניות של תאגידים אחרים, ופרוש הדבר היה שתאגיד גדול היה יכול להשתלט על מתחרים קטנים יותר על ידי קנייה שלהם.  הוא גם מראה כיצד עסקים השתשמו בכוח זה כדי לשנות את הדמוקרטיה בארה"ב משום שהממשל היה זקוק לתמיכה של בעלי העסקים  - לדוגמה להלוואות של זהב מצד הבנקאים.  

גודווין מתאר גם את עליית העסקים של חברות הרכבות הגדולות, חברות הנפט הגדולות והבנקאים הגדולים של אותה תקופה. אחד המנגנונים שמאפשר את זה הוא [[יתרון לגודל]]. גודווין מציין כי באותה תקופה חלק גדול מאזרחי ארצות הברית עדיין היו חווים קטנים שמכרו את הסחורה שלהם בשוק תחרותי מאד עם הרבה יצרנים, אבל הם קנו יותר ויותר מוצרים ושירותים בשוק שהיה יותר ויותר לא תחרותי אלא בשליטת הטרסטים הגדולים. גודווין מצביע על כך שגם בתקופת אדם סמית היתה בעיה של יתרון לגודל, אבל בתקופה ההיא עסקים גדולים גם סבלו מחסרונות לגודל בגלל קשיי התקשורת והתובלה  - כך שהשוק עצמו הגביל את גודל העסקים, לעומת זאת בתקופת הברונים השודדים, הטכנולוגיות של טלגרף ומסילות ברזל כבר אפשרו לעסקים הגדולים להתגבר על חסרונות לגודל כמו חבר דירקטוריון חולה, הלוואה שזקוקים לה בצד השני של המדינה או מחסור בסחורות - על ידי ניהול ריכוזי של העסק. לכן העסקים גדלו לגודל שאפשר להם שליטה מונופוליסטית על ענפים רבים. ב-1890 ניו ג'רזי אפשרה לתאגידים לרכוש מניות של תאגידים אחרים, ופרוש הדבר היה שתאגיד גדול היה יכול להשתלט על מתחרים קטנים יותר על ידי קנייה שלהם.  הוא גם מראה כיצד עסקים השתמשו בכוח זה כדי לשנות את הדמוקרטיה בארה"ב משום שהממשל היה זקוק לתמיכה של בעלי העסקים  - לדוגמה להלוואות של זהב מצד הבנקאים.  

הפרק מתמקד בכמה עסקים גדולים. אחד מהם הוא מסילות הברזל שהקימו את המסילות ממזרח למערב. אחד אחר הוא אנדרו קרנרגי בתחום הפלדה. העסקים הגדולים באמת צמחו לאחר מכן . אחד מהם הוא ענקית הנפט [[סטנרדט אוייל]]. ב 1854 היתה באר הנפט הראשונה באצרות הברית והיתה בתחילה תחרות חופשית עם הרבה מתחרים. ב 1873 היתה מפלות קשה בבנקים וחברות רבות פשטו את הרגל. אחד היתרונות לגודל של חברות גדולות הוא שהן יכולות להתמודד עם מפולת כלכלית יטוב יותר מחברות קטנות. עד 1880  שרוקפלר ברשות סטנדרט אויל קנה כמה חברות קטנות, כרת ברית עם כמה מתחרות אחרות וריסק כמה חברות אחרות - כך הפך למונופול בתחום הנפט ולכן יכל להעלות מחירים ולקבל רווח גבוה יותר ולצמוח עוד. בנוסף הוא גם הפך למונופוסון - קונה יחיד - ולכן יכל לשלם לשואבי הנפט פחות כסף ולהנות מרווח משמעותי עוד יותר. גודווין מתאר את השליטה שיש למונופול כזה - למרות שאינו מונופול מוחלט הוא מכתיב את התנאים לעסקים רבים מסביב - כולל ספקים, נתוני שירותים , הוא היה כה גדול שיכל להכתיב תנאים אפילו לתאגידים גדולים אחרים כמו מסילות הברזל. היו כמה מתחרים קטנים אבל הם חששו שאם יורידו את המחיר יותר מידי יחסית לסטנדט אוייל רוקפלר ירסק אותן.

הפרק מתמקד בכמה עסקים גדולים. אחד מהם הוא מסילות הברזל שהקימו את המסילות ממזרח למערב. אחד אחר הוא אנדרו קרנרגי בתחום הפלדה. העסקים הגדולים באמת צמחו לאחר מכן. אחד מהם הוא ענקית הנפט [[סטנרדט אוייל]]. ב-1854 היתה באר הנפט הראשונה בארצות הברית והיתה בתחילה תחרות חופשית עם הרבה מתחרים. ב-1873 היתה מפלות קשה בבנקים וחברות רבות פשטו את הרגל. אחד היתרונות לגודל של חברות גדולות הוא שהן יכולות להתמודד עם מפולת כלכלית יטוב יותר מחברות קטנות. עד 1880  שרוקפלר ברשות סטנדרט אויל קנה כמה חברות קטנות, כרת ברית עם כמה מתחרות אחרות וריסק כמה חברות אחרות - כך הפך למונופול בתחום הנפט ולכן יכל להעלות מחירים ולקבל רווח גבוה יותר ולצמוח עוד. בנוסף הוא גם הפך למונופוסון - קונה יחיד - ולכן יכל לשלם לשואבי הנפט פחות כסף ולהנות מרווח משמעותי עוד יותר. גודווין מתאר את השליטה שיש למונופול כזה - למרות שאינו מונופול מוחלט הוא מכתיב את התנאים לעסקים רבים מסביב - כולל ספקים, נתוני שירותים, הוא היה כה גדול שיכל להכתיב תנאים אפילו לתאגידים גדולים אחרים כמו מסילות הברזל. היו כמה מתחרים קטנים אבל הם חששו שאם יורידו את המחיר יותר מידי יחסית לסטנדט אוייל רוקפלר ירסק אותן.

הפרק מתאר גם את "הבוס של אמריקה" הבנקאי [[ג'י פי מורגן]] שארגן את הטראסטים. מורגן מיזג את החברות בכל ענף שנקרא [[טראסטים]]. הכלכלה בארצות הברית הפכה להיות כלכלה מעורבת , או כלכלה מנוהלת , אבל השליטה בכלכלה זו היתה בידי קבוצה קטנה מאד של בעלי הטראסטים . בעוד הברונים השודדים תארו את התקופה כתור הזהב של אמריקה, אנשים רבים כמו [[מארק טווין]] טענו שמדובר בבלוף. התרוץ האינטרקטואלי של אותה תקופה היתה עיוות של הדאוויינזים בשם "[[דאווריניזם חברתי]]" שבו העשירים טענו שהעניים נועדו כיבכול לעוני בגלל שהם "לא כשירים". זו אחת הסיבות שבאיזורים חקלאיים יצא לדרוויון שם רע. מצב החוות הורע - למרות השיוניים הטכנולוגיים -שכן א. הם מכרו בשוק חופשי אבל קנו בשוק לא תחרותיו וסיבה נוספת היתה ששכלולים טכנולוגים אפשרו להגדיל את התבואה - אבל בגלל שיש ביקוש די קשיח למזון - המחיר לא עלה - היה יותר מזון אבל ולכן מחירו ירד - דבר זה יצר בעיות גדולות בארה"ב שכן במאה ה 19 רוב האמריקאים עוד חיו בחוות.  

