שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''כלכלה בקומיקס''' ('''Economix''') הוא ספר עיון משנת 2012, מאת מייקל גודווין, שמתאר את ה[[כלכלה]] ומושגים מ[[חקר הכלכלה]] באמצעות קומיקס. השימוש בקומיקס נועד כדי להבהיר מושגים מורכבים כמו [[יתרון יחסי]] או חשיבותה של [[תחרות חופשית]] או [[השפעה חיצונית]] בצורה קלילה, פשוטה והומוריסטית. | + | '''כלכלה בקומיקס''' (באנגלית: '''Economix''') הוא ספר עיון משנת 2012, מאת מייקל גודווין, שמתאר את ה[[כלכלה]] ומושגים מ[[חקר הכלכלה]] באמצעות קומיקס. השימוש בקומיקס נועד כדי להבהיר מושגים מורכבים כמו [[יתרון יחסי]] או חשיבותה של [[תחרות חופשית]] או [[השפעה חיצונית]] בצורה קלילה, פשוטה והומוריסטית. |
| | | |
| המאייר של הספר הוא דן א‘ בֶּר. הספר היה לרב מכר של הניו יורק טיימס ותורגם ל-19 שפות.[https://www.hamigdalor.co.il/store/books/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A1/]. בשנת 2018 יצא הספר לאור בעברית בהוצאת שוקן, בתרגומו של ד"ר עמנואל לוטם. | | המאייר של הספר הוא דן א‘ בֶּר. הספר היה לרב מכר של הניו יורק טיימס ותורגם ל-19 שפות.[https://www.hamigdalor.co.il/store/books/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A1/]. בשנת 2018 יצא הספר לאור בעברית בהוצאת שוקן, בתרגומו של ד"ר עמנואל לוטם. |
שורה 5: |
שורה 5: |
| גודווין טוען שהוא נתקל בשאלות רבות אודות הכלכלה כמו למה אין לי יותר כסף או מה יהיה על העולם שלנו, אבל הוא לא נתקל בספר עם הסבר פשוט וכולל על הנושא ולכן החליט לכתוב ספר כזה בעצמו. הוא קרא ספרים של מספר כלכלנים מפורסמים כמו [[אדם סמית]] וניסה לחבר את ה"חתיכות" שלהם יחד כמו בפאזל. | | גודווין טוען שהוא נתקל בשאלות רבות אודות הכלכלה כמו למה אין לי יותר כסף או מה יהיה על העולם שלנו, אבל הוא לא נתקל בספר עם הסבר פשוט וכולל על הנושא ולכן החליט לכתוב ספר כזה בעצמו. הוא קרא ספרים של מספר כלכלנים מפורסמים כמו [[אדם סמית]] וניסה לחבר את ה"חתיכות" שלהם יחד כמו בפאזל. |
| | | |
− | הספר יוצא נגד גישות כמו [[כלכלה נאו קלאסית]] וגישתה המתמטית לכלכלה, בגלל שהוא טוען כי אנשים הם יצורים מורכבים מאד, וקשה להסביר אותם בחוקים קבועים כמו שהדבר נעשה בכימיה. תחת זאת הוא דוגל בגישה של [[כלכלה פוליטית]] המדגישה את הקשר בין כלכלה לבין אירועים פוליטיים שונים כמו [[המהפכה בארצות הברית]] או [[המהפכה הצרפתית]]. כמו כן במקום לדבר על נושאים מופשטים בלבד הספר עוסק ב[[היסטוריה כלכלית]] של מאות השנים האחרונות כדי להמחיש את הנושאים והרעיונות בהם הוא עוסק. בנוסף הספר דוגל בגישה [[הוליזם|הוליסטית]] לפיה כלכלה קשורה לנושאים אחרים כמו [[אקולוגיה]], [[טכנולוגיה]] ועוד - ולכן קשה לעסוק בה בצורה של מודלים מופשטים. | + | הספר יוצא נגד גישות כמו [[כלכלה נאו-קלאסית]] וגישתה