שינויים

'''לחשוב מהר לחשוב לאט''' (באנגלית: '''Thinking, Fast and Slow''') הוא ספר עיון מאת הפסיכולוג הישראלי-אמריקאי וזוכה פרס הנובל לכלכלה, [[דניאל כהנמן]], שיצא לאור בשנת 2011. התזה המרכזית של הספר היא הדיכוטומיה בין שני מודי פעולה של המוח שלנו: "מערכת 1" שהיא מהירה, אינסטינקטיבית ואמוציונלית (ופועלת בשאלות כמו "מה האורך הממוצע שלה הקווים המצויירים על דף), לבין "מערכת 2" שהיא איטית, רצונית ולוגית יותר (כמו בשאלה, כמה זה 23 כפול 3). הספר מפרט את ההטיות הקוגניטיביות שיש בכל סוג של חשיבה ומתאר עשרות שנות מחקר של כהנמן ושל חוקרים אחרים, ומצביע על כך שלרוב אנשים הם בעלי עודף בטחון בקשר ליכולת שלהם ושל אחרים לזכור ולהגיע למסקנות נכונות ורציונליות.

'''לחשוב מהר לחשוב לאט''' (באנגלית: '''Thinking, Fast and Slow''') הוא ספר עיון מאת הפסיכולוג הישראלי-אמריקאי וזוכה פרס הנובל לכלכלה, [[דניאל כהנמן]], שיצא לאור בשנת 2011. התזה המרכזית של הספר היא הדיכוטומיה בין שני מודי פעולה של המוח שלנו: "מערכת 1" שהיא מהירה, אינסטינקטיבית ואמוציונלית (ופועלת בשאלות כמו "מה האורך הממוצע שלה הקווים המצויירים על דף), לבין "מערכת 2" שהיא איטית, רצונית ולוגית יותר (כמו בשאלה, כמה זה 23 כפול 3). הספר מפרט את ההטיות הקוגניטיביות שיש בכל סוג של חשיבה ומתאר עשרות שנות מחקר של כהנמן ושל חוקרים אחרים, ומצביע על כך שלרוב אנשים הם בעלי עודף בטחון בקשר ליכולת שלהם ושל אחרים לזכור ולהגיע למסקנות נכונות ורציונליות.

הספר מתאר שלוש פאזות בעבודתו של כהנמן - בתחילת דרכו הוא חקר את הנושא של [[הטיה קוגניטיבית]], לאחר מכן את הנושא של [[תורת הערך]] שפיתח יחד עם הכלכלן [[עמוס טברסקי]] ולבסוף את עבודתו על [[אושר]]. הספר יצא לאור בעברית בשנת 2013, בהוצאת מטר וכנרת, בתרגומה של יעל סלע-שפירו ועידית נבו ובעריכת מיה בר-הלל.  

הספר מתאר שלוש פאזות בעבודתו של כהנמן - בתחילת דרכו הוא חקר את הנושא של [[הטיה קוגניטיבית]], לאחר מכן את הנושא של [[תורת הערך]] שפיתח יחד עם הכלכלן [[עמוס טברסקי]] ולבסוף את עבודתו על [[אושר]]. הספר יצא לאור בעברית בשנת 2013, בהוצאת מטר וכנרת, בתרגומה של יעל סלע-שפירו ועידית נבו ובעריכת מיה בר-הלל.  

רובין הגווארת (hogarth)- מתאר בספר Educating intuition אפילו סביבה "זדונית" שבה לקחים שלומדים מניסיון הם הרבה פעמים שגויים. דוגמה היא סיפור של לואיס תומס על רופא שמישש את הלשונות של חולי טיפוס כדי לדעת אם הם חולים . {{הערה|[https://www.researchgate.net/publication/242486695_Educating_Intuition_A_Challenge_for_the_21st_Century Educating intuition]}}