הפרק מתאר גם את "הבוס של אמריקה" הבנקאי [[ג'י פי מורגן]] שארגן את הטראסטים. מורגן מיזג את החברות בכל ענף שנקרא [[טראסטים]]. הכלכלה בארצות הברית הפכה להיות כלכלה מעורבת, או כלכלה מנוהלת, אבל השליטה בכלכלה זו היתה בידי קבוצה קטנה מאד של בעלי הטראסטים. בעוד הברונים השודדים תארו את התקופה כתור הזהב של אמריקה, אנשים רבים כמו [[מארק טווין]] טענו שמדובר בבלוף. התירוץ האינטרקטואלי של אותה תקופה היתה עיוות של הדאוויינזים בשם "[[דאווריניזם חברתי]]" שבו העשירים טענו שהעניים נועדו כיבכול לעוני בגלל שהם "לא כשירים". זו אחת הסיבות שבאיזורים חקלאיים יצא לדרווין שם רע. מצב החוות הורע - למרות השינויים הטכנולוגיים -שכן א. הם מכרו בשוק חופשי אבל קנו בשוק לא תחרותיו וסיבה נוספת היתה ששכלולים טכנולוגים אפשרו להגדיל את התבואה - אבל בגלל שיש ביקוש די קשיח למזון - המחיר לא עלה - היה יותר מזון אבל ולכן מחירו ירד - דבר זה יצר בעיות גדולות בארה"ב שכן במאה ה 19 רוב האמריקאים עוד חיו בחוות.  

עד מהרה החלו גם מהומות בין פועלים.  בשלב זה רוב הקרקע החקלאית נתפסה, והחוות היו בצרות, גם מצבם של הפועלים ירד בגל שלא היה להם כוח מיקוח. כתוצאה מכך הורע מצבם של אנשים רבים. חלק מהעובדים החלו גם בנסיונות שביתות כדי להקים איגודים מקצועיים. בנסיון לשבור שביתות מנהלי מפעלים שכרו כוחות של בריונים שהלכו מכות עם הפועלים. כאשר זה לא עבד - הביאו את הצבא. ב 1866 החליט בית המשפט העליון בארצות הברית כי הפרשנות של החוקה היא כזו שתאגיד הוא אישיות משפטית ולכן יש זכויות חוקתת להרוויח כסף ואסור למדינה להפריע לו. ב 1890 העבירו בקונגרס חוק לפיו קנוניות נגד הסחר הן דבר בלתי חוקי, אבל באותה תקופה הנשיאים היו חלשים מאד ולכן החוק נאכף רק נגד איגודים מקצועיים. ולא נגד הטרסטים. הנשיאים של אותה תקופה אמרו דברים כמו - רתפורז הייז "זו אינה עוד ממשלת העם של העם ולמען העם זויה ממשלת התאגידים של התאגידים ולמען התאגידים" או גורבר קליבלנד שאמר שהתאיגידם נעשים במהירות אדוני העם.. קומונים הוא דבר מתואב וסכנה לשלום ולממשלה המאורגנת אבל הקומוניזם של שילוב הון ועושר כפועל יוצא של תאוות בצע חסת מצרים ואנוכיות החותר בזדון תחת הצד והיושרה של מוסדןות חופשייתם אינו מסוכן פלחות מהוקמונזים של עוני עוני נדכא ועמל".  

עד מהרה החלו גם מהומות בין פועלים.  בשלב זה רוב הקרקע החקלאית נתפסה, והחוות היו בצרות, גם מצבם של הפועלים ירד בגל שלא היה להם כוח מיקוח. כתוצאה מכך הורע מצבם של אנשים רבים. חלק מהעובדים החלו גם בנסיונות שביתות כדי להקים איגודים מקצועיים. בנסיון לשבור שביתות מנהלי מפעלים שכרו כוחות של בריונים שהלכו מכות עם הפועלים. כאשר זה לא עבד - הביאו את הצבא. ב-1866 החליט בית המשפט העליון בארצות הברית כי הפרשנות של החוקה היא כזו שתאגיד הוא אישיות משפטית ולכן יש זכויות חוקתיות להרוויח כסף ואסור למדינה להפריע לו. ב-1890 העבירו בקונגרס חוק לפיו קנוניות נגד הסחר הן דבר בלתי חוקי, אבל באותה תקופה הנשיאים היו חלשים מאד ולכן החוק נאכף רק נגד איגודים מקצועיים. ולא נגד הטרסטים. הנשיאים של אותה תקופה אמרו דברים כמו - רתפורז הייז "זו אינה עוד ממשלת העם של העם ולמען העם זויה ממשלת התאגידים של התאגידים ולמען התאגידים" או גורבר קליבלנד שאמר שהתאיגידם נעשים במהירות אדוני העם.. קומוניזם הוא דבר מתואב וסכנה לשלום ולממשלה המאורגנת אבל הקומוניזם של שילוב הון ועושר כפועל יוצא של תאוות בצע חסת מצרים ואנוכיות החותר בזדון תחת הצד והיושרה של מוסדות חופשייתם אינו מסוכן פלחות מהוקמונזים של עוני עוני נדכא ועמל".  

הדברים החלו להשתנות כאשר [[טדי רוזוולט]] הרפובליקאי נבחר לנשיא .והחלה תקופת עליית הריעיות של [[הפרוגרסיבים]] הוא החל לשבור את הטראסים. הציבור החל להתעורר גם תודות לעיותנאים עמיתצים שחשפו שחיתויות וכונו "גורפי בוץ" לדוגמה גיי'קוב רוס שתעד את המצב הגרוע של אנשים עניים בניו יורק ששילמו שכר דיור גבוה מספיק כדי לתחזק את הדירות אבל לא עשו כן. גורף בוץ אחר היה [[אפטון סינקלר]] שכתב את הרומן "[[הגו'נגל]]" על תעשיית הבשר. דבר יצר מהומה ציבורית ואפשר לרוזוולט להעביר חוקים כמו "חוק המזונות והתרופות הטהורים" משנת 1906, שהספיק תופעות כמו ערבוב בשר עכברושים לקופסות עם כיתוב של בשר בקר.  

הדברים החלו להשתנות כאשר [[טדי רוזוולט]] הרפובליקאי נבחר לנשיא, והחלה תקופת עליית הריעיות של [[הפרוגרסיבים]] הוא החל לשבור את הטראסים. הציבור החל להתעורר גם תודות לעיותנאים עמיתצים שחשפו שחיתויות וכונו "גורפי בוץ" לדוגמה גיי'קוב רוס שתעד את המצב הגרוע של אנשים עניים בניו יורק ששילמו שכר דיור גבוה מספיק כדי לתחזק את הדירות אבל לא עשו כן. גורף בוץ אחר היה [[אפטון סינקלר]] שכתב את הרומן "[[הגו'נגל]]" על תעשיית הבשר. דבר יצר מהומה ציבורית ואפשר לרוזוולט להעביר חוקים כמו "חוק המזונות והתרופות הטהורים" משנת 1906, שהספיק תופעות כמו ערבוב בשר עכברושים לקופסות עם כיתוב של בשר בקר.  

