שינויים

על פני כדור הארץ ישנה כמות סופית של מים מתוקים, אשר אגורים ב[[אקוויפרים]], במים על פני השטח, וב[[אטמוספירה]], כל אלה הן חלק מה[[הידרוספרה]] והתנועה בין המאגרים השונים היא [[מחזור המים בטבע]] שהוא דוגמה ל[[מחזור ביוגאוכימי]]. כמות המים המתוקים, ו[[קצב]] הזרימה של מים בין מאגרים מכתיבה קצב שימוש מקסימלי במים מתוקים - כך שמים מתוקים הם [[משאב מתחדש]] אבל בעל [[קצב התחדשות]] מוגבל. יש אנשים שחושבים שמי האוקיינוסים הם מים זמינים, אך כמות ה[[אנרגיה]] שיש להשקיע כדי ל[[התפלת מי ים|התפיל מי מלח]] למים מתוקים מונעת מרוב המדינות לבצע זאת כיום בהיקף נרחב, דבר המסביר מדוע רק אחוז קטן מאד ממאגר המים המתוקים העולמי מקורו בהתפלה.<ref>''World Energy Outlook 2005: Middle East and North Africa Insights'', International Energy Agency, Paris (2005)</ref> היות ורוב ההתפלה דורשת אנרגיה ממקורות [[אנרגיה מחצבית]] פרוש ההתפלה גם ביסוס משק המים על [[משאב מתכלה]]. לחלופין ניתן להתפיל כמות גדולה יותר ויותר של מים, ואף באמצעים של [[אנרגיה מתחדשת]] אבל דבר זה כרוך בעצמו באתגרים ובעיות שונות (שכן הוא דורש הגדלה נוספת של צריכת האנרגיה לנפש ועלול להיות כרוך בבעיות בריאות שונות).  

על פני כדור הארץ ישנה כמות סופית של מים מתוקים, אשר אגורים ב[[אקוויפרים]], במים על פני השטח, וב[[אטמוספירה]], כל אלה הן חלק מה[[הידרוספרה]] והתנועה בין המאגרים השונים היא [[מחזור המים בטבע]] שהוא דוגמה ל[[מחזור ביוגאוכימי]]. כמות המים המתוקים, ו[[קצב]] הזרימה של מים בין מאגרים מכתיבה קצב שימוש מקסימלי במים מתוקים - כך שמים מתוקים הם [[משאב מתחדש]] אבל בעל [[קצב התחדשות]] מוגבל. יש אנשים שחושבים שמי האוקיינוסים הם מים זמינים, אך כמות ה[[אנרגיה]] שיש להשקיע כדי ל[[התפלת מי ים|התפיל מי מלח]] למים מתוקים מונעת מרוב המדינות לבצע זאת כיום בהיקף נרחב, דבר המסביר מדוע רק אחוז קטן מאד ממאגר המים המתוקים העולמי מקורו בהתפלה.<ref>''World Energy Outlook 2005: Middle East and North Africa Insights'', International Energy Agency, Paris (2005)</ref> היות ורוב ההתפלה דורשת אנרגיה ממקורות [[אנרגיה מחצבית]] פרוש ההתפלה גם ביסוס משק המים על [[משאב מתכלה]]. לחלופין ניתן להתפיל כמות גדולה יותר ויותר של מים, ואף באמצעים של [[אנרגיה מתחדשת]] אבל דבר זה כרוך בעצמו באתגרים ובעיות שונות (שכן הוא דורש הגדלה נוספת של צריכת האנרגיה לנפש ועלול להיות כרוך בבעיות בריאות שונות).  

כמות השימוש העולמית במים מתוקים נחשבת לאחד מ-9 התחומים שמהווים [[גבולות פלנטריים]] אשר פריצתם עלולה [[הכחדה אנושית|לסכן את קיום האנושות]]. מדענים ממליצים על שימוש בפחות מ-4000 ק"מ מעוקבים בשנה של שימוש צרכני של משאבים מי נגר עבור כלל האנושות. כיום האנושות צורכת כ-2,600 ק"מ מעורבים של מים מתוקים בשנה היות והצריכה של מים גדלה כל הזמן, [[האנושות]] צפויה לגיע לגבול זה באמצע המאה ה-21. כבר היום עקב שאיבה וניצול של מים, כרבע ממערכות הנהרות בעולם לא מגיעות לאוקיינוסים לפחות חלק מהשנה. דבר זה הוא בעל השלכות על [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] ועלול להיות בעל השלכות חמורות על החקלאות והחברה האנושית. [https://www.newscientist.com/article/dn18573-earths-nine-life-support-systems-fresh-water/]

