שינויים

'''אנרגיה סולארית בישראל''' היא ההתקנה, הפיתוח והשימוש ב[[אנרגיה סולארית]] ב[[ישראל]]. נכון לשנת 2016 מדובר בכ-2% מ[[משק האנרגיה בישראל]]. בישראל קיים פיתוח ומחקר רב של אנרגיה סולארית מזה עשרות שנים, אבל היישום של אנרגיה סולארית מוגבל למדי. רוב השימוש באנרגיה סולארית בישראל הוא לצרכי [[דוד שמש|דודי שמש]]. וכן לשם ייבוש כביסה בתלייה על חבלים במקום שימוש ב[[מייבש כביסה]]. כמו כן יש שימוש ב[[תאורה באור טבעי]]. היבטים נוספים של שימוש באנרגיית שמש הם לצורכי אידוי מים לשם הפקת [[אשלג בישראל|אשלג בים המלח]]. בשנים האחרונות יש גידול בהתקנת מערכות [[מערכות פוטו-וולטאיות]], בעיקר במגזר החקלאי, וכן הקמת תחנות כוח קטנות המיועדות להפיק אנרגיה סולארית..<ref name=civileng>קרברסקי, ל. ''כדאיות כלכלית של מתקנים פוטו-וולטאים על פי תוכנית התמריצים 2011''. פורטל הנדסה אזרחית וסביבה. ספטמבר 2011.

'''אנרגיה סולארית בישראל''' היא ההתקנה, הפיתוח והשימוש ב[[אנרגיה סולארית]] ב[[ישראל]]. נכון לתחילת שנת 2018 מדובר בכ-2% מ[[משק האנרגיה בישראל]]. בישראל קיים פיתוח ומחקר רב של אנרגיה סולארית מזה עשרות שנים, אבל היישום של אנרגיה סולארית מוגבל למדי. רוב השימוש באנרגיה סולארית בישראל הוא לצורכי [[דוד שמש|דודי שמש]]. וכן לשם ייבוש כביסה בתלייה על חבלים במקום שימוש ב[[מייבש כביסה]]. כמו כן יש שימוש ב[[תאורה באור טבעי]]. היבטים נוספים של שימוש באנרגיית שמש הם לצורכי אידוי מים לשם הפקת [[אשלג בישראל|אשלג בים המלח]]. בשנים האחרונות יש גידול בהתקנת מערכות [[מערכות פוטו-וולטאיות]], בעיקר במגזר החקלאי, וכן הקמת תחנות כוח קטנות המיועדות להפיק אנרגיה סולארית..<ref name=civileng>קרברסקי, ל. ''כדאיות כלכלית של מתקנים פוטו-וולטאים על פי תוכנית התמריצים 2011''. פורטל הנדסה אזרחית וסביבה. ספטמבר 2011.

[http://www.civileng.co.il/Default.aspx?cp=336&artPage=1&art=485&da=False&dt=False]</ref>  

[http://www.civileng.co.il/Default.aspx?cp=336&artPage=1&art=485&da=False&dt=False]</ref>  

==תחנות כוח סולאריות==

==תחנות כוח סולאריות==

;קטורה סאן:

;קטורה סאן:

השדה הפוטו-וולטאי הראשון בישראל הוא "קטורה סאן" בקיבוץ [[קטורה]] של [http://aravapower.com/ ערבה פאוור קומפני] (Arava Power Company). השדה מורכב מכ- 18,500 פאנלים פוטו-וולטאים על פני 80 דונם. תפוקת השדה הנומינאלית, בשיא תאורת השמש, היא 4.95 מגה וואט. בממוצע לאורך השנה ההספק הוא כ-1 מגה-וואט (הוא יפיק כתשעה מליון קילו-ואט-שעה של חשמל בשנה ובשנה יש 8,544 שעות).  