המתמטית לכלכלה, בגלל שהוא טוען כי אנשים הם יצורים מורכבים מאד, וקשה להסביר אותם בחוקים קבועים כמו שהדבר נעשה בכימיה. תחת זאת הוא דוגל בגישה של [[כלכלה פוליטית]] המדגישה את הקשר בין כלכלה לבין אירועים פוליטיים שונים כמו [[המהפכה בארצות הברית]] או [[המהפכה הצרפתית]]. כמו כן במקום לדבר על נושאים מופשטים בלבד הספר עוסק ב[[היסטוריה כלכלית]] של מאות השנים האחרונות כדי להמחיש את הנושאים והרעיונות בהם הוא עוסק. בנוסף הספר דוגל בגישה [[הוליזם|הוליסטית]] לפיה כלכלה קשורה לנושאים אחרים כמו [[אקולוגיה]], [[טכנולוגיה]] ועוד - ולכן קשה לעסוק בה בצורה של מודלים מופשטים. |
| | | |
| ==עליית הקפיטליזם== | | ==עליית הקפיטליזם== |
| הספר מתחיל בעליית ה[[קפיטליזם]], רעיון ה[[לסה פר]] ורעיונותיו של [[אדם סמית]] וממשיך משם עד לימנו שלנו. בפרק הראשון הסופר מציג את עלייתה של כלכלת הולנד ככוח עולה בכלכלה האירופאית, דבר זה לא מצא חן בעיני הצרפתים שנלחמו בהם ובמקביל גם קנו מהם מוצרים. כדי לנסות להתגונן מפני ההולנדים עלה הרעיון של [[מרכנתליזם]] בצרפת לפיו העושר נובע מכמות הכסף שיש למדינה. לכן המדינה התערבה על ידי מכסים נגד יבוא, סיוע ליצואנים ו[[רגולציה]] כדי שהתוצרת המקומית תוכל להיות איכותית כמו ההולנדית. | | הספר מתחיל בעליית ה[[קפיטליזם]], רעיון ה[[לסה פר]] ורעיונותיו של [[אדם סמית]] וממשיך משם עד לימנו שלנו. בפרק הראשון הסופר מציג את עלייתה של כלכלת הולנד ככוח עולה בכלכלה האירופאית, דבר זה לא מצא חן בעיני הצרפתים שנלחמו בהם ובמקביל גם קנו מהם מוצרים. כדי לנסות להתגונן מפני ההולנדים עלה הרעיון של [[מרכנתליזם]] בצרפת לפיו העושר נובע מכמות הכסף שיש למדינה. לכן המדינה התערבה על ידי מכסים נגד יבוא, סיוע ליצואנים ו[[רגולציה]] כדי שהתוצרת המקומית תוכל להיות איכותית כמו ההולנדית. |
| | | |
− | עצירת המסחר של הולנד לאירופה גורר ירידה של הולנד וצמיחת כלכלות צרפת ובריטניה שמתחרות בינהן צבאית וכלכלית. למרות שאוכלוסיית צרפת גדולה פי 3 מאוכלוסיית אנגליה, לאנגלים קל יותר לממן את הוצאות המלחמה ודבר זה גורר סקרנות בקרב הוגים צרפתים בשאלה למה זה קורה. עולה בצרפת הזרם של [[כלכלה פזיוקרטית]] שמסתכל בכלכלה כמו על דבר שיש לו מחזוריות , כמו מחזור הדם. מכאן עולה הרעיון של [[לסה פר]] - המדינה יכולה לא להתערב כדי שהשוק יוכל לפעול בצורה יעילה. לדוגמה במקרה של מחסור ב[[חיטה]] המדינה יכולה להורות ליבואן להביא יותר חיטה, להורות לקמעוני לשחרר מלאים ולהורות לצרכנים לאכול פחות או לצרוך מזון אחר. אי התערבות בשוק תגרור עליית מחיר החיטה ודבר זה יביא לתוצאות דומות - הצרכנים יצרכו פחות חיטה וניסו אולי לצרוך מזונות אחרים כמו תפוחי אדמה. קמוענאים ימכרו מלאי חיטה שיש להם כדי להנות מהמחיר הגבוה והדבר גם ימשוך הגדלה של היבוא כי זה רווחי יותר ליבואנים. | + | עצירת המסחר של