כמות השימוש העולמית במים מתוקים נחשבת לאחד מ-9 התחומים שמהווים [[גבולות פלנטריים]] אשר פריצתם עלולה [[הכחדה אנושית|לסכן את קיום האנושות]]. מדענים ממליצים על שימוש בפחות מ-4000 ק"מ מעוקבים בשנה של שימוש צרכני של משאבים מי נגר עבור כלל האנושות. כיום האנושות צורכת כ-2,600 ק"מ מעורבים של מים מתוקים בשנה היות והצריכה של מים גדלה כל הזמן, [[האנושות]] צפויה לגיע לגבול זה באמצע המאה ה-21. כבר היום עקב שאיבה וניצול של מים, כרבע ממערכות הנהרות בעולם לא מגיעות לאוקיינוסים לפחות חלק מהשנה. דבר זה הוא בעל השלכות על [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] ועלול להיות בעל השלכות חמורות על החקלאות והחברה האנושית. [https://www.newscientist.com/article/dn18573-earths-nine-life-support-systems-fresh-water/]

משבר המים מתבטא בכמה תופעות עיקריות:

משבר המים מתבטא בכמה תופעות עיקריות:

* למעלה מ-1.1 מיליארד [[בני אדם]] סובלים ממחסור בגישה ל[[מי שתייה]] בטוחים.

* למעלה מ-1.1 מיליארד [[בני אדם]] סובלים ממחסור בגישה ל[[מי שתייה]] בטוחים.

* מחסור ב[[מי תהום]] מוביל ליבולים [[חקלאות|חקלאיים]] דלים.

* מחסור ב[[מי תהום]] מוביל ליבולים [[חקלאות|חקלאיים]] דלים (פגיעה ב[[פריון חקלאי]]).

* שימוש יתר במים ו[[זיהום]] של מקורות מים גורמים נזק ל[[מערכות אקולוגיות]] תורם ל[[הכחדת מינים]] ולפגיעה ב[[מגוון המינים]].

* שימוש יתר במים ו[[זיהום]] של מקורות מים גורמים נזק ל[[מערכות אקולוגיות]] תורם ל[[הכחדת מינים]] ולפגיעה ב[[מגוון המינים]] שמהווה אתגר בפני עצמו.  

*  סכסוכים אזוריים הנוגעים למשאבי מים מובילים לפעמים ל[[מלחמות]], מלחמות אזרחים.

*  סכסוכים אזוריים הנוגעים למשאבי מים מובילים לפעמים ל[[מלחמות]], מלחמות אזרחים.

מחלות המועברות במים, ומחסור בסניטציה של מערכות מים מקומיות הן סיבות המוות העיקריות בעולם, וייתכן שהן מובילות לכ-80% מה[[תחלואה]] העולמית.<ref>[http://www.water.org/solution/crisis.htm Water Partners International: Global Water Crisis]</ref>

מחלות המועברות במים, ומחסור בסניטציה של מערכות מים מקומיות הן סיבות המוות חשובות בעולם (במיוחד במדינות עניות), וייתכן שהן מובילות לכ-80% מה[[תחלואה]] העולמית.<ref>[http://www.water.org/solution/crisis.htm Water Partners International: Global Water Crisis]</ref>

==גורמים המשפיעים על משבר המים==

==גורמים המשפיעים על משבר המים==

{{הפניה לערך מורחב|טביעת רגל מימית}}

{{הפניה לערך מורחב|טביעת רגל מימית}}

כמו ב[[השפעות סביבתיות]] רבות אחרות, שלושת הגורמים המרכזיים המשפיעים על כמות המים הזמינה ועל כמות המים הנדרשת הם [[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסייה]], [[צריכה לנפש|כמות הצריכה לנפש]] וכן [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] שונות המאפשרות ניצול יעיל של מים (בחקלאות), מניעת זיהום מים, וטיפול וטיהור מים ברמות שונות או [[חסכון במים]] בצריכה הביתית או החקלאית.

