שינויים

== השפעות שונות של מחסור ועודף ==

== השפעות שונות של מחסור ועודף ==

=== השפעות בריאותיות, חברתיות וסביבתיות ===

=== השפעות סביבתיות, בריאותיות וחברתיות ===

גם עודף וגם מחסור פוגעים קשה באנושות: עוני גורם לתחלואה ותמותה מרעב ועודף גורם לתחלואה ותמותה מהשמנה, אורח חיים יושבני, זיהום ים ב[[פלסטיק]] וכך הלאה. בנוסף כדי לייצר את העודף נפלטים לאוויר גזים הגורמים ל[[זיהום אוויר]], [[התחממות גלובלית]].

גם עודף וגם מחסור פוגעים קשה באנושות: כך, לדוגמה עוני גורם לתחלואה ותמותה מרעב ועודף גורם לתחלואה ותמותה מהשמנה, אורח חיים יושבני, זיהום ים ב[[פלסטיק]] וכך הלאה. בנוסף כדי לייצר את העודף נפלטים לאוויר גזים הגורמים ל[[זיהום אוויר]], [[התחממות גלובלית]] ונוצרים עוד [[בעיות סביבתיות]].

כדי לייצר את כמות המוצרים הדרושה לו האדם לא צריך לשדוד ולנצל בני אדם אחרים או לפגוע בטבע. לעומת זאת כדי לייצר עודף בדרך כלל יש צורך בניצול בני אדם אחרים - (זה היה נפוץ יותר בתקופה הפרה תעשייתית) או בפגיעה בטבע כאשר מייצרים אותו באמצעות מיכון - (נפוץ יותר בתקופה התעשייתית).

כדי לייצר את כמות המוצרים הדרושה לו האדם לא צריך לשדוד ולנצל בני אדם אחרים או לפגוע בטבע. לעומת זאת כדי לייצר עודף בדרך כלל יש צורך בניצול בני אדם אחרים - (זה היה נפוץ יותר בתקופה הפרה תעשייתית) או בפגיעה בטבע כאשר מייצרים אותו באמצעות מיכון - (נפוץ יותר בתקופה התעשייתית).

=== מחסור עודף ואושר ===

=== חוסר אושר ===

השפעות הקשורות לעודף הם מהגורמים הראשיים [[דכאון|לדכאון]] והוא צפוי להפוך לסיבה מספר 1 לנכות ב 2020. יש לציין שאחוז חולי הנפש במלאזיה לדוגמה שולש מ-1996 עד 2015 מכיוון שיש מגמה של עלייה בתמ"ג כנראה שהסיבות הראשיות הם סמארטפונים, ניכור חברתי וכך הלאה כלומר עודף ולא עוני{{הערה|Wani Muthiah [https://www.thestar.com.my/news/nation/2016/10/11/marked-increase-in-depression-itll-be-world-no1-disability-by-2020-warns-mental-health-group/ Depression will be world No.1’s disability by 2020, warns mental health group] 11 לאוקטובר 2016, The Star Online}}.

השפעות הקשורות לעודף הם מהגורמים הראשיים [[דכאון|לדכאון]] והוא צפוי להפוך לסיבה מספר 1 לנכות ב 2020. יש לציין שאחוז חולי הנפש במלאזיה לדוגמה שולש מ-1996 עד 2015 מכיוון שיש מגמה של עלייה בתמ"ג כנראה שהסיבות הראשיות הם סמארטפונים, ניכור חברתי וכך הלאה כלומר עודף ולא עוני{{הערה|Wani Muthiah [https://www.thestar.com.my/news/nation/2016/10/11/marked-increase-in-depression-itll-be-world-no1-disability-by-2020-warns-mental-health-group/ Depression will be world No.1’s disability by 2020, warns mental health group] 11 לאוקטובר 2016, The Star Online}}.

