47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 3:
שורה 3: − + − מערכת הבריאות בישראל נחשבה, ועדיין נחשבת כאחת מן הטובות בעולם; מחקרים שונים מצאו בעבר כי ש[[תוחלת החיים]] של תושבי ישראל היא בין הגבוהות בעולם ודבר זה לא יכול להתקיים עם מערכת בריאות גרועה, אם כי אין זה מעיד על מידת האושר של המטופלים. על-פי דו"ח משנת 2016 של [[ארגון הבריאות העולמי]], ישראל הייתה מדורגת במקום השמיני בעולם בתוחלת החיים הממוצעת בלידה, עם תוחלת חיים כללית (גברים ונשים) של 82.5 שנים. התוחלת לגברים היא של 80.7, ושל נשים - 84.2. {{הערה|ד"ר איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4805260,00.html ארגון הבריאות העולמי: ישראל - מקום 6 בעולם בתוחלת החיים הממוצעת], ynet, 19.05.2016}} בשנת 2018 באופן תקדימי חלה נסיגה קטנה בתוחלת החיים בישראל - אצל הנשים, תוחלת החיים הממוצעת בישראל התקצרה מ-84.3 שנים בדו"ח 2017, ל-84.2 שנים ב-2018, ותוחלת החיים של הגברים בישראל התקצרה מ-80.3 שנים בדו"ח של 2017, ל-80.2 שנים בדו"ח 2018. {{הערה|ד"ר איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5263728,00.html ארגון הבריאות העולמי: ירידה בתוחלת החיים בישראל, שיעור החיסונים מהגבוהים בעולם], 17.05.18}} דבר זה יכול להיות תוצאה של בעיה קטנה או תחילתה של מגמה מדאיגה. יש לשים לב כי קיים [[שיהוי]] לגבי תפקוד המערכת - שכן במחלות ובעיות רבות - הן בקרב המטופלים והן במערכת עצמה עלולות לעבור מספר שנים ולפעמים כמה עשורים בין תחילת הבעיה לבין הביטוי שלה. + − + − + + + + + + + + + − + שורה 17:
שורה 25: − +
←מדדי תוצאות בריאות
==מדדי תוצאות בריאות==
==מדדי תוצאות בריאות==
;תוחלת חיים:
;תוחלת חיים בלידה:
[[קובץ:תוחלת חיים בלידה בישראל לשני המינים.PNG|ממוזער|תוחלת חיים בישראל בשנים 2000-2016 לשני המינים. תוחלת החיים בלידה לכלל האוכלוסיה עומדת על 82.5 שנה, (84 שנה לנשים ו-80 שנה לגברים). בתקופה זו עלתה תוחלת החיים ב-4 שנים בממוצע. מאז שנת 2010 יש האטה ניכרת בעליית בתוחלת החיים.]]
;נטל תחלואה:
מערכת הבריאות בישראל נחשבה, ועדיין נחשבת כאחת מן הטובות בעולם; השוואות בינלאומיות של [[ארגון הבריאות העולמי]] מצאו כי [[תוחלת החיים]] של תושבי ישראל היא בין הגבוהות בעולם ודבר זה לא יכול להתקיים עם מערכת בריאות גרועה, גם אין זה מעיד על מידת האושר של המטופלים. על-פי דו"ח משנת 2016 של [[ארגון הבריאות העולמי]], ישראל הייתה מדורגת במקום השמיני בעולם בתוחלת החיים הממוצעת בלידה, עם תוחלת חיים כללית (גברים ונשים) של 82.5 שנים. התוחלת לגברים היא של 80.7, ושל נשים - 84.2. {{הערה|ד"ר איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4805260,00.html ארגון הבריאות העולמי: ישראל - מקום 6 בעולם בתוחלת החיים הממוצעת], ynet, 19.05.2016}}
בסוף שנת 2018 הציגו אנשי מקצוע במשרד הבריאות טענה לפיה יש עליה בתחלואה בכל הגילאים, גם בקרב אנשים צעירים.{{הערה|שם=calcalist}} פרוש הדבר שמדדים של [[נטל תחלואה]] עלולים לגדול גם אם אנשים חיים אותו מספר שנים - מספר השנים שהם חיים בריאים ומתקפדים עלול לרדת. השפעת דבר זה היא הגדלה של [[נכות בישראל]] מצד אחד ושנים של סבל וכאב ופגיעה ב[[רווחה חברתית]] עבור הנפגעים ובני משפחותיהם, ופגיעה כלכלית מתרחבת הן במעסיקים שנפגעים מעובדים שנעדרים מעבודה או מתפקדים פחות טוב, והן עליה עתידית בעלויות בריאות. חסרים עוד נתונים ברורים בנושא זה.