כמו ב[[השפעות סביבתיות]] רבות אחרות, שלושת הגורמים המרכזיים המשפיעים על כמות המים הזמינה ועל כמות המים הנדרשת הם [[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסייה]], [[צריכה לנפש|כמות הצריכה לנפש]] וכן [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] שונות המשפיעות לחיוב או לשלילה על ניצול יעיל של מים (בחקלאות), מניעת זיהום מים, וטיפול וטיהור מים ברמות שונות או [[חסכון במים]] בצריכה הביתית או החקלאית.

רוב צריכת המים האנושית אינה ישירה. רק 4% מסך צריכת המים הם צריכת המים הביתית. עוד 5% מקורם במים שמזהמים או נצרכים במהלך ייצור מוצרי תעשייה, ו-92% מסך [[טביעת הרגל המימית]] מקורם בצריכת מים ל[[חקלאות]] - כולל גידול צמחים והשקיית חיות המשמשות כמקור למזון מהחי. באופן זה תושבי יפן או ישראל יכולים לצרוך חלק ניכר מצריכת המים הכוללת שלהם על ידי ייבוא "מים וירטואליים" - מים במוצרי חקלאות ותעשייה. לדוגמה, מעל 80% מהמים שישראל צורכת - מקורם ב"מים וירטואליים" כאלה. בממוצע, כל אדם בעולם צורך ומזהם 1,385 קוב מים לשנה. <ref name="WTF2011">M.M. MEKONNEN, A.Y. HOEKSTRA [http://www.waterfootprint.org/Reports/Report50-NationalWaterFootprints-Vol1.pdf NATIONAL WATER FOOTPRINT ACCOUNTS: THE GREEN, BLUE AND GREY WATER FOOTPRINT OF PRODUCTION AND CONSUMPTION] MAY 2011</ref>   

רוב צריכת המים האנושית אינה ישירה. רק 4% מסך צריכת המים הם צריכת המים הביתית. עוד 5% מקורם במים שמזהמים או נצרכים במהלך ייצור מוצרי תעשייה, ו-92% מסך [[טביעת הרגל המימית]] מקורם בצריכת מים ל[[חקלאות]] - כולל גידול צמחים והשקיית חיות המשמשות כמקור ל[[מזון מהחי]]. באופן זה תושבי יפן או ישראל יכולים לצרוך חלק ניכר מצריכת המים הכוללת שלהם על ידי ייבוא "מים וירטואליים" - מים במוצרי חקלאות ותעשייה. צריכה זו מכונה [[טביעת רגל מימית]]. לדוגמה, מעל 80% מהמים שישראל צורכת - מקורם ב"מים וירטואליים" כאלה ולא מים שנמצאים ב[[משק המים בישראל]]. נכון לשנת 2011 אדם ממוצע בעולם צורך ומזהם 1,385 קוב מים לשנה. <ref name="WTF2011">M.M. MEKONNEN, A.Y. HOEKSTRA [http://www.waterfootprint.org/Reports/Report50-NationalWaterFootprints-Vol1.pdf NATIONAL WATER FOOTPRINT ACCOUNTS: THE GREEN, BLUE AND GREY WATER FOOTPRINT OF PRODUCTION AND CONSUMPTION] MAY 2011</ref>   

ניתן לפרק את הגידול בצריכת המים האנושית ל-3 מרכיבים: [[גידול האוכלוסייה]], [[צמיחה כלכלית]], [[טביעת רגל מימית]] לכל דולר תוצר. זוהי משוואת [[I=PAT]] לכלל המים בעולם. שני הגורמים הראשונים מעלים את צריכת המים הנדרשת שכן כל אדם דורש כמות מינימלית של מים לקיומו - הן בצריכה ישירה והן על ידי קיום של [[חקלאות]], [[תעשייה]] ו[[שירותים]] הנדרשים לו. טביעת הרגל המימית של תושבי סין והודו נמוכה מהממוצע העולמי, כ-1,100 קוב מים לשנה, אבל בגלל האוכלוסייה הגדולה של מדינות אלה הן הצרכניות העיקריות של מים בעולם. <ref name="WTF2011"/>

