שינויים

===מניעת עישון קהילתית===

===מניעת עישון קהילתית===

{{הפניה לערך מורחב|מניעת עישון}}

{{הפניה לערך מורחב|מניעת עישון}}

[[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק]] הם צעדים של [[חברות הטבק]] לעודד [[עישון טבק]]. דבר זה כולל לעיתים גם [[פרסום סמוי]] דרך הצגת העישון באור מחמיא בקולנוע וכן פרסום ממוקד באינטרנט. קהל יעד חשוב לפרסום ושיווק זה נוער לבצע [[עישון בקרב בני נוער]]. ניתן לקדם תכניות [[מניעת עישון]] בקרב בני נוער ברמת בתי הספר, תנועות נוער, שכונות , ערים ומדינות. המסר הוא לא רק "עישון הוא מסוכן" או "לעשן זה טיפשי" אלא לתת כלים נוספים כמו הבנה שתחילת עישון היא בדרך כלל נסיון לזכות במעמד חברתי מעין "טקס התבגרות", שכן כביכול עישון (בעיקר בחברות עניות) מעיד כביכול על הפסקת היותך ילד.  

[[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק]] הם צעדים של [[חברות הטבק]] לעודד [[עישון טבק]]. דבר זה כולל לעיתים גם [[פרסום סמוי]] דרך הצגת העישון באור מחמיא בקולנוע וכן פרסום ממוקד באינטרנט. קהל יעד חשוב לפרסום ושיווק זה נוער לבצע [[עישון בקרב בני נוער]]. ניתן לקדם תכניות [[מניעת עישון]] בקרב בני נוער ברמת בתי הספר, תנועות נוער, שכונות, ערים ומדינות. המסר הוא לא רק "עישון הוא מסוכן" או "לעשן זה טיפשי" אלא לתת כלים נוספים כמו הבנה שתחילת עישון היא בדרך כלל ניסיון לזכות במעמד חברתי מעין "טקס התבגרות", שכן כביכול עישון (בעיקר בחברות עניות) מעיד כביכול על הפסקת היותך ילד.  

דוגמה אחת להתערבות מוצלחת היא גישת "חיסון גישה" שבה ילדים בגיל התיכון "חיסנו" ילדים בגיל צעיר יותר על ידי כך שהילדים הקטנים יותר ביצעו משחק תפקידים בסיטואציות שבהן הם עלולים למצוא את עצמם בעתיד שבהם ילדים בגילם מנסים לשכנע אותם לעשן. לדוגמה אם מישהו כינה אותם "פחדן" בגלל שלא הסכימו לעשן סיגריה דמיונית, התלמיד ענה תשובות כמו "אני אהיה פחדן אמיתי אם אתחיל לעשן רק כדי לנסות להרשים אותך". הסיכוי שילדים ש"חוסנו" בדרך זו יהפכו למעשנים התברר כחצי לעומת ילדים שלא נכללו בקבוצות התערבות.  

דוגמה אחת להתערבות מוצלחת היא גישת "חיסון גישה" שבה ילדים בגיל התיכון "חיסנו" ילדים בגיל צעיר יותר על ידי כך שהילדים הקטנים יותר ביצעו משחק תפקידים בסיטואציות שבהן הם עלולים למצוא את עצמם בעתיד שבהם ילדים בגילם מנסים לשכנע אותם לעשן. לדוגמה אם מישהו כינה אותם "פחדן" בגלל שלא הסכימו לעשן סיגריה דמיונית, התלמיד ענה תשובות כמו "אני אהיה פחדן אמיתי אם אתחיל לעשן רק כדי לנסות להרשים אותך". הסיכוי שילדים ש"חוסנו" בדרך זו יהפכו למעשנים התברר כחצי לעומת ילדים שלא נכללו בקבוצות התערבות.  