הולנד לאירופה גורר ירידה של הולנד וצמיחת כלכלות צרפת ובריטניה שמתחרות ביניהן צבאית וכלכלית. למרות שאוכלוסיית צרפת גדולה פי 3 מאוכלוסיית אנגליה, לאנגלים קל יותר לממן את הוצאות המלחמה ודבר זה גורר סקרנות בקרב הוגים צרפתים בשאלה למה זה קורה. עולה בצרפת הזרם של [[כלכלה פיזיוקרטית]] שמסתכל בכלכלה כמו על דבר שיש לו מחזוריות, כמו מחזור הדם. מכאן עולה הרעיון של [[לסה פר]] - המדינה יכולה לא להתערב כדי שהשוק יוכל לפעול בצורה יעילה. לדוגמה במקרה של מחסור ב[[חיטה]] המדינה יכולה להורות ליבואן להביא יותר חיטה, להורות לקמעוני לשחרר מלאים ולהורות לצרכנים לאכול פחות או לצרוך מזון אחר. אי התערבות בשוק תגרור עליית מחיר החיטה ודבר זה יביא לתוצאות דומות - הצרכנים יצרכו פחות חיטה וניסו אולי לצרוך מזונות אחרים כמו תפוחי אדמה. קמעונאים ימכרו מלאי חיטה שיש להם כדי להנות מהמחיר הגבוה והדבר גם ימשוך הגדלה של היבוא כי זה רווחי יותר ליבואנים. |
| | | |
− | הבעיה היתה בהסבר של הפיזיוקרטים בשאלה איך הדברים האלה עובדים. הם תארו בעיקר את כלכלת צרפת הישנה שבה רוב הערך יוצר על ידי האיכרים ולדעתם רוב הפעילות של יצרנים אחרים היתה בגדר ניצול. ההסברים שלהם גם היו מסובכים ובעייתיים. כדי להסביר את הרעיונות בצורה טובה יותר עוברים להסברים של [[אדם סמית]]. | + | הבעיה הייתה בהסבר של הפיזיוקרטים בשאלה איך הדברים האלה עובדים. הם תארו בעיקר את כלכלת צרפת הישנה שבה רוב הערך יוצר על ידי האיכרים ולדעתם רוב הפעילות של יצרנים אחרים הייתה בגדר ניצול. ההסברים שלהם גם היו מסובכים ובעייתיים. כדי להסביר את הרעיונות בצורה טובה יותר עוברים להסברים של [[אדם סמית]]. |
| | | |
| סמית הסביר ב[[עושר העמים]] את החשיבות של [[התמחות כלכלית]] - מדוע מפעל לייצור סיכות שבו כל אדם מתמחה רק בפעולה אחת יכול לייצר יותר סיכות ביום מאשר אם כל אחד היה מייצר את הסיכה מהתחלה ועד הסוף. במקרה של מפעל ברור מי גורם לשיתוף הפעולה בין הפועלים - בעל המפעל. אבל מה גורם לשיתוף פעולה מורכב יותר של ייצור לחם שבו יש איכר, טוחן, אופה, מוכר לחם? התשובה של סמית היא [[שוק]]. סמית מסביר מהי החשיבות של [[שוק חופשי]]- אם אדם אחד ינסה לגבות מחיר מופרז, אז הקונים יעברו למוכר אחר. לכן שוק חופשי לא מאפשר למחירים לעלות הרבה מעל לעלויות של ייצור המוצרים. יש חשיבות גם לכך שכל אחד יוכל לפתוח חנות אחרת - כך שאם מאפיה גובה מחיר מופרז על לחם חנות שמוכרת מוצר אחר תוכל למכור לחמים וכך להוריד את המחיר. בגלל שדבר דומה, של [[שוק תחרותי]] בין היצרנים לבין הספקים שלהם, סמית טען כי גם העלויות של המוכרים לא יהיו גבוהים מידי (אם ספק יעלה מחיר יעברו לספק אחר). | | סמית הסביר ב[[עושר העמים]] את החשיבות של [[התמחות כלכלית]] - מדוע מפעל לייצור סיכות שבו כל אדם מתמחה רק בפעולה אחת יכול לייצר יותר סיכות ביום מאשר אם כל אחד היה מייצר