שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4,767 בתים ,  17:05, 11 במרץ 2019
שורה 101: שורה 101:  
=== מחסור ועודף בבגדים ===
 
=== מחסור ועודף בבגדים ===
 
יש הרבה אנשים שחסרים להם בגדים מה שיכול בהחלט להוות בעיה חמורה. לעומת זאת היום יש עודף בבגדים: לדוגמה בגרמניה 40% מהבגדים שנקנים כמעט או בכלל לא נלבשים - כי הולכים לקניות רק בשביל לברוח מהדיכאון כדי לעשות משהו עם חברים או חברות. ההשלכות הסביבתיות של תעשית הביגוד הם גדולות מאוד נכון לתחילת המאה ה 21{{הערה|Carolin Wahnbaeck [https://www.greenpeace.org/international/story/7056/a-record-breaking-dress-exchange-one-event-in-over-40-cities/ A record breaking dress exchange: One event in over 40 cities] 13 ליוני 2013, גרינפיס}}.
 
יש הרבה אנשים שחסרים להם בגדים מה שיכול בהחלט להוות בעיה חמורה. לעומת זאת היום יש עודף בבגדים: לדוגמה בגרמניה 40% מהבגדים שנקנים כמעט או בכלל לא נלבשים - כי הולכים לקניות רק בשביל לברוח מהדיכאון כדי לעשות משהו עם חברים או חברות. ההשלכות הסביבתיות של תעשית הביגוד הם גדולות מאוד נכון לתחילת המאה ה 21{{הערה|Carolin Wahnbaeck [https://www.greenpeace.org/international/story/7056/a-record-breaking-dress-exchange-one-event-in-over-40-cities/ A record breaking dress exchange: One event in over 40 cities] 13 ליוני 2013, גרינפיס}}.
 +
 +
==מחסור ועודף במוצרים ובבתים==
 +
לפי הסרט "[[מחלת השפע]]" יש גידול מתמיד בשטח של דירות ובתים בארצות הברית. בשנות ה-50 של המאה ה-20 בית ממוצע היה בעל שטח של 1100 רגל רבוע, בשנות ה-70 השטח גדל ל-1400 רגל רבוע ובשנות ה-90 הוא גדל ל-2,000 רגל רבוע. לפי הסרט, בבתים חדשים רבים ב[[פרבור|פרברים]] יש מוסכים מקורים שיכולים לאחסן 3 מכוניות, בעלי שטח של 900 רגל רבוע, כמעט בגודל של בית שלם בשנות ה-50.
 +
 +
אחת הסיבות לדירות גדולות יותר הוא עליה בתופעה של קניית עוד ועוד מוצרים שונים - בגדים, נעליים, רהיטים, מוצרי חשמל, כלי מטבח, צעצועים, ספרים, מזון (קפוא, בקופסאות) ואביזרים שונים. הדבר מוביל לנטייה לאגרנות והחזקה של הדברים גם כאשר השימוש בהם יורד והולך - לדוגמה שימוש נמוך ברוב הבגדים - כך שהם תופסים מקום בארון אבל לא משתמשים בהם. השפעות הלוואי של אגירת עוד ועוד חפצים הן לפחות ב-3 מישורים. מצד אחד לפחות אצל חלק מהמשפחות הדבר מוביל ל[[עומס חפצים]] - [[לחץ נפשי]] עומס ובעיות שונות עקב הצורך לסדר שוב ושוב בית עם יותר מידי חפצים שונים - במיוחד בבית עם כמה ילדים. בנוסף חלק מהאנשים מרגישים שאין להם מספיק מקום לאחסן את החפצים שלהם ולכן הם שוכרים מחסנים נוספים. השפעה חשובה נוספת של עומס החפצים הזה היא תוספת ענקית ל[[זיהום]] ודלדול משאבים בזמן [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] של מוצרים - לדוגמה זיהום בזמן כריית חומרי גלם ויצירת המוצרים, זיהום בזמן שינוע המוצרים לצרכן (כולל אריזות [[פלסטיק]]) וזיהום ו[[אשפה]] לאחר שהמוצר נזרק לפח. הנטייה לאגרנות חפצים ועודף חפצים מובילה לפעמים לכמות על חשבון איכות - כדי למלא את הבית יש צורך לקנות עוד, ולכן קונים מוצרים זולים יותר שמתקלקלים יותר מהר.
 +
 +
השפעה נוספת היא על הוצאות אנרגיה של חימום וקירור הבית שכן בית גדול יותר קשה יותר לקרר או לחמם.  עלויות נוספות הן ותשומות של נקיון וסידור הבית במקרה והעול נופל על כתפי המשפחה הדבר עלול לגרום כאמור עומס גופני נפשי, משום שצריך לסדר את הבית שוב ושוב ושוב.
 +
 +
השפעה נוספת, במיוחד במדינות צפופת היא [[ייקור מחירי הדיור בישראל|ייקור מחירי הדיור]] בגלל הבניה של דירות בעלות שטח רב יותר. הוספת "קומת מחסנים" בבתים שונים מייקרת את הבניה עוד יותר (או באה על חשבון דיור). במשך השנים יש עליה בשטח הדירות שנבנות. דבר זה גורר ייקור של עלויות הבנייה. בשנים שבין 2000 ל-2010, גדל שטח הדירה הממוצעת בישראל מ-133 מ"ר ל-172 מ"ר, שהיא עליה של 30% משטח הדירה. הדבר כולל גם הגדלה של חדרים - בעיקר של חדרי אירוח והסלון, וכן הוספת חדרים. כך שבשנת 2010 הייתה השנה הראשונה שבה נמכרו יותר דירות חדשות של 5 חדרים מאשר דירות של 4 חדרים. {{הערה|עידו אפרתי, [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/186/740.html בתוך עשור שטח הדירות בישראל זינק ב-30%], nrg  8/12/2010}} סיבות נוספות לדירות גדולות יותר כולל טלווזיות גדולות יותר, שימוש בדירה כ[[סמל סטטוס]], חדר נפרד למחשב, חדר לכל ילד ועוד. כמו כן הציפיה להמשך ייקור הדירות נותנת תמריץ לקנות דירה גדולה מתוך אמונה כי הדבר מהווה השקעה כלכלית משתלמת.  ייקור הדירות (שלו יש סיבות נוספות) גורר העמקה של [[אי שוויון כלכלי בישראל]] ומקשה על שכבות עניות לקנות דירות.
 +
 