הנתונים העולמיים מצביעים על מגמה דומה. בעשורים האחרונים יש עלייה אדירה בתחלואה בדיכאון ובו זמנית יש עלייה אדירה בתמ"ג. המדינה עם הכי הרבה אנשים מדוכאים היא ארצות הברית ואחריה הולכות קולומביה, צרפת הולנד, אוקראינה. המדינות הכי פחות מדוכאות הן ניגריה, יפן וסין. מכאן שעלייה בתמ"ג יכולה אפילו להגדיל את התחלואה בדיכאון. יש לציין שמכיוון שהרבה ממשלות כל הזמן דוחפות לעוד ייצור, בהרבה ניירות בנושא מובאים כל מיני הסברים מוזרים לתופעה אבל רק לא ההסבר שהרס הפלנטה וניצול בני אדם אחרים למען חיים ללא כל פעילות פיזית או מוחית, בעולם הווירטואלי גורמים להרגשה רעה{{הערה| Juliette Jowit [https://www.theguardian.com/news/2018/jun/04/what-is-depression-and-why-is-it-rising What is depression and why is it rising?] 4 ליוני 2018}}.

הנתונים העולמיים מצביעים על מגמה דומה. בעשורים האחרונים יש עלייה אדירה בתחלואה בדיכאון ובו זמנית יש עלייה אדירה בתמ"ג. המדינה עם הכי הרבה אנשים מדוכאים היא ארצות הברית ואחריה הולכות קולומביה, צרפת הולנד, אוקראינה. המדינות הכי פחות מדוכאות הן ניגריה, יפן וסין. מכאן שעלייה בתמ"ג יכולה אפילו להגדיל את התחלואה בדיכאון. יש לציין שמכיוון שהרבה ממשלות כל הזמן דוחפות לעוד ייצור, בהרבה ניירות בנושא מובאים כל מיני הסברים מוזרים לתופעה אבל רק לא ההסבר שהרס הפלנטה וניצול בני אדם אחרים למען חיים ללא כל פעילות פיזית או מוחית, בעולם הווירטואלי גורמים להרגשה רעה{{הערה| Juliette Jowit [https://www.theguardian.com/news/2018/jun/04/what-is-depression-and-why-is-it-rising What is depression and why is it rising?] 4 ליוני 2018}}.

=== למה בחברה מודרנית קשה לא ליצור מחסור ועודף ===

=== השפעות אידאולוגיות ===

ייצור עודף בגלל השאיפה לייצר כמה שיותר ללא קשר לירידה או עלייה לרמת החיים, אופייני לשיטה הקפיטליסטית. יש לציין שמדינות שניסו להיאבק בשיטה זו לפי התאוריה המרקסיסטית בסופו של דבר "גלשו" לקפיטליזם, בין היתר בגלל שלפי התאוריה המרקסיסטית גם צריך לייצר כמה שיותר וכדי להגיע למטרה זו השיטה הקפיטליסטית היא הנוחה ביותר - אחרי הכל בשביל זה היא הוקמה. לכן כאשר ראו המנהיגים במדינות הסובייטיות שכדי להגיע למטרה זו במגזר או אחר השיטות הקפיטליסטיות הם יותר אפקטיביות הם החזירו אותם לאט לאט עד שהמשטר הפך לקפיטליסטי. יש לציין שהשאיפה לייצר כמה שיותר נבעה גם מחשש לעימות צבאי עם מדינות מהגוש השני, לשם כך היה צריך כמה שיותר נשק, כמה שיותר משוכלל ובשביל זה היה צריך לייצר כמה שיותר, לשכלל כל הזמן את הטכנולוגיה. כנראה שדווקא בגלל שהמרקסיסטים תמכו בייצור כמה שיותר מוצרים, תיעוש, מרידות מרקסיסטיות לא דוכאו מיד כמו מרידות איכרים לפני כן. אבל זה גם מה שהביא לסכסוכים רבים עם האוכלוסייה ואחר כך לגלישה לחברה קפיטליסטית. ראו מידע על כך בדף [[נשק]]. עוד סיבה חשובה לקריסת הגוש הסובייטי, היא המעבר מייצור עודף על ידי ניצול אנשים לייצור עודף באמצעות מכונות. בחברה אשר העודף בה נוצר באמצעות ניצול אנשים אחרים יש קיטוב חברתי בין העובדים למנצלים אותם. בחברה בה העודף מיוצר על ידי מכונות הוא לא קיים, למרות שהעוני נשאר ויש מפגעים אחרים כמו [[התחממות גלובלית|שינויי אקלים]] ועוד. הגוש הסובייטי הגיע לשיא כוחו ב 1975 בערך ולאחר מכן החל להיחלש ובדיוק אז ניצול עבודה פיזית של אנשים כבר הפך לזניח בכלכלה העולמית כי הרוב יוצר על ידי מכונות.

ייצור עודף בגלל השאיפה לייצר כמה שיותר ללא קשר לירידה או עלייה לרמת החיים -מה שנקרא [[צמיחה כלכלית]], אופייני לשיטה הקפיטליסטית. יש לציין שמדינות שניסו להיאבק בשיטה זו לפי התאוריה המרקסיסטית בסופו של דבר "גלשו" לקפיטליזם, בין היתר בגלל שלפי התאוריה המרקסיסטית גם צריך לייצר כמה שיותר וכדי להגיע למטרה זו השיטה הקפיטליסטית היא הנוחה ביותר - אחרי הכל בשביל זה היא הוקמה. לכן כאשר ראו המנהיגים במדינות הסובייטיות שכדי להגיע למטרה זו במגזר או אחר השיטות הקפיטליסטיות הם יותר אפקטיביות הם החזירו אותם לאט לאט עד שהמשטר הפך לקפיטליסטי. יש לציין שהשאיפה לייצר כמה שיותר נבעה גם מחשש לעימות צבאי עם מדינות מהגוש השני, לשם כך היה צריך כמה שיותר נשק, כמה שיותר משוכלל ובשביל זה היה צריך לייצר כמה שיותר, לשכלל כל הזמן את הטכנולוגיה. כנראה שדווקא בגלל שהמרקסיסטים תמכו בייצור כמה שיותר מוצרים, תיעוש, מרידות מרקסיסטיות לא דוכאו מיד כמו מרידות איכרים לפני כן. אבל זה גם מה שהביא לסכסוכים רבים עם האוכלוסייה ואחר כך לגלישה לחברה קפיטליסטית. ראו מידע על כך בדף [[נשק]]. עוד סיבה חשובה לקריסת הגוש הסובייטי, היא המעבר מייצור עודף על ידי ניצול אנשים לייצור עודף באמצעות מכונות. בחברה אשר העודף בה נוצר באמצעות ניצול אנשים אחרים יש קיטוב חברתי בין העובדים למנצלים אותם. בחברה בה העודף מיוצר על ידי מכונות הוא לא קיים, למרות שהעוני נשאר ויש מפגעים אחרים כמו [[התחממות גלובלית|שינויי אקלים]] ועוד. הגוש הסובייטי הגיע לשיא כוחו ב 1975 בערך ולאחר מכן החל להיחלש ובדיוק אז ניצול עבודה פיזית של אנשים כבר הפך לזניח בכלכלה העולמית כי הרוב יוצר על ידי מכונות.

כמו שלשיטות הדוגלות בכלכלה מאורגנת קשה להתקיים עם הם מציבות כיעד לייצר כמה שיותר מוצרים כך לשיטה הקפיטליסטית קשה להתקיים עם מציבים כיעד לייצר רק את הדרוש ללא מחסור ועודף. לכן עכשיו כאשר יש מומחים שאומרים שכדי לפתור בעיות כמו [[התחממות גלובלית]] צריך להגיע ל[[כלכלת מצב יציב]] זה גורם למחלוקת. ראו מידע נוסף בדף [[I=PAT]].

כמו שלשיטות הדוגלות בכלכלה מאורגנת קשה להתקיים עם הם מציבות כיעד לייצר כמה שיותר מוצרים כך לשיטה הקפיטליסטית קשה להתקיים עם מציבים כיעד לייצר רק את הדרוש ללא מחסור ועודף. לכן עכשיו כאשר יש מומחים שאומרים שכדי לפתור בעיות כמו [[התחממות גלובלית]] צריך להגיע ל[[כלכלת מצב יציב]] זה גורם למחלוקת. ראו מידע נוסף בדף [[I=PAT]].

אם זאת, יש לציין כי תופעות שהתרגלנו אליהן בחיי היום יום קשורות במידה רבה לייצור עודף. ייתכן וזו אחת מהסיבות לכך שקשה לקבל את הרעיון של צריכה לפי הצורך. לדוגמה: ללא עודף משמעותי במוצרים, סביר שלא יתקיים מסחר, לפחות לא ברמה שהוא מתקיים היום, כי אדם לא ירצה להחליף באופן קבוע מזון במשהו אחר אם אין לו עודף מזון, ומוצרים שלא נצרכים על בסיס יום יומי כמו בגדים חגיגיים, רהיטים, בעבר, כאשר לא היו עודפים שימשו לפעמים במשך כמה דורות.

ייצור עודף, קשור במידה מסוימת לרעיון ה[[קידמה]]. ובאמת אם אין צורך לייצר כמה שיותר, לא בהכרח צריך כמה שיותר טכנולוגיה. כמובן שטכנולוגיה יכולה לשמש לדברים אחרים כמו רפואה אם זאת גם פה יש שאומרים שיש לשים את הדגש על אורח חיים ברא ולא על תרופות ואורח חיים בריא קשור לאי - יצירת עודף.

 

יש לציין, כי תופעות שהתרגלנו אליהן בחיי היום יום קשורות במידה רבה לייצור עודף. ייתכן וזו אחת מהסיבות לכך שקשה לקבל את הרעיון של צריכה לפי הצורך. לדוגמה: ללא עודף משמעותי במוצרים, סביר שלא יתקיים מסחר, לפחות לא ברמה שהוא מתקיים היום, כי אדם לא ירצה להחליף באופן קבוע מזון במשהו אחר אם אין לו עודף מזון, ומוצרים שלא נצרכים על בסיס יום יומי כמו בגדים חגיגיים, רהיטים, בעבר, כאשר לא היו עודפים שימשו לפעמים במשך כמה דורות.

ללא מסחר אין התמחות מקצועית '''מלאה'''. בעלי מלאכה שעסקו '''רק''' במקצוע מסוים שאינו קשור למוצרי בסיס כמו סנדלרים או חייטים הופיעו באירופה לקראת סוף ימי הביניים. עד אז בעלי המלאכה בערים היו עוסקים גם בחקלאות, כדי להשיג מזון. זאת כי אדם העוסק רק בסנדלרות או תפירה צריך להחליף את מוצריו במזון כדי שיהיה לו מה לאכול(מאוחר יותר זה היה להחליף מוצריו בכסף ואז בו לקנות אוכל). זה צריך לקראת קבוע, כל השנה, כדי שיהיה לו מזון כל הזמן. אפילו באמצע תקופת ימי הביניים לא היו לאנשים מספיק עודפים כדי להחליף אותם במוצרים כאלה, ומצד שני הצריכה של המוצרים שאינם מוצרי צריכה בסיסיים ליום יום הייתה כאמור נמוכה. בלי מסחר, סביר שלא יהיה גם כסף וקהילות שיעוסקות בחקלאות, ציד, דיג, או לקט, סביר שירצו לגור בישובים קטנים כדי שיוכלו להגיע לשדה בקלות.

ללא מסחר אין התמחות מקצועית '''מלאה'''. בעלי מלאכה שעסקו '''רק''' במקצוע מסוים שאינו קשור למוצרי בסיס כמו סנדלרים או חייטים הופיעו באירופה לקראת סוף ימי הביניים. עד אז בעלי המלאכה בערים היו עוסקים גם בחקלאות, כדי להשיג מזון. זאת כי אדם העוסק רק בסנדלרות או תפירה צריך להחליף את מוצריו במזון כדי שיהיה לו מה לאכול(מאוחר יותר זה היה להחליף מוצריו בכסף ואז בו לקנות אוכל). זה צריך לקראת קבוע, כל השנה, כדי שיהיה לו מזון כל הזמן. אפילו באמצע תקופת ימי הביניים לא היו לאנשים מספיק עודפים כדי להחליף אותם במוצרים כאלה, ומצד שני הצריכה של המוצרים שאינם מוצרי צריכה בסיסיים ליום יום הייתה כאמור נמוכה. בלי מסחר, סביר שלא יהיה גם כסף וקהילות שיעוסקות בחקלאות, ציד, דיג, או לקט, סביר שירצו לגור בישובים קטנים כדי שיוכלו להגיע לשדה בקלות.

בעבר, בקהילות שייצרו רק את הדרוש, חליפין במוצרים כמו מזון יכול היה להתבצע בעיקר בהחלפת מזון מסוג אחד במזון מסוג אחר, וצריכת מוצרים שאינם מוצרים לצריכה יום יומית הייתה הרבה הרבה יותר נמוכה מהיום. בקהילות כאלה האנשים בדרך כלל עסקו בייצור מזון בצורה ישירה וייצרו מוצרים אחרים כמו נעליים, בגדים, וכדומה לפי הצורך ללא התמחות מקצועית מלאה.  

בעבר, בקהילות שייצרו רק את הדרוש, חליפין במוצרים כמו מזון יכול היה להתבצע בעיקר בהחלפת מזון מסוג אחד במזון מסוג אחר, וצריכת מוצרים שאינם מוצרים לצריכה יום יומית הייתה הרבה הרבה יותר נמוכה מהיום. בקהילות כאלה האנשים בדרך כלל עסקו בייצור מזון בצורה ישירה וייצרו מוצרים אחרים כמו נעליים, בגדים, וכדומה לפי הצורך ללא התמחות מקצועית מלאה. גם היום כאשר מנסים ליישם כלכלה כזאת כמו לגוגמה בחברות של [[ילידים]], ב[[גינות קהילתיות]], ב[[קהילות אקולוגיות]] מתקבל משהו דומה.

מכאן, שאם נרצה לחיות ללא עודפים הרבה הרגלים יצטרכו להשתנות. יצטרכו או לגור בקהילות חקלאיות או לשנות את שיטת חלוקת המשאבים וכך הלאה.

מכאן, שאם נרצה לחיות ללא עודפים הרבה הרגלים יצטרכו להשתנות. יצטרכו או לגור בקהילות חקלאיות או לשנות את שיטת חלוקת המשאבים וכך הלאה.

=== מחסור ועודף באנרגיה ===

=== מחסור ועודף באנרגיה ===

אפשר להגדיר מחסור באנרגיה כמצב בו האדם צריך לבצע יותר מידי פעולות ולכן מרגיש רע בגלל אפיסת כוחות. אפשר להגדיר עודף באנרגיה כאשר בגלל עודף מיכון או ניצול עבודה של אנשים אחרים, האדם מבצע מעט מידי פעולות ולכן מרגיש רע בגלל ההשלכות של [[אורח חיים יושבני]]. בחברת [[ציידים-לקטים]] בעיית העודף באנרגיה לא הייתה קיימת, ובעיית המחסור הייתה בעיקר בגלל מחסור במיכון אפילו כדי לספק את הצרכים הבסיסיים. לעומת זאת עם התקדמות המהפכה החקלאית הסיבה המרכזית לעודף ומחסור באנרגיה היה ניצול וזה גרם למחסור באנרגיה אצל המנוצלים ולעודף אנרגיה אצל המנצלים.  

 

אחת הצורות הנפוצות ביותר של השימוש באנרגיה על ידי האנושות היום, היא אנרגיה מכאנית המחליפה את פעילות הגוף האנושי וכמו כן אנרגיה המשמשת למכונות המחליפות את פעילות המוח האנושי. אפשר להגדיר מחסור באנרגיה כזו, כמצב בו האדם צריך לבצע יותר מידי פעולות ולכן מרגיש רע בגלל אפיסת כוחות. אפשר להגדיר עודף באנרגיה כאשר בגלל עודף מיכון או ניצול עבודה של אנשים אחרים, האדם מבצע מעט מידי פעולות ולכן מרגיש רע בגלל ההשלכות של [[אורח חיים יושבני]]. בחברת [[ציידים-לקטים]] בעיית העודף באנרגיה לא הייתה קיימת, ובעיית המחסור הייתה בעיקר בגלל מחסור במיכון אפילו כדי לספק את הצרכים הבסיסיים. לעומת זאת עם התקדמות המהפכה החקלאית הסיבה המרכזית לעודף ומחסור באנרגיה היה ניצול וזה גרם למחסור באנרגיה אצל המנוצלים ולעודף אנרגיה אצל המנצלים.  

דוגמה מובהקת לכך היא מה שקרא עם האינדיאנים במאה ה 16, לפי תאורו של [[ברטולומאו דה לאס קאסאס]] (ראו שם). לטענתו לפני הכיבוש האינדיאנים שהשתמשו ביחסית מעט טכנולוגיה לא היו מורגלים לעבודות פיזיות קשות כי הם עסקו ביחסית מעט פעילות גופנית. זאת, כי הם לקחו רק את מה שהיה נחוץ להם באמצעות ציד, דיג, לקט, חקלאות שאפשר להגדיר כאורגנית. כאשר הגיעו הספרדים הם הכריחו אותם לעבוד כדי לייצר בשבילם מוצרים בלי שהם הספרדים יצטרכו לעסוק בפעילות גופנית ובלי לתת לאינדיאנים אפילו את החלק מהתבואה שהיה נחוץ להם. כתוצאה מכך נוצר מחסור באנרגיה ובמזון אשר לטענת לאס קאסס היה הסיבה העיקרית לתחלואה ותמותה אצל האינדיאנים תחת הכיבוש הספרדי. כלומר, אפשר להשתמש ביחסית מעט טכנולוגיה ועדיין לא לחוות מחסור באנרגיה עם מייצרים לא יותר ממה שצריך.

דוגמה מובהקת לכך היא מה שקרא עם האינדיאנים במאה ה 16, לפי תאורו של [[ברטולומאו דה לאס קאסאס]] (ראו שם). לטענתו לפני הכיבוש האינדיאנים שהשתמשו ביחסית מעט טכנולוגיה לא היו מורגלים לעבודות פיזיות קשות כי הם עסקו ביחסית מעט פעילות גופנית. זאת, כי הם לקחו רק את מה שהיה נחוץ להם באמצעות ציד, דיג, לקט, חקלאות שאפשר להגדיר כאורגנית. כאשר הגיעו הספרדים הם הכריחו אותם לעבוד כדי לייצר בשבילם מוצרים בלי שהם הספרדים יצטרכו לעסוק בפעילות גופנית ובלי לתת לאינדיאנים אפילו את החלק מהתבואה שהיה נחוץ להם. כתוצאה מכך נוצר מחסור באנרגיה ובמזון אשר לטענת לאס קאסס היה הסיבה העיקרית לתחלואה ותמותה אצל האינדיאנים תחת הכיבוש הספרדי. כלומר, אפשר להשתמש ביחסית מעט טכנולוגיה ועדיין לא לחוות מחסור באנרגיה עם מייצרים לא יותר ממה שצריך.

בתחילת המאה ה 21 ייתכן ובעיית העודף באנרגיה היא אפילו נפוצה יותר מהמחסור עקב עודף מיכון. כתוצאה מכך יש עלייה בתחלואה ובתמותה הקשורה [[אורח חיים יושבני|לאורח חיים יושבני]] מצד אחד ומצד שני בעיות סביבתיות שונות הקשורות לעודף מיכון, כמו [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]] עקב פליטות גזי חממה, מה שמכריח אנשים עניים דרך מדבור לעבוד יותר ויוצר מחסור באנרגיה. חשוב להבין את זה כי כאשר חברות הנפט מדברות על זה שלא צריך להגביל פליטות גזי חממה הם בדרך כלל מסבירות שיש "מחסור באנרגיה". אורח חיים יושבני גורם לתמותה של 3.2 מיליון בני אדם בשנה ומקצר את תוחלת החיים ב 5 שנים (ראה דף [[אורח חיים יושבני]]). מצד שני הרבה יותר משני שליש מגזי החממה באים מסקטור האנרגיה{{הערה|Brent Yarnal, Professor of Geography and Science, Technology, and Society, Department of Geography, College of Earth and Mineral Sciences, The Pennsylvania State University [https://www.e-education.psu.edu/geog438w/node/375 Introduction to the Energy Sector and Its Greenhouse Gas Emissions] The Pennsylvania State University}}. מכאן שהפחתה מסוימת במיכון יכולה לשפר את הבריאות ולהיטיב עם הסביבה. אם זאת לא אומרים את זה בפומבי כי זה מנוגד לחזון הקידמה וכמו כן יש צורך בשלום עולמי ליישום דבר כזה, אחרת המדינה שתיישם תהיה בעמדת [[נשק|נחיתות צבאית]]. אם זאת, בפועל, זה נעשה בדרכים שונות, לדוגמה בקידום תחבורת אופניים.

בתחילת המאה ה 21 ייתכן ובעיית העודף באנרגיה היא אפילו נפוצה יותר מהמחסור עקב עודף מיכון. כתוצאה מכך יש עלייה בתחלואה ובתמותה הקשורה [[אורח חיים יושבני|לאורח חיים יושבני]] מצד אחד ומצד שני בעיות סביבתיות שונות הקשורות לעודף מיכון, כמו [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]] עקב פליטות גזי חממה, מה שמכריח אנשים עניים דרך מדבור לעבוד יותר ויוצר מחסור באנרגיה. חשוב להבין את זה כי כאשר חברות הנפט מדברות על זה שלא צריך להגביל פליטות גזי חממה הם בדרך כלל מסבירות שיש "מחסור באנרגיה". אורח חיים יושבני גורם לתמותה של 3.2 מיליון בני אדם בשנה ומקצר את תוחלת החיים ב 5 שנים (ראה דף [[אורח חיים יושבני]]).  

 

=== מחסור ועודף בתחבורה ===

=== מחסור ועודף בתחבורה ===

מחסור בתחבורה הוא קושי להגיע למקומות בגלל מרחקים גדולים, קשיי עבירות ומחסור באמצעי תחבורה שיכולים לעבור את המרחקים או לצלוח את המרחקים האלה. באלפי השנים האחרונות הכלכלה האנושית עוסקת בהקטנת המחסור בתחבורה על ידי אמצעים שונים - סלילת דרכי עפר, דרכי אבן, כבישי אספלט ומסילות ברזל. כריית מנהרות דרך הרים וגשרים מעל נהרות ותהומות כדי להתגבר על מכשולים. פיתוח אמצעי תחבורה מונעים על ידי בעלי חיים, על ידי כוח אנושי (כמו [[אופניים]]) על ידי הרוח או על ידי מנוע חיצוני, השגת מקורות אנרגיה שונים להנעת התחבורה ושכלול התחבורה.  

מחסור בתחבורה הוא קושי להגיע למקומות בגלל מרחקים גדולים, קשיי עבירות ומחסור באמצעי תחבורה שיכולים לעבור את המרחקים או לצלוח את המרחקים האלה. באלפי השנים האחרונות הכלכלה האנושית עוסקת בהקטנת המחסור בתחבורה על ידי אמצעים שונים - סלילת דרכי עפר, דרכי אבן, כבישי אספלט ומסילות ברזל. כריית מנהרות דרך הרים וגשרים מעל נהרות ותהומות כדי להתגבר על מכשולים. פיתוח אמצעי תחבורה מונעים על ידי בעלי חיים, על ידי כוח אנושי (כמו [[אופניים]]) על ידי הרוח או על ידי מנוע חיצוני, השגת מקורות אנרגיה שונים להנעת התחבורה ושכלול התחבורה.