47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 5:
שורה 5: − + + + + + + − ==מערכות פוטו-וולטאיות== שורה 14:
שורה 18: − + שורה 23:
שורה 27: − + שורה 39:
שורה 43: + + + + − כאמור בשנות ה-80 נחקק חוק לעידוד התקנת דודי שמש. בשנת 2008 נחקקו חוקים לעידוד שימוש בפאנלים סולאריים ובטורבינות רוח כך שחברת חשמל תשלם למתקינים של אמצעים אלא תעריף ייצור גבוה מתעריף הנגבה על חשמל שמסופק להם. כמו כן נעשו ניסיונות חקיקה להגדלת השימוש בדודי שמש וטכנולוגיות לחימום מים כך שאלו יוכלו להיות מותקנים במגדלים הגבוהים מ-9 קומות. + +
אין תקציר עריכה
==דודי שמש==
==דודי שמש==
בשנות ה-80 נחקק חוק לפיו חובה להתקין דודי שמש על גגות בניינים חדשים. בישראל אחוז גבוה מהבתים הם בעלי דודי שמש. אלו אחראים לייצור של כ-3% מהאנרגיה בישראל, או 0.728 מיליוני שווה ערך טונה נפט - הרבה מעבר לכל ההפקה של כל האנרגיות המתחדשות האחרות גם יחד. אנרגיה זו נחשבת לאנרגיה בעלת "איכות נמוכה" שכן בעוד ניתן להמיר אליה חשמל כדי להפיק אותה, אי אפשר לנצל אותה לשם הפקת חשמל או סוגי אנרגיה אחרים.
בשנות ה-80 נחקק חוק לפיו חובה להתקין דודי שמש על גגות בניינים חדשים. בישראל אחוז גבוה מהבתים הם בעלי דודי שמש. אלו אחראים לייצור של כ-3% מהאנרגיה בישראל, או 0.728 מיליוני שווה ערך טונה נפט - הרבה מעבר לכל ההפקה של כל האנרגיות המתחדשות האחרות גם יחד. אנרגיה זו נחשבת לאנרגיה בעלת "איכות נמוכה" שכן בעוד ניתן להמיר אליה חשמל כדי להפיק אותה, אי אפשר לנצל אותה לשם הפקת חשמל או סוגי אנרגיה אחרים. כמו כן עקב בניית יותר ויותר [[מגדלי מגורים]] בישראל יש נטיה להפחית את השימוש בדודים שכן יש פטור לבנינים מעל 9 קומות מחובת התקנה (בגובה גבוה יש בעיה להתקין דוד על גג הבית).
==פאנלים סולאריים==
פאנלים סולאריים (מערכות פוטו-וולטאיות או PV ) הן בשנים האחרונות הגורם המוביל בייצור חשמל סולארי בישראל, כמו גם ההיבט המרכזי ב[[אנרגיה בת קיימא בישראל|אנרגיה בת קיימא]]. מאות יצרנים קטנים, חלקם הגדול התקנות על גגות של רפתות, לולים ועוד מתקנים במגזר החקלאי. הענף נמצא בפריחה בזכות סיוע מצד המדינה בדמות קניית החשמל מהיצרנים על ידי חברת החשמל וכן בגלל [[שינוי טכנולוגי|שיפורים טכנולוגיים]] שמוזילים את עלויות המערכות.
בשנת 2008 פירסמה המדינה מכרז ראשון לייצור חשמל בשדה סולארי, ובו התחייבה לרכוש מהיזם חשמל בכ–2 ש"ח ליחידת אנרגיה (קוט"ש). לאחר 11 שנה, במכרז משנת 2019 המחירים ירדו מתחת ל-15 אגורות ל-קוט"ש (ירידה של יותר מפי 10 במחיר). שינוי דרמטי התרחש גם במחיר החשמל בפאנלים על גגות קטנים - ירידה מ 2.16 ש"ח בשנת 2008 ל- 48 אגורות (ירידה פי 4.5 במחיר). {{הערה|שם=koren2019|אורה קורן, [https://www.themarker.com/dynamo/.premium-1.7182575 מחיר החשמל הסולארי צלל - וישראל בדרך למהפכת אנרגיה נוספת], דה מרקר, 30.04.2019}}
ב-13.02.2006 נערך הדיון הראשון במסגרת 'פורום האנרגיה של [[מוסד שמואל נאמן]]' בטכניון. המפגש הוקדש לנושא חשמל מ[[תא פוטו-וולטאי|מערכות פוטו-וולטאיות]] (PV) בו קיימת התעניינות רבה ואף התקדמות רבה בעולם בשנים האחרונות. במפגש השתתפו כ-20 מומחים בנושא מתחומי התעשייה, האקדמיה והממסד הממשלתי והציבורי. בסיכומי הדיון והמצגות ישנו מידע רב אודות הפקת אנרגיה רגילה וחלופית. נסקרות טכנולוגיות PV שונות, הבעיות, היתרונות והצעדים שיש לנקוט בכדי לקדם את הטכנולוגיה כפתרון לבעיות האנרגיה של ישראל.