=== מחסור ועודף באנרגיה ===
 
=== מחסור ועודף באנרגיה ===
 
אפשר להגדיר מחסור באנרגיה כמצב בו האדם צריך לבצע יותר מידי פעולות ולכן מרגיש רע בגלל אפיסת כוחות. אפשר להגדיר עודף באנרגיה כאשר בגלל עודף מיכון או ניצול עבודה של אנשים אחרים, האדם מבצע מעט מידי פעולות ולכן מרגיש רע בגלל ההשלכות של [[אורח חיים יושבני]]. בחברת [[ציידים-לקטים]] בעיית העודף באנרגיה לא הייתה קיימת, ובעיית המחסור הייתה בעיקר בגלל מחסור במיכון אפילו כדי לספק את הצרכים הבסיסיים. לעומת זאת עם התקדמות המהפכה החקלאית הסיבה המרכזית לעודף ומחסור באנרגיה היה ניצול וזה גרם למחסור באנרגיה אצל המנוצלים ולעודף אנרגיה אצל המנצלים.  
 
אפשר להגדיר מחסור באנרגיה כמצב בו האדם צריך לבצע יותר מידי פעולות ולכן מרגיש רע בגלל אפיסת כוחות. אפשר להגדיר עודף באנרגיה כאשר בגלל עודף מיכון או ניצול עבודה של אנשים אחרים, האדם מבצע מעט מידי פעולות ולכן מרגיש רע בגלל ההשלכות של [[אורח חיים יושבני]]. בחברת [[ציידים-לקטים]] בעיית העודף באנרגיה לא הייתה קיימת, ובעיית המחסור הייתה בעיקר בגלל מחסור במיכון אפילו כדי לספק את הצרכים הבסיסיים. לעומת זאת עם התקדמות המהפכה החקלאית הסיבה המרכזית לעודף ומחסור באנרגיה היה ניצול וזה גרם למחסור באנרגיה אצל המנוצלים ולעודף אנרגיה אצל המנצלים.  

תפריט ניווט