שינויים

עקב הצפיפות הגבוהה נגרם עומס כבד על תשתיות. מקרה בולט הוא תשתיות הכבישים. מפאת מחסור בקרקע, מספר הכבישים יחסית לאוכלוסייה נמוך יחסית למדינות מערביות. בעיה דומה מתרחשת בתשתיות המים והביוב.  

עקב הצפיפות הגבוהה נגרם עומס כבד על תשתיות. מקרה בולט הוא תשתיות הכבישים. מפאת מחסור בקרקע, מספר הכבישים יחסית לאוכלוסייה נמוך יחסית למדינות מערביות. בעיה דומה מתרחשת בתשתיות המים והביוב.  

הצפיפות הגבוהה יחד עם [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ושימוש רב ברכב, גורמים ל[[פקקי תנועה]] ולייקור ה[[חנייה]]. פקקי התנועה הכבדים תורמים תרומה משמעותית ל[[זיהום האוויר בישראל]] ועולים למשק הישראלי מיליארדי שקלים בשנה. המחיר עולה מידי שנה. נכון לשנת 2016 מעריכים משרד האוצר ומשרד התחבורה כי פקקי התנועה מייצרים למשק נזק שנתי של 35 מיליארד ש"ח וכי הנזק הזה יעלה ל-70 מיליארד ש"ח עד שנת 2040.{{הערה|ליאור גוטמן, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3741615,00.html פלוג: "ללא שינוי מהותי, הנזק השנתי מהפקקים יוכפל ל-70 מיליארד שקל ב-2040"], כלכליסט, 03.07.18}}  

הצפיפות הגבוהה יחד עם [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ושימוש רב ברכב, גורמים ל[[פקקי תנועה]] ולייקור ה[[חנייה]]. פקקי התנועה הכבדים תורמים תרומה משמעותית ל[[זיהום האוויר בישראל]] ועולים למשק הישראלי מיליארדי שקלים בשנה. המחיר עולה מידי שנה. נכון לשנת 2016 מעריכים משרד האוצר ומשרד התחבורה כי פקקי התנועה מייצרים למשק נזק שנתי של 35 מיליארד ש"ח וכי הנזק הזה יעלה ל-70 מיליארד ש"ח עד שנת 2040.{{הערה|ליאור גוטמן, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3741615,00.html פלוג: "ללא שינוי מהותי, הנזק השנתי מהפקקים יוכפל ל-70 מיליארד שקל ב-2040"], כלכליסט, 03.07.2018}}  

צפיפות עירונית גבוהה היא תנאי הכרחי ל[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] וליעילות של [[תחבורה ציבורית]]. כמו כן היא תנאי חשוב לשיפור [[הליכתיות]] ו[[תחברות אופניים]]. כאשר יש צפיפות גבוה ותנאים נוספים כמו [[עירוב שימושי קרקע]](בערים כמו פאריס, ברצלונה) ניתן להגיע בקלות ליעדים רבים ברגל, ותחנות רכבת מתפקדות בצורה טובה בגלל שיש סביבן כמות גדולה של אנשים ושל יעדים שניתן להגיע אליהם בהליכה רגלית או באופניים. בישראל דבר זה בעייתי בגלל [[תכנון מוטה מכוניות]] לדוגמה מדיניות של הפרדת שימושי קרקע או בנייה של [[כבישים מהירים במרכז העיר]] שמהווים חסם ל[[הליכתיות]]. הצפיפות יחד עם המחסור בתכנון מראש, גורמים גם לכך שקשה להגדיל את כמות המסילות (לדוגמה בנתיבי איילון) ויש קושי למקם תחנות במרכז העיר. השימוש ב[[מכוניות]] יחד עם קווי מדיניות כמו מתן [[חניה|חניה בחינם]] מקשה על ציפוף הערים, כך שמטרופולינים כמו ירושלים, חיפה ותל אביב פחות צפופות מעיר כמו פריז למרות גידול האוכלוסיה. דבר זה יחד עם [[פרבור בישראל]] מהווים [[נעילה טכנולוגית]] שמקשה על מעבר ל[[תחבורה בת קיימא]].  

צפיפות עירונית גבוהה היא תנאי הכרחי ל[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] וליעילות של [[תחבורה ציבורית]]. כמו כן היא תנאי חשוב לשיפור [[הליכתיות]] ו[[תחבורת אופניים]]. כאשר יש צפיפות גבוה ותנאים נוספים כמו [[עירוב שימושי קרקע]](בערים כמו פאריס, ברצלונה) ניתן להגיע בקלות ליעדים רבים ברגל, ותחנות רכבת מתפקדות בצורה טובה בגלל שיש סביבן כמות גדולה של אנשים ושל יעדים שניתן להגיע אליהם בהליכה רגלית או באופניים. בישראל דבר זה בעייתי בגלל [[תכנון מוטה מכוניות]] לדוגמה מדיניות של הפרדת שימושי קרקע או בנייה של [[כבישים מהירים במרכז העיר]] שמהווים חסם ל[[הליכתיות]]. הצפיפות יחד עם המחסור בתכנון מראש, גורמים גם לכך שקשה להגדיל את כמות המסילות (לדוגמה בנתיבי איילון) ויש קושי למקם תחנות במרכז העיר. השימוש ב[[מכוניות]] יחד עם קווי מדיניות כמו מתן [[חניה|חניה בחינם]] מקשה על ציפוף הערים, כך שמטרופולינים כמו ירושלים, חיפה ותל אביב פחות צפופות מעיר כמו פריז למרות גידול האוכלוסייה. דבר זה יחד עם [[פרבור בישראל]] מהווים [[נעילה טכנולוגית]] שמקשה על מעבר ל[[תחבורה בת קיימא]].

===ייקור וצמצום החקלאות===

===ייקור וצמצום החקלאות===