בדומה למדינות מערביות אחרות, תוחלת החיים בישראל היא [[תהליך|במגמת]] עליה, בקרב גברים ונשים כאחד. בין שנת 2000 ל-2016 תוחלת החיים הממוצעת בישראל עלתה ב-4 שנים (בקרב גברים היתה עליה מעט יותר חזקה). {{הערה|שם=dror1|1=[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1CVBMkfstnaPA7JDfJp2y_e6GMCy8n3lMJo9zXPPqF1k/edit#gid=666283215 תוחלת חיים ותוחלת שנים בריאות בישראל], בהתבסס על נתוני ארגון הבריאות העולמי, דרור רשף, העמותה לכלכלה בת קיימא, 2019}} עם זאת קיימת האטה בקצב עליית תוחלת החיים הממוצעת. בשנים 2000-2010 התוספת לתוחלת החיים בישראל עמדה על כ-שנה אחת בכל 2.5 שנים שחלפו. לעומת זאת בתקופה 2010 ועד 2016 הואט קצב עליית תוחלת החיים, לעליה של חצי שנה בתוחלת החיים ב-5 שנים. {{הערה|שם=dror1}} דבר זה לא מעיד בהכרח על בעיה במערכת הבריאות - ככל שעולה גיל האוכלוסיה קשה יותר להאריך את תוחלת החיים.
בשנת 2018 חלה נסיגה קטנה בתוחלת החיים בישראל - אצל הנשים, תוחלת החיים הממוצעת בישראל התקצרה מ-84.3 שנים בדו"ח 2017, ל-84.2 שנים ב-2018, ותוחלת החיים של הגברים בישראל התקצרה מ-80.3 שנים בדו"ח של 2017, ל-80.2 שנים בדו"ח 2018. {{הערה|ד"ר איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5263728,00.html ארגון הבריאות העולמי: ירידה בתוחלת החיים בישראל, שיעור החיסונים מהגבוהים בעולם], 17.05.18}} דבר זה יכול להיות תוצאה של בעיה קטנה או תחילתה של מגמה מדאיגה. יש לשים לב כי קיים [[שיהוי]] לגבי תפקוד המערכת - שכן במחלות ובעיות רבות (הן בקרב המטופלים והן במערכת עצמה) עלולות לעבור מספר שנים ולפעמים כמה עשורים בין תחילת הבעיה לבין הביטוי שלה בפועל.
;נטל תחלואה ומדד תוחלת שנים בריאות:
תוחלת שנים בריאות בלידה (Healthy life expectancy (HALE) at birth), הוא נתון שהוא חלק מתפיסה של [[נטל תחלואה]] והבחנה בין שנות חיים בריאות לבין שנות חיים עם סבל, כאב, [[נכות]], ומגבלות שונות. תוחלת החיים הבריאות בלידה בישראל נמצאת במגמת עליה עבור שני המינים בישראל. בשנת 2000 תוחלת השנים הבריאות היתה 69.7, עלתה ל-72.4 בשנת 2010 ול- 72.9 שנים בשנת 2016. לאורך כל התקופה הזו, הממוצע הוא של כ-9 שנות החיים האחרונות שבהן הבריאות אינה טובה. {{הערה|שם=dror1}}
בסוף שנת 2018 טענו אנשי מקצוע במשרד הבריאות כי יש עליה בתחלואה בישראל בכל הגילאים, גם בקרב אנשים צעירים.{{הערה|שם=calcalist}} פרוש הדבר שמדדים של [[נטל תחלואה]] עלולים לגדול גם אם אנשים חיים אותו מספר שנים - מספר השנים שהם חיים בריאים ומתפקדים עלול לרדת. השפעת דבר זה היא הגדלה של [[נכות בישראל]] מצד אחד ושנים של סבל וכאב ופגיעה ב[[רווחה חברתית]] עבור הנפגעים ובני משפחותיהם, ופגיעה כלכלית מתרחבת הן במעסיקים שנפגעים מעובדים שנעדרים מעבודה או מתפקדים פחות טוב, והן עליה עתידית בעלויות בריאות. חסרים עוד נתונים ברורים בנושא זה.
;זמני המתנה בחדר מיון:
;זמני המתנה בחדר מיון:
לפי מצגת של משרד הבריאות, זמני ההמתנה הממוצעים בחדרי מיון בישראל גדלו ב־17% תוך ארבע שנים – מ-2.5 שעות ב־2012 ל 2.9 ב־2016. באותה תקופה, שיעור המטופלים שהמתינו יותר מחמש שעות לקבלת טיפול בחדרי מיון עלה ב־20% - מ־17% ל־22%.{{הערה|שם=calcalist|אדריאן פילוט, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3748299,00.html משרד הבריאות מתריע: המערכת במצב אנוש], כלכליסט, 24.10.18}} זמני המתנה ארוכים יותר בחדר המיון עלולים לגרום לסבל לחולים ולכך שחולים יקבלו טיפול במועד מאוחר מידי.