רוווזלד היה ליברל מסוג חדש - עד כה הליברלים דאגו שהממשלה תהיה חלשה כדי לשמר את חירות הפרט. הליברלים של המאה -20 רצו ממשלה עם יותר סמכויות כדי להגן על הציבור מפני תאגידים גדולים . רוזוולט טען כי "אנחנו צריכים עוצמה צבירוית כמשקל נגד לעוצמה פרטית" (של התאגידים הגדולים). ב 1909 הווארד טאפט הפך לנשיא והמשיך ללחוץ על הטרסטים. בשנת 1911 הוא פרק את סטרנטדו אוייל- אפשר להבין את הגודל שלה אם מסתכלים על החברות שיצאו ממנה  מוביל, אקסון , צסברו פונדס, שברון, אמוקו, וצייס (הבנק של רוקפלר). אבל ריסוק הטרסים לא ריסק את כוחם הכלכלי והפוליטי בגלל התנהלות כאילוגופול. מורגן היה עדיין חזק מאד ושלט בתאגידים בשוווי 22 מיליאד דולר - מספיק כדי לקנות את כל מערב ארצות הברית. ב 1912  רוזולדט פרש והקים מפלגה פרוגרסיבית שלא העריכה ימים . הרפובליקאים התפצלו בינו לבין המפלגה הרפובלקאית. וודארו וילסון הדמוקרט עלה במקומו והמשיך עם מדיניות פרוגרסיבית כמו - מס הכנסה פרוגרסיבי ב 1913 - 1% על שכר נמוך ו 7% על שכר גבוה , או חוק ה[[אנטי טראסט]] של קלייטון משנת 1914 כדי למנוע מראש מונופולים ואוליגופולים. ומערכת הבנק הפדרלי שקנה בשנת 1913

רוווזלד היה ליברל מסוג חדש - עד כה הליברלים דאגו שהממשלה תהיה חלשה כדי לשמר את חירות הפרט. הליברלים של המאה -20 רצו ממשלה עם יותר סמכויות כדי להגן על הציבור מפני תאגידים גדולים. רוזוולט טען כי "אנחנו צריכים עוצמה צבירוית כמשקל נגד לעוצמה פרטית" (של התאגידים הגדולים). ב 1909 הווארד טאפט הפך לנשיא והמשיך ללחוץ על הטרסטים. בשנת 1911 הוא פרק את סטרנטדו אוייל- אפשר להבין את הגודל שלה אם מסתכלים על החברות שיצאו ממנה  מוביל, אקסון, צסברו פונדס, שברון, אמוקו, וצייס (הבנק של רוקפלר). אבל ריסוק הטרסים לא ריסק את כוחם הכלכלי והפוליטי בגלל התנהלות כאוליגופול. מורגן היה עדיין חזק מאד ושלט בתאגידים בשוווי 22 מיליארד דולר - מספיק כדי לקנות את כל מערב ארצות הברית. ב 1912  רוזולדט פרש והקים מפלגה פרוגרסיבית שלא העריכה ימים. הרפובליקאים התפצלו בינו לבין המפלגה הרפובלקאית. וודארו וילסון הדמוקרט עלה במקומו והמשיך עם מדיניות פרוגרסיבית כמו - מס הכנסה פרוגרסיבי ב-1913 - 1% על שכר נמוך ו-7% על שכר גבוה, או חוק ה[[אנטי טראסט]] של קלייטון משנת 1914 כדי למנוע מראש מונופולים ואוליגופולים. ומערכת הבנק הפדרלי שקנה בשנת 1913.

   

   

בינתיי בעולם התפשט הקולוניאיזלים. במיוחד מצד בריטניה שחלשה על העולם. יש ציטוט של סנטלי גבונס שמתאר קיצר מישורי רוסיה הם שדות הדגן שלנו, קנדה הן היערות שלנו. פרו שולחת אלינו כסף, וכו..עד ארות הים התיכון בוסתן הפרי שלנו. בינתיים הכלכלה המעורבת של גמרניה הפכה יותר ויותר חזקה יצור הפלדה והברזל שלה גדל יותר מז הל שבריטניה עד 1913 לעומת מצב הפוך בשנת 1870. גרמניה לא רצתה שבריטניה תשמור על העלויונות שלה, זה בצרוף מרוץ חימוש ובעיות נוספות הוביל לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

בינתיים בעולם התפשט הקולוניאיליזם. במיוחד מצד בריטניה שחלשה על העולם. יש ציטוט של סנטלי גבונס שמתאר קיצר מישורי רוסיה הם שדות הדגן שלנו, קנדה הן היערות שלנו. פרו שולחת אלינו כסף, וכו..עד ארות הים התיכון בוסתן הפרי שלנו. בינתיים הכלכלה המעורבת של גרמניה הפכה יותר ויותר חזקה יצור הפלדה והברזל שלה גדל יותר מז הל שבריטניה עד 1913 לעומת מצב הפוך בשנת 1870. גרמניה לא רצתה שבריטניה תשמור על העליונות שלה, זה בצרוף מרוץ חימוש ובעיות נוספות הוביל לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

==פרק 4 - הכל קורס==

==פרק 4 - הכל קורס==

הפרק מציג גם את "כלכלת מלחמה מתמדת" וממשלה שידה בכל ומנהלת את הכלכלה - וגם את הבעיה של יתרונות לגודל של העיתונות - שגרמו לריכוז התקשורת בידי העסקים גדולים במקום שוק עיתונות תחורתי לפני מלחמת העולם השנייה. ובעיה גודלה יותר היתה הצמיחה של הטלוויזיה -- החל העידן של [[צנזורה עצמית]] כדי לא להרגיז את המפרסמים כך לדוגמה פוטר מCBS וילאים שיידר פור ב-1947 משום שאחד המפרסמים עלול להתנגד לתוכן של הכתבות שלו. החדשות המידע והדעות וחלק גדול מהתרבות עצמה - הפכו לזרם חד סטרי מהממשלה התאגידים והתעשיות הביטחוניות אל הציבור, אם מישהו התנגד לכך - לא היה לזה משמעות כי אחרים לא שמעו אותו. בשנת 1961 איינזהנור מזהיר מפני הוכח של התשלובת הצבאית-תעשייתית. בנאום הפרישה שלו.   

הפרק מציג גם את "כלכלת מלחמה מתמדת" וממשלה שידה בכל ומנהלת את הכלכלה - וגם את הבעיה של יתרונות לגודל של העיתונות - שגרמו לריכוז התקשורת בידי העסקים גדולים במקום שוק עיתונות תחורתי לפני מלחמת העולם השנייה. ובעיה גודלה יותר היתה הצמיחה של הטלוויזיה -- החל העידן של [[צנזורה עצמית]] כדי לא להרגיז את המפרסמים כך לדוגמה פוטר מCBS וילאים שיידר פור ב-1947 משום שאחד המפרסמים עלול להתנגד לתוכן של הכתבות שלו. החדשות המידע והדעות וחלק גדול מהתרבות עצמה - הפכו לזרם חד סטרי מהממשלה התאגידים והתעשיות הביטחוניות אל הציבור, אם מישהו התנגד לכך - לא היה לזה משמעות כי אחרים לא שמעו אותו. בשנת 1961 איינזהנור מזהיר מפני הוכח של התשלובת הצבאית-תעשייתית. בנאום הפרישה שלו.   

גונסון נבחר בשנת 1964 ורצה ליישם את התכנית "החברה הגדולה" - מדיקייר, (ביטוח בריאות לקשישים) מדיקייד (ביטוח בריאות לעניים), מלחמה בעוני, ניסיונות להתמודד עם הזיהום שיצרה הצמיחה רחוב סומסום והד סטארס - תכנית לקידום תלמידים עניים. אבל זה התבסס על הכלכלה הקינסיאסית ובשנת 1965 למרות שאנשים רבים האמינו שקיינס צדק, והתכנית שלו עבדה במשך כמה עשרות שנים, הדברים הפסיקו לעבוד כך באיזור 1965. כדי לבסס את מעמדה של ארה"ב בעולם נגד ברית המוצעות וכדי לסייע לתאגידים מארה"ב לקבל שווקים וחומרי גלם ארה"ב היא תמכה ברודנים שונים - כמו הדחת  מוצאדק באיראן והענקת הנפט שם לתאגידי BP, וגם תמיכה הולכת וגדלה בצבא.  המודל של קיינס החלק לקרוס עם עליית האינפלציה והעברת יותר ויותר כסף ממשלתי לצבא במקום לרווחה.