ב-13.02.2006 נערך הדיון הראשון במסגרת 'פורום האנרגיה של [[מוסד שמואל נאמן]]' בטכניון. המפגש הוקדש לנושא חשמל מ[[תא פוטו-וולטאי|מערכות פוטו-וולטאיות]] (PV) בו קיימת התעניינות רבה ואף התקדמות רבה בעולם בשנים האחרונות. במפגש השתתפו כ-20 מומחים בנושא מתחומי התעשייה, האקדמיה והממסד הממשלתי והציבורי. בסיכומי הדיון והמצגות ישנו מידע רב אודות הפקת אנרגיה רגילה וחלופית. נסקרות טכנולוגיות PV שונות, הבעיות, היתרונות והצעדים שיש לנקוט בכדי לקדם את הטכנולוגיה כפתרון לבעיות האנרגיה של ישראל.
</ref>.
</ref>.
נכון לתחילת 2011 הותקנו בארץ יותר מ-100MW של מערכות פוטו-וולטאיות פרטיות ומסחריות קטנות וחלה התקדמות בכיוון פריסת מערכות בינוניות על גגות גדולים וקרקעות,<ref name=civileng/> עבורן אושרה מכסה נפרדת של 350MW. סך כל ההסדרות מאפשרות שילוב של כ-1,020 מגוואט של מתקנים סולאריים לרשת החשמל.
נכון לתחילת 2011 הותקנו בישראל יותר מ-100MW של מערכות פוטו-וולטאיות פרטיות ומסחריות קטנות וחלה התקדמות בכיוון פריסת מערכות בינוניות על גגות גדולים וקרקעות,<ref name=civileng/> עבורן אושרה מכסה נפרדת של 350MW. סך כל ההסדרות מאפשרות שילוב של כ-1,020 מגוואט של מתקנים סולאריים לרשת החשמל.
==תחנות כוח סולאריות==
==תחנות כוח סולאריות==
;תחנות הכוח באשלים:
;תחנות הכוח באשלים:
[[תחנות הכוח באשלים]] הן מתחם של [[תחנת כוח|תחנות כוח]] שעתיד לקום סמוך ליישוב אשלים ב[[נגב]]. על פי התוכנית, התחנות יהיו בהספק כולל של כ-250 מגה-[[ואט]], שהם קרוב ל-2.5% מה[[הספק]] המותקן של כלל תחנות הכוח במשק החשמל בישראל (נכון לאביב 2010).{{הערה|שם=כלכליסט2010|{{כלכליסט|ליאור גוטמן|עכשיו זה רשמי: מכרז אשלים להקמת שתי תחנות כוח תרמו-סולאריות יוצא לדרך|3411041|11 ביולי 2010|}}}} התחנה תשלב שלושה סוגי תהליכי הפקת [[חשמל]]: [[אנרגיה תרמו סולארית|תחנת כוח תרמו-סולארית]], [[תא פוטו-וולטאי| תחנת כוח פוטו-וולטאית]] והפקת חשמל באמצעות שריפת [[גז טבעי]] {{הערה|1=ynet, יעל דראל, [http://hasviva.co.il/?p=13254 תחנת הכוח באשלים – לא הכל ירוק], באתר "הסביבה", 22 בפברואר 2010}}
[[תחנות הכוח באשלים]] הן מתחם של [[תחנת כוח|תחנות כוח]] סמוך ליישוב אשלים ב[[נגב]]. על פי התוכנית, התחנות יהיו בהספק כולל של כ-250 מגה-[[ואט]], שהם קרוב ל-2.5% מה[[הספק]] המותקן של כלל תחנות הכוח במשק החשמל בישראל (נכון לאביב 2010).{{הערה|שם=כלכליסט2010|{{כלכליסט|ליאור גוטמן|עכשיו זה רשמי: מכרז אשלים להקמת שתי תחנות כוח תרמו-סולאריות יוצא לדרך|3411041|11 ביולי 2010|}}}} התחנה תשלב שלושה סוגי תהליכי הפקת [[חשמל]]: [[אנרגיה תרמו סולארית|תחנת כוח תרמו-סולארית]], [[תא פוטו-וולטאי| תחנת כוח פוטו-וולטאית]] והפקת חשמל באמצעות שריפת [[גז טבעי]] {{הערה|1=ynet, יעל דראל, [http://hasviva.co.il/?p=13254 תחנת הכוח באשלים – לא הכל ירוק], באתר "הסביבה", 22 בפברואר 2010}}
ב-14.11.2007 הודיע משרד התשתיות יחד עם משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה על כוונה להכנת מכרז BOT לבנייה ותפעול של 2 תחנות כוח סולאריות באשלים שבנגב, הצפי לפרסום הראשון של המכרז הוא בינואר 2008 ובכירת הזכיין הייתה צפויה לקראת סוף 2008. [http://www.mni.gov.il/mni/he-il/Energy/Messages/SpokesmanEshelim.htm]
ב-14.11.2007 הודיע משרד התשתיות יחד עם משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה על כוונה להכנת מכרז BOT לבנייה ותפעול של 2 תחנות כוח סולאריות באשלים שבנגב, הצפי לפרסום הראשון של המכרז הוא בינואר 2008 ובכירת הזכיין הייתה צפויה לקראת סוף 2008. [http://www.mni.gov.il/mni/he-il/Energy/Messages/SpokesmanEshelim.htm]
קיים פיתוח במכון וויצמן של קולטני חום מסוג "קיפוד". אלו הן מחטים מחומר קרמי שאור רב מרוכז אליהן, והאוויר בין המחטים מתחמם ומוזרם להנעה של טורבינת גז. הטמפרטורות בטכנולוגיה זו היא גבוהה מאוד. על בסיס הדגם זה חברות אורמת טורבינות ורותם תעשיות ומקדונלד-דגלאס האמריקנית, תחנת כוח ניסיונית (כ-250 קילו-ואט), שיכולה לספק תצרוכות חשמל של שכונת מגורים.
קיים פיתוח במכון וויצמן של קולטני חום מסוג "קיפוד". אלו הן מחטים מחומר קרמי שאור רב מרוכז אליהן, והאוויר בין המחטים מתחמם ומוזרם להנעה של טורבינת גז. הטמפרטורות בטכנולוגיה זו היא גבוהה מאוד. על בסיס הדגם זה חברות אורמת טורבינות ורותם תעשיות ומקדונלד-דגלאס האמריקנית, תחנת כוח ניסיונית (כ-250 קילו-ואט), שיכולה לספק תצרוכות חשמל של שכונת מגורים.
==תרומה למשק האנרגיה==
רוב התרומה האנרגטית של אנרגיה סולארית היא עבור [[משק החשמל בישראל]]. בשנים האחרונות יש עליה בתרומה זו.
לפי נתוני רשות החשמל, בשעות הצהריים בקיץ, אחוז האנרגיה המיוצרת מאנרגיה סולארית, עלה מ-2% בשנת 2013, ל 4.5% בשנת 2015, ול-5.9% בשנת 2017. עם זאת מדובר על התרומה בזמן שיא הייצור הסולארי - כדי להבין את מלוא התרומה יש להסתכל על החשמל הסולארי לאורך כל השנה ולאורך כל היממה. {{הערה|שם=koren2019}}
==חקיקה==
==חקיקה==
בשנות ה-80 נחקק חוק לעידוד התקנת דודי שמש. בשנת 2008 נחקקו חוקים לעידוד שימוש בפאנלים סולאריים ובטורבינות רוח כך שחברת חשמל תשלם למתקינים של אמצעים אלא תעריף ייצור גבוה מתעריף הנגבה על חשמל שמסופק להם. כמו כן נעשו ניסיונות חקיקה להגדלת השימוש בדודי שמש וטכנולוגיות לחימום מים כך שאלו יוכלו להיות מותקנים במגדלים הגבוהים מ-9 קומות.
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[אנרגיה מתחדשת בישראל]]
* [[אנרגיה מתחדשת בישראל]]
* [[אנרגיה סולארית]]
* [[אנרגיית רוח בישראל]]
* [[אנרגיית רוח בישראל]]
* [[משק האנרגיה בישראל]]
* [[משק האנרגיה בישראל]]