לפי מצגת של משרד הבריאות, זמני ההמתנה הממוצעים בחדרי מיון בישראל גדלו ב־17% תוך ארבע שנים – מ-2.5 שעות ב־2012 ל 2.9 שעות ב־2016. באותה תקופה, שיעור המטופלים שהמתינו יותר מחמש שעות לקבלת טיפול בחדרי מיון עלה ב־20% - מ־17% ל־22%.{{הערה|שם=calcalist|אדריאן פילוט, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3748299,00.html משרד הבריאות מתריע: המערכת במצב אנוש], כלכליסט, 24.10.18}} זמני המתנה ארוכים יותר בחדר המיון עלולים לגרום לסבל לחולים ולכך שחולים יקבלו טיפול במועד מאוחר מידי.
;זמני המתנה לרופאים מומחים:
;זמני המתנה לרופאים מומחים:
;זמני המתנה בניתוחים אלקטיביים במערכת הבריאות הציבורית:
;זמני המתנה בניתוחים אלקטיביים במערכת הבריאות הציבורית:
בשנת 2014 פרסם משרד הבריאות אורך התורים לניתוחים אלקטיביים (מתוכננים מראש) בבתי החולים הציבוריים. התורים ארוכים בהרבה לעומת תורים בבתי חולים פרטיים. כמו כן אין תכנון מרכזי בנושא התורים בישראל ולעיתים קיימים פערים גדולים, של מאות אחוזים, בין בתי חולים קרובים מבחינה גאוגרפית. עוד לפני שנת 2014 פרסם המשרד נתונים בנושא אבל היו בהן טעויות. זמן ההמתנה הממוצע לניתוחי החלפות מפרקי הירך לדוגמה היה 104 יום (כ–3.5 חודשים) ולהחלפת מפרק ברך - 130 יום. (4.3 חודשים). זמני ההמתנה אחלו הם זמני המתנה לניתוחים שכבר בוצעו, ולא זמני המתנה תאורטיים עתידיים. מסיבה זו, הנתונים אינם משקפים את כל אותם מטופלים שהתייאשו מהתור הציבורי ועברו לביצוע הניתוח במערכת הפרטית. {{הערה|רוני לינדר, [https://www.themarker.com/news/health/1.2499210 יותר משנה המתנה לניתוח: הנתונים המטרידים על התורים בבתי החולים הציבוריים], דה מארקר, 30.11.2014}} ניתוחים אלקטיביים הם בדרך כלל לא ניתוחי מצילי חיים, אבל אי-ביצוע שלהם עלול לגרום סבל מיותר לחולה. יש צורך במעקב לאורך זמן כדי לדעת אם תורים אלה מתקצרים או מתארכים.
בשנת 2014 פרסם משרד הבריאות אורך התורים לניתוחים אלקטיביים (מתוכננים מראש) בבתי החולים הציבוריים. התורים ארוכים בהרבה לעומת תורים בבתי חולים פרטיים. כמו כן אין תכנון מרכזי בנושא התורים בישראל ולעיתים קיימים פערים גדולים, של מאות אחוזים, בין בתי חולים קרובים מבחינה גאוגרפית. עוד לפני שנת 2014 פרסם המשרד נתונים בנושא אבל היו בהן טעויות. זמן ההמתנה הממוצע לניתוחי החלפות מפרקי הירך לדוגמה היה 104 יום (כ–3.5 חודשים) ולהחלפת מפרק ברך - 130 יום. (4.3 חודשים). זמני ההמתנה אלו הם זמני המתנה לניתוחים שכבר בוצעו, ולא זמני המתנה תאורטיים עתידיים. מסיבה זו, הנתונים אינם משקפים את כל אותם מטופלים שהתייאשו מהתור הציבורי ועברו לביצוע הניתוח במערכת הפרטית. {{הערה|רוני לינדר, [https://www.themarker.com/news/health/1.2499210 יותר משנה המתנה לניתוח: הנתונים המטרידים על התורים בבתי החולים הציבוריים], דה מארקר, 30.11.2014}} ניתוחים אלקטיביים הם בדרך כלל לא ניתוחי מצילי חיים, אבל אי-ביצוע שלהם עלול לגרום סבל מיותר לחולה. יש צורך במעקב לאורך זמן כדי לדעת אם תורים אלה מתקצרים או מתארכים.
==נתוני תשומות מערכת הבריאות==
==נתוני תשומות מערכת הבריאות==