את הסיכה מהתחלה ועד הסוף. במקרה של מפעל ברור מי גורם לשיתוף הפעולה בין הפועלים - בעל המפעל. אבל מה גורם לשיתוף פעולה מורכב יותר של ייצור לחם שבו יש איכר, טוחן, אופה, מוכר לחם? התשובה של סמית היא [[שוק]]. סמית מסביר מהי החשיבות של [[שוק חופשי]]- אם אדם אחד ינסה לגבות מחיר מופרז, אז הקונים יעברו למוכר אחר. לכן שוק חופשי לא מאפשר למחירים לעלות הרבה מעל לעלויות של ייצור המוצרים. יש חשיבות גם לכך שכל אחד יוכל לפתוח חנות אחרת - כך שאם מאפיה גובה מחיר מופרז על לחם חנות שמוכרת מוצר אחר תוכל למכור לחמים וכך להוריד את המחיר. בגלל שדבר דומה, של [[שוק תחרותי]] בין היצרנים לבין הספקים שלהם, סמית טען כי גם העלויות של המוכרים לא יהיו גבוהים מידי (אם ספק יעלה מחיר יעברו לספק אחר). |
| | | |
− | גודווין מעיר שאנשים רבים מידי מעריצים את הספר של סמית, אבל לא טורחים לקרוא את הספר עצמו, ולכן מפספסים מסרים חשובים מאד שסמית כותב בספר. לדוגמא, סמית מודע לבעיה של [[מוצרים ציבוריים]] וטוען כי הממשלה צריכה לממן חלק מהדברים כמו נקיון ברחובות, צבא ועוד. סמית גם בעד הגנה על העובדים (כי יש להם כוח מיקוח בעייתי) , הוצאת פטנטים ועוד. הוא גם חושב שצריך להגביל את ה[[ריבית]] כי בריבית גבוה מידי אנשים נוטים להתעלם מהסיכון, גם כאשר הסיכון מופרז. | + | גודווין מעיר שאנשים רבים מידי מעריצים את הספר של סמית, אבל לא טורחים לקרוא את הספר עצמו, ולכן מפספסים מסרים חשובים מאד שסמית כותב בספר. לדוגמא, סמית מודע לבעיה של [[מוצרים ציבוריים]] וטוען כי הממשלה צריכה לממן חלק מהדברים כמו ניקיון ברחובות, צבא ועוד. סמית גם בעד הגנה על העובדים (כי יש להם כוח מיקוח בעייתי), הוצאת פטנטים ועוד. הוא גם חושב שצריך להגביל את ה[[ריבית]] כי בריבית גבוהה מידי אנשים נוטים להתעלם מהסיכון, גם כאשר הסיכון מופרז. |
| | | |
− | סמית לא רק חשב שריבית גבוה היא דבר בעייתי, הוא חשב גם שאחוזי רווח גבוהים הם דבר בעייתי. בגלל שרווחי הון גבוהים פרושם שכר נמוך יותר. שכר גבוה לפי סמית הוא לא רק אינטרס של העובדים אלא גם אינטרס של כלל החברה, בגלל שרוב העובדים לא מתפרנסים מהון. גודווין מעיר כי זה דבר שמתקיים אפילו כיום. אם רוב ההכנסה שלך נובעת מעבודה ולא מ[[רנטה]] או [[הון]] אזי אתה עובד. הוא מזכיר כי סמית אומר ש"שום חברה לא יכולה להיות באמת משגשגת ומאושרת, אם רוב החברים בה (העובדים) הם עניים ואומללים". | + | סמית לא רק חשב שריבית גבוהה היא דבר בעייתי, הוא חשב גם שאחוזי רווח גבוהים הם דבר בעייתי. בגלל שרווחי הון גבוהים פרושם שכר נמוך יותר. שכר גבוה לפי סמית הוא לא רק אינטרס של העובדים אלא גם אינטרס של כלל החברה, בגלל שרוב העובדים לא מתפרנסים מהון. גודווין מעיר כי זה דבר שמתקיים אפילו כיום. אם רוב ההכנסה שלך נובעת מעבודה ולא מ[[רנטה]] או [[הון]] אזי אתה עובד. הוא מזכיר כי סמית אומר ש"שום חברה לא יכולה להיות באמת משגשגת ומאושרת, אם רוב החברים בה (העובדים) הם עניים ואומללים". |