דוגמה נוספת היא תכנית התערבות שבוצעה ב[[איסלנד]] בעקבות סקר מקיף משנת 1992. תוצאות הסקר הראו כי 25% אחוז מבני הנוער עישנו מדי יום, בסקר התברר שקיים הבדל בין אוכלוסיות המתבגרים שמשתמשת בסמים, שותה אלכוהול ומעשנת סיגריות, לבין אוכלוסיית בני אותו גיל שמבלים זמן רב יותר עם משפחותיהם ועסוקים יותר ב[[פעילות גופנית]] וספורט.  

דוגמה נוספת היא תכנית התערבות שבוצעה ב[[איסלנד]] בעקבות סקר מקיף משנת 1992. תוצאות הסקר הראו כי 25% אחוז מבני הנוער עישנו מדי יום, בסקר התברר שקיים הבדל בין אוכלוסיות המתבגרים שמשתמשת בסמים, שותה אלכוהול ומעשנת סיגריות, לבין אוכלוסיית בני אותו גיל שמבלים זמן רב יותר עם משפחותיהם ועסוקים יותר ב[[פעילות גופנית]] וספורט.  

בעקבות הסקר בוצעה יוזמת חקיקה להקשות על שיווק ומכירה של טבק לבני נוער, וכן בוצעו צעדים רבים נוספים: ועדי ההורים חתמו על אמנה משותפת מול הנהלות בתי הספר, ניתנה הדרכה והכשרה להורים על מנת לחזק ולשפר את "הסמכות ההורית"; נוצרו פעילויות לאחר שעות הלימודים כמו ספורט, אומנות, ריקוד, רכיבה ועוד על מנת להפעיל את המתבגרים בקבוצות, ושירגישו משמעות בחיים; משפחות קיבלו גם השתתפות כספית מהרשות המקומית למימון פעילויות אלו; ניתן דגש להשתתפות הורים בפעילויות עם המתבגרים, תוך הכוונה, פיקוח והדרכה. הורים הקדישו יותר זמן לבילוי משותף עם הילדים כמו יציאה משותפת לסרט, מסעדה, דייג, תחרויות ספורט ועוד. בהעברת מסרים בבתי הספר, אומצה גישת STORYLINE שהוכחה כאמצעי יעיל בהעברת המסר על הסכנות והנזקים של שימוש בסמים, והיא מסייעת במניעת החלק מהבעיות התנהגותיות ובעיות בריאות ההרסניות. נערך עדכון שוטף והועבר מידע, גם על המתרחש במקומות אחרים. במהלך התקופה, למדו באיסלנד את החשיבות של יצירת אקלים טוב יותר עבור הילדים, שהחיים יפים, ושיש מגוון של נושאים מהם ניתן להפיק הנאה ובמיוחד השילוב והדגש על התרומה של המשפחה. כתוצאה מהפרוייקט ירדו שיעורי העישון, צריכת האלכוהול וצריכת הסמים בשני גלים - אחד בשנים 1996-2002 ואחד ב2006-2012, כך שאחוז בני הנוער שעשנו סיגריות באופן קבוע, יום יומי, ירד מ 23% ל 3%. נרשמה ירידה חדה גם בצריכת קנביס ואלכוהול. {{הערה|ד"ר אבי ברוכמן, פרופ' יעקב ברג, [http://www.xn--7dbl2a.com/2017/01/23/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F-%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%99-%D7%A9%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%A4/#sthash.p3u5NFuT.vVbjCoPO.dpbs ברוכמן וברג: המודל האיסלנדי שהפחית את פשיעת בני הנוער], אתר "יצור ידע", 23 בינואר 2017}}