ניתן לפרק את הגידול בצריכת המים האנושית ל-3 מרכיבים: [[גידול האוכלוסייה]], [[צמיחה כלכלית]], [[טביעת רגל מימית]] לכל דולר תוצר. זוהי משוואת [[I=PAT]] לכלל המים בעולם. שני הגורמים הראשונים מעלים את צריכת המים הנדרשת שכן כל אדם דורש כמות מינימלית של מים לקיומו - הן בצריכה ישירה והן על ידי קיום של [[חקלאות]], [[תעשייה]] ו[[שירותים]] הנדרשים לו. טביעת הרגל המימית של תושבי סין והודו נמוכה מהממוצע העולמי, כ-1,100 קוב מים לשנה, אבל בגלל האוכלוסייה הגדולה של מדינות אלה הן הצרכניות העיקריות של מים בעולם. <ref name="WTF2011"/>

[[שינויים טכנולוגיים]] יכולים לשחק תפקיד לכאן ולכאן. על ידי התייעלות טכנולוגית ניתן להוריד את צריכת המים המתוקים של תהליכים חקלאיים ותעשייתיים שונים. כך לדוגמה השקיה בטפטפות או בנתזים יכולה להוריד את צריכה מים בחקלאות, אך שינויים טכנולוגים עלולים גם לגרום להגדלת הצריכה והזיהום של מים מתוקים. כך לדוגמה במדינות עניות מדרך המים לנפש עומד על 500-3,000 קוב מים לשנה - במדינות עניות בעלות טביעת רגל מימית גבוהה הדבר קשור לקשיים בטיפול במים וכן בקושי לנצל אותם בצורה יעילה בחקלאות. <ref name="WTF2011"/>

[[שינויים טכנולוגיים]] יכולים לשחק תפקיד לכאן ולכאן. על ידי התייעלות טכנולוגית ניתן להוריד את צריכת המים המתוקים של תהליכים חקלאיים ותעשייתיים שונים. כך לדוגמה השקיה בטפטפות או בנתזים יכולה להוריד את צריכה מים בחקלאות, אך שינויים טכנולוגים עלולים גם לגרום להגדלת הצריכה והזיהום של מים מתוקים. כך לדוגמה במדינות עניות מדרך המים לנפש עומד על 500-3,000 קוב מים לשנה - במדינות עניות בעלות טביעת רגל מימית גבוהה הדבר קשור לקשיים בטיפול במים וכן בקושי לנצל אותם בצורה יעילה בחקלאות. <ref name="WTF2011"/>

באופן כללי, הביקוש למים מתוקים הולך ועולה עם השנים. ככל הנראה בגלל הגידול באוכלוסיית העולם והגידול בצריכה בכלל. צריכת בשר ומוצרי מזון מהחי בקרב תושבי מדינות עניות נמצא בעליה, וגורמים אלה הם חזקים יותר, בינתיים, יחסית ליכולות לבצע התייעלות טכנולוגית בצריכת מים.

באופן כללי, הביקוש למים מתוקים הולך ועולה עם השנים. ככל הנראה בגלל [[הגידול באוכלוסיית העולם]] והגידול בצריכה בכלל. צריכת בשר ומוצרי מזון מהחי בקרב תושבי מדינות עניות נמצא בעליה, וגורמים אלה הם חזקים יותר, בינתיים, יחסית ליכולות לבצע התייעלות טכנולוגית בצריכת מים.

מסחר ב"מים וירטואליים" מהווה 20% מסך טביעת הרגל המימית של האנושות. מסחר כזה יכול להעלות או להוריד את הביקוש למים. מחד, מסחר כזה יכול לגרום לייבוא מוצרי חקלאות שגודלו בצורה חסכונית יותר, בעיקר בהקשר של ייבוא מזון אל מדינות עניות במיוחד. מאידך, ייבוא כזה של מזון עלול ליצור עליה בביקוש למזון מהחי שגידולו צורך יותר מים.

מסחר ב"מים וירטואליים" מהווה 20% מסך טביעת הרגל המימית של האנושות. מסחר כזה יכול להעלות או להוריד את הביקוש למים. מחד, מסחר כזה יכול לגרום לייבוא מוצרי חקלאות שגודלו בצורה חסכונית יותר, בעיקר בהקשר של ייבוא מזון אל מדינות עניות במיוחד. מאידך, ייבוא כזה של מזון עלול ליצור עליה בביקוש למזון מהחי שגידולו צורך יותר מים.