| | | |
| לכן בעיני סמית כאשר קפיטליסטים הלכו בעקבות האינטרס העצמי שלהם והורידו שכר, זה רע לחברה. דבר דומה הוא אם הם מעלים מחירים. שכן שני הדברים האלה הם בעיה דומה - שניהם פוגעים ב[[שכר ראלי]]. זו אחת הסיבות שסמית תמך בשוק חופשי גם בתחום המעסיקים - תחרות בין יצרנים רבים על עובדים, תגרום לחלק מהם להציע שכר גבוה יותר, ואילו תחרות שלהם על צרכנים תגרום להם להוריד מחירים על מוצרים. | | לכן בעיני סמית כאשר קפיטליסטים הלכו בעקבות האינטרס העצמי שלהם והורידו שכר, זה רע לחברה. דבר דומה הוא אם הם מעלים מחירים. שכן שני הדברים האלה הם בעיה דומה - שניהם פוגעים ב[[שכר ראלי]]. זו אחת הסיבות שסמית תמך בשוק חופשי גם בתחום המעסיקים - תחרות בין יצרנים רבים על עובדים, תגרום לחלק מהם להציע שכר גבוה יותר, ואילו תחרות שלהם על צרכנים תגרום להם להוריד מחירים על מוצרים. |
| | | |
− | אבל אפילו בזמנו של סמית, עסקים גדולים יכלו "לברוח" מהשוק. דרך אחת שהם יכלו לעשות את זה היא לבצע שיתוף פעולה ([[שוק אוליגופולי]] או [[קרטל]]) וסמית מזהיר מפני זה. דרך שניה היא אפילו בעיתית יותר - הם יכולים לנצל את הכוח הפוליטי שלהם (לדוגמה באמצעות [[לובי פוליטי]]) כדי לקבל סיוע בצורות שונות מצד הממשלה אם זה על ידי סובסידה ואם זה על ידי מכסי מגן. אבל מעט אנשים מבינים את זה - הפועלים הלא משכילים לא מבינים את זה ובדרך כלל גם לא ממשלות. ולכן אדם סמית לא בדיוק חשב שממשלות הן בעיה לשוק חופשי, הוא חשב שהסכנה הגדול לשוק חופשי היא קפיטליסטים גדולים שגורמים לממשלה לסייע להם. | + | אבל אפילו בזמנו של סמית, עסקים גדולים יכלו "לברוח" מהשוק. דרך אחת שהם יכלו לעשות את זה היא לבצע שיתוף פעולה ([[שוק אוליגופולי]] או [[קרטל]]) וסמית מזהיר מפני זה. דרך שניה היא אפילו בעייתית יותר - הם יכולים לנצל את הכוח הפוליטי שלהם (לדוגמה באמצעות [[לובי פוליטי]]) כדי לקבל סיוע בצורות שונות מצד הממשלה אם זה על ידי סובסידיה ואם זה על ידי מכסי מגן. אבל מעט אנשים מבינים את זה - הפועלים הלא משכילים לא מבינים את זה ובדרך כלל גם לא ממשלות. ולכן אדם סמית לא בדיוק חשב שממשלות הן בעיה לשוק חופשי, הוא חשב שהסכנה הגדול לשוק חופשי היא קפיטליסטים גדולים שגורמים לממשלה לסייע להם. |
| | | |
− | לפי גודווין המסר המרכזי שנשכח בספר "עושר האומות" הוא "הזהרו מפני קפיטליטסים". | + | לפי גודווין המסר המרכזי שנשכח בספר "עושר האומות" הוא "היזהרו מפני קפיטליסטים". |
| | | |