גונסון נבחר בשנת 1964 ורצה ליישם את התכנית "החברה הגדולה" - מדיקייר, (ביטוח בריאות לקשישים) מדיקייד (ביטוח בריאות לעניים), מלחמה בעוני, ניסיונות להתמודד עם הזיהום שיצרה הצמיחה רחוב סומסום והד סטארס - תכנית לקידום תלמידים עניים. אבל זה התבסס על הכלכלה הקינסיאנית ובשנת 1965 למרות שאנשים רבים האמינו שקיינס צדק, והתכנית שלו עבדה במשך כמה עשרות שנים, הדברים הפסיקו לעבוד כך באיזור 1965. כדי לבסס את מעמדה של ארה"ב בעולם נגד ברית המוצעות וכדי לסייע לתאגידים מארה"ב לקבל שווקים וחומרי גלם ארה"ב היא תמכה ברודנים שונים - כמו הדחת  מוצאדק באיראן והענקת הנפט שם לתאגידי BP, וגם תמיכה הולכת וגדלה בצבא.  המודל של קיינס החלק לקרוס עם עליית האינפלציה והעברת יותר ויותר כסף ממשלתי לצבא במקום לרווחה.

==פרק 6 - עידן הגבולות==

==פרק 6 - עידן הגבולות==

הפרק עוסק בתקופה של 1966 עד 1980 - בין היתר קריסת המדיניות הקייניסית בארצות הברית - עליית האבטלה יחד עם אינפלציה. היות ואנליזה של קיינס לא השתלבה בצורה מדוייקת בניתוח הנאו קלאסי ברגע שהמדיניות הקינינסית החלה להפסיק לעבוד הכלכלנים הנאו קלאסים התנערו ממנה ועבדו בסוף שנות ה-60 לעולם עם תאוריה טהורה המובססת על הנחות מיקרו כלכליות של "האדם הכלכלי".  

הפרק עוסק בתקופה של 1966 עד 1980 - בין היתר קריסת המדיניות הקייניאנית בארצות הברית - עליית האבטלה יחד עם אינפלציה. היות ואנליזה של קיינס לא השתלבה בצורה מדוייקת בניתוח הנאו-קלאסי ברגע שהמדיניות הקיניאנית החלה להפסיק לעבוד הכלכלנים הנאו-קלאסים התנערו ממנה ועבדו בסוף שנות ה-60 לעולם עם תאוריה טהורה המובססת על הנחות מיקרו כלכליות של "האדם הכלכלי".  

הפרק מעיר כי כלכלני הזרם המרכזי שללו את היכולת של עסקים יהיה כוח לקבוע את המחירים . אבל כלכלנים לא מהזרם המרכזי ניסו להביען איך זה אפשרי. בין היתר על ידי נושא של תדמית . אם יש מותג אז יש לו מעין מונופול קטן . וניתן לגבות עליו מחיר גבוה יותר. העסקים הגדולים משפיעים על הביקוש ולא רק על ההיצע - דרך פרסום. גודווין טוען שכיום תחרות לא פועלת כפי שפעלה בעבר (בימי אדם סמית) - חברות מנסות לבסס לעצמן מונופול כדי שיכולו לקבוע בו את המחיר לפחות במידה מסויימת (הוא לא מזכיר את מונח של יצרית נישה כלכלית). הוא מציין את ההמונחים של אדוואדאד צ'מברליין שדיבר על "תחרות מונופוליסטית" ועל [[ג'ואן רובינסון]] שדיברה על [[תחרות לא מושלמת]]".   

הפרק מעיר כי כלכלני הזרם המרכזי שללו את היכולת של עסקים יהיה כוח לקבוע את המחירים. אבל כלכלנים לא מהזרם המרכזי ניסו להביען איך זה אפשרי. בין היתר על ידי נושא של תדמית. אם יש מותג אז יש לו מעין מונופול קטן. וניתן לגבות עליו מחיר גבוה יותר. העסקים הגדולים משפיעים על הביקוש ולא רק על ההיצע - דרך פרסום. גודווין טוען שכיום תחרות לא פועלת כפי שפעלה בעבר (בימי אדם סמית) - חברות מנסות לבסס לעצמן מונופול כדי שיכולו לקבוע בו את המחיר לפחות במידה מסויימת (הוא לא מזכיר את מונח של יצרית נישה כלכלית). הוא מציין את ההמונחים של אדוואדאד צ'מברליין שדיבר על "תחרות מונופוליסטית" ועל [[ג'ואן רובינסון]] שדיברה על [[תחרות לא מושלמת]]".   

גודווין מזכיר את הספר [[חברת השפע]] של גלבריית - איש לא היה טורח לפרסם בכסף רב אם אלו היו דברים שאנחו רוצים לקנות בלאו קכי. גלבריית תאר מצב שבו אנחנו שמחים בחלקנו רק לזמן מוגבל ואחר כך אנחנו רוצים לקנות עוד בגלל שינוי של הציפיוות שלנו ממה יש לאחרים ולנו. חברת השפע היה ספר רב מכר בזמנו אבל כיום הוא כמעט נשכח. אבל הספר מסביר תופעות כלכליות שקיימות עד היום. לדוגמה זה שהצורך של העסקים הגדולים למכר חשוב יותר מהרצון שלנו לקנות. דוגמה אחת להיבט זה הוא הנושא של [[התיישנות מכוונת]] דוגמה אחרת זה [[התיישנות נתפסת]] - רעיון לפיו מוצרים יוצאים מהאופנה. דבר שהגיע לשיא עם הנסיון לגרום לכך שמכוניות יצאו מהאופנה על ידי עיצוב סניפירי הכנף שלהן בשנות ה-50. גלבריית היה אחד הראשונים שהעיר על הנושא של עלייה בצריכת [[מזון זבל]] לאחר המלחמה, וטען כי בארצות הברית מספר המתים מאוכל רב מידי גדול ממספר המתים מאוכל מועט מדי. הפרסום הרב - מסביר אולי גם מדוע אחר המלחמה החלו האמריקאים לתאר את עצמם כצרכנים ולא בתפקידים חברתיים אחרים כמו עובדים או אזרחים - הם הפנימו את נקודת המבט של תאגידים גדולים לפיה התפקיד העיקרי שלהם הוא לצרוך מוצרים. הם גם הפנימו שמוצרי צריכה מהמגזר הפרטי חשובים יותר מכל דבר אחר- גם מהוצאות של המגזר הציבורי. הוא גם מזכיר את הטענה של גבלריית על בעיית שחיקה של [[מוצר ציבורי]] - מה שגלבריית כינה "שפע פרטי והזנחה ציבורית".  