רובין הגווארת (hogarth)- מתאר בספר Educating intuition אפילו סביבה "זדונית" שבה לקחים שלומדים מניסיון הם הרבה פעמים שגויים. דוגמה היא סיפור של לואיס תומס על רופא שמישש את הלשונות של חולי טיפוס כדי לדעת אם הם חולים . {{הערה|[https://www.researchgate.net/publication/242486695_Educating_Intuition_A_Challenge_for_the_21st_Century Educating intuition]}}

==חלק 4 בחירות - בפסיכולוגיה ובכלכלה==

==חלק רביעי -  בחירות - בפסיכולוגיה ובכלכלה==

חלק זה של הספר עוסק בקבלת החלטות בכלכלה ובפסיכולוגיה שעומדת מאחורי החלטות אלה. כהנמן מתאר את מודל [[האדם הכלכלי]] המשמש במודלים רבים ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] ואת [[תורת ערך התועלת]], ומבקר אותם באמצעות כלים מתחום הפסיכולוגיה כמו כן הוא מציג את [[תורת הערך]] עליה קיבל פרס נובל בכלכלה.  

חלק זה של הספר עוסק בקבלת החלטות בכלכלה ובפסיכולוגיה שעומדת מאחורי החלטות אלה. כהנמן מתאר את מודל [[האדם הכלכלי]] המשמש במודלים רבים ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] ואת [[תורת ערך התועלת]], ומבקר אותם באמצעות כלים מתחום הפסיכולוגיה כמו כן הוא מציג את [[תורת הערך]] עליה קיבל פרס נובל בכלכלה.  

;פרק 25 - הטעויות של ברנולי:

;פרק 25 - הטעויות של ברנולי:

בתחילת הפרק מתאר כהנמן את ההיסטוריה של המאמר המפורסם ביותר שלו ושל טברסקי - של הצגת [[תורת הערך]] בכתב העת "אקונומטריקה" בסוף שנות ה-70. כנהמן מתאר כיצד נדהם לראות את הנחות היסוד של "האדם הכלכלי" כפי שנוסחו על יד ברונו פריי של ההנחות הפסיכולוגיות של התאוריה הכלכלית - שמניחות שהסוכן בתאוריה הכלכלית הוא רציולי, אנוכי וטעמיו אינם משתנים" . לפי כנהמן לפסיכולוגים ברור שאנשים הם רציונלים לגמרי וגם לא אנוכיים לגמרי וברור שהטעמים שלהם לא קבועים. הוא מציין את ההבחנה של ריצ'ארד תיילר בין בני אנוש לבני כלכל (הומו-אקוונומיקס). בני אנוש להבדיל מבני כלכל משתמשים במערכת 1 , ההשקפה שלהם על העולם מוגבלת על ידי המידע הזמין להם ברגע נתון (משז"מי) ולכן הם פחות הגיוניים ועקביים. לפעמים הם נדיבים ולעיתים קרובות הם מוכנים לתרום לקבוצה שאליה הם קשורים. לבני אדם יש הערכה נמוכה לגבי מה ימצא חן בעיניהם בעוד שנה או אפילו מחר.  

בתחילת הפרק מתאר כהנמן את ההיסטוריה של המאמר המפורסם ביותר שלו ושל טברסקי - של הצגת [[תורת הערך]] בכתב העת "אקונומטריקה" בסוף שנות ה-70. כנהמן מתאר כיצד נדהם לראות את הנחות היסוד של "[[האדם הכלכלי]]" כפי שנוסחו על יד ברונו פריי, של ההנחות הפסיכולוגיות של התאוריה הכלכלית ([[כלכלה נאו קלאסית]] - שמניחות שהסוכן בתאוריה הכלכלית הוא [[רציונליזם|רציונלי]], אנוכי וטעמיו אינם משתנים. לפי כהנמן לפסיכולוגים ברור שאנשים הם לא רציונאלים לגמרי וגם לא אנוכיים לגמרי וברור שהטעמים שלהם לא קבועים. הוא מציין את ההבחנה של [[ריצ'ארד תיילר]] בין בני אנוש לבני כלכל (הומו-אקוונומיקס). בני אנוש להבדיל מבני כלכל משתמשים במערכת 1 , ההשקפה שלהם על העולם מוגבלת על ידי המידע הזמין להם ברגע נתון (משז"מי) ולכן הם פחות הגיוניים ועקביים. לפעמים הם נדיבים ולעיתים קרובות הם מוכנים לתרום לקבוצה שאליה הם קשורים. לבני אדם יש הערכה נמוכה לגבי מה ימצא חן בעיניהם בעוד שנה או אפילו מחר.  