− | לסמית היתה בעיה עם עסקים גדולים שמתערבים בחקיקה. הוא גם ביקר את הסיוע של ממשלות ליצואנים. באותה תקופה רק [[חברת הודו המזרחית]] יכלה לייצא לאסיה. הטענה של אותה תקופה היתה כי זה הגיוני לעודד את הייצוא מצד הממשלה. סמית חושב שלא - אם דבר כדאי לייצא לאסיה אז המונופול על הייצוא מונע את הדבר הטוב הזה מאנשים אחרים, ואם זה לא טוב לייצא אז אין טעם לעודד פעילות כזו. | + | לסמית הייתה בעיה עם עסקים גדולים שמתערבים בחקיקה. הוא גם ביקר את הסיוע של ממשלות ליצואנים. באותה תקופה רק [[חברת הודו המזרחית]] יכלה לייצא לאסיה. הטענה של אותה תקופה הייתה כי זה הגיוני לעודד את הייצוא מצד הממשלה. סמית חושב שלא - אם דבר כדאי לייצא לאסיה אז המונופול על הייצוא מונע את הדבר הטוב הזה מאנשים אחרים, ואם זה לא טוב לייצא אז אין טעם לעודד פעילות כזו. |
| | | |
| סמית מבקר כבר באותה תקופה את הבעיות שנוצרות עקב [[תאגיד]]. התאגיד מאפשר לאנשים רבים להתאגד ולממן מיזם ציבורי. ההפסדים שלהם מוגבלים בגלל עקרון של [[ערבון מוגבל]]. המשקיעים בתאגיד קונים מניות וממנים דירקטוריונים כדי שיפקחו על מנהלי התאגיד, סמית טוען כי ניהול של עסק בבעלות כזו תמיד יסבול מניהול פחות טוב לעומת ניהול של עסק פרטי. | | סמית מבקר כבר באותה תקופה את הבעיות שנוצרות עקב [[תאגיד]]. התאגיד מאפשר לאנשים רבים להתאגד ולממן מיזם ציבורי. ההפסדים שלהם מוגבלים בגלל עקרון של [[ערבון מוגבל]]. המשקיעים בתאגיד קונים מניות וממנים דירקטוריונים כדי שיפקחו על מנהלי התאגיד, סמית טוען כי ניהול של עסק בבעלות כזו תמיד יסבול מניהול פחות טוב לעומת ניהול של עסק פרטי. |
| | | |
− | גודווין מתאר אירועים של אותה תקופה. למרות שהכלכלה של אנגליה היתה יותר חופשית מזו של צרפת עדיין היה בה הרבה מיסוי, מונופולים בחסות המדינה ומגבלות על מסחר. הדבר הזה גרם לבעיות רבות מול תושבי המושבות באמריקה הצפונית. מצד אחד הם נאצלו לשלם מס לאנגליה בלי שהיה להם יצוג בפלרמנט. מצד שני הרגיזו אותם גם התאגידים הגדולים של בריטניה שהיו בעלי מונופול על מכירת סחורות כמו תה ומכרו את המוצרים במחיר מופרז. כאשר תאגידים אלה נקלעו לבעיות הממשלה הבריטית מיהרה לסייע להם על חשבון מיסוי המושבות. בסופו של הדבר גרם ל[[מהפכה בארצות הברית]]. הצרפתים נחלצו בשלב מסויים למלחמה נגד בריטניה. הדבר גרר קשיים כלכליים בצרפת שחייבו העלת מיסים, ודבר זה גרר את כינוס אסיפת המעמדות, אסיפה זו דרשה שינויים שהובילו בסופו של דבר ל[[מהפכה הצרפתית]]. בעקבות דבר זה התרחש [[שלטון הטרור]] בצרפת. הדבר גרר גל בהלה מה[[קידמה]] בסיפורים כמו פרנקינשטיין. | + | גודווין מתאר אירועים של אותה תקופה. למרות שהכלכלה של אנגליה היתה יותר חופשית מזו של צרפת עדיין היה בה הרבה מיסוי, מונופולים בחסות המדינה ומגבלות על מסחר. הדבר הזה גרם לבעיות רבות מול תושבי המושבות באמריקה הצפונית. מצד אחד הם נאלצו לשלם מס לאנגליה בלי שהיה להם יצוג בפרלמנט. מצד שני הרגיזו אותם גם התאגידים הגדולים של בריטניה שהיו בעלי מונופול על מכירת סחורות כמו תה ומכרו את המוצרים במחיר מופרז. כאשר תאגידים אלה נקלעו לבעיות הממשלה הבריטית מיהרה לסייע להם על חשבון מיסוי המושבות. בסופו של הדבר גרם ל[[מהפכה בארצות הברית]]. הצרפתים נחלצו בשלב מסויים למלחמה נגד בריטניה. הדבר גרר קשיים כלכליים בצרפת שחייבו העלת מיסים, ודבר זה גרר את כינוס אסיפת המעמדות, אסיפה זו דרשה שינויים שהובילו בסופו של דבר ל[[מהפכה הצרפתית]]. בעקבות דבר זה התרחש [[שלטון הטרור]] בצרפת. הדבר גרר גל בהלה מה[[קידמה]] בסיפורים כמו פרנקינשטיין. |