גודווין מזכיר את הספר [[חברת השפע]] של גלבריית - איש לא היה טורח לפרסם בכסף רב אם אלו היו דברים שאנחנו רוצים לקנות בלאו הכי. גלבריית תאר מצב שבו אנחנו שמחים בחלקנו רק לזמן מוגבל ואחר כך אנחנו רוצים לקנות עוד בגלל שינוי של הציפיוות שלנו ממה יש לאחרים ולנו. חברת השפע היה ספר רב מכר בזמנו אבל כיום הוא כמעט נשכח. אבל הספר מסביר תופעות כלכליות שקיימות עד היום. לדוגמה זה שהצורך של העסקים הגדולים למכר חשוב יותר מהרצון שלנו לקנות. דוגמה אחת להיבט זה הוא הנושא של [[התיישנות מכוונת]] דוגמה אחרת זה [[התיישנות נתפסת]] - רעיון לפיו מוצרים יוצאים מהאופנה. דבר שהגיע לשיא עם הנסיון לגרום לכך שמכוניות יצאו מהאופנה על ידי עיצוב סנפירי הכנף שלהן בשנות ה-50. גלבריית היה אחד הראשונים שהעיר על הנושא של עלייה בצריכת [[מזון זבל]] לאחר המלחמה, וטען כי בארצות הברית מספר המתים מאוכל רב מידי גדול ממספר המתים מאוכל מועט מדי. הפרסום הרב - מסביר אולי גם מדוע אחר המלחמה החלו האמריקאים לתאר את עצמם כצרכנים ולא בתפקידים חברתיים אחרים כמו עובדים או אזרחים - הם הפנימו את נקודת המבט של תאגידים גדולים לפיה התפקיד העיקרי שלהם הוא לצרוך מוצרים. הם גם הפנימו שמוצרי צריכה מהמגזר הפרטי חשובים יותר מכל דבר אחר- גם מהוצאות של המגזר הציבורי. הוא גם מזכיר את הטענה של גבלריית על בעיית שחיקה של [[מוצר ציבורי]] - מה שגלבריית כינה "שפע פרטי והזנחה ציבורית".  

גודווין שואל מדוע החברה בארה"ב שמחה כאשר אנשים קונים עוד מכוניות אבל עצובים כשם קונים עוד ביטוח בריאות. התשובה שלו היא שהחברה הפנימה את נקודת המבט של העסיקם הגדולים. גודווין לא חושב שהתורה של רובינסון, צ'מבליין וגלבריית עומדת בסתירה למודל ההיצע והביקוש. בכל מקרה המחיר נקבע לפי כוח מיקוח. ביקוש והיצע הם מרכיבים חשובים בכוח המיקוח. - אבל המודל של ביקוש והיצע פשוט לא מביא בחשבון מרכיבים אחרים של כוח מיקוח - אולי בגלל שהוא רוצה להמחיש בצורה חזותית וברורה את יחסי הגומלין בין ביקוש והיצע בגרפים. כלכלנים מחוץ לזרם המרכזי ניסו להוסיף מרכיבים אחרים לכוח המיקוח לניתוח הכלכלי כמו השפעה על הממשלה, הוצאות בטחוניות, כוחם של התאגידים, פרסום והשפעה על התקשורת. לגישה זו היתה השפעה רבה בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 אבל בסופו של דבר היא לא התבססה.   

גודווין שואל מדוע החברה בארה"ב שמחה כאשר אנשים קונים עוד מכוניות אבל עצובים כשם קונים עוד ביטוח בריאות. התשובה שלו היא שהחברה הפנימה את נקודת המבט של העסיקם הגדולים. גודווין לא חושב שהתורה של רובינסון, צ'מבליין וגלבריית עומדת בסתירה למודל ההיצע והביקוש. בכל מקרה המחיר נקבע לפי כוח מיקוח. ביקוש והיצע הם מרכיבים חשובים בכוח המיקוח. - אבל המודל של ביקוש והיצע פשוט לא מביא בחשבון מרכיבים אחרים של כוח מיקוח - אולי בגלל שהוא רוצה להמחיש בצורה חזותית וברורה את יחסי הגומלין בין ביקוש והיצע בגרפים. כלכלנים מחוץ לזרם המרכזי ניסו להוסיף מרכיבים אחרים לכוח המיקוח לניתוח הכלכלי כמו השפעה על הממשלה, הוצאות בטחוניות, כוחם של התאגידים, פרסום והשפעה על התקשורת. לגישה זו היתה השפעה רבה בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 אבל בסופו של דבר היא לא התבססה.   

גודווין מציין כי ככל הידוע לו - אף אחד מעולם לא נתן הסבר מלא של העסקים הגדולים, אבל זה לא אומר שהם לא משפיעים עלינו - הם משפיעים על התרבות, על הכלכלה ועל הפוליטיקה לשנו. זה מזכיר לו קצת את המצב של הפיזיוקרטים - הם חיו בכלכלת שוק אבל לא יכלו להסביר אותה אלא התמקדו בכלכלה חקלאית כי אותה היה להם קל להסביר. באופן דומה בשנות ה-60 עסקים גדולים חלשו על חלק גדול מהכלכלה כבר מאה שנה אבל איש לא פיתח תאוריה שלמה של הכלכלה הזו - אנשים התמקדו בהסבר של כלכלת שוק (עם הרבה קונים ומוכרים) - כי אותה היה קל להסביר (הערה - הסבר אפשרי אחר שגודווין לא מביא הוא השפעת ההון על האקדמיה ודחיקת אקדמאים שהם לא פרו עסקים גדולים לשולי המקצוע הכלכלי - דבר שמתואר יותר על ידי [[לואיג'י זינגלס]], או בפרק "הברית בין הכלכלנים ליבטרים ועסקים גדולים שיש בספר של דיוויד קורטן - כשתאגידים שולטים בעולם).

גודווין מציין כי ככל הידוע לו - אף אחד מעולם לא נתן הסבר מלא של העסקים הגדולים, אבל זה לא אומר שהם לא משפיעים עלינו - הם משפיעים על התרבות, על הכלכלה ועל הפוליטיקה לשנו. זה מזכיר לו קצת את המצב של הפיזיוקרטים - הם חיו בכלכלת שוק אבל לא יכלו להסביר אותה אלא התמקדו בכלכלה חקלאית כי אותה היה להם קל להסביר. באופן דומה בשנות ה-60 עסקים גדולים חלשו על חלק גדול מהכלכלה כבר מאה שנה אבל איש לא פיתח תאוריה שלמה של הכלכלה הזו - אנשים התמקדו בהסבר של כלכלת שוק (עם הרבה קונים ומוכרים) - כי אותה היה קל להסביר (הערה - הסבר אפשרי אחר שגודווין לא מביא הוא השפעת ההון על האקדמיה ודחיקת אקדמאים שהם לא פרו עסקים גדולים לשולי המקצוע הכלכלי - דבר שמתואר יותר על ידי [[לואיג'י זינגלס]], או בפרק "הברית בין הכלכלנים ליבטרים ועסקים גדולים שיש בספר של דיוויד קורטן - כשתאגידים שולטים בעולם).

בשנת 1958 נבחר ניקסון לנשיאות. הוא נקט מדיניות שילבה דברים ימניים ושמאליים - לדוגמה הוא הרחיב את מלחמת ויאטנם, אבל מצד שני הוא גם הגיע לדנאטנט - הבנה עם הרוסים ונועד עם הקומניסטים הסינים והצליח להוציא את ארה"ב ממלחמת וויאטנם. הוא גם הוציע ביטוח בריאות לכל - מדיניות סוציאליסטית  בין 1971 ל 1973 הוא ניסה לבלום את האינפלציה על ידי הקפאת שכר ומחירים. בשנת 1971 ניקסון ניתק את הדולר מהזהב - בניגוד להסכמי ברטון וודס , כדי למנוע את עליית האינפלציה. העליה באינפלציה נבעה הן ממלחמת ויאטנם והדפסת כסף של הממשלה האמיראיקית והן ממשבר האנרגיה של שנת 1973 שנבע מקרטל של אופק בנפט. ארה"ב עברה את [[שיא תפוקת הנפט]] שלה בשנות ה70 הראשנות ולא יכלה להתחרות עם אופק . עם עליית הנפט עלו המחירים של כל הדבריום שיוצרו איתו - כולל מחירי המזון - זה היה אינפלציה מסוג חדש שנבעה מהתייקרות ההיצע - לתושבים המערב זה היה בעיקר מטרד כמו תורים לדלק, אבל לאנשים עניים בעולם זה היה אסון - מחסור במזון. בשנת 1974 סבלו באפריקה 17 מדינות רעב.  

בשנת 1958 נבחר ניקסון לנשיאות. הוא נקט מדיניות שילבה דברים ימניים ושמאליים - לדוגמה הוא הרחיב את מלחמת ויאטנם, אבל מצד שני הוא גם הגיע לדנאטנט - הבנה עם הרוסים ונועד עם הקומוניסטים הסינים והצליח להוציא את ארה"ב ממלחמת וויאטנם. הוא גם הוציע ביטוח בריאות לכל - מדיניות סוציאליסטית  בין 1971 ל-1973 הוא ניסה לבלום את האינפלציה על ידי הקפאת שכר ומחירים. בשנת 1971 ניקסון ניתק את הדולר מהזהב - בניגוד להסכמי ברטון וודס, כדי למנוע את עליית האינפלציה. העליה באינפלציה נבעה הן ממלחמת ויאטנם והדפסת כסף של הממשלה האמיראיקית והן ממשבר האנרגיה של שנת 1973 שנבע מקרטל של אופק בנפט. ארה"ב עברה את [[שיא תפוקת הנפט]] שלה בשנות ה-70 הראשנות ולא יכלה להתחרות עם אופק. עם עליית הנפט עלו המחירים של כל הדבריום שיוצרו איתו - כולל מחירי המזון - זה היה אינפלציה מסוג חדש שנבעה מהתייקרות ההיצע - לתושבים המערב זה היה בעיקר מטרד כמו תורים לדלק, אבל לאנשים עניים בעולם זה היה אסון - מחסור במזון. בשנת 1974 סבלו באפריקה 17 מדינות רעב.  

חלק מהבעיה של הרעב היתה פוליטית - מדינות לא דמוקרטית החלוקה של המזון לא היתה טובה וגם לא היתה צמיחה כלכלית. בעיה נוספת סיוע החוץ של מדינות מערביות עזר בעיקר לחבורת מערביות גדולות שפעלו באפריקה יותר מאשר לאוכלוסיה המקומית . לדוגמה הקמת סכרים שהציפה אדמות וגרמה לעיור מהיר. המדינות הפכו לתלויות בכסף של המערב במקום בכלכלה המקומית. בנוסף הרפואה והתברואה החלו להקטין תמותת תינוקות במדינות אפריקה ואסיה וזה גרם לפיצוץ אוכלוסין.  

חלק מהבעיה של הרעב היתה פוליטית - מדינות לא דמוקרטית החלוקה של המזון לא היתה טובה וגם לא היתה צמיחה כלכלית. בעיה נוספת סיוע החוץ של מדינות מערביות עזר בעיקר לחבורת מערביות גדולות שפעלו באפריקה יותר מאשר לאוכלוסיה המקומית. לדוגמה הקמת סכרים שהציפה אדמות וגרמה לעיור מהיר. המדינות הפכו לתלויות בכסף של המערב במקום בכלכלה המקומית. בנוסף הרפואה והתברואה החלו להקטין תמותת תינוקות במדינות אפריקה ואסיה וזה גרם לפיצוץ אוכלוסין.  

דבר דומה קרה בזמן המהפכה התעשייתי בריופרה - אבל באותו זמן היו יבשות "ריקות" שהעודפי האוכלוסיה מאירופה היגרו אליהן - אמריקה ואוסטרליה. דבר זה כבר לא היה בשנות ה-60 וה-70. תורתו של מלתוס חזרה לכותרות - המדינות המערביות האשימו את המדינות העניות שהן מתרבות מהר מידי. הפתרון הוא לכאורה [[מעבר דמוגרפי]] שבו עשירים עושים פחות ילדים. וכך אפשר לחכות שכולם יהיו עשירים יותר והאוכלוסיה תתייצב. אבל יש מלכוד - ספרי הכלכלה לא מראים את התשומות של משאבים אנרגיה שנכנסים אל הכלכלה במחוץ - מהמערכות האקולוגיות ומכריית משאבים, ולא את הפסולת והזרמים היוצאים מתוך הכלכלה אל שאר המערכת. לטבע יש גבולות - אם מעמדים עליו יותר מידי המשאבים מתכלים והפסולת מצטברת. העשירים צורכים יותר מאשר העניים וזה מאיר את הנושא של גידול אוכלוסין בצורה אחרת - על פי הכנסת הרעיון של [[טביעת רגל אקולוגית]] - שטח האדמה הדרוש לאדם בודד כדי לספק לאדם את המשאבים הדרושים לו ולקלוט פסולות ופלטיות שהוא גורם.  

דבר דומה קרה בזמן המהפכה התעשייתי בריופרה - אבל באותו זמן היו יבשות "ריקות" שהעודפי האוכלוסיה מאירופה היגרו אליהן - אמריקה ואוסטרליה. דבר זה כבר לא היה בשנות ה-60 וה-70. תורתו של מלתוס חזרה לכותרות - המדינות המערביות האשימו את המדינות העניות שהן מתרבות מהר מידי. הפתרון הוא לכאורה [[מעבר דמוגרפי]] שבו עשירים עושים פחות ילדים. וכך אפשר לחכות שכולם יהיו עשירים יותר והאוכלוסיה תתייצב. אבל יש מלכוד - ספרי הכלכלה לא מראים את התשומות של משאבים אנרגיה שנכנסים אל הכלכלה במחוץ - מהמערכות האקולוגיות ומכריית משאבים, ולא את הפסולת והזרמים היוצאים מתוך הכלכלה אל שאר המערכת. לטבע יש גבולות - אם מעמדים עליו יותר מידי המשאבים מתכלים והפסולת מצטברת. העשירים צורכים יותר מאשר העניים וזה מאיר את הנושא של גידול אוכלוסין בצורה אחרת - על פי הכנסת הרעיון של [[טביעת רגל אקולוגית]] - שטח האדמה הדרוש לאדם בודד כדי לספק לאדם את המשאבים הדרושים לו ולקלוט פסולות ופלטיות שהוא גורם.  

בשנות ה-70 יוצא גם הספר [[גבולות לצמיחה]] שמזיהר מפני גידול מתמיד של האוכלוסיה ושל הצמיחה הכלכלית. חלק מהחשש הזה קיבל מענה על ידי עליה ב[[פריון חקלאי]] על ידי המפהכה הירוקה. הדבר הזה פתר את משבר המזון של שנות ה-70 אבל גם בהמשך יצר בעיות אחרות - כמו תאגידי חקלאות ענקיים (או שתגדלו או שתעלמו - ארל באץ שר החקלאות בארה"ב) ובהמשך בעיות של עודף תירס ודחיפה שלו למזונות זבל ובעיות של חסינות לאנטיביוריקה, סיורפ תירס וסבסדוד של דלק אתנול .  

בשנות ה-70 יוצא גם הספר [[גבולות לצמיחה]] שמזיהר מפני גידול מתמיד של האוכלוסיה ושל הצמיחה הכלכלית. חלק מהחשש הזה קיבל מענה על ידי עליה ב[[פריון חקלאי]] על ידי המפהכה הירוקה. הדבר הזה פתר את משבר המזון של שנות ה-70 אבל גם בהמשך יצר בעיות אחרות - כמו תאגידי חקלאות ענקיים (או שתגדלו או שתעלמו - ארל באץ שר החקלאות בארה"ב) ובהמשך בעיות של עודף תירס ודחיפה שלו למזונות זבל ובעיות של חסינות לאנטיביוריקה, סיורפ תירס וסבסדוד של דלק אתנול.  

