שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 29: שורה 29:     
==התפתחות באדריכלות בנייה והנדסת בניין==
 
==התפתחות באדריכלות בנייה והנדסת בניין==
 +
לקראת אמצע המאה ה-19, עם [[המהפכה התעשייתית]], החלו הערים לגדול במהירות תוך הצטופפות רבה במרכזיהן. בתקופה זו החלו להיבנות במרכזי הערים מבני משרדים רבי קומות בקצב הולך וגדל, בעיקר בערים בארצות הברית. את התפתחות גורדי השחקים המודרניים איפשרו שיפורים טכנולוגיים, ובראשם המעלית. ללא המעלית, ששכלוליה הבטיחותיים הומצאו באמצע המאה ה-19, בנייתם של רבי הקומות לא הייתה מתאפשרת. כמו כן, טכנולוגיית הבנייה בבטון מזוין וחומרי בנייה קלים כגון הפלדה שיפרו את היכולת לבנות מבנים גבוהים וחזקים יותר. יחד עם זאת תכנון עירוני המשתמש ב[[בנייה מרקמית]] מאפשר צפיפות עירונית גבוה גם בערים באירופה, דוגמה בולטת היא פריס, עם בניינים שרובם הגדול הוא 8 קומות ומטה וצפיפות עירוניות של 28 תושבים לדונם.
 +
 
* 1845 ויליאם ארמסטרונג מציג מעלית שהופעלה בכוח הידראולי.  
 
* 1845 ויליאם ארמסטרונג מציג מעלית שהופעלה בכוח הידראולי.  
 
* 1853  אלישע אוטיס את "המעלית הבטוחה" שצוידה בהתקן המונע את נפילת התא במקרים בהם נקרע החבל.
 
* 1853  אלישע אוטיס את "המעלית הבטוחה" שצוידה בהתקן המונע את נפילת התא במקרים בהם נקרע החבל.
 
* 1857 - התקנת  מעלית אוטיס הראשונה בניו יורק. המצאת המעלית במאה ה-19 הייתה אחד הגורמים המשפיעים ביותר להתפתחות גורדי השחקים. מסוף המאה ה-19 החלו להיבנות גורדי שחקים רבים בערים אמריקאיות (בעיקר שיקגו וניו יורק), דבר שלא יכול היה להתאפשר ללא המצאה זו. המעלית הראשונה בארץ ישראל נבנתה בבניין הפסג' ברחוב הרצל בתל אביב, ונקראה בתחילה 'מעליה'.
 
* 1857 - התקנת  מעלית אוטיס הראשונה בניו יורק. המצאת המעלית במאה ה-19 הייתה אחד הגורמים המשפיעים ביותר להתפתחות גורדי השחקים. מסוף המאה ה-19 החלו להיבנות גורדי שחקים רבים בערים אמריקאיות (בעיקר שיקגו וניו יורק), דבר שלא יכול היה להתאפשר ללא המצאה זו. המעלית הראשונה בארץ ישראל נבנתה בבניין הפסג' ברחוב הרצל בתל אביב, ונקראה בתחילה 'מעליה'.
 +
* 1868 גנן צרפתי בשם ז'וזף מונייה פיתח את הבטון המזויין שמוכר לנו כיום, לטובת בנייה של אדניות המסוגלות להתמודד עם הלחצים של האדמה והשורשים.  רוב השכלולים הטכנולוגיים של הבטון המזוין פותחו לא לפני תחילת המאה ה-20. מהנדסים בחנו את התכונות המכניות של הבטון המזוין ואף הגדירו תקנים בסיסיים של שימוש בו לפי העומסים שהוא מתוכנן לשאת. מסוף המאה ה-19 החלו לבנות בניינים בעיקר מבטון מזוין במקום שיטות בנייה מסורתיות יותר. בשנות ה-20 של המאה ה-20 כבר החלו אדריכלים לעשות שימוש נרחב בבטון מזוין על מנת להגיע לצורות בניין חדשות. הבטון המזוין גם תרם להתפתחותה של האדריכלות המודרנית.
 +
* 1928 אז'ן פריסינה (Eugène Freyssinet) ממציא את הבטון הדרוך שהוא שכלול של הבטון המזוין.
 +
* 1931 - נחנך בניין אמפייר סטייט, גובהו 381 מטרים והוא בעל 103 קומות.הוא החזיק בתואר "הבניין הגבוה ביותר בעולם" במשך 39 שנים. נכון לשנת 2016, בניין אמפייר סטייט הוא החמישי בגובהו בארצות הברית וה-34 בגובהו בעולם.
 +
* 1998 - המועצה האמריקאית לבנייה ירוקה משחררת את הגרסה הראשונה של [[LEED]] - התקן הנפוץ בעולם של [[בנייה ירוקה]]. בשנים שלאחר מכן נפוץ העיסוק בנושא של בנייה ירוקה ברחבי העולם. תקן זו ותקנים אחרים שופרו בהמשך כדי לכלול גם בנייה מסחרית, מוסדות חינוך ועוד. הוא כולל גם התייחסות לחומרי בנייה, [[רשת חכמה]] ויעילות שימוש במים.
    
==תחבורה עירונית==
 
==תחבורה עירונית==

תפריט ניווט