| | | |
− | הפסימיזם של התקופה הזו הוא רקע לעליית שני מדענים. אחד מהם הוא [[תומס מלתוס]]. מלתוס מציין כי האוכלוסיה גדלה מהר, ב[[קצב מעריכי]] ואילו כמות המזון לא יכולה לגדול באותו קצב. הוא גם טוען שאין טעם בצעדים אחרים - לדוגמה אין טעם לסייע בכסף לעניים שכן הם פשוט יתרבו עוד ולכן שוב פעם הבעיה תחזור. הוא גם יוצא נגד שיפור הרפואה והקידמה שכן דברים אלה רק יעלו עוד יותר את האכולוסייה. בתאוריה של מלתוס יש משהו נכון כי בעולם סופי אין מקום לצמיחה אינסופית של האוכלוסיה. מלתוס אומר שהבעיה תפטר רק עם אנשים עניים יעשו פחות סקס ופחות ילדים. מצד שני מלתוס לא מביא בחשבון כמה גורמים נוספים. אחד מהם שבתקופה זו מתחילים להתפתח [[אמצעי מניעה]]. דבר שני הוא שעבור אנשים עניים (במיוחד באותה תקופה) הילדים הם מעין "תכנית פנסיה" ובגלל התמותה הגבוה של ילדים מולידים ילדים רבים. אם העוני של אנשים יורד הם עושים פחות ילדים (הרעיון של [[מעבר דמוגרפי]]). | + | הפסימיזם של התקופה הזו הוא רקע לעליית שני מדענים. אחד מהם הוא [[תומס מלתוס]]. מלתוס מציין כי האוכלוסייה גדלה מהר, ב[[קצב מעריכי]] ואילו כמות המזון לא יכולה לגדול באותו קצב. הוא גם טוען שאין טעם בצעדים אחרים - לדוגמה אין טעם לסייע בכסף לעניים שכן הם פשוט יתרבו עוד ולכן שוב פעם הבעיה תחזור. הוא גם יוצא נגד שיפור הרפואה והקידמה שכן דברים אלה רק יעלו עוד יותר את האוכלוסייה. בתאוריה של מלתוס יש משהו נכון כי בעולם סופי אין מקום לצמיחה אינסופית של האוכלוסייה. מלתוס אומר שהבעיה תפטר רק עם אנשים עניים יעשו פחות סקס ופחות ילדים. מצד שני מלתוס לא מביא בחשבון כמה גורמים נוספים. אחד מהם שבתקופה זו מתחילים להתפתח [[אמצעי מניעה]]. דבר שני הוא שעבור אנשים עניים (במיוחד באותה תקופה) הילדים הם מעין "תכנית פנסיה" ובגלל התמותה הגבוהה של ילדים מולידים ילדים רבים. אם העוני של אנשים יורד הם עושים פחות ילדים (הרעיון של [[מעבר דמוגרפי]]). |
| | | |
| גודווין מצביע על דמותו של [[דייוויד ריקארדו]] כאחד הכלכלנים החשובים ביותר, אבל שכמעט לא מכירים אותו. הסיבה לחשיבותו העצומה הוא שהוא הראשון שמבצע פישוט-יתר של הכלכלה. הוא מתאר את הכלכלה במונחים מופשטים של כסף ושעות עבודה, ומתעלם מהאנשים שנמצאים בתוכה כמו עובדים. ריקרדו מתאר את [[תורת הערך של העבודה]] שבה המחיר או הערך של דבר כמו גרזן מורכב מסף שעות העבודה שהושקעו בייצור של הגרזן הזה (בתוספת שעות העבודה להכשרת העובדים או להכנת