הימורים פשוטים עבור חוקרי קבלת החלטות הם מודלים פשוטים שבאמצעותם החוקרים מנסים להסביר התנהגויות מורכבות יותר. ההימורים אלה אמורים לייצג החלטות במציאות משום שגם במציאות דברים הם לא וודאיים אפילו כאשר נדמה לנו שכן - לדוגמה אם אנחנו קונים דירה בסכום ידוע, לא ידוע לנו אם השכן יתחיל לנגן בתופים. {{הערה|כהנמן לא מתייחס בפרק לשאלה מתי נדמה לנו שהבחירה היא וודאית אבל בעצם היא אינה כזו}} התאוריה המרכזית בתחום היתה [[תורת תוחלת התועלת]].ג'ון פון ניומן והכלכלן אוסקר מורשנטיין גזרו מספר קטן של "אקסיומות" ולפיהן פיתחו תאוריה על בחירה רציונלית כביכול בין הימורים. הכלכלנים אימצו את התאוריה הן כלוגיקה כיצד ראוי לקבל החלטות (נורמטיבי) כתאור של האופן בו הומו-אקונומיקס בוחרים בפועל. כנהמן וטברקסי התעיינו לעומת זאת בשאלה איך בני אדם מקבלים החלטות. לדוגמה בבחירה של 50% עם תוחלת של 50 דולר לבין אפשרות של קבלת 46 דולר הם העדיפו את האפשרות הבטוחה יותר. חמש שנים מאוחר יותר פורסם המאמר באקונומטריקה. שנתיים אחר כך פורסם המאמר בסיינס על אפקטים של היצג  שינויים גדולים בהעדפות הנגרמים על ידי שינוי קטן מאד בניסוח של בעיית הבחירה.

הימורים פשוטים עבור חוקרי קבלת החלטות הם מודלים פשוטים שבאמצעותם החוקרים מנסים להסביר התנהגויות מורכבות יותר. ההימורים אלה אמורים לייצג החלטות במציאות משום שגם במציאות דברים הם לא וודאיים, אפילו כאשר נדמה לנו שכן - לדוגמה אם אנחנו קונים דירה בסכום ידוע, לא ידוע לנו אם השכן יתחיל לנגן בתופים. {{הערה|כהנמן לא מתייחס בפרק לשאלה מתי נדמה לנו שהבחירה היא וודאית אבל בעצם היא אינה כזו}} התאוריה המרכזית בתחום היתה [[תורת תוחלת התועלת]]. [[ג'ון פון ניומן]] והכלכלן [[אוסקר מורשנטיין]] גזרו מספר קטן של "אקסיומות" ולפיהן פיתחו תאוריה על בחירה רציונלית כביכול בין הימורים. הכלכלנים אימצו את התאוריה הן כלוגיקה כיצד ראוי לקבל החלטות ([[נורמטיבי]]) והן כתאור של האופן בו הומו-אקונומיקס בוחרים בפועל ([[פוזיטיבי]]). כנהמן וטברקסי התעיינו לעומת זאת בשאלה איך בני אדם מקבלים החלטות. לדוגמה בבחירה של 50% עם תוחלת של 50 דולר לבין אפשרות של קבלת 46 דולר הם העדיפו את האפשרות הבטוחה יותר. חמש שנים מאוחר יותר פורסם המאמר באקונומטריקה. שנתיים אחר כך פורסם המאמר בסיינס על אפקטים של היצג  שינויים גדולים בהעדפות הנגרמים על ידי שינוי קטן מאד בניסוח של בעיית הבחירה.

;פרק 27 - אפקט הבעלות :

;פרק 27 - אפקט הבעלות :