שורה 7: |
שורה 7: |
| הרעיון של הזדקנות פעילה נוגע לא רק להמשך עבודה בשכר, אלא להשתתפות פעילה בכל המרחבים הציבוריים ו[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] ולכן יש צורך בהמשך פיתוח מיומנויות חיים ו[[למידה לאורך החיים]] שיאפשרו לאנשים להישאר מעורבים לאורך זמן . | | הרעיון של הזדקנות פעילה נוגע לא רק להמשך עבודה בשכר, אלא להשתתפות פעילה בכל המרחבים הציבוריים ו[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] ולכן יש צורך בהמשך פיתוח מיומנויות חיים ו[[למידה לאורך החיים]] שיאפשרו לאנשים להישאר מעורבים לאורך זמן . |
| | | |
− | אנשי מקצוע לקידום התכנית כוללים אנשים ממקצועות בריאות ורווחה אבל גם תחומים נוספים כמו תרבות, תעסוקה, תכנון עירוני, הנדסה, תחבורה, חינוך ועוד. | + | אנשי מקצוע לקידום התכנית כוללים אנשים ממקצועות בריאות ורווחה אבל גם תחומים נוספים כמו תרבות, תעסוקה, תכנון עירוני, הנדסה, תחבורה, חינוך ועוד. {{הערת שוליים|ד"ר רינת בן נון, מתכננת חברתית [https://bnmrinat.co.il/wp-content/uploads/2019/01/Age-friendly-City-Heb.pdf עיר ידידותית גיל תכניות ומדיניות עירונית בנושא הזדקנות], דצמבר 2018}} |
| | | |
| ==רקע== | | ==רקע== |
שורה 15: |
שורה 15: |
| {{הערה|שם=jerusalem| אביבה גולדברג וד"ר קרן מזוז, [http://www.healthycities.co.il/upload/infocenter/info_images/07062017070723@jerusalem.pdf#page עיר ידידותית גיל], עיריית ירושלים, באתר [[רשת ערים בריאות]]}}. {{הערה|הנתונים מבוססים על אגף גריאטריה, משרד הבריאות 2013}} | | {{הערה|שם=jerusalem| אביבה גולדברג וד"ר קרן מזוז, [http://www.healthycities.co.il/upload/infocenter/info_images/07062017070723@jerusalem.pdf#page עיר ידידותית גיל], עיריית ירושלים, באתר [[רשת ערים בריאות]]}}. {{הערה|הנתונים מבוססים על אגף גריאטריה, משרד הבריאות 2013}} |
| | | |
− | במקביל קיים בעולם תהליך של [[עיור]]. מאז שנת 2008 רוב תושבי העולם חיים בערים. הצפי הוא כי עד 2030 שלוש חמישיות מ[[אוכלוסיית העולם]] תגור בערים. {{הערה|שם=WHO}} המדיניות של ערים וישובים כפריים ידודותיים לאנשים בכל גיל היא מדיניות שמיועדת לתת מענה לאתגרים אלה. הסביבות הפיסיות והחברתיות הם גורמי-מפתח לשאלה אם אנשים יוכלו להשאר בריאים, ועצמאיים גם בגיל מבוגר. {{הערה|שם=WHO}} | + | במקביל קיים בעולם תהליך של [[עיור]]. מאז שנת 2008 רוב תושבי העולם חיים בערים. הצפי הוא כי עד 2030 שלוש חמישיות מ[[אוכלוסיית העולם]] תגור בערים. {{הערה|שם=WHO}} |
− | | |
| | | |
| + | ==עיר ידידותית גיל== |
| + | המדיניות של ערים וישובים כפריים ידודותיים לאנשים בכל גיל היא מדיניות שמיועדת לתת מענה לאתגרים אלה. הסביבות הפיסיות והחברתיות הם גורמי-מפתח לשאלה אם אנשים יוכלו להשאר בריאים, ועצמאיים גם בגיל מבוגר. {{הערה|שם=WHO}} |
| | | |
| + | עיר ידידותית גיל בנויה סביב כמה תחומי עניין הכוללים :{{הערה|שם=jerusalem}} |
| + | * היבטים הנוגעים לסביבה בנויה - דיור, תחבורה, מרחב עירוני ציבורי (פתוח וסגור), |
| + | * היבטים הנוגעים לסביבה חברתית - השתתפות חברתית, כבוד והכלה חברתית, השתתפות אזרחית ותעסוקה, תקשורת ומידע, תמיכה קהילתית ושירותי בריאות. |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
| * [[עיר ידידותית לילדים]] | | * [[עיר ידידותית לילדים]] |
שורה 34: |
שורה 38: |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
| * ד"ר רינת בן נון, מתכננת חברתית [https://bnmrinat.co.il/wp-content/uploads/2019/01/Age-friendly-City-Heb.pdf עיר ידידותית גיל תכניות ומדיניות עירונית בנושא הזדקנות], דצמבר 2018 | | * ד"ר רינת בן נון, מתכננת חברתית [https://bnmrinat.co.il/wp-content/uploads/2019/01/Age-friendly-City-Heb.pdf עיר ידידותית גיל תכניות ומדיניות עירונית בנושא הזדקנות], דצמבר 2018 |
− | * [http://www.healthycities.co.il/upload/infocenter/info_images/07062017070723@jerusalem.pdf#page ] | + | * אביבה גולדברג וד"ר קרן מזוז, [http://www.healthycities.co.il/upload/infocenter/info_images/07062017070723@jerusalem.pdf#page עיר ידידותית גיל], עיריית ירושלים, באתר [[רשת ערים בריאות]] |
| + | |
| + | * [https://www.who.int/ageing/projects/age-friendly-cities-communities/en/ Age-friendly cities and communities], [[ארגון הבריאות העולמי]] |
| * [https://www.who.int/ageing/publications/Global_age_friendly_cities_Guide_English.pdf Global Age-friendly Cities: A Guide], [[ארגון הבריאות העולמי]] | | * [https://www.who.int/ageing/publications/Global_age_friendly_cities_Guide_English.pdf Global Age-friendly Cities: A Guide], [[ארגון הבריאות העולמי]] |
| | | |