בין 1965 לבין 1975 היתה"עליית המיסים הגדולה" - הממשל באר"ב גבה יותר ויותר מיסים מס הכנסה פדרלי ממשפחה חציונית עלה מ 12 אחוז ל 20 אחוז. הממשלה גבתה פחות ופחות כסף מעסקים גדולים בין היתר בגלל חוקי מס מסובכים יותר. שהביאו ליצירת פרצות מס. כלכלני הזרם המרכזי לא התמודדו עם הנושא הזה. כללנים כמו גלבריית ורובינסון עוד השפיעו אבל היו בנסיגה בגלל עליית ה[[לסה פר]] מסוג חדש - [הנאו ליברלים]]  

בין 1965 לבין 1975 היתה"עליית המיסים הגדולה" - הממשל בארה"ב גבה יותר ויותר מיסים מס הכנסה פדרלי ממשפחה חציונית עלה מ-12 אחוז ל-20 אחוז. הממשלה גבתה פחות ופחות כסף מעסקים גדולים בין היתר בגלל חוקי מס מסובכים יותר. שהביאו ליצירת פרצות מס. כלכלני הזרם המרכזי לא התמודדו עם הנושא הזה. כללנים כמו גלבריית ורובינסון עוד השפיעו אבל היו בנסיגה בגלל עליית ה[[לסה פר]] מסוג חדש - [הנאו-ליברלים]]  

גודווין מתאר  כמה הוגים משפיעים של הנאו ליברלים כמו מיזס והייק. הוא מתאר את התאוריות של [[פרידירק הייק]] ושל מילטון פרידמן על חשיבות התחרות החופשית. הייק היה הוגה דעות פורץ דרך הוא לא יצא מתוך הנחה שהשוק פועל הוא בדק איך הוא פועל. איך פעילות גומלין בין היחידות הקטנות (בני אדם) יוצרת בינה מורכבת (השוק) - זהו בצעם תאור של [[הגחה]] או [[סדר ספונטני]] - הבינה המורכבת הזו מגיבה על מחסורים, על שינוי העדפות של הצרכנים ועל שינוים בטכנולוגיות - הרבה יותר טוב מאשר כל מתכנן אנושי יחיד (או אפילו בברית המועצות יחידות מחשוב) - גודווין אומר שניתן לכנות זאת "המוח הנעלם" במקום "היד הנעלמה". זו הביקורת של הייאק על המדינות הקומוניסטיות מצד שני גודווין מעיר כי במשוך עשרות שנים המדינות הדמוקרטיות כן הצליחו לנהל את הכלכלה שלהן בלי מחנות כפייה. האייק היה אלמוני במשך עשרות שנים הוא הגיע לאונירבסטית שיאקגו ושם התחזק הזרם של "אסכולת שיקאגו" בכלכלה תחת ניצחו של [[מילטון פרידמן]].  

גודווין מתאר  כמה הוגים משפיעים של הנאו-ליברלים כמו מיזס והייק. הוא מתאר את התאוריות של [[פרידירק הייק]] ושל מילטון פרידמן על חשיבות התחרות החופשית. הייק היה הוגה דעות פורץ דרך הוא לא יצא מתוך הנחה שהשוק פועל הוא בדק איך הוא פועל. איך פעילות גומלין בין היחידות הקטנות (בני אדם) יוצרת בינה מורכבת (השוק) - זהו בצעם תאור של [[הגחה]] או [[סדר ספונטני]] - הבינה המורכבת הזו מגיבה על מחסורים, על שינוי העדפות של הצרכנים ועל שינוים בטכנולוגיות - הרבה יותר טוב מאשר כל מתכנן אנושי יחיד (או אפילו בברית המועצות יחידות מחשוב) - גודווין אומר שניתן לכנות זאת "המוח הנעלם" במקום "היד הנעלמה". זו הביקורת של הייאק על המדינות הקומוניסטיות מצד שני גודווין מעיר כי במשוך עשרות שנים המדינות הדמוקרטיות כן הצליחו לנהל את הכלכלה שלהן בלי מחנות כפייה. האייק היה אלמוני במשך עשרות שנים הוא הגיע לאונירבסטית שיאקגו ושם התחזק הזרם של "אסכולת שיקאגו" בכלכלה תחת ניצחו של [[מילטון פרידמן]].  

פרידמן תמך במדניות של [[לסה פר]] בספרים מפרוסמים כמו [[קפיטליזם וחירות]] ו[[החופש לבחור]]. הוא כן הכיר בתרומה אחת קטנה של קיינס, והיא שהממשלה צריכה לנהל את הביקוש המצרפי, אבל במקום לעשות זאת כמו שקיינס הציע - על ידי שינוי מיסוי והוצאה, פרידמן הציע [[מוניטריזם]] - הגדלת היצע הכסף בכ-3% בשנה. כמו הייק פרידמן הגיד שריכוז עוצמה במקום אחד הוא איום על החופש אבל התעלם מכך שהכוח עלול להתרכז גם בידי תאגידים גדולים ולא רק בידי ממשלות. במקום זאת פרידמן השווה את הממשלות של העולם במציאות עם מודל תאורטי נוסף של שוק חופשי. המודלים מאד יפים וברורים אבל הם לא תמיד פועלים, לכן לפי גודווין המוניטרזים פעל רק במודלים כלכלים מצומצמים. בעולם המציאותי הוא נכשל שוב ושוב במדינות רבות.  

פרידמן תמך במדניות של [[לסה פר]] בספרים מפרוסמים כמו [[קפיטליזם וחירות]] ו[[החופש לבחור]]. הוא כן הכיר בתרומה אחת קטנה של קיינס, והיא שהממשלה צריכה לנהל את הביקוש המצרפי, אבל במקום לעשות זאת כמו שקיינס הציע - על ידי שינוי מיסוי והוצאה, פרידמן הציע [[מוניטריזם]] - הגדלת היצע הכסף בכ-3% בשנה. כמו הייק פרידמן הגיד שריכוז עוצמה במקום אחד הוא איום על החופש אבל התעלם מכך שהכוח עלול להתרכז גם בידי תאגידים גדולים ולא רק בידי ממשלות. במקום זאת פרידמן השווה את הממשלות של העולם במציאות עם מודל תאורטי נוסף של שוק חופשי. המודלים מאד יפים וברורים אבל הם לא תמיד פועלים, לכן לפי גודווין המוניטרזים פעל רק במודלים כלכלים מצומצמים. בעולם המציאותי הוא נכשל שוב ושוב במדינות רבות.  

גודווין  מציין כאשר פרידמן עלה לגדולה בשנות ה-60 כבר היה ברור שלסה פר לא תמיד עובד אפילו בעולם התאורטי. זאת בגלל בעיות שמכונות [[כשל שוק]]. אחד מכשלי השוק הוא [[השפעה חיצונית]] כמו [[זיהום]] - השפעה חיצונית פוגעת בצד שהוא לא חלק מהעסקה יש הרבה השפעות חיצוניות שליליות בגלל שמי שמקבל את ההחלטות (הצרכים והיצרנים) הם לא מי שנפגע. החופש לבחור של הנפגעים מזיהום - נפגע בשוק החופשי. בעקרון יכולות להיות השפעות חיצוניות חיוביות כמו בניינים יפים שישפרו את ההנאה של מי שלא שילם עליהם - אבל אין למי שבונה אותם מספיק תמריץ כלכלי - לכך כי הוא מקבל רק חלק מהתועלת. לכן אפילו בתאוריה השוק החופשי יספק פחות מדי סחורות עם תועלת משותפת לציבור ויותר ויותר מידי סחורות עם עלויות כבדות לציבור - שוב פעם הרעיון של שפע פרטי ובצידו הזנחה ציבורית - בתים מוזנחים, רחובות מוזנחים , זיהום ועוד.  