המכונות שסייעו להכנתו). | | גודווין מצביע על דמותו של [[דייוויד ריקארדו]] כאחד הכלכלנים החשובים ביותר, אבל שכמעט לא מכירים אותו. הסיבה לחשיבותו העצומה הוא שהוא הראשון שמבצע פישוט-יתר של הכלכלה. הוא מתאר את הכלכלה במונחים מופשטים של כסף ושעות עבודה, ומתעלם מהאנשים שנמצאים בתוכה כמו עובדים. ריקרדו מתאר את [[תורת הערך של העבודה]] שבה המחיר או הערך של דבר כמו גרזן מורכב מסף שעות העבודה שהושקעו בייצור של הגרזן הזה (בתוספת שעות העבודה להכשרת העובדים או להכנת המכונות שסייעו להכנתו). |
| | | |
− | ריקארדו גם מציג את הרעיון של [[יתרון יחסי]] במסחר בין מדינות. אם יש רק שתי מדינות, בריטניה ופורטוגל, ויש רק שתי סחורות, בדים ויין, וכל אחת מהן טובה ביצור סחורה אחת, עדיף להן לסחור בינהן, גם אם פורטוגול יכולה לייצר את שני המוצרים במחיר זול יותר, עדיף לה לפי ריקארדו לייבא בדים מאנגליה ובכך להיות מסוגלת להתמקד בייצור של יותר יין ובכך להרוויח יותר. לאחר הצגה של החשיבות של רעיון זה, גודווין מעיר כי הצגה זו היא בעיתית מאד. התאוריה של סחר חופשי של ריקארדו יכולה לעבוד בתנאים מסויימים, אבל בתנאים אחרים (כמו היכולת להעביר מפעלים לפורטוגול) היא עלולה שלא להיות תקפה. גודווין מציין כי זה הבדל מהותי בין ריקארדו לסמית. שכן סמית לא תאר את הכלכלה בלי אנשים ורק עם נוסחאות. לכן גודווין טוען שסמית אינו כלכלן קלאסי כמו שנהוג לחשוב. | + | ריקארדו גם מציג את הרעיון של [[יתרון יחסי]] במסחר בין מדינות. אם יש רק שתי מדינות, בריטניה ופורטוגל, ויש רק שתי סחורות, בדים ויין, וכל אחת מהן טובה ביצור סחורה אחת, עדיף להן לסחור בינהן, גם אם פורטוגול יכולה לייצר את שני המוצרים במחיר זול יותר, עדיף לה לפי ריקארדו לייבא בדים מאנגליה ובכך להיות מסוגלת להתמקד בייצור של יותר יין ובכך להרוויח יותר. לאחר הצגה של החשיבות של רעיון זה, גודווין מעיר כי הצגה זו היא בעייתית מאד. התאוריה של סחר חופשי של ריקארדו יכולה לעבוד בתנאים מסויימים, אבל בתנאים אחרים (כמו היכולת להעביר מפעלים לפורטוגל) היא עלולה שלא להיות תקפה. גודווין מציין כי זה הבדל מהותי בין ריקארדו לסמית. שכן סמית לא תאר את הכלכלה בלי אנשים ורק עם נוסחאות. לכן גודווין טוען שסמית אינו כלכלן קלאסי כמו שנהוג לחשוב. |
| | | |
− | גודווין מציין כי כמעט כל הכלכלנים התלהבו מאד מהרעיונות והגישה של ריקארדו, ומאז רוב הכלכלנים, ובמיוחד [[כלכלה נאו קלאסית]], מנסה לתאר את הכלכלה באמצעות מתמטיקה מסובכת, אבל שדבר זה גורר בעיות רציניות ב[[חקר הכלכלה]]. | + | גודווין מציין כי כמעט כל הכלכלנים התלהבו מאד מהרעיונות והגישה של ריקארדו, ומאז רוב הכלכלנים, ובמיוחד [[כלכלה נאו-קלאסית]], מנסה לתאר את הכלכלה באמצעות מתמטיקה מסובכת, אבל שדבר זה גורר בעיות רציניות ב[[חקר הכלכלה]]. |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |