שינויים

בניגוד לערים ול[[מטרופולין|מטרופולינים]] מערביים רבים, בוונקובר אין [[כביש מהיר|כבישים מהירים]] העוברים במרכז העיר, כתוצאה מהתנגדות התושבים בשנות השישים של המאה ה-20. בדומה לערים גדולות אחרות, גם בוונקובר [[מכונית]] היא כלי התחבורה מרכזי, אולם יש בה חלופות רבות כמו מערכת [[רכבת קלה|הרכבת הקלה]] האוטומטית הארוכה בעולם ורשת נרחבת של [[שבילי אופניים]].

בניגוד לערים ול[[מטרופולין|מטרופולינים]] מערביים רבים, בוונקובר אין [[כביש מהיר|כבישים מהירים]] העוברים במרכז העיר, כתוצאה מהתנגדות התושבים בשנות השישים של המאה ה-20. בדומה לערים גדולות אחרות, גם בוונקובר [[מכונית]] היא כלי התחבורה מרכזי, אולם יש בה חלופות רבות כמו מערכת [[רכבת קלה|הרכבת הקלה]] האוטומטית הארוכה בעולם ורשת נרחבת של [[שבילי אופניים]].

מועצת העיר בשנות ה-70 וה-80 אסרה על בניית דרכים מהירות בעיר כחלק מ[[תכנון ארוך טווח]], כתוצאה מכך הדרך המהירה למכוניות היחידה שנכנסת לעיר היא Highway 1 שעוברת דרך הפינה הצפון-מזרחית של עיר. כל שאר הכבישים המהירים הופכים לכביש עירוני כשהם נכנסים לתחומי העיר.

מועצת העיר בשנות ה-70 וה-80 [[ביטול כבישים מהירים|אסרה על בניית דרכים מהירות]] בעיר כחלק מ[[תכנון ארוך טווח]], כתוצאה מכך הדרך המהירה למכוניות היחידה שנכנסת לעיר היא Highway 1 שעוברת דרך הפינה הצפון-מזרחית של עיר. כל שאר הכבישים המהירים הופכים לכביש עירוני כשהם נכנסים לתחומי העיר.

בעוד שמספר המכוניות בעיר גדל עם [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]], אחוז הבעלות על הרכב יורד והמרחק אותנו נוסעים לצורכי [[יוממות]] יורד בהתמדה מאז תחילת שנות ה-1990. ונקובר היא העיר הקנדית היחידה עם מגמות אלה. למרות העובדה שזמן הנסיעה לרכב עלה בשליש בגלל עליה בפקקי תנועה, יש ירידה של 7% בתנועת המכוניות אל מרכז העיר. תושבים נכונים יותר לגור באיזורים קרובים למקום העבודה והלימודים שלהם ([[עירוב שימושי קרקע]]) והם משתמשים יותר ב[[תחבורת אופניים]], [[הליכה ברגל]] ו[[תחבורה ציבורית]]. הדבר נוצר בין היתר על ידי קמפיינים למודעות סביבתית ועל ידי תכנון עירוני. צעדים ננקטים כדי לייקר ולהקשות על נהגים לבצע נסיעות יוממות ברכב יחד עם צעדים לשיפור התנאים של אמצעי תחבורה אחרים.  

בעוד שמספר המכוניות בעיר גדל עם [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]], אחוז הבעלות על הרכב יורד והמרחק אותנו נוסעים לצורכי [[יוממות]] יורד בהתמדה מאז תחילת שנות ה-1990. ונקובר היא העיר הקנדית היחידה עם מגמות אלה. למרות העובדה שזמן הנסיעה לרכב עלה בשליש בגלל עליה בפקקי תנועה, יש ירידה של 7% בתנועת המכוניות אל מרכז העיר. תושבים נכונים יותר לגור באיזורים קרובים למקום העבודה והלימודים שלהם ([[עירוב שימושי קרקע]]) והם משתמשים יותר ב[[תחבורת אופניים]], [[הליכה ברגל]] ו[[תחבורה ציבורית]]. הדבר נוצר בין היתר על ידי קמפיינים למודעות סביבתית ועל ידי תכנון עירוני. צעדים ננקטים כדי לייקר ולהקשות על נהגים לבצע נסיעות יוממות ברכב יחד עם צעדים לשיפור התנאים של אמצעי תחבורה אחרים.