גודווין  מציין כאשר פרידמן עלה לגדולה בשנות ה-60 כבר היה ברור שלסה פר לא תמיד עובד אפילו בעולם התאורטי. זאת בגלל בעיות שמכונות [[כשל שוק]]. אחד מכשלי השוק הוא [[השפעה חיצונית]] כמו [[זיהום]] - השפעה חיצונית פוגעת בצד שהוא לא חלק מהעסקה יש הרבה השפעות חיצוניות שליליות בגלל שמי שמקבל את ההחלטות (הצרכים והיצרנים) הם לא מי שנפגע. החופש לבחור של הנפגעים מזיהום - נפגע בשוק החופשי. בעקרון יכולות להיות השפעות חיצוניות חיוביות כמו בניינים יפים שישפרו את ההנאה של מי שלא שילם עליהם - אבל אין למי שבונה אותם מספיק תמריץ כלכלי - לכך כי הוא מקבל רק חלק מהתועלת. לכן אפילו בתאוריה השוק החופשי יספק פחות מדי סחורות עם תועלת משותפת לציבור ויותר ויותר מידי סחורות עם עלויות כבדות לציבור - שוב פעם הרעיון של שפע פרטי ובצידו הזנחה ציבורית - בתים מוזנחים, רחובות מוזנחים, זיהום ועוד.  

תיקון השפעה חיצונית הוא זול בדרך כלל. גודווין נתון רישמה של דברים שאמור שהם יקרים מדי לתיקו ןעש שעשו אותם - בנזיון נטול [[עופרת]], הפסקת שימוש בCFC שעושה חור באוזון, קיצוץ בפליטות [[גופרית]] שגורמים ל[[גשם חומצי]], שיפור נצילות דלק במכוניות, שיפור בטיחות במקום העבודה ועוד. לכן לממשלה יש תפקיד אפילו בשוק חופשי אידאלי כמו של פרידמן. פרידמן תמך בדבר כזה בתאוריה, באופן מעשי הוא התנגד לכל התערבות ממשלתית - מרישוי רופאים ועד ניהול של הביטוח הלאומי. לדוגמה הוא טען שביטוח לאומי הוא דיכוי בגלל שהמממשלה מאלצת את אנשים לשלם לעצמם גמלת זקנה. אסכולת שיקגו טיפחה כלכלנים קיצוניים עוד יותר מפרידמן שעטנו שצריך עוד לסה פר. והנחילו תורה זו לדור חדש של כלכלנים. הדבר הזה טיפח את הכלכלה השמרנית החדשה - בין היתר בגלל התאוב שאנשים חשו כלפי הממשלה המנופחת של שנות ה-70 - מיסים גבוהים מידי, פוליטיקאים מושחתים, עוד כבישים מהירים במקום בתי ספר או רכבות, עוד ועוד רגולציות ובירוקרטיה, לדוגמה - רגולציה על הקוטר המינימלי של עגבניות - שנועדה בעצם להגן על תאגדי החקלאות בארה"ב מפני יבוא של עגבניות זולות יותר ממקסיקו. הדבר הזה נקרא "מלכוד הרגולציה" או "[[רגולטור שבוי]]" - לממשלה היה אותו אינטרס כמו מי שהם היו אמורים לפקח עליהם. (בעיה דומה מוצגת בספר עוד בזמן הברונים השודדים). בשנות ה-70 ההצדקה המרכזית שהיתה לפקח על עסקים גדולים - שהם מהווים סכנה ולכן צריך לרסן אותם - נראתה מוטעית בגלל שהעסקים הגדולים היו בצרות.  

תיקון השפעה חיצונית הוא זול בדרך כלל. גודווין נתון רישמה של דברים שאמור שהם יקרים מדי לתיקו ןעש שעשו אותם - בנזיון נטול [[עופרת]], הפסקת שימוש בCFC שעושה חור באוזון, קיצוץ בפליטות [[גופרית]] שגורמים ל[[גשם חומצי]], שיפור נצילות דלק במכוניות, שיפור בטיחות במקום העבודה ועוד. לכן לממשלה יש תפקיד אפילו בשוק חופשי אידאלי כמו של פרידמן. פרידמן תמך בדבר כזה בתאוריה, באופן מעשי הוא התנגד לכל התערבות ממשלתית - מרישוי רופאים ועד ניהול של הביטוח הלאומי. לדוגמה הוא טען שביטוח לאומי הוא דיכוי בגלל שהמממשלה מאלצת את אנשים לשלם לעצמם גמלת זקנה. אסכולת שיקגו טיפחה כלכלנים קיצוניים עוד יותר מפרידמן שעטנו שצריך עוד לסה פר. והנחילו תורה זו לדור חדש של כלכלנים. הדבר הזה טיפח את הכלכלה השמרנית החדשה - בין היתר בגלל התאוב שאנשים חשו כלפי הממשלה המנופחת של שנות ה-70 - מיסים גבוהים מידי, פוליטיקאים מושחתים, עוד כבישים מהירים במקום בתי ספר או רכבות, עוד ועוד רגולציות ובירוקרטיה, לדוגמה - רגולציה על הקוטר המינימלי של עגבניות - שנועדה בעצם להגן על תאגדי החקלאות בארה"ב מפני יבוא של עגבניות זולות יותר ממקסיקו. הדבר הזה נקרא "מלכוד הרגולציה" או "[[רגולטור שבוי]]" - לממשלה היה אותו אינטרס כמו מי שהם היו אמורים לפקח עליהם. (בעיה דומה מוצגת בספר עוד בזמן הברונים השודדים). בשנות ה-70 ההצדקה המרכזית שהיתה לפקח על עסקים גדולים - שהם מהווים סכנה ולכן צריך לרסן אותם - נראתה מוטעית בגלל שהעסקים הגדולים היו בצרות.  

העסקים בארה"ב הלכו וגדלו וזה הצריך יותר ויותר מומחי ניהול מבית ספר למנהל עסקים -  שהתמצאו בכסף ובמספרים, אבל הם לעיתים קרובות התעלמו מכל מה שלא היה מספרים. לדוגמה פיטורים של בקרי איכות במכוניות שיוצרו בדטרויט. הבקרים שמרו על איכות גבוה של המכוניות אבל המנהלים לא ראו את האיכות של המוצר במספרים ולכן פיטרו אותם. בו בזמן היתה עליה בשכר מנהלים וגידול במספר המנהלים במפעל פלדה של יו אס סטיל בשנות ה-70 היו 700 מנהלים על 6000 עובדים. הספר של [[סטאדס ארקל]] "עובדים" ערך רעיונות עם עובדים, במשנת 1974 מתאר איך השכבה הניהולית הפכה לנטל הולך וגדל.

העסקים בארה"ב הלכו וגדלו וזה הצריך יותר ויותר מומחי ניהול מבית ספר למנהל עסקים -  שהתמצאו בכסף ובמספרים, אבל הם לעיתים קרובות התעלמו מכל מה שלא היה מספרים. לדוגמה פיטורים של בקרי איכות במכוניות שיוצרו בדטרויט. הבקרים שמרו על איכות גבוהה של המכוניות אבל המנהלים לא ראו את האיכות של המוצר במספרים ולכן פיטרו אותם. בו בזמן היתה עליה בשכר מנהלים וגידול במספר המנהלים במפעל פלדה של יו אס סטיל בשנות ה-70 היו 700 מנהלים על 6,000 עובדים. הספר של [[סטאדס ארקל]] "עובדים" ערך רעיונות עם עובדים, במשנת 1974 מתאר איך השכבה הניהולית הפכה לנטל הולך וגדל.

==פרק 7 - מרד העשירים==

==פרק 7 - מרד העשירים==