בעקבות הסקר בוצעה יוזמת חקיקה להקשות על שיווק ומכירה של טבק לבני נוער, וכן בוצעו צעדים רבים נוספים: ועדי ההורים חתמו על אמנה משותפת מול הנהלות בתי הספר, ניתנה הדרכה והכשרה להורים על מנת לחזק ולשפר את "הסמכות ההורית"; נוצרו פעילויות לאחר שעות הלימודים כמו ספורט, אומנות, ריקוד, רכיבה ועוד על מנת להפעיל את המתבגרים בקבוצות, ושירגישו משמעות בחיים; משפחות קיבלו גם השתתפות כספית מהרשות המקומית למימון פעילויות אלו; ניתן דגש להשתתפות הורים בפעילויות עם המתבגרים, תוך הכוונה, פיקוח והדרכה. הורים הקדישו יותר זמן לבילוי משותף עם הילדים כמו יציאה משותפת לסרט, מסעדה, דייג, תחרויות ספורט ועוד. בהעברת מסרים בבתי הספר, אומצה גישת STORYLINE שהוכחה כאמצעי יעיל בהעברת המסר על הסכנות והנזקים של שימוש בסמים, והיא מסייעת במניעת החלק מהבעיות התנהגותיות ובעיות בריאות ההרסניות. נערך עדכון שוטף והועבר מידע, גם על המתרחש במקומות אחרים. במהלך התקופה, למדו באיסלנד את החשיבות של יצירת אקלים טוב יותר עבור הילדים, שהחיים יפים, ושיש מגוון של נושאים מהם ניתן להפיק הנאה ובמיוחד השילוב והדגש על התרומה של המשפחה. כתוצאה מהפרוייקט ירדו שיעורי העישון, צריכת האלכוהול וצריכת הסמים בשני גלים - אחד בשנים 1996-2002 ואחד ב2006-2012, כך שאחוז בני הנוער שעשנו סיגריות באופן קבוע, יום יומי, ירד מ-23% ל-3%. נרשמה ירידה חדה גם בצריכת קנביס ואלכוהול. {{הערה|ד"ר אבי ברוכמן, פרופ' יעקב ברג, [http://www.xn--7dbl2a.com/2017/01/23/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F-%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%99-%D7%A9%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%A4/#sthash.p3u5NFuT.vVbjCoPO.dpbs ברוכמן וברג: המודל האיסלנדי שהפחית את פשיעת בני הנוער], אתר "יצור ידע", 23 בינואר 2017}}

===עידוד עירוני להגברת תחבורה פעילה ===

===עידוד עירוני להגברת תחבורה פעילה ===

[[תחבורה פעילה]] - הגעה לעבודה, למקומות לימוד, לקניות ועוד באמצעות [[הליכה ברגל]] ו[[תחבורת אופניים|אופניים]] נחשבת אמצעי יעיל מאד כדי להגיע לרמות טובות של [[פעילות גופנית]] (כחצי שעה ביום). ארגוני הורים, תנועות נוער, בתי ספר, ובעיקר עירויות וממשלות יכולות לקדם תחבורה פעילה על ידי [[תכנון עירוני]] שמעודד דבר זה - דוגמה בולטת לכך היא עיצוב של [[עירוב שימושי קרקע]] - בניית חנויות, משרדים, מוסדות חינוך ומקומות עבודה ברחבי העיר ולא ב"מרכזי תעסוקה" או "מרכזי קניות". דוגמה לכך היא רחוב אבן גבירול בתל אביב , ודוגמאות לכך ברוב הערים באירופה.  צעדים לעידוד הליכה ברגל נקראים [[הליכתיות]] והם כוללים צעדים רבים נוספים כמו בלוקים עירוניים קצרים, [[מעבר חצייה בטוח|מעברי חצייה בטוחים]], [[איזורי מיתון תנועה]], בנייה צפופה והמנעות מ[[פרבור]] ועוד. באופן דומה [[תשתיות אופניים]] ובמיוחד [[שבילי אופניים]] ו[[רחוב אופניים|רחובות אופניים]] יכולים לסייע להעלות את השימוש באופניים בצורה ניכרת. צעדים נוספים כוללים [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ובאופן כללי יותר תכנון של [[תחבורה בת קיימא]] ו[[עירוניות מתחדשת]].  

[[תחבורה פעילה]] - הגעה לעבודה, למקומות לימוד, לקניות ועוד באמצעות [[הליכה ברגל]] ו[[תחבורת אופניים|אופניים]] נחשבת אמצעי יעיל מאד כדי להגיע לרמות טובות של [[פעילות גופנית]] (כחצי שעה ביום). ארגוני הורים, תנועות נוער, בתי ספר, ובעיקר עיריות וממשלות יכולות לקדם תחבורה פעילה על ידי [[תכנון עירוני]] שמעודד דבר זה - דוגמה בולטת לכך היא עיצוב של [[עירוב שימושי קרקע]] - בניית חנויות, משרדים, מוסדות חינוך ומקומות עבודה ברחבי העיר ולא ב"מרכזי תעסוקה" או "מרכזי קניות". דוגמה לכך היא רחוב אבן גבירול בתל אביב, ודוגמאות לכך ברוב הערים באירופה.  צעדים לעידוד הליכה ברגל נקראים [[הליכתיות]] והם כוללים צעדים רבים נוספים כמו בלוקים עירוניים קצרים, [[מעבר חצייה בטוח|מעברי חצייה בטוחים]], [[איזורי מיתון תנועה]], בנייה צפופה והימנעות מ[[פרבור]] ועוד. באופן דומה [[תשתיות אופניים]] ובמיוחד [[שבילי אופניים]] ו[[רחוב אופניים|רחובות אופניים]] יכולים לסייע להעלות את השימוש באופניים בצורה ניכרת. צעדים נוספים כוללים [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ובאופן כללי יותר תכנון של [[תחבורה בת קיימא]] ו[[עירוניות מתחדשת]].  

צעדים נוספים לעידוד פעילות גופנית יכולים להיות דרך הדרכות ואירועים - לדוגמה [[סיקלוביה]] מדי חודש או שבוע. ערים רבות מקדמות חוגי ספורט לילדים ולנוער וכן אירועים שנתיים כמו מרתון, צעדות עממיות וכו'. אירועים אלה עשויים לסייע להקנות [[הרגלי בריאות]]. עם זאת גישה זו היא גישה מעט שונה של ספורט כפעילות פנאי ושמה פחות דגש על [[אורח חיים פעיל]] כחלק מחיי היומ-יום.  

צעדים נוספים לעידוד פעילות גופנית יכולים להיות דרך הדרכות ואירועים - לדוגמה [[סיקלוביה]] מדי חודש או שבוע. ערים רבות מקדמות חוגי ספורט לילדים ולנוער וכן אירועים שנתיים כמו מרתון, צעדות עממיות וכו'. אירועים אלה עשויים לסייע להקנות [[הרגלי בריאות]]. עם זאת גישה זו היא גישה מעט שונה של ספורט כפעילות פנאי ושמה פחות דגש על [[אורח חיים פעיל]] כחלק מחיי היום-יום.  

===עידוד של תזונה בריאה===

===עידוד של תזונה בריאה===

בשנים האחרונות יש נסיונות לעודד תזונה בריאה באמצעים קבוצתיים. לדוגמה הגברת המודעות ל[[כלכלת השמנה]] ול[[שיווק מזון לילדים ולבני נוער]]. לצד יצירת מודעות אישית ומשפחתית לדבר זה יש נסיונות להגביל גישה לילדים. בנוסף מחקרים המוצגים בספר [[אכילה בהיסח הדעת]] מצביעים על בחירות לא מודעות שמבצעים במזון שלנו. כנראה שחלק מהשינוי בתחום זה יהיה קהילתי, עירוני וממשלתי ולא רק דרך שינוי אישי.

בשנים האחרונות יש ניסיונות לעודד תזונה בריאה באמצעים קבוצתיים. לדוגמה הגברת המודעות ל[[כלכלת השמנה]] ול[[שיווק מזון לילדים ולבני נוער]]. לצד יצירת מודעות אישית ומשפחתית לדבר זה יש ניסיונות להגביל גישה לילדים. בנוסף מחקרים המוצגים בספר [[אכילה בהיסח הדעת]] מצביעים על בחירות לא מודעות שמבצעים במזון שלנו. כנראה שחלק מהשינוי בתחום זה יהיה קהילתי, עירוני וממשלתי ולא רק דרך שינוי אישי.

==מאמצים כלל-עולמיים למניעת סרטן==

==מאמצים כלל-עולמיים למניעת סרטן==