השדה הפוטו-וולטאי הראשון בישראל הוא "קטורה סאן" בקיבוץ [[קטורה]] של [http://aravapower.com/ ערבה פאוור קומפני] (Arava Power Company). השדה מורכב מכ-18,500 פאנלים פוטו-וולטאים על פני 80 דונם. תפוקת השדה הנומינלית, בשיא תאורת השמש, היא 4.95 מגה וואט. בממוצע לאורך השנה ההספק הוא כ-1 מגה-וואט (הוא יפיק כתשעה מליון קילו-ואט-שעה של חשמל בשנה ובשנה יש 8,544 שעות).  

השדה מחובר לרשת החשמל הארצית ואמור לספק כ-1/12,000 [[משק האנרגיה בישראל|מתפוקת החשמל הכוללת בישראל]]. מליאת רשות החשמל העניקה לתחנת הכוח קטורה סאן רישיון קבוע בשנת 2011.[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3538843,00.html] לטענת החברה, במהלך עשרים השנים הבאות, קטורה סאן תחסוך פליטה של כ- 125,000 טון מטרי של [[פחמן דו חמצני]]. <ref>{{הארץ|אבי בר-אלי|רישיון ראשון לייצור חשמל סולארי הוענק לקיבוץ קטורה|11 באוקטובר|http://www.themarker.com/news/1.1520467}}</ref>. חברת החשמל תשלם 12 מיליון ש"ח בשנה [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3538843,00.html] עבור החשמל שיופק ב "קטורה סאן", מהם 7.4 מיליון ש"ח מהווים [[סיבסוד]] של החשמל הסולרי לעומת חשמל המופק מ[[דלק מחצבי]] (חברת חשמל משלמת 1.3 ש"ח לכל קוט"ש ומוכרת לצרכנים בכ-0.5 ש"ח בלי לכלול עלויות הולכה, בקרה וגביה). ההתחייבות למחיר זה היא ל-20 שנה. ההכנסות המשוערות מייצור חשמל בשדה עומדות על כ-12.5 מיליון שקל בשנה למשך 20 שנה. מרבית המימון לתחנה, כ-80 מיליון שקל, ניתן על ידי בנק הפועלים. הקבלן שהקים את הפרוייקט הוא סימנס ישראל.[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3538843,00.html]  

השדה מחובר לרשת החשמל הארצית ואמור לספק כ-1/12,000 [[משק האנרגיה בישראל|מתפוקת החשמל הכוללת בישראל]]. מליאת רשות החשמל העניקה לתחנת הכוח קטורה סאן רישיון קבוע בשנת 2011.[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3538843,00.html] לטענת החברה, במהלך עשרים השנים הבאות, קטורה סאן תחסוך פליטה של כ- 125,000 טון מטרי של [[פחמן דו חמצני]]. <ref>{{הארץ|אבי בר-אלי|רישיון ראשון לייצור חשמל סולארי הוענק לקיבוץ קטורה|11 באוקטובר|http://www.themarker.com/news/1.1520467}}</ref>. חברת החשמל תשלם 12 מיליון ש"ח בשנה [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3538843,00.html] עבור החשמל שיופק ב "קטורה סאן", מהם 7.4 מיליון ש"ח מהווים [[סיבסוד]] של החשמל הסולרי לעומת חשמל המופק מ[[דלק מחצבי]] (חברת חשמל משלמת 1.3 ש"ח לכל קוט"ש ומוכרת לצרכנים בכ-0.5 ש"ח בלי לכלול עלויות הולכה, בקרה וגביה). ההתחייבות למחיר זה היא ל-20 שנה. ההכנסות המשוערות מייצור חשמל בשדה עומדות על כ-12.5 מיליון שקל בשנה למשך 20 שנה. מרבית המימון לתחנה, כ-80 מיליון שקל, ניתן על ידי בנק הפועלים. הקבלן שהקים את הפרוייקט הוא סימנס ישראל